להפסיק את האימונים הצבאיים בכפר אל-עקבה

בג"ץ 3950/99
בפני בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

העותרים:

1. ס` צ` מ` צ` ת"ז ——
2. ב` צ` מ` צ` ת"ז ——–
3. ס` מ` ק` ד` ת"ז ———
4. מ` צ` ע` א` ט` ת"ז ——-
5. מ` ע` ע` צ` ת"ז ——–

כולם ע"י ב"כ עוה"ד נטע עמר ו/או דן יקיר ו/או בלהה ברג ו/או דנה אלכסנדר ו/או ענת שקולניקוב ו/או הדס תגרי ו/או רינת קיטאי ו/או משה כהן ו/או גילה שטופלר ו/או יוסף ג`בארין ו/או עמרי קאופמן
מהאגודה לזכויות האזרח בישראל,
ת"ד 35401, ירושלים 91352
טל: 02-6521218; פקס: 02-6521219

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הבטחון
רחוב קפלן 4, הקריה, תל אביב 61909

2. מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה והשומרון
לשכת אלוף פקמ"ז 64, ד"צ 02367, צה"ל

עתירה למתן צו על תנאי

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת ליתן צו על תנאי, המורה למשיבים לבוא וליתן טעם כדלקמן:

1. מדוע לא יורו על הפסקת האימונים, הנערכים על ידי צה"ל על האדמות המעובדות והשטח הבנוי של כפר אל-עקבה, נפת ג`נין, בגוש 7 חלקות …..

2. מדוע לא יבטלו את ההכרזה על החלקות המפורטות לעיל בגוש 7, כשטח צבאי סגור.

בקשה לצו ביניים ודיון דחוף

עתירה זו עניינה הפגיעה המתמשכת בחיי אדם, עקב קיום אימונים צבאיים שבועיים בתוך השטח הבנוי של הכפר אל-עקבה ועל האדמות המעובדות, שבבעלות תושבי הכפר. המשיבים מפרים באופן בוטה זכויות יסוד של תושבי הכפר: הזכות לחיים, חופש התנועה, הזכות להתפרנס בכבוד, הזכות לחיות חיי שלווה ולא תחת איום מתמיד לפגיעה בגוף וברכוש. אשר על כן, מתבקש בית המשפט ליתן צו ביניים, המורה למשיבים להפסיק לאלתר אימונים, בהם יש שימוש באש חיה ו/או העלולים לסכן באופן מיידי את חיי התושבים בתוך השטח הבנוי של הכפר, עד למתן החלטה בעתירה זו.

כמו כן, בשל חומרת הפגיעות בזכויות האדם של התושבים, יתבקש בית המשפט אף לקיים דיון דחוף בעתירה זו.

ואלה נימוקי העתירה:

העותרים

1. העותר מס` 1 נולד בכפר אל עקבה, נפת ג`נין, המצוי באיזור C (להלן-"הכפר"), ביום 21.7.55 ומשמש משנת 1995 ועד היום ראש הכפר. העותר מס` 1 ירש אדמות בכפר אל-עקבה, שהיו בבעלות אביו צ` מ` ע` צ` ז"ל: על גוש 7 חלקה 34, שגודלה 18 דונם ו- 869 מ"ר, בנוי בית אחד שנבנה בשנות ה- 50. גוש 7 חלקה 42 הוא אדמה מעובדת לחקלאות, שגודלה 15 דונם ו- 40 מ"ר. חלקה מס` 6 בגוש 7, שגודלה 6 דונם ו- 106 מ"ר, שבבעלות אימו, מ` ח` י` ס`, היא אדמה מעובדת לחקלאות.

מצ"ב נסחי טאבו ירדני ומסומנים ע/ 1.

