בבית המשפט העליון בג"צ /99
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
העותרות: 1. האגודה לזכויות האזרח בישראל
2. מרכז אל קודס לזכויות חברתיות וכלכליות
המשיב: שר הפנים
משרד הפנים, הקריה, ירושלים
עתירה למתן צו על-תנאי
מוגשת בזה עתירה לצו על-תנאי, המופנית אל המשיב, והמורה לו לבוא וליתן טעם:
1. מדוע לא ירחיב את תפוסת חדרי קבלת הקהל בלשכת מרשם האוכלוסין הקיימת בירושלים המזרחית (להלן -"הלשכה המזרחית") ו/או לחלופין מדוע לא יעביר את הלשכה המזרחית הקיימת למקום אחר בו יש תפוסת חדרים גדולה יותר ו/או לחלופין מדוע לא יפתח לשכת מרשם אוכלוסין נוספת בירושלים המזרחית, שתשרת את תושבי ירושלים המזרחית (להלן-"התושבים") בנוסף ללשכה המזרחית הקיימת.
2. מדוע לא יפעל להגדלת כח האדם בלשכה המזרחית לצורך הקלה במתן שירות וטיפול בבקשות התושבים.
3. מדוע לא יפעל למען הרחבת שעות קבלת הקהל בלשכה המזרחית, כך שקבלת הקהל תעשה גם בשעות אחר הצהריים.
4. מדוע לא יאפשר באופן מיידי הגשת הבקשות הבאות ומשלוח מסמכים שונים בדואר:
תעודת לידה עבור מי שנולד בארץ, תעודת פטירה עבור מי שנפטר בארץ; החלפת תעודת זהות בגין שינויים בפרטי רישום; ספח של תעודת זהות במקום בלוי; ספח של תעודת זהות במקום ספח שאבד או הושחת; תמצית רישום; איתור מען; שינוי מען; רישום ילד בתעודת הזהות; הארכת תוקף תעודת מעבר שטרם חלפו שנתיים מיום הנפקתה; הזמנת מבקרים (תיירים) מחו"ל; הזמנת עובדים זרים מחו"ל; הארכת תוקף רשיון ישיבה בארץ לעובדים זרים, מתנדבים ותושבים ארעיים.
5. מדוע לא יפעל למען איוש דלפק המודיעין בלשכה המזרחית ויאפשר מענה לפניות ולשאלות תושבים.
6. מדוע לא יפעל למען החשת הטיפול בבקשות, המוגשות על ידי תושבים, והגבלת זמן מתן התשובה לזמן סביר.
7. מדוע לא יפעל למען מתן תשובות מנומקות בכתב על ידי הפקידים באופן קבוע.
8. מדוע לא יפעל למען הגדרת זמן ההפסקה של פקידי הלשכה המזרחית, באופן שההפסקה תהיה בשעות קבועות ובמשך זמן סביר.
9. מדוע לא יימנע מלדרוש מראש מסמכים שאינם רלוונטים לבקשות ו/או הקשים להשגה על ידי התושבים ו/או אשר נדרשו בבקשות אחרות שלהם, בעניינים שונים שהיו או שעודם בטיפול, עת לא חל כל שינוי בפרטים המצויינים בהם.
10. מדוע לא יקבע ויפרסם בשפה הערבית נהלים ברורים, המסדירים את הליך הגשת הבקשות השונות ללשכה המזרחית כולל סוגי המסמכים המצורפים לבקשות השונות, השנים לגביהן מסמכים אלו מתייחסים, דרישת מסמכים חוזרת על אף המצאם בידי הלשכה המזרחית ו/או לחלופין במידה שהנהלים אכן קיימים מדוע לא יפרסמם לתושבים.
11. מדוע לא יפעל למען הנחת טופסי בקשות (להלן – "טפסים") במקום נגיש לתושבים ו/או במודיעין בלשכה המזרחית.
12. מדוע לא יימנע מלדרוש מהתושבים הגשת טפסים מודפסים בלבד.
13. מדוע לא ידאג לתרגום כל הטפסים שבשימוש משרד הפנים והניתנים לפונים ללשכה המזרחית, גם לשפה הערבית.
14. מדוע לא ימנע מפקידי הלשכה המזרחית להתנהג באופן משפיל, מעניש, מזלזל, מתנשא ואף אלים כלפי התושבים.
15. מדוע לא יפעל להקמת מחסה בכניסה ללשכה המזרחית, על מנת שיגן על התושבים מהגשם בחורף ומהשמש הקופחת בקיץ, בעת שהם ממתינים מחוץ ללשכה המזרחית.
16. מדוע לא יפעל להתקנת מתקן מים קרים/ראויים לשתיה באזורי ההמתנה בתוך הלשכה המזרחית.
17. מדוע לא יפעל למען הקמת מעלית וכניסה המאפשרות נגישות ללשכה המזרחית, על קומותיה השונות, לנכים ו/או למתקשים בהליכה.
18. מדוע לא יפעל למען התקנת שילוט מנחה ובערבית בלשכה המזרחית, בו יפורטו סוגי הבקשות, הצירופים הנדרשים לכל בקשה ועלות האגרות לכל בקשה.
19. מדוע לא יפעל למען התקנת תיבת תלונות לשימוש התושבים, על מנת לאפשר הגשת תלונות, לפונים המעוניינים בכך, ובדיקתן.
נימוקי העתירה:
1. עניינה של עתירה זו הינו הנהלים הנהוגים בלשכה המזרחית, השירותים והתנאים הפיסיים, הנובעים מליקויים מהותיים וקבועים מזה שנים רבות במדיניות מרשם האוכלוסין ובנהליו. הנהלים, השירותים והתנאים בלשכה המזרחית, נוגדים את כללי ההליך ההוגן והמינהל התקין, מפרים את כללי הצדק הטבעי תוך פגיעה בערכי שוויון וכבוד האדם.
העותרות:
2. העותרות הינן עמותות רשומות, שמטרתן להגן על זכויות האדם.
המסגרת העובדתית:
3. העובדות המפורטות בפרק זה נסמכות על:
א. תצפיות שנערכו בשתי לשכות מרשם האוכלוסין בירושלים, המזרחית והמערבית, בתקופה שבין 16 במאי 1999 לבין 12 ביוני 1999. ביום 13 ביוני 1999 התקיימה תצפית בלשכה המזרחית בין השעות 12:15-13:30 ובלשכה המערבית בין שעות 08:00-10:00 – מצ"ב טבלת ממצאי התצפיות ותצהירים של עורכי התצפיות ומסומן ע/ 23 בעמוד 137.
מצ"ב ומסומן ת/ 1 – ת/ 7, עמודים 1 – 26.
ב. תצהירים של תושבים, אשר נזדקקו ללשכה המזרחית ופנו לעותרות במצוקתם. המצהירים תיארו את התנאים הפיסיים בלשכה המזרחית, הנהלים בהם נתקלו והשירותים שקיבלו.
מצ"ב ומסומן מ/ 1 – מ/ 22, עמודים 96-27 .
הבעיות המאפיינות את הלשכה המזרחית
4. בעיית העומס הרב
א. אולמות קבלת הקהל בלשכה המזרחית בדרך קבע אינם מאוישים באופן מלא על ידי פקידים מקבלי קהל.
ב. במקרים רבים תושבים נאלצים להגיע פעמים רבות ללשכה המזרחית לצורך אותה בקשה כתוצאה מחוסר יעילות ומדיניות מקשה ומכבידה על התושבים, שמאפייניה יפורטו בהמשך.
ג. התושבים מתחילים להמתין בתור מחוץ ללשכה המזרחית, שעות רבות לפני השעה 08:00, שעת קבלת הקהל. חלקם ממתין אף מהשעה 21:00 בלילה הקודם, וחלקם משעות הבוקר המוקדמות ביותר. זאת, כדי להבטיח כניסתם ללשכה המזרחית.