2. העותר מס` 2 נולד בכפר אל-עקבה, בשנת 1968 בבית אביו ס` מ` ע`, שנבנה לפני 1967, ובנוי על גוש 7 חלקה 35, שגודלה 10 דונם ו- 10 מ"ר. יש לו אדמה מעובדת בעצי זית, שקיבל בירושה מסבו, מ` ע` צ` ז"ל, בגוש 7 חלקה 39, שגודלה 13 דונם ו- 664 מ"ר. העותר נשוי ואב לשתי בנות. האחת בת 4 שנים והשניה בת שנתיים. הוא גר בבית הנ"ל יחד עם אימו ואחותו.

3. העותר מס` 3 נולד בכפר אל-עקבה, וכיום הוא גר בכפר בבית חדר, שהוא בנה לפני 1967, המצוי בגוש 7 חלקה 33. יש לו 6 בנים ו- 8 בנות. כיום הוא גר עם אשתו ו- 8 מילדיו. שאר ילדיו חיים ב—– וב—–, כיוון שהם לא יכולים לבנות ביתם בכפר וכיוון שהם פחדו מהאימונים המתבצעים בתוך הכפר ובאדמותיו.

4. העותר מס` 4 נולד בכפר אל עקבה והוא גר, גדל והתחנך בכפר. לאימו, לו ולאחיו ולאביו ז"ל, שהוא ירשו, אדמה בגוש 7 חלקה 24, המשמשת את העותר לפרנסת בני משפחתו ושאר משפחתו המורחבת. כמו כן הוא ירש מאביו ז"ל אדמה שהיתה בבעלותו, בגוש 7 חלקה 22, שגודלה 15 דונם ו- 666 מ"ר וכן אדמה בגוש 7 חלקה 8 שהיתה בבעלות אביו ז"ל, שגודלה 33 דונם ו- 834 מ"ר. שתי החלקות 8 ו- 22 הינן חלקות אדמה מעובדות. העותר מס` 4 גר בכפר עם אשתו ו- 3 ילדיו. 8 ילדיו האחרים נישאו ומתגוררים ונשואים ב—– וילדה נוספת נשואה וגרה ב—–. העותר היה מוכתר הכפר אל עקבה משנת 1974 ועד 1995.

לעותר מספר 4 ניתנה הבטחה מנציג ממשל ג`נין, ששמו למיטב ידיעתו, מר מאג`ד חאסוני, במועד בלתי ידוע בין השנים 1988-1984 לערך, כי הכביש המוביל לאל עקבה לא ישמש לאימוני נשק אלא רק להתעמלות לחיילי המוצב, ללא שימוש בנשק ושלא יהיו מסביב לכפר אימונים כלל. הבטחה זו לא קוימה.

5. העותר מס` 5 נולד בכפר אל עקבה ביום 22.1.45 בבית אביו, ע` ע` צ` ז"ל. הבית נבנה לפני 1967 וממוקם על אדמה, שירש הבן, בגוש 7 חלקה 36 שהיתה בבעלות משותפת של האב וקרובי משפחה. גודל החלקה הוא 34 דונם ו- 534 מ"ר. לעותר 12 ילדים, 7 גרים איתו ועם אשתו החדשה באל-עקבה ו- 5 נשואים וגרים ב—–. זאת, כיוון שאין אפשרות לבנות בכפר ולגור בו גם בגלל האימונים. כמו כן ירש את חלקה 37 בגוש 7 מאביו, בשיתוף עם קרובי משפחה ועליה באר, ממנה העותר ומשפחתו משתמשים לשתיה. לפעמים בעת האימונים החיילים עומדים על הבאר ולעיתים אפילו ישנים לידה כל הלילה. כמו כן ירש חלקה בגוש 7 חלקה 40, שגודלה 10 דונם ו- 535 מ"ר.

הרקע העובדתי

הכפר אל עקבה

6. הכפר אל עקבה (להלן – "הכפר") נמצא בבקעות הצפוניות של הירדן, באיזור C שבשליטה ישראלית אזרחית וצבאית, על פי הסכמי אוסלו.