ד. באופן קבוע, בתום שעות קבלת הקהל, בשעה 12:00, נותרים ממתינים רבים בתור מחוץ ללשכה המזרחית, שלמרות שהגיעו במסגרת שעות קבלת הקהל, לא הצליחו להכנס לתוך הלשכה.
ה. לא זאת אף זאת, לעיתים התושבים הבודדים, שהצליחו להכנס ללשכה המזרחית במסגרת שעות קבלת הקהל, לא מקבלים שירות באותו היום, והפקידים בלשכה מורים להם לחזור ביום שלמחרת, על מנת לקבל את השירות.
ו. תושבים רבים סיפרו על שביתות רבות של עובדי הלשכה המזרחית, המתארכות לתקופות ארוכות. לדוגמא: על פי סעיף 6 לתצהירו של מר סלימאן ג`אק המצ"ב ומסומן מ2/ בעמוד 31, במאי 1999 שבתו עובדי משרד הפנים למשך 10 ימים; אף הגב` סנא חמוד בסעיף 6(ח) לתצהירה המצ"ב ומסומן ת/ 2 בעמוד 6 מספרת כי אנשים שהמתינו בתור ביום 10.6.99 סיפרו כי לפני מספר חודשים שבתו עובדי הלשכה המזרחית למספר ימים בשל העומס הרב המוטל עליהם.
על פי מכתבו של מנהל אגף שירותי מידע, הלשכה במזרח ירושלים יועדה למתן שירותי מינהל אוכלוסין לתושבים ערבים המתגוררים במזרח ירושלים. האזרחים הערבים והיהודים, המתגוררים בשכונות ירושלים, מקבלים את שירותי מינהל האוכלוסין בלשכה שבמערב העיר.
מצ"ב העתק מכתבו מיום 23.5.99 ומסומן ע/ 1 בעמוד 98.
ז. בנוסף, נקבע, כי אזרח יכול לפנות לכל אחת מלשכות מינהל האוכלוסין האזוריות לקבל שירותי מינהל אוכלוסין. לעומת זאת, תושב, שאינו גר בתחום הלשכה האזורית, יופנה ללשכה האזורית למינהל האוכלוסין בתחומה הוא מתגורר.
מצ"ב העתק מכתבו מיום 3.12.98 ומסומן ע/ 2 בעמוד 100.
ח. כלומר, בניגוד לאזרחים היכולים לקבל שירותים בכל רחבי הארץ, הלשכה המזרחית היא הלשכה היחידה, בה יכולים לקבל התושבים שירותי מינהל אוכלוסין. על כן, במקרים של שביתה, התושבים אינם מקבלים כלל שירותי מינהל אוכלוסין, הכוללים שירותים חיוניים ודחופים כמו הנפקה וחידוש של תעודות מעבר, שבעזרתן יכול התושב לצאת לחו"ל, שירותי רישום וכדומה.
ט. משרד הפנים מודע לבעיית העומס הרב בלשכה המזרחית הקיים זה שנים רבות אך רק בתקופה האחרונה מצא לנכון להורות על הפקת מידע נחוץ של צרכי הלשכה, לאחר שלא נערך כל סקר הערכת צרכים בלשכה המזרחית בכל שנות קיומה של הלשכה, קרי משנת 1967. יצויין לעומת זאת, כי בלשכה המערבית הפקת מידע נחוץ מתאפשרת על ידי מערכת מיחשוב חדשה, "פרויקט אביב".
מכתבה של הגב` טובה אלינסון, דוברת וממונה על יחסי ציבור במשרד הפנים מיום 7.1.99, מצ"ב העתק ומסומן ע/ 3 בעמוד 101.
ראו גם נספח ע/ 1.
מכתבו של מר רפאל כהן, מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים מיום 7.7.99, מצ"ב העתק ומסומן ע/ 4 בעמוד 102.
מכתבו של מר רפאל כהן, מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים מיום 2.8.99, מצ"ב העתק ומסומן ע/ 5 בעמוד 104.
5. תנאי ההמתנה בתור מחוץ ללשכה המזרחית:
א. הממתינים בתור ללשכה המזרחית מחכים בין שני מוטות ברזל, שמגדרים את התור משני צדדיו. תור הממתינים נמשך באופן קבוע מעבר לתור המגודר. כך אנשים רבים, כחצי מהתור לפחות, ממתינים מחוץ לתור המגודר ורבים עומדים על המדרכה ועל הכביש עצמו.
ב. בתחילת התור המגודר ישנם שערי ברזל גדולים, שבדרך כלל הינם סגורים אף בשעות קבלת קהל. שערים אלו דומים לשערי מכלאת חיות או למחיצות, המצויות בחדרי ביקורים בבתי כלא. כאשר נפתחים שערי הברזל, הממתינים נכנסים, בדחיסות ישר לשער ברזל מסתובב ודרכו לתוך הלשכה המזרחית, לאחר שעברו דרך שני שומרים נוספים בפתח.
ג. בשעות קבלת הקהל השומרים פותחים את השערים של הלשכה המזרחית לכניסת ממתינים מספר פעמים מועט, כארבע פעמים לערך. לעיתים פותחים השומרים, העומדים בכניסה ללשכה המזרחית, את שערי הלשכה לכניסת בודדים. לעיתים פותחים השומרים את השערים של הלשכה קצת לפני השעה 08:00.
ד. ישנה דלת ברזל צדדית בלשכה המזרחית, אשר נפתחת לעיתים תכופות יותר, דרכה מוכנסים תושבים בודדים, הפונים בעניין אשרות לירדן בלבד, וכן נמסרות על ידי השומר אשרות מוכנות לפונים, הממתינים מחוץ ללשכה.
ה. הפונים ממתינים בעמידה, ללא מחסה מהשמש הקופחת, בתור ארוך, במקום צר ובו עשרות רבות של אנשים, נשים וילדים כשכל אחד דחוס ודבוק למשנהו.
6. תנאי המתנה בתור בתוך הלשכה המזרחית
גם כאשר התושבים נכנסים לתוך הלשכה המזרחית וממתינים בתור, תנאי ההמתנה הם בלתי סבירים לחלוטין. לשם הבהרת הדברים, להלן טבלת השוואה בין תנאי הכניסה וההמתנה בתוך הלשכה המזרחית לעומת אותם תנאים בלשכת מרשם האוכלוסין בירושלים המערבית (להלן-"הלשכה המערבית"):
הלשכה המערבית הלשכה המזרחית תנאי ההמתנה
יש אין מזנון בתוך הלשכה
יש אין מתקן מים קרים
לעיתים נדירות בד"כ המתנה בעמידה
אין יש צפיפות
יש אין מעלית
יש אין נגישות לנכים ולעגלות
7. הגשת בקשות ופניות ציבור ללשכה המזרחית
א. התושבים, המגישים בקשות ללשכה המזרחית, נאלצים להגיע פיסית ללשכה, כאשר הם אינם מונחים מראש לגבי סוג הטפסים והמסמכים שעליהם להביא, אינם יכולים לדעת מראש עלות האגרות, אינם מקבלים כל הדרכה ממודיעין בהכנסם ללשכה והם מוגבלים בשעות קבלת קהל רק לשעות הבוקר. לשם הדגמה, מפורטת להלן טבלה המשווה בין שירותים בסיסיים שונים, הניתנים בלשכה המערבית ושאינם ניתנים בלשכה המזרחית:
הלשכה המערבית הלשכה המזרחית השירותים
יש אין שילוט מנחה בכניסה ללשכה
יש אין תיבת אל-תור בכניסה ללשכה
מאויש תמיד יש דלפק, אינו מאויש מודיעין
עד לאחרונה היה בימים ב`, ד` 08:00-18:00. לאחרונה בימים ב`, ד` 13:30-14:30 אין קבלת קהל אחר הצהריים
יש אמור להיות אך לא קיים בפועל שירות הגשת בקשות בדואר
יש אין טפסי בקשות בכניסה ללשכה
בדרך כלל כולם מאוישים באולם הקטן- באופן קבוע כחצי מהדלפקים מאוישיםבאולם הגדול- באופן קבוע לא כולם מאוישים דלפקים מאוישים
ב. יצויין, כי לגבי שירות בקשות באמצעות הדואר, מצד אחד על פי דברי מנהל מינהל האוכלוסין, מר רפאל כהן שירות זה ניתן לתושבים. מצד שני, לדברי מר מיכאל קנטרוביץ` הממונה על המעקב והפיקוח, מינהל האוכלוסין, משרד הפנים, שירות זה לא ניתן בלשכה המזרחית. בפועל, התושבים אינם רשאים להגיש בקשות באמצעות הדואר.
מצ"ב העתק מכתבו של מר רפאל כהן, מנהל מינהל האוכלוסין מיום 17.1.99 ומסומן ע/ 6 בעמוד 105.
מצ"ב העתק ממכתבו של מר מיכאל קנטורוביץ`, הממונה על המעקב והפיקוח במשרד הפנים, מיום 15.4.99 ומסומן ע/ 7 בעמוד 106.
ג. כמו כן, בשנת 1993 פתח משרד הפנים שבע תחנות מרשם אוכלוסין במוקדים שונים בירושלים המערבית. תחנות אלו היו מסונפות ללשכה המערבית.
מצ"ב העתק מדו"ח מבקר המדינה 44, לשנת 1993, עמודים 606-607 ומסומן ע/ 8 בעמוד 108.
מצ"ב מכתב תשובה של מנהל מינהל האוכלוסין מיום 27.12.98 ומסומן ע/ 9 בעמוד 109.
ד. על פי מנהל המחלקה למעקב ופיקוח, תחנות הרישום נסגרו עקב אי יעילות. ולאחר מכן, שעות קבלת הקהל הורחבו בלשכת המחוז (בלשכה המערבית) כדי לפצות את הציבור על סגירת תחנות הרישום. יצוין, כי בלשכה המזרחית מעולם לא הופעלו תחנות דומות והתושבים לא "פוצו" על סגירתן ושעות קבלת הקהל לא הורחבו גם לשעות אחר הצהריים.
ראו נספח ע/ 7.
ה. אף פניות טלפוניות של תושבים למספר טלפון אחד, שהופץ לתושבים בעלון שפירסם משרד הפנים כטלפון למידע, אינן מספקות שירות סביר כלל וכלל. במהלך התקופה שבין תחילת חודש ינואר 99` עד חודש אפריל 99`, ניסתה הגב` סנאא חמוד, מתמחה במשרד העותרת מס` 1 (להלן-"המתמחה") ליצור קשר טלפוני עם הלשכה המזרחית, מספר פעמים מידי שבוע, ללא הצלחה, שכן מספר הטלפון היה תפוס לרוב ואם לאו, לא היה מענה.
ו. אף בימים ב` וד` בתקופה שבין 21 ביוני 99` – 19 ביולי 99`, בשעות 16:00 – 19:00 טילפנה המתמחה לטלפון לבירורים בלשכה המזרחית, על פי שלט שנתלה בכניסה ללשכה המזרחית בחודש יוני 99`, בו צויין מספר טלפון המיועד לבירורים טלפוניים של התושבים, בימים ובשעות הנ"ל. רוב נסיונות ההתקשרות נכשלו שכן, הקו היה תפוס ו/או פנוי ללא מענה. לרוב לא היה מענה כלל.
8. מדיניות ברורה של הלשכה המזרחית מקשה בעליל על התושבים להגיש בקשות שונות.
א. נדרשים מהתושבים מסמכים ישנים האמורים להוכיח עובדות משנים רבות קודמות בבקשות שונות. דרישה זו מכשילה פעמים רבות את הבקשה, כיוון שלתושבים אין המסמכים הנדרשים, בשל עתיקותם הרבה. קרה אף שהתבקשו מסמכים עד 12 שנים אחורה.
ב. רק לשם הדוגמא, לגבי בקשה לאיחוד משפחות, משרד הפנים מכחיש את התופעה בטענו במכתבו לארגון "בצלם", כי רשימת מסמכים בה הוא משתמש בבקשו מהפונה נספחים לבקשה כוללת מסמכים, שבדרך כלל אין קושי להשיגם. לעומת זאת, יצויין למשל, כי ברשימה זו נדרש מהמבקש/ת להמציא למשרד הפנים חשבונות וחוזה רכישת/שכירת דירה על שם המבקש/ת הקשורים לדירות המגורים, מאז יום הנישואין (הדגשה שלי-נ.ע.). זאת, ללא שום התיחסות למספר השנים שעברו מאז יום הנישואין. כנ"ל לגבי אישורים בדבר שירותים רפואיים, שקיבלו המבקש/ת וילדיו/ה ואישורים בדבר קבלת תשלומים מהביטוח הלאומי – לא ברור לאיזו תקופה הם מתייחסים.
ג. יצויין אף, כי משרד הפנים במכתבו הנ"ל מציין, כי תושב יכול לנמק מדוע אין הוא יכול להמציא את המסמכים שהתבקשו. עמדה זו יוצאת מתוך הנחה, שלמרות ההצהרה של משרד הפנים, כי מדובר אך ברשימה מנחה, על המבקש מוטלת החובה להמציא המסמכים אלא אם ינמק בצורה שתתקבל על דעת הפקיד בלשכה המזרחית, מדוע אינו יכול לעמוד בחובה זו. זאת, בשעה שהטלת החובה ללא הגבלתה לתקופה סבירה היא לכשלעצמה בלתי סבירה.
מצ"ב מכתבו של משרד הפנים מיום 8.9.98 ליעל שטיין, ארגון "בצלם", מדו"ח "בצלם" הטרנספר השקט נמשך, ספטמבר 98`, עמ` 39-40 ומסומן ע/ 10 בעמוד 111.
מצ"ב העתק מהרשימה המנחה לשם הדוגמא ומסומן ע/ 11 בעמוד 113.
ד. תושבים רבים נדרשים להגיש מסמכים לתמיכה בבקשותיהם, למרות שאלו אינם רלוונטים לבקשותיהם, לדוגמא: הגב` שאהין חוסניה הצהירה כי לעיתים מתבקשים הפונים להביא אישור על רישום ילדיהם למחנה קיץ; הגב` זיר ראידה הצהירה כי ביקשו מאחיה, במסגרת בקשתו לחידוש תעודת זהות להביא הוכחות לגבי אחיו במהלך שבע השנים שקדמו; הגב` באסמה אבו נאר הצהירה כי ביקשו ממנה את מספר חשבון הבנק של אביה;
ה. מסמכים, שנדרשו ונמסרו על ידי הפונים ללשכה המזרחית, נדרשים פעמים חוזרות ונשנות על ידי פקידי הלשכה המזרחית, באופן שרירותי, גם אם זמן קצר לפני כן הביא אותם התושב למשרד במסגרת אותה בקשה או בקשה אחרת. זאת ללא כל סבירות והתחשבות בטירחת התושבים והעיכוב בטיפול בבקשותיהם עקב הצורך להמציא שוב ושוב המסמכים.
ראו דו"ח "הטרנספר השקט נמשך" הנ"ל בעמ` 13 ומסומן ע/ 12 בעמוד 114.
ו. במכתב מאת משרד הפנים מיום 8.9.99 (ראו נספח ע/ 10) נכתב, כי "משרד הפנים יבחן דרכים למנוע מצבים של בדיקה חוזרת של תושבות תוך תקופה קצרה". זאת, בהקשר של המצאת מסמכים רבים להוכחת מרכז חיים של תושבים. עד היום טרם שינה משרד הפנים את מדיניותו הפסולה והמקשה, שתוצאתה בפועל הכבדה, אם לא סיכול, בקשות תושבים.