על מפת הסכם הביניים בין הישראלים לפלסטינים הרשמית מצויין הכפר כ"ח`ירבת אל-ח`ריבת". הכפר הוקם בשנות השלושים, כ"יישוב בת" של הכפר הסמוך, תייסיר, הממוקם מערבית לאל-עקבה. בכפר כיום יש כ- 200 נפשות, מתוכם כ- 35 ילדים מתחת לגיל 18. עד שנת 1967 נבנו בכפר 4 בתים, בעוד שאר התושבים חיו באוהלים ואף במערות.

7. מאז הקמתו של הכפר, תושביו מעבדים את אדמותיהם הפרטיות, עליהן נטעו עצי זית וזרעו יבולים שונים. כמו כן, לרבים מתושבי הכפר יש צאן, אותו הם רועים באדמותיהם. בשטח הכפר יש כיום כ- 22 בארות מים, כאשר רק חלקן מצויינות בטאבו הירדני. בעבר היה נהוג, שכשלוש-ארבע משפחות היו משתמשות בכל באר.

8. להלן פירוט של אדמותיהם הפרטיות של תושבי הכפר אל עקבה, אשר לגביהן מתבקשים המשיבים להסיר את ההכרזה כשטח צבאי סגור ו/או להפסיק את האימונים:

.
.
.

הקמת מוצב צבאי מערבית לכפר בשנת 1983

9. בתאריך שאינו ידוע לעותרים, שנים מספר לאחר 1967, הפך שטח הכפר לשטח צבאי סגור. זאת, על סמך צו הכרזה על שטח סגור שמספרו אינו ידוע לעותרים, שהוצא, למיטב ידיעת העותרים, על פי סעיף 90 לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס` 378), תש"ל- 1970. אשר על כן, שנים רבות מתקיימים אימונים צבאיים באדמות המעובדות של הכפר, ומסביב לשטח הבנוי של הכפר. אימונים אלו ממשיכים עד היום.

בשנת 1983 הוקם מערבית לכפר מוצב צבאי, בתוך האדמות של תושבי הכפר, כ- 200 מטר מבית הספר היסודי המשותף לתייסיר ולאל-עקבה. לאחר בניית המוצב החלו אימונים צבאיים בשטח הבנוי של הכפר, בין הבתים. אימונים אלו ממשיכים עד היום.

האימונים הצבאיים

10. האימונים מתבצעים במהלך ימי השבוע, מדי כל שבוע, בזמנים משתנים, בלילה וביום וכוללים אימונים רגליים, מכוניות צבאיות, טנקים, מסוקים ויריות. משנת 1995 הוחרפה האינטנסיביות של האימונים.

11. בחודשים האחרונים תועדו על ידי תושבי הכפר אימונים שהתבצעו בתאריכים הספציפיים הבאים: 28.1.99-24; 11.2.99-8; 13.2.99; 9.3.99-7; 12.3.99-11; 30.3.99-28;8.4.99-4; 15.4.99-11; 20.4.99-18; 22.4.99.

פגיעה בשלוות החיים של תושבי הכפר

12. בשעת האימונים בכפר לעיתים החיילים מתאמנים בתוך מרפסות הבתים ויושבים על גדרות הבתים. כאשר האימונים נערכים בלילה יש רעש גדול, שלא מאפשר לתושבי הכפר לישון וגורם פחד עצום לילדים ולבני הכפר. בשל כך תושבי הכפר לא יוצאים בלילות. קרו מקרים, בהם החיילים היכו אנשים שהסתובבו בחוץ, מחוץ לבתים, בשעה שהיו אימונים. ההורים מלווים את ילדיהם פעמים רבות לבית הספר המשותף לתייסיר ואל-עקבה, שמא יארע להם משהו בדרך כתוצאה מהאימונים של החיילים.