ז. מסמכים, הנדרשים מתושבי ירושלים המזרחית להוכחת מרכז חיים בירושלים, אינם נדרשים בבקשות דומות, המוגשות ללשכות משרד הפנים במדינה על ידי אזרחים. הבדלים אלו אין מקורם בהבחנה המותרת בין תושבים לאזרחים אלא במדיניות שרירותית ופסולה המניחה כי התושבים אינם מתגוררים בתוך ירושלים אלא אם יוכיחו אחרת. בקשת מסמכים חוזרת ונשנית מלפני שנים רבות להוכחת מרכז חיים למרות שאין כל אינדיקציה בפועל שהתושב שינה מקום מגוריו מחוץ לירושלים הינה בלתי חוקית וגורמת לתושבים רבים שלא להגיש בקשות למשרד הפנים. זאת, עקב הקשיים שמערים עליהם משרד הפנים. לגבי התושבים שעל אף הקשיים הגישו בקשות -מדיניות זו מחזקת את סיכוייה של הבקשה להדחות.
ח. בלשכה המזרחית טפסי הבקשות הינם בעברית ואינם נגישים לפונים טרם כניסתם ללשכה. על פי הפקידים, על התושבים להגישם מודפסים. על כן, במהלך השנים פיתחו התושבים דרכים להתגברות על הבעיה. ליד הכניסה ללשכה המזרחית ישנו משרד בבעלות פרטית, בו מספקים עובדי המשרד לתושבים שירותי הדפסה, תרגום, קבלת ומילוי טפסים של משרד הפנים – תמורת תשלום. מעל המשרד יש שלט, בו כתוב בערבית, כי ניתן לקבל שירותים אלו ואחרים. מול הלשכה המזרחית ישנם אנשים, המדפיסים במכונות כתיבה ידניות ומספקים שירותי הדפסה של טפסים בתשלום. כמו כן, אף הפקידים עצמם מפנים את התושבים הפונים, אשר מגיעים ללא טפסים מלאים, למשרד הנ"ל, למילוי הטפסים.
9. מדיניות קבלת תשובות מהלשכה המזרחית
א. התושבים מקבלים לעיתים תשובות ממשרד הפנים בעל-פה וללא הנמקה, ועל ידי כך נבצר מהם להוכיח תשובת משרד הפנים ו/או לנקוט בצעדים משפטיים ו/או אחרים, המצריכים ראיות כתובות.
ב. רבים מהתושבים, הפונים ללשכה המזרחית, מקבלים תשובות לבקשותיהם לאחר תקופה ארוכה של חודשים ואף שנים בבקשות שונות, כגון: בקשות לרישום ילדים, שינוי כתובת, שינוי שם וכדומה.
10. שפתם של רוב הטפסים בלשכה המזרחית
א. רוב הטפסים, בהם טופסי בקשות והודעות לתושבים, אשר מנפיק משרד הפנים הינם בשפה העברית בלבד. לדוגמא: הודעה על פקיעת רשיון לישיבת קבע בישראל, הודעה על המסמכים הנדרשים לתמיכה בבקשה לאיחוד משפחות, בקשה להארכת תוקף ולשינויים בתעודת מעבר, בקשה להתאזרחות, בקשה לאשרת חוזר, בקשה לתעודת מעבר.
מצ"ב העתק משני טפסים לדוגמא: טופס בקשה לתעודת מעבר וטופס בקשה לקבלת תעודת זהות ומסומנים בהתאמה ע/ 13 ו- ע/ 14 בעמודים 115, 116 בהתאמה.
ב. על פי הממונה על המעקב והפיקוח במינהל האוכלוסין במשרד הפנים, התיעוד שמקבלים תושבי מזרח ירושלים ניתן הן בשפה העברית והן בשפה הערבית. חלק מן הטפסים כתובים בשתי השפות ואילו חלק אחר כתוב בעברית בלבד. לדעתו, לאחר שלושים ואחת שנים, רוב אוכלוסית מזרח העיר מבינה את השפה העברית.
ראו נספח ע/ 7.
ג. העותרים מתנגדים בתוקף לקביעה, כי רוב אוכלוסית מזרח העיר מבינה את השפה העברית. 31 השנים שעברו, לאור המצב הפוליטי המסובך בעיר, שיש בו מן ההפרדה החברתית והכלכלית בין מזרח ירושלים למערבה, אינן הוכחה לכך שרוב התושבים מבינים עברית.
כמו כן, העובדה כי תושב מבין את השפה העברית אינה מעידה על כך, שהוא יודע לדבר עברית ולבטח לא לכתוב או לקרוא עברית, פעולות הכרחיות הנדרשות במילוי טפסים.
11. אלימות, השפלה, הענשה, זלזול והתנשאות מצד העובדים בלשכה המזרחית
א. תושבים רבים סיפרו על התנהגות פסולה של עובדי הלשכה המזרחית, לפיה בדרך קבע השומרים בלשכה המזרחית, משתמשים באלימות נגד התושבים ומענישים אותם על ידי סגירת שערי הלשכה לשעות ארוכות בתגובה לתלונותיהם. השומרים והפקידים, משפילים את התושבים בהתנהגותם ובדבריהם, מזלזלים בהם ומתנשאים עליהם. חלק מן התושבים אף התלוננו בעל פה בפני הפקידים על התופעות הנ"ל אך לא קיבלו כל התיחסות.
לדוגמא: הגב` ג`מילה עסולי הצהירה בסעיף 29 לתצהירה המצ"ב ומסומן מ/ 9 בעמוד 52, כי התייחסות השומרים לממתינים בתור היא כמו כלבים, ללא כל התיחסות אנושית;
ב. הגב` רנדה שריף הצהירה בסעיף 19 לתצהירה המצ"ב ומסומן מ/ 1 בעמוד 27 כי באותן פעמים שהייתה מצליחה להכנס לתוך הלשכה המזרחית היתה עדה להשפלות וליחס מזלזל מצד השומרים, אשר היו משתיקים את הממתינים כל הזמן ולא מאפשרים להם לדבר אחד עם השני. כמו כן היו משתיקים אותם אם היו מתלוננים על שעות ההמתנה הרבות;
ג. הגב` פאטמה דעיס הצהירה בסעיף 8 לתצהירה המצ"ב ומסומן מ/ 3 בעמוד 33 , כי כאשר השומרים רואים כי הממתינים מתלוננים או מתווכחים איתם על התור הארוך והזמן שמחכים, במקום לעזור להם, השומרים מענישים אותם ונועלים את הדלת לשעה ולא מפריע להם שהאנשים סובלים הן בחורף בקור והן בקיץ בחום. בסעיף 10 לתצהירה היא מתארת כי השומרים מתייחסים בזלזול ובאי-כבוד לאנשים;
אף הגב` באסמה אבו נאב הצהירה בסעיף 11 לתצהירה המצ"ב ומסומן מ/ 5 בעמוד 39 אף היא שהשומרים היו מענישים הממתינים ומסרבים לפתוח את הדלת באותו היום;
ד. הגב` אימאן ג`ילאני בסעיף 9 לתצהירה המצ"ב ומסומן מ/ 8 בעמוד 48 מתארת, כי בכל הפעמים שהגיעה ללשכה המזרחית ראתה שהפידים מתייחסים אליה ולאנשים אחרים באופן מזלזל, מתנשא, חסר אכפתיות וללא התחשבות בהמתנה בארוכה, המייגעת והקשה טרם הכניסה ללשכה המזרחית. היא אף מתארת בסעיף 11 לתצהירה כי ראתה אדם שהמתין בתור וקרא בקול חנוק, כיוון שהיה לחוץ לדלת הכניסה. השומרים פתחו את הדלת והוא כמעט נכנס לסניף, הוא אמר משהו לשומרים ופתאום הגיחו אנשי בטחון, הם לקחו אותו תוך כדי הכאתו בחוזקה ללא הפסקה, היא ראתה דם על פניו. היתה מהומה רבה ופחד גדול בין הממתינים. היא מצהירה כי ידוע שאנשים רבים הממתינים פוחדים לומר משהו לשומרים או לדרוש את זכויותיהם, כיוון שפעמים רבות אנשי בטחון תופסים אותם ולוקחים אותם למקום לא ידוע, תוך כדי מכות. היא מספרת בסעיף 12 לתצהירה, כי שומרת שנתנה מספרים צעקה על האנשים ללא אבחנה.
12. ממצאי התצפיות בלשכה המזרחית והמערבית ועיבוד נתונים שהתקבלו ממשרד הפנים:
העותרות ערכו תצפיות יומיות בין השעות 08:00 – 10:00, במקביל, בלשכה המערבית ובלשכה המזרחית, במשך התקופה שבין 16 מאי 99` – 10 ביוני 99`. ובין השעות 12:00 – 14:45 ביום 13 ביוני 99` בלשכה המערבית ובין השעות 12:10 – 13:15 ביום 13 ביוני 99` בלשכה המזרחית. ולהלן הממצאים:
א. השומרים בלשכה המזרחית פותחים את השערים קצת לפני השעה 08:00, שעת התחלת קבלת הקהל ופעמים רבות סוגרים השערים לפני השעה 12:00, שעת סיום קבלת הקהל הרשמית, לעיתים אף בשעה 11:00.
ב. ממוצע המבוגרים היומי שהיה נוכח בתוך הלשכה המערבית הוא 128.9, המהווה 43% מהתפוסה המקסימלית של הלשכה המערבית, שהיא 300 איש, על פי נתוני משרד הפנים.
לעומת זאת, ממוצע המבוגרים היומי שנכנסו לתוך הלשכה המזרחית היא 119.4 שהוא כ- 60% מהתפוסה המקסימלית של הלשכה המזרחית, שהיא 200 איש, על פי נתוני משרד הפנים.
ג. 7 פקידים מקבלים קהל בממוצע ביום בלשכה המזרחית. 11.3 פקידים מקבלים קהל בממוצע ביום בלשכה המערבית.
בלשכה המערבית פקיד נותן שירות בממוצע ל- 11 אנשים ביום ובלשכה המזרחית פקיד נותן שירות ל- 17 אנשים ביום בממוצע.
ד. בתוך שעות קבלת קהל לא היו ממתינים מחוץ ללשכה המערבית ולעומת זאת, ממוצע הממתינים מחוץ ללשכה המזרחית הוא 95 איש ליום, בין השעות 08:00-10:00.
13. תושבי מזרח ירושלים – מאפיינים חשובים
א. אחוז הגידול השנתי הממוצע של תושבי ירושלים הערבים ואחרים משנת 1985-1996 הוא 3.45. אחוז הגידול השנתי הממוצע של יהודים בירושלים באותן שנים הוא 1.9. גידול זה מחייב היערכות בהתאם מטעם כל המוסדות הממשלתיים, לרבות משרד הפנים, בהקצאת כוח אדם, חדרי קבלת קהל ותקציבים.
ראו שנתון סטטיסטי – ירושלים מס` 16, 1998, הוצאת עיריית ירושלים ומכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים תשנ"ט. עמודים 39-38 לוח ג/ד המצ"ב ומסומן ע/ 15 בעמוד 117.
ב. פניותיהם של התושבים ללשכה המזרחית הינן תכופות יותר מאשר פניות אזרחים לשאר לשכות מינהל האוכלוסין ברחבי המדינה בשל הסיבות שלהלן.
ג. מעמדם כתושבי קבע לעומת אזרחים ישראלים מחייב אותם להגיע לעיתים קרובות יותר מאשר אזרחים, לצורך הסדרת תעודות מעבר, בשונה מאזרחים הנעזרים בדרכון, שהינו תקף במשך שנים רבות. זאת, גם לאור העובדה, שתוארה לעיל, שהם יכולים לקבל שירות אך ורק בלשכה המזרחית.
ד. הזיקה התרבותית והקירבה הגיאוגרפית בין תושבי ירושלים המזרחית לתושבי הגדה, גורמת לאחוז נישואין גבוה בין תושבי ירושלים המזרחית לבין תושבי הגדה. בשנת 1994 הותר לנשים תושבות ירושלים המזרחית, להגיש בקשות לאיחוד משפחות (להלן – "אחמ"ש"). עקב היתר זה עלה, באופן ניכר, מספר הבקשות לאחמ"ש ועלה הצורך של האוכלוסיה לקבל שירותי משרד הפנים.
ה. בשל הקשר התרבותי הבלתי ניתק רבה התנועה בין ירושלים המזרחית לגדה המערבית. חיילים ישראליים במחסומים הפרושים ברחבי הגדה דורשים באופן רגיל מהתושבים להציג תעודות זהות, ובמידה שאלו בלויות לדעת החיילים, התושבים נדרשים לגשת ללשכה המזרחית להחליף כיסוי לתעודה או לחדשה כולה.
ו. מאז דצמבר 1995 נוקט משרד הפנים במדיניות חדשה, לפיה כל פלסטיני תושב ירושלים המזרחית, שלא מצליח להוכיח בפני משרד הפנים כי הוא מתגורר בירושלים והתגורר בה בעבר באופן רצוף, עלול לאבד את זכותו לחיות בירושלים וכתוצאה מכך את כל זכויותיו כתושב קבע. כתוצאה ממדיניות זו, מאות רבות של פונים מתבקשים על ידי הלשכה המזרחית אם באופן יזום ואם תוך כדי פנייתם בבקשות שונות, להוכיח שמרכז חייהם הוא בירושלים. לצורך זאת הם נדרשים להגיש מסמכים רבים, חזור ושנה. יצוין, כי חוקיות מדיניות זו של משרד הפנים נבחנת בימים אלו בפני בית המשפט הנכבד בבג"ץ 2227/98 המוקד להגנת הפרט ואח` נ` שר הפנים.
פניות העותרת 1 ושיפורים מתוכננים בלשכה המזרחית
14. ביום 6.1.99 פנתה העותרת 1 לשר הפנים דאז, מר אליהו סוויסה, בבקשה לוודא תוכנה המדוייק של הצהרתו באמצעי התקשורת, מחודש אוגוסט 98` או בסמוך לכך, על כוונת משרדו להקים לשכה נוספת למשרד הפנים בירושלים המזרחית.
מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע/ 16 בעמוד 118.
15. ביום 18.1.99 קיבלה העותרת 1 תשובה מדוברת משרד הפנים, המאששת את נכונות הודעתו וכוונתו של השר להקים לשכה נוספת בירושלים המזרחית, על מנת להקל על העומס הרב בלשכה המזרחית הקיימת. הדוברת ציינה, כי בשל סיבות הקשורות בחזרתו מההסכם של משכיר הבניין, שאותר בצפון ירושלים לצורך העניין, לא נחתם החוזה. לא צויינו כל נסיונות נוספים לאתר בניין.
ראו נספח ע/ 3.
16. ביום 6.1.99 נשלח מכתב לגב` ציפי בניטה ממחלקת הרישום בלשכת משרד הפנים בירושלים המערבית (להלן – "הלשכה המערבית"), לבירור השירותים והתנאים הנהוגים בלשכה זו.
מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע/ 17 עמוד 119.
17. ביום 31.1.99 התקבלה במשרד העותרת מס` 1, תשובה ממר שלמה פש, מבקר הפנים של משרד הפנים, כי הם מנועים למסור מידע מינהלי לחלוטין, וכי הם לא ימסרו מידע כאמור, אלא לצורך בדיקות ענייניות יזומות על ידי מבקר משרד הפנים, או על ידי הממשלה, וגם זאת באישור היועץ המשפטי ובחתימת הסמנכ"ל הבכיר לאמרכלות.