עקב האימונים הצבאיים, המתנהלים בתוך השטח הבנוי של הכפר ובאדמות המעובדות של תושבי הכפר, התרחשה עזיבה של תושבי הכפר מחוץ לכפר לישובים הסמוכים: תייסיר, שכם, טובאס ואיזורים אחרים. כיום כ- 700 מתושבי הכפר מתגוררים בישובים אלו ומצפים לחזור לכפרם. כ- 70 משפחות מהכפר ביקשו מהעותר מס` 1 לעזור להם לחזור לכפר ולבנות בתים על אדמות שבבעלותם. היום קיימים בתים בכפר בגוש 7 חלקות 32-36. בנוסף, תושבים רבים מתושבי הכפר, הממאנים לעזבו למרות מצוקת הדיור והאימונים הצבאיים, חיים כיום באוהלי פלסטיק מאולתרים בתוך הכפר.

פגיעה בפרנסה ובלימודים של תושבי הכפר

13. בשעת אימונים הצבא סוגר הצומת הקרובה לכפר, אשר ממנה מתפצלים 2 כבישים. האחד מכיוון תייסיר לכיוון אל-עקבה והשניה מכיוון תייסיר לכיוון בית שאן. סגירת כבישים אלו, המשמשים לצרכי עבודה, הגעה למוסד חינוך והעברת אספקה לכפר, מונעת מרבים מתושבי הכפר את חופש התנועה מהכפר ואליו. על כן, רבים מאבדים ימי עבודה, ילדים רבים אינם יכולים ללכת לבית הספר, והעברת אספקה כגון: מים, מוצרי מזון, איננה אפשרית. לעיתים, אנשים מחכים שעות בתוך הכפר או מחוץ לכפר, כיוון שהם מנועים להכנס או לצאת.

פגיעה בפרנסה וברכוש הפרטי

14. בשעת אימונים צבאיים על אדמות מעובדות של תושבי הכפר, החיילים הורסים את היבולים, וכך נגרמים לתושבי הכפר נזקים כלכליים ופגיעה בפרנסתם. לעיתים השדות נשרפים כתוצאה מהאימונים באש חיה. בדרך כלל תושבי הכפר מעבדים אדמותיהם, כשאין חיילים באופק, ובעיקר בשישי שבת. לפעמים כשיש אימונים גדולים הצבא אוסר על תושבי הכפר לרעות צאנם ואז התושבים נאלצים להכניס את הצאן לתוך בתיהם. בעת האימונים, כאשר תושבי הכפר מעבדים שדותיהם ישנה סכנת חיים לתושבים בשל האימונים.

פגיעה בחיי אדם

15. כתוצאה מהאימונים, המתבצעים בתוך השטח הבנוי של הכפר ועל האדמות המעובדות של הכפר, נפצעו במהלך השנים מאז 1967 ועד היום עשרות מבני הכפר ונהרגו שישה מבני הכפר ושני תושבים מטובאס הסמוכה, כמפורט להלן, למיטב ידיעתו של העותר מס` 1, ראש הכפר.

ההרוגים:

1. ——, כשהיה בן 60 נפטר בעקבות פיצוץ רימון יד במהלך רעיית צאן באדמות הכפר אל עקבה בשנות ה- 70.
2. ——, כשהיה בן 12 נפטר בעקבות פיצוץ רימון במהלך רעיית צאן אביו באדמות הכפר אל עקבה בשנות ה- 70.
3. —–, כשהיה בן 50 נהרג במהלך חרישת אדמתו, עקב פגיעתו מיריות רבות בין כפר אל עקבה לבין כפר תייסיר, קרוב לבית ח` ח` ג`, בשנת 1984 לערך.
4. —–, כשהיה בן 21 נהרג בירי במהלך רעיית צאנו באדמות הכפר אל עקבה, כ- 400 מטר מזרחית לבית אביו, ח` ח` ג`, בשנות ה- 80, לאחר שהוקם המוצב קרי, לאחר שנת 1983.
5. —–, כשהיה בן 27, מוקש שהתפוצץ הביא להריגתו והריגת חמורו באדמות אל עקבה, בשנות ה- 80, לאחר שהוקם המוצב קרי, לאחר שנת 1983.
6. —–, נהרגה תוך כדי משחק, כשהיתה בת 6 עקב פיצוץ רימון, שנותר מאימונים צבאיים בין הכפר תייסיר לכפר אל עקבה, בשנות ה- 80, לאחר שהוקם המוצב קרי, לאחר שנת 1983.