אין בידינו העתק מהמכתב מיום 26.1.99 בשל תקלה במשרד העותרת מס` 1 ובשל חוסר יכולתו של מר פש להמציא לידי העותרת מס` 1 העתק.
18. ביום 2.2.99 שלחה העותרת מס` 1 מכתב מפורט לשר הפנים, אליהו סוויסה, בעניין הנהלים, השירותים והתנאים הקשים הנהוגים והמתקיימים בלשכה המזרחית. במכתב התבקש שר הפנים לציין תאריך יעד ליישום הצהרת השר.
מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע/ 18 עמוד 120.
19. ביום 15.4.99 נשלחה תשובה מטעם הממונה על המעקב והפיקוח במשרד הפנים, בו הוא מפרט, כי משרד הפנים מתכנן להקים לשכה נוספת אך בשל אילוצי תקציב, מחסור בתקני כח אדם וקשיים במציאת מקום מתאים לא קמה הלשכה הנוספת. אף צויין, כי תפוסת הלשכה המזרחית היא 200 איש בעוד התפוסה של הלשכה המערבית היא 300 איש. נכתב במפורש, כי אין שירותי בקשות באמצעות הדואר ולמרות שהתיעוד הניתן לתושבים הוא בשתי השפות, חלק מהטפסים של משרד הפנים הינם רק בשפה העברית.
ראו נספח ע/ 7.
20. ביום 11.5.99 נשלח מכתב נוסף לשר הפנים אליהו סוויסה, המפרט, בין היתר, את השאלות שלא נתקבלה בגינן תשובה מלאה ו/או עניינית – שהינן מרבית השאלות שהוזכרו במכתב העותרת מס` 1 מיום 2 בפברואר 99`, ואף פורטו בו שאלות נוספות לגבי נהלים של המשרד ותופעות עליהן התלוננו תושבים. כמו כן, ביקשה העותרת מס` 1 לדעת האם קיימים נהלים לגבי תקופת הזמן במהלכה צריך תושב לקבל תשובה לבקשתו וכן מהם המסמכים אותם צריך תושב לצרף לבקשות שונות ולגבי איזו תקופה המסמכים צריכים להתייחס.
מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע/ 19 בעמוד 124.
21. ביום 30.6.99 נשלח מכתב נוסף לשר הפנים בו נשאל אודות תופעה, שהתלוננו בגינה התושבים לפיה המשרד באמצעות פקידיו, נוהג להשיב לבקשות הפונים בעל-פה וללא נימוקים. כמו כן התבקש להתייחס לטענת התושבים לפיה הלשכה המזרחית היה מושבתת במשך כמה ימים. בנוסף, התבקש בירור טענה, שנשמעה מפי תושבים, לפיה המשרד, לפני מספר שנים, הרחיב את שעות קבלת הקהל בלשכה המזרחית גם לשעות אחר הצהריים, ולפני כשנה חזר וצמצמן רק לשעות הבוקר.
מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע / 20 בעמוד 129.
22. ביום 7.7.99 נשלחה תשובה מטעם מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים בה הוא מציין, כי הם עושים מאמצים ומשקיעים משאבים ניכרים בלשכה שבמזרח העיר, אשר הם מעבר לכל פרופורציה למושקע בכל לשכה אחרת ואף ישנו גידול מתמיד במצבת כח האדם. הוא ציין כי ברור לו, שמיקום הלשכה ונתוניה אינם מספקים ומשרד הפנים עושה ככל אשר לאל ידו לאתר מיקום חלופי מתאים ללשכה. כמו כן צויין, שהוכן נייר מפורט וממצה של צרכי הלשכה והוצעו מספר אתרים פוטנציאליים.
ראו נספח ע/ 4.
23. ביום 19.7.99 נשלח מכתב נוסף לשר הפנים, נתן שרנסקי, והעתק מהמכתב נשלח למנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים. במכתב ציינה העותרת 1, כי לא ניכרת כל השקעת משאבים בלשכה המזרחית ואף לא העדפה בהשקעת משאבים אלו על פני לשכות אחרות. שוב התבקש מועד עתידי להקמת הלשכה הנוספת. כמו כן, התבקש השר לתקן באופן מיידי את המצב הקשה בלשכה המזרחית ולהתיחס לפירוט הדברים במכתבים קודמים של העותרת 1 ביניהם, קבלת אינפורמציה לגבי נהלי עבודה של הלשכה המזרחית.
מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע/ 21 בעמוד 131.
24. ביום 2.8.99 נשלחה תשובה מטעם מנהל מינהל האוכלוסין לפיה המשיב מודע למצבה של הלשכה המזרחית ועושה מאמצים בכדי לשפר את התנאים הפיזיים והתשתיים והיקף כח אדם בלשכה המזרחית הקיימת. אולם לטענתו, הדבר מתעכב בשל אישורים תקציביים והסכמת גופים נוספים שטרם התקבלו.
ראו נספח ע/ 5.
25. ביום 12.8.99 נשלח מכתב למנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים בו התבקש משרד הפנים להפריד בין תנאים קשים, המחייבים היערכות תקציבית, שלגביהם ביקשה שוב העותרת מס` 1 לוח זמנים מתוכנן לשיפורם; לבין תנאים קשים המחייבים היערכות תפקודית, שלגביהם התבקש המשיב לתקן לאלתר.
מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע/ 22 בעמוד 134.
עד להגשת העתירה לא נתקבלה תשובה.
המסגרת המשפטית:
הפרת כללי המינהל התקין וההליך ההוגן
26. הפרת חובת היעילות
א. היעילות הינה שאיפה של הרשות המינהלית עצמה, כדי לתת את השירות הטוב ביותר לציבור, תוך שמירה על עלויות נמוכות. מהנהלים, התנאים והשירותים הנהוגים בלשכה המזרחית עולה, כי עקרון היעילות איננו נר לרגלי המשיב אלא להיפך. התושבים אינם יודעים אלו מסמכים וכמה כסף עליהם לצרף לבקשותיהם; הם אינם יודעים לקרוא או למלא את טפסי הבקשות; הם נדרשים להגיע הלוך וחזור ללשכה המזרחית לצורך הבאת אותם מסמכים בכל פעם; אין שירות באמצעות הדואר; השירות הטלפוני איננו יעיל.
העדר יעילות זו פוגע בעבודת הלשכה המזרחית ופוגע בזכותם של תושבי מזרח ירושלים להליך הוגן ואף לעיתים, בשל הקושי הביורוקרטי, לפגיעה בניצול זכויותיהם המהותיות של התושבים.
ב. כחלק מעקרון היעילות, חייב משרד הפנים להיערך בהתאם לגודל האוכלוסיה וצרכיה המשתנים מעת לעת. לשם כך הוא צריך לערוך סקרים, דו"חות להערכת צרכים, לשקול את האלמנט הדמוגרפי המשתנה לצורך בדיקה תמידית של סבירות השירות, אותו הוא נותן לציבור. משרד הפנים ראה לנכון רק לאחרונה לערוך דו"ח הערכת צרכים, ועל פי הנראה, בתקופה הקרובה אין בכוונתו ליישם המסקנות העולות ממנו, אף לא בעניינים שהם דחופים ביותר. המצב כיום בלשכה המזרחית, כפי שתואר לעיל, הינו חמור, קשה, פוגעני ולוקה בחוסר סבירות קיצוני.