כמו כן נהרגו בשטח כפר אל-עקבה שניים מתושבי טובאס הסמוכה.

הפצועים:

1. העותר מס` 1 נפצע כשהיה בן 16 מירי במהלך אימונים צבאיים באיזור אל עקבה. כתוצאה מהפציעה הוא משותק כיום בחלק גופו התחתון.
2. —–, כשהיה בן 14, נפצע מפיצוץ רימון, שנותר אחרי אימונים צבאיים בכפר אל עקבה, בידיו. הפגיעה ביד גרמה לנכות.
3. —–, כשהיה בן 7, פיצוץ רימון הביא לידי עיוורון בעיניו בכפר אל עקבה.
4. —–, כשהיה בן 16, נפגע בידו בעקבות פיצוץ רימון בכפר אל עקבה. הפגיעה הביאה לקטיעת אצבעות.
5. ——, כשהיה בן 18, נפגע ביד וברגל ועל כן נקטעה ידו וכיום יש לו נכות תפקודית בעקבות פיצוץ רימון באיזור אל עקבה.
6. —–, כשהיה בן 7, נפגע ביד ונקטעו אצבעות בכפר אל עקבה בעקבות פיצוץ רימון.
7. —–, כשהיה בן 15 נפגע בכל חלקי הגוף ונגרמה לו נכות ביד בעקבות פיצוץ רימון באיזור אל עקבה.
8. ——-, כוויות ועיוותים ביד ובפנים בעקבות פיצוץ רימון שהשאיר הצבא בכפר אל עקבה.
9. ——, קטיעת אצבעות היד בעקבות פיצוץ רימון בכפר אל עקבה.
10. —–, כשהיה בן 25 נפגע בפנים והם התעוותו בעקבות פיצוץ רימון באיזור כפר אל עקבה.
11. —–, כשהיתה בת 10 נפגעה ברגל בעקבות פיצוץ מוקש במהלך עבודה באדמה עם אביה באיזור אל עקבה.
12. ——, כשהיה בן 10 נפגע ברגל בעקבות פיצוץ רימון באיזור אל עקבה.
13. —–, כשהיה בן 15 נפגע ביד ונקטעו אצבעותיו בעקבות פיצוץ רימון באיזור אל עקבה.
14. ——,כשהיה בן 13 נקטעו אצבעותיו בעקבות פיצוץ רימון בכפר אל עקבה.
15. ——, כשהיה בן 7 נגרמו לו פציעות בגוף בעקבות אותו פיצוץ רימון, שהביא לידי הריגת אחותו —– בין הכפר אל עקבה לכפר תייסיר.
16. —— – פגיעות בגוף.
17. —— – פגיעות בגוף.
18. —— – פגיעות בגוף וביד.
19. —— – פגיעות בגוף.
20. —— – פגיעות בגוף.
21. —— – כוויות בגוף.
22. —— – פגיעות בגוף.
23. —— – כוויות בגוף.
24. —— – פגיעה בגוף וביד.
25. —— – פגיעה בגוף.
26. —— – פגיעה ביד ובגוף.
27. —— – פגיעה ברגל הימנית.
28. —— – פגיעה בחזה ובבטן ועיוותים.
29. —— – כוויות ביד ובגוף.
30. —— – פגיעה ביד.
31. —— – פגיעות בגוף.
32. —— – פגיעות בגוף.
33. —— – פגיעות בגוף.
34. —— – פגיעה ביד השמאלית.
35. —— – כוויות בגוף.
36. —— – כוויות בחלקי הגוף.
37. —— – כוויות בחלקי גופו.
38. —— – כוויות בחלקי גופו.

16. כפי שניתן ללמוד מתיאור המציאות המתוארת לעיל, חיים תושבי הכפר בסכנת חיים מתמדת, וחייהם אינם חיים: המבוגרים נאלצים לשמור על ילדיהם, שמא יפגעו בעת משחק מכדור תועה או מרימון טמון באדמה וללוות את ילדיהם אל בית הספר הסמוך; תושבי הכפר צריכים לכלכל את תנועותיהם מחוץ לבתיהם תוך חשש כבד שמא אף הם יפגעו מכדור תועה או שמא ימנע מהם להכנס לכפר או לצאת ממנו; במיוחד קשה המציאות בחשיכה, בה יכולת ההגנה העצמית וההמנעות של התושבים מפגיעות כלי הירי בהם משתמשים במהלך האימונים, נמוכה יותר.

פניות העותרים

17. לפני כשנה נפגש ראש הכפר, העותר מס` 1 עם מושל ג`נין דאז, נאדים סלאמה, (להלן-"המושל") בבית הספר בין תייסיר לאל-עקבה ועם נציגים מהתיאום והקישור. בפגישה ביקש ראש הכפר מהמושל שיסדר את כביש הגישה לכפר. המושל אמר שהמנהל האזרחי אמור לאפשר בניה ולא הוא. כמו כן ביקש ראש הכפר מהמושל להרחיק את המוצב 2 ק"מ מהכפר. המושל אמר, שבנסיגה הצפויה של הצבא הישראלי, עקב תהליך אוסלו, אמורים להיות מועברים ממקומם 3 מוצבים באיזור ג`נין, כולל המוצב הממוקם מערבית לאל-עקבה. בסופו של דבר כפי הידוע לעותר מס` 1 לא הועברו 2 המוצבים האחרים. המוצב ליד הכפר לא הועבר.

18. כעבור חודש נפגש שוב ראש הכפר עם המושל במשרדו, למיטב ידיעתו של ראש הכפר, במחנה הנקרא מחנה דותן, עם נציגים מהתיאום והקישור ומהמשרד הפלסטיני לשלטון המקומי. המושל אמר, כי השטח של הכפר הוא שטח צבאי וכי זו הסיבה שקשה לתושבי הכפר לבנות ולסדר את הכביש. הוא אמר, שהזזת המחנה הצבאי אינה תלויה בו אלא בגורמים בכירים כמו שר הבטחון, וכי מבחינתו אין בעיה, שהתושבים יזפתו את כביש הגישה לכפר. המושל ציין במפורש שאם המינהל האזרחי ישאל אותו לגבי זיפות הכביש, הוא לא יתנגד. לאחר תקופה, כשהתחילו תושבי הכפר לזפת את הכביש, נלקחו מהם הטרקטורים, כנראה על ידי המינהל האזרחי. כאשר פנו תושבי הכפר למושל בתמיהה מדוע נלקחו מהם הטרקטורים ענה המושל, שהוא לא נתן הסכמתו, שתושבי הכפר יזפתו את כביש הגישה לכפר. זאת, כמובן, בניגוד להסכמתו המפורשת בפגישה קודמת עם ראש הכפר. בתום השיחה, כשיצאו מבית הספר המושל והעותר מס` 1, הם ראו את החיילים חוזרים מהאימונים, הולכים על כביש הגישה לכפר.

19. יש לציין, כי בשתי הפגישות תיאר העותר מס` 1 בפני המושל את הבעיות שיש בכפר כתוצאה מהאימונים המתרחשים בכפר, ובייחוד הפגיעה בחיי אדם, הפחד של האנשים להסתובב בכפר, אי היכולת לבנות בתים חדשים ולזפת את כביש הגישה לכפר. המושל אמר לעותר מס` 1, שהוא (המושל) ידבר לבד עם האחראי על המחנה. עד היום טרם קיבל העותר מס` 1 ו/או מי מתושבי הכפר כל התייחסות לנושא וכמובן לא חל שיפור בעניין.