ג. אף משרד מבקר המדינה היה מודע כבר בשנת 1993 לצורך בפיתוח השירות היעיל במשרד הפנים. בשנת 1992 המליץ משרד מבקר המדינה על שתי רפורמות: האחת, פתיחת לשכות מרשם האוכלוסין לקבלת קהל בשעות אחר הצהריים. זאת, לצורך שיפור ניכר של השירות לקהל וגם לניצול יעיל יותר של נכסי המדינה. השניה, קביעת דרכים חלופיות על ידי משרד הפנים, לקבלת שירותים שלגביהם לא נדרשת התייצבות אישית, כמו באמצעות הדואר.
ואכן, כבר בבדיקת המעקב של משרד מבקר המדינה בשנת 1993 נמצא, כי משרד הפנים החל בהרחבת שעות קבלת קהל בלשכות שונות ברחבי הארץ גם לשעות אחר הצהריים. כמו כן, הודיע משרד הפנים, כי הוא בוחן הצעה לפניה של אזרחים באמצעות הדואר.
ראו נספח ע/ 8.
ד. המלצות משרד הפנים אכן יושמו בלשכה המערבית, בה נפתחו תחנות רישום במהלך שנת 1993 ולאחר סגירתן, הורחבו שעות קבלת קהל לשעות אחר הצהריים. כן יושם נוהל קבלת שירות בדואר. לעומת זאת, בלשכה המזרחית לא יושמה אף המלצה. חמור מזה הינו מילוי אחר המלצות אלו באופן חלקי, המתעלם באופן קולקטיבי וגורף, מקבוצה שלמה, המוקצית מחמת שרירות של רשות מינהלית, היא קבוצת תושבי מזרח ירושלים.
27. מתן תשובות מנומקות, בכתב ותוך זמן סביר
א. המינהל התקין וכללי הצדק הטבעי מחייבים מתן תשובה מנומקת, בכתב תוך זמן סביר לפונה. פעמים רבות פקידי הלשכה המזרחית אינם מנמקים את תשובותיהם ואף לעיתים נותנים את תשובותיהם בעל פה ולאחר תקופה ארוכה מאוד מיום הגשת הבקשה.
ב. כאשר לא ניתנת תשובה, או כשניתנת תשובה בעל פה או כשההסבר לדחיית הבקשה הוא בגדר סוד, השמור לפקיד המחליט בעניין, הרי אין אפשרות של פיקוח ציבורי על תקינות המינהל ושל התמודדות עם דחיית הבקשה. בהיעדרם של ביקורת ציבורית והליכים הוגנים, יוכל פקיד הציבור לנהוג בשרירות ובשחיתות. על מנת להוקיע שחיתות זו מהשורש, ולהנהיג כללים הוגנים וראויים למינהל ציבורי תקין, על מינהל האוכלוסין להשיב תשובות מנומקות, בכתב, תוך זמן סביר.
28. חובת ההגינות המינהלית
א. הפסיקה הישראלית עיגנה בשורה של פסקי דין את חובתה של הרשות המינהלית להפעיל את סמכותה בדרך הראויה לנאמן, שהסמכות הופקדה בידו כדי לשרת את טובת הציבור.
בפועל התנאים, השירותים והנהלים הנהוגים בלשכה המזרחית, מצביעים על אי מילוי חובת ההגינות באשר למתרחש בלשכה המזרחית על ידי משרד הפנים.
ב. התושבים נתקלים כמעט בכל פניה ללשכה המזרחית, בסבך משפטי וביורוקרטי המציב בפניהם דרישות גבוהות, שבאופן תדיר הם מתקשים לעמוד בהן. כגון: דרישת מסמכים קשים להשגה, המתייחסים ל- 12-7 השנים האחרונות; דרישה חוזרת ונשנית של מסמכים פעמים רבות כמעט בכל פניה או בקשה של התושבים ללשכה המזרחית, גם ללא כל קשר לבקשה עצמה וכדומה.
ג. במצב זה תושבים רבים נמנעים מלהגיע ללשכה המזרחית ולהגיש בקשות שונות ולכן, הם נאלצים לא למצות את כל זכויותיהם האזרחיות והסוציאליות, המגיעות להם על חוק.
ד. תושבים רבים נאלצים להיעזר בעו"ד ו/או בארגונים משפטיים המטפלים בזכויות אדם, שאף הם, עצמם, נתקלים בסבך הביורוקרטי המקשה והמכביד. אך בכל אופן, הפניה לעו"ד ו/או לארגוני זכויות אדם מקלה חלקית על תושבים רבים ההתמודדות עם התנאים, השירותים והנהלים הקשים. הן עורכי דין פרטיים והן ארגוני זכויות אדם יכולים לשלוח בקשות ומסמכים באמצעות הדואר. עורכי דין ישראליים יודעים לקרוא ולכתוב בשפה העברית. לעומת זאת, יצויין, כי עורכי דין, המגיעים פיסית ללשכה המזרחית, חווים את אותה חוויה קשה של התמודדות הן עם התנאים הקשים והן עם היחס המשפיל של עובדי הלשכה המזרחית.
ה. כמו כן, תושבים רבים נאלצים לשלם לגורמים פרטיים עבור שירותים בסיסיים כמו מילוי טופס בקשה; שמירת מקום בתור, המאפשר באופן מעשי כניסה לתוך הלשכה המזרחית.
ו. במצב המתמשך שנים רבות, בו הגשת בקשה בלא סיוע של ארגון כלשהו או עורך דין וללא תשלום לגורמים פרטיים עבור שירותים בסיסיים היא כמעט בלתי אפשרית, התעלמות המערכת מהתלות של התושבים בסיוע של גורמים חיצוניים, סותרת עקרון ההגינות ותום הלב בפעילות הרשות המנהלית ומופרות באופן בוטה זכויות התושבים למינהל תקין ולהליך הוגן.
29. הערבית כשפה רשמית
א. השפה הערבית הינה שפה רשמית בישראל. הנפקות המעשית למעמד השפה הערבית כשפה רשמית במדינה היא הטלת חובה על רשויות השלטון להנהיג שימוש שוויוני בשפה זו ללא הפליה וללא שרירות לב בפרסומים ובטפסים רשמיים של מוסדות ציבוריים ומשרדי ממשלה, ביחוד אלו המשרתים אוכלוסיה דוברת ערבית.
ב. בנוסף, מוטלת חובה על הרשויות הציבוריות לכבד את שפת המיעוט במדינה. חובה זו מעוגנת היטב במשפט הבינלאומי ובאמנות הבינלאומיות, שמדינת ישראל צד להן ואף אשררה אותן.
ג. אף הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 21.556 מיום 1.5.71 מעגנות מעמדה של השפה הערבית בישראל. בייחוד סעיף 9 המציין במפורש, ש"מן הנכון שהודעה או טופס ישאו את הנוסח העברי והערבי גם יחד… נראה לנו על כן, שיש לבכר הטפסים בהם הנוסח המודפס מראש מובא הן בעברית והן בערבית". בסעיף 11 נכתב, כי "לענין הודעות הנשלחות לבתי מגורים או בתי עסק או המודבקות על לוחות מודעות, הרי באיזורים בהם יש אוכלוסיה ערבית- יש לנהוג בשיטה בה נוהגים לגבי טפסים, היינו- יש להביא הנוסח הן בעברית והן בערבית."
30. חוק חופש המידע
א. חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998 (להלן-"החוק") אשר נכנס לתוקף ביום 29 ביוני 99` מחייב משרדי ממשלה לספק מידע לכל אזרח ישראלי או תושב. סעיף 6(א) לחוק מחייב את הרשות הציבורית להעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור.
ב. גם טרם כניסת חוק חופש המידע לתוקפו, חוייבה הרשות המינהלית לספק מידע כאמור לכל אזרח או תושב ישראלים. ראה:
בג"צ 5537/91 אפרתי נ` אוסטפלד ואח`, פ"ד מו(3) 501, 515.
בג"צ 1689/94 הררי ואח` נ` שר הפנים, פ"ד נא(1) 15, 20-19.
בג"צ 3648/97 סטמקה נ` שר הפנים (טרם פורסם), עמוד 61 לפסק הדין.
ג. במכתבים שנשלחו מטעם העותרת 1 התבקשו הנהלים, על פיהם פועל משרד הפנים בבקשות שונות למינהל האוכלוסין וכן התבקש פרסומם. עד למועד הגשת העתירה טרם התקבלה כל תשובה בעניין.
ד. מהתצהירים של תושבי ירושלים המזרחית עולה, כי אין נוהל קבוע, המפרט את סוגי המסמכים המצורפים לבקשות השונות, ואת השנים, לגביהן מסמכים אלו מתייחסים, והמסדיר דרישת מסמכים חוזרת על אף המצאם בידי הלשכה המזרחית. אף הרשימה המנחה בבקשות לאיחוד משפחות, כפי שפורטה בסעיף 19(ג)(5)(א) לעתירה זו, אינה אלא רשימה מנחה ולא מחייבת, לדברי משרד הפנים עצמו. ובכל אופן, המסמכים המצויינים בה מתבקשים פעמים חוזרות על ידי פקידי הלשכה המזרחית, ואף לא מצויין ברשימה זו השנים לגביהן מתבקשים המסמכים.
ה. לחלופין, אם ישנו נוהל קבוע, המתייחס לנקודות דלעיל, אין הוא מופץ ו/או נגיש לעיון הציבור בכלל וציבור תושבי ירושלים המזרחית בפרט. יצויין, כי גם נוהל זה אמור להיות מפורסם בשפה נגישה לתושבים, היא השפה הערבית.
סבירות פעולות הרשות ומידתיות
31. על המשיב לפעול בסבירות ובמידתיות במתן שירות לתושבים. עקרונות אלו אמורים להיות מיושמים החל בהליך ההמתנה בתור לקבלת השירות בכניסה ללשכה המזרחית, בדרישות צירוף מסמכים לבקשות, וכלה במתן תשובות לבקשות לאחר זמן סביר.
32. מדיניות המשיב בלשכה המזרחית לוקה באי סבירות קיצונית הן בהקצאת כח האדם, בתנאים הפיסיים, באופן הטיפול בבקשות התושבים וביחס הפקידים לתושבים. המדיניות בפועל של המשיב מקשה, לא הוגנת, משפילה ובלתי מתחשבת. תוצאותיה הן הרות גורל לתושבים, הזקוקים לשירותי הלשכה המזרחית בכל תחום בחיים: לידה, נישואין, פטירה, נסיעה לחו"ל. רבים מהם אינם ממצים את זכויותיהם, כיוון שאין הם רוצים לעבור את מסכת הייסורים בהליך הגשת הבקשה.
"אסור שהמדיניות המנהלית תהיה קשיחה באופן קיצוני, תתעלם מן המציאות בתחום הרלוונטי, או תיצור עיוותים קשים".
י. דותן, הנחיות מנהליות (הוצאת נבו, תשנ"ו) עמ` 180, והפסיקה המוזכרת שם.
33. חובה על כל רשות מינהלית להניח תשתית עובדתית ראויה לכל החלטה שהיא מקבלת. הנהלים הפסולים הנוהגים בלשכה המזרחית אינם נכנסים בגדר הנחת תשתית ראויה אלא הכבדה מיותרת ומופרזת על התושבים על ידי דרישות מוגזמות להצגת מסמכים רבים, מיושנים ובלתי רלוונטיים.
34. הבדיקה של בקשות התושבים על ידי פקידי הלשכה המזרחית איננה עניינית, איננה הוגנת ואף איננה שיטתית. לא פעם קרו מקרים בהם תושבים קיבלו שירות שונה לגבי אותו עניין, בפעמים שונות שהגיעו ללשכה המזרחית אך כיוון שהפקיד השתנה.
35. לדוגמא, בסעיף 2 לתצהירה של הגב` כורד זהרא המסומן מ/ 20 המצ"ב בעמוד 91 מתואר, כי הגב` כורד רשמה את שני ילדיה הראשונים בתעודת זהותה בשנת 1993 ובשנת 1995 ללא כל בעיה. היא לא התבקשה להציג מסמך כלשהוא, מלבד ההודעות על לידת חי. לעומת זאת בסעיף 3 ו- 4 היא מציינת כי לגבי שנתי בנותיה שנולדו בשנת 1997 ו- 1998, היא מתבקשת כל פעם להמציא מסמכים נוספים חדשים או מסמכים שכבר הגישה בעבר ועד היום לא הצליחה לרשום אותן בתעודת זהותה.
36. לא זאת אף זאת, מר מועתסם ח`ליל בסעיף 11 לתצהירו המסומן מ/ 21 המצ"ב בעמוד 93 מתאר מקרה בו הוא נכנס לפקיד בלשכה המזרחית, ביקש לרשום את ילדתו. הפקיד לקח את מספר תעודת הזהות שלו ותיקתק על המחשב שלו ושאל את מר ח`ליל אם יש לו בעיות עם משרד הפנים. מר ח`ליל אמר לו שאין לו בעיות. הפקיד התחיל לרשום את הילדה והתעודה החדשה היתה בידי מר ח`ליל בתוך רבע שעה לערך. הפקיד לא ביקש ממר ח`ליל להביא שום מסמכים פרט לתעודות זהות שלו ושל אשתו ופתק מבית החולים.
37. אף הגב` באסמה אבו נאב בתצהירה המסומן מ/ 5 בסעיף 20 ומצ"ב בעמוד 39 אומרת, כי בכל פעם שהייתה מצליחה להכנס ללשכה המזרחית היתה מודעת לכך כי תהיה נתונה למצב הרוח של הפקיד, שכן אותו פקיד יכול לדרוש שוב מסמכים שכבר הביאה ו/או להכזכר במסמך רלוונטי ואף לא רלוונטי.
38. חוקיותו של מעשה מנהלי נבחנת אף לאור עקרון המידתיות. על פי עקרון זה, על הרשות להשתמש באמצעי שפגיעתו בתושבים אינה עולה על הנדרש. האמצעי בו נוקטת הרשות אינו ראוי אם ניתן להשיג את התכלית על ידי אמצעים אחרים, אשר פגיעתם בעקרונות ראויים להגנה קטנה יותר.
39. המשיב מפר את עקרון המידתיות במספר נקודות: בבקשה חוזרת ונשנית של מסמכים המצויים בידו כבר מבקשות קודמות; בהשהיית תשובות לבקשות במשך חודשים ושנים; בהצבת תנאי המתנה בתוך ומחוץ ללשכה שפגיעתם בזכות התושבים להליך הוגן ולמנהל תקין חמורה ביותר; באי קיום נהלים ברורים לגבי הליך הגשת הבקשות והמסמכים הנלווים אליהן.
40. תוצאת התנאים, הנהלים והשירותים שנותנת הלשכה המזרחית פוגעת בעליל בתושבים מעל הנדרש – תושבים מדירים רגליהם מהלשכה המזרחית ואף אלו שמגיעים בשעות קבלת הקהל אינם מצליחים לקבל את זכויותיהם המגיעות להם על פי חוק. זאת, למרות, שניתן להשיג את מטרות המשיב בבקשות למנהל האוכלוסין באמצעים, שפגיעתם בזכויות התושבים פחותה.
41. לאור המתואר לעיל עולה, כי במציאות הנוכחית בלשכה המזרחית יש כדי לפגוע באמון הציבור בכלל וציבור התושבים בפרט, במערכת השלטונית. אין ספק, כי שמירה של המשיב על זכות התושבים להליך הוגן תוך כדי הנהגת נהלים ותנאים סבירים ותקינים בלשכה המזרחית תסייע בידי המשיב לשנות את היחס המנוכר של התושבים ללשכה המזרחית בפרט ולמשיב בכלל.
42. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
א. הנהלים, במידה שהם