20. בתשובה מיום 25.11.98 לשאילתה של ח"כ ואליד צאדק חאג` יחיא את שר הבטחון דאז, יצחק מרדכי (להלן – "השר"), בנוגע לאימונים הצבאיים בתוך הכפר אל-עקבה, ענה שר הבטחון דאז, כי "באיזור ההוא האימונים של החיילים בגיל צעיר, שפעילות האש שלהם והאמצעים שהם משתמשים בהם הם דווקא מהנשקים הקלים ולא מכלי הנשק הכבדים שגורמים להפרעות הרבה יותר גדולות באזורים אחרים. אני לא מודע לכך ואני אבדוק אם מתאמנים בתוך הכפר, בתוך בית הספר. להערכתי – לא. אני רשמתי זאת, נבדוק זאת ונענה לך תשובה. נדאג לכך שלא ייכנסו לכפר ולא יפריעו לתושבים".

מצ"ב העתק מהשאילתה ומהתשובה ומסומנות ע2/.

21. במכתב מיום 4.1.99 כתב שר הבטחון דאז, מר יצחק מרדכי, לחבר הכנסת וואליד צאדק חאג` יחיא, כי "כעקרון צה"ל אינו מבצע אימונים בתוך הכפרים המוזכרים (כפר עקבה וכפר תייסיר). פיקוד המרכז מקצה את אזור חמם אל מליח ליחידות רבות המבצעות אימון לוחמה בשטח בנוי. לא ידוע אם אחת היחידות שהתאמנה במקום ביצעה, בניגוד לנהלים, אימון בתוך הכפר… ". (ההדגשה במקור, נ` ע`).

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע3/.

22. ביום 10.2.99 פנתה הח"מ לתא"ל דב צדקה, ראש המינהל האזרחי במכתב, בתיאור המצב הקשה בכפר אל עקבה בכלל תוך התייחסות לאימונים הצבאיים והשלכותיהם על תושבי הכפר. הח"מ ביקשה הפסקה מיידית של האימונים הצבאיים בתוך שטח הכפר. ביום 11.3.99 וביום 3.5.99 נשלחו תזכורות למכתב. עד היום טרם התקבלה כל התייחסות למכתב זה.

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע4/.

23. ביום 22.2.99 פנתה הח"מ למשיב מס` 1 במכתב, המציין את התאריכים בהם מתבצעים אימונים צבאיים בתוך הכפר אל עקבה, אליו צורף מכתבו של שר הבטחון דאז, מר יצחק מרדכי, מיום 4.1.99 המסומן ע3/. הח"מ ביקשה הפסקה מיידית של האימונים בתוך השטח הבנוי של הכפר.

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע5/.

24. ביום 14.3.99 נשלח מכתב נוסף לשר הבטחון, המציין תאריכים נוספים בהם התבצעו אימונים צבאיים בתוך הכפר.

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע6/.

25. ביום 15.3.99 נשלח מכתב נוסף לעוזר שר הבטחון המטפל בעניין, מר חיים ישראלי, המציין תאריכים נוספים בהם התבצעו אימונים צבאיים בתוך הכפר. הח"מ ביקשה התערבותו המיידית להפסקת האימונים.

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע7/.

26. ביום 28.3.99 התקבל מכתב תשובה ממר חיים ישראלי בקבעו, כי במסגרת התייחסות צה"ל לא אושרה כל משימה בכפר, המצוי בתוך שטח B. כמו כן צויין, כי הוצאה הוראה, שלא לבצע אימונים בכפרים הופצה בשטח.

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע8/.

27. ביום 28.3.99 נשלח מכתב למר חיים ישראלי המציין, כי הכפר מצוי בתוך שטח C ולא בשטח B. כמו כן נתבקש לקבל נוסח ההוראה שלא לבצע אימונים בכפרים. עד היום טרם התקבלה כל תשובה בעניין.

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע9/.

28. ביום 23.3.99 נשלח מכתב לאל"מ שלמה פוליטיס, יועמ"ש איו"ש, בו התבקש מידע לגבי הסטטוס של חלקות שונות בכפר אל עקבה אם הן אדמות מדינה/שטח צבאי סגור/שטח אש/רכוש נטוש/אדמות פרטיות. כמו כן התבקשו הצווים ו/או ההכרזות, המעגנות סטטוס כל חלקה, והנהלים האוסרים אימון בתוך הכפר, המצויינים בתשובת שר הבטחון יצחק מרדכי מיום 4.1.99 בתשובה לשאילתא של ח"כ ואליד צאדק. נשלחו תזכורות למכתב ביום 25.4.99וביום 11.5.99. עד היום טרם התקבלה כל תשובה בעניין.

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע10/.

29. ביום 23.3.99 נשלח מכתב למשיב מס` 2 ולאל"מ שלמה פוליטיס, יועמ"ש איו"ש, בו תואר המצב הקשה בכפר אל עקבה, צויינו תאריכים מתועדים בהם התקיימו אימונים צבאיים בתוך השטח הבנוי של הכפר, צורפה תשובת שר הבטחון כמפורט לעיל והתבקשה חקירה דחופה של המקרים, המתוארים במכתב והפסקה מיידית של האימונים הצבאיים בתוך גוש 7 חלקות 32-36.

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע11/.

ביום 13.4.99 התקבלה תשובה מסגן רן טל, עוזר יועמ"ש איו"ש, כי הפניה בטיפול. ביום 20.4.99 התקבלה תשובה מרס"ן גבי מזרחי, קצינת פניות ומעקב, כי קיבלו את הפניה והם בודקים אותה. עד היום טרם התקבלה כל תשובה עניינית בנושא.

מצ"ב העתק מהתשובות ומסומנות ע12/.

30. ביום 29.3.99 דיברה הח"מ עם ראש לשכת מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, רס"ן יאיר קולס שאמר, כי לא ידוע לו על הבעיות בכפר אל עקבה, הוא יקרא את המכתב ויחזיר תשובה.

31. ביום 11.4.99 דיברה הח"מ עם רס"ן גבי מזרחי, קצינת פניות ומעקב, מפקדת כוחות צה"ל באיו"ש, שאמרה, כי הענין בטיפול והיא מחכה לתשובות מגורמים שונים.

32. ביום 12.4.99 נשלח מכתב למשיב מס` 2 וליועמ"ש איו"ש בו מפורטים תאריכים נוספים, בהם התקיימו אימונים צבאיים בתוך השטח הבנוי ובשטח החקלאי של הכפר, ועל הכביש הראשי שבתוך הכפר. כמו כן תואר מקרה של עיכוב מנהל בית הספר באל עקבה, למספר שעות, להכנס לכפר עקב אימונים. תזכורת נשלחה ביום 13.5.99 למפקד כוחות צה"ל באיו"ש וליועמ"ש איו"ש. עד היום טרם התקבלה כל תשובה עניינית בנושא.

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע13/.

33. ביום 29.4.99 נשלח מכתב למשיב מס` 2 וליועמ"ש איו"ש, בו מפורטים תאריכים נוספים בהם התקיימו אימונים צבאיים בתוך השטח הבנוי ובשטח החקלאי של הכפר, ועל הכביש הראשי שבתוך הכפר. כמו כן תואר מוצב צבאי קטן חדש, שתושבי הכפר הבחינו בו, שהוצב במרחק של כ- 500 מטר מהכפר. אף תואר הפחד של התושבים לעבד את אדמותיהם והסכנה לחיי אדם בעת עיבוד אדמותיהם עקב האימונים.

צויינו האדמות המעובדות, השייכות לבני הכפר, שעליהם מתבצעים אימונים צבאיים, שכללו תיאור של בעל הקרקע, מיקום הקרקע וגודלה וסוג היבולים החקלאיים המעובדים בה. התבקש מידע לגבי הסטטוס של האדמות הנ"ל – האם הן שטח צבאי סגור/שטח אש/שטח אימונים/אדמות מדינה/שטח נטוש או אחר. כמו כן התבקשה הפסקה מיידית של האימונים על אדמות אלה, על מנת שלא לסכן חיי אדם ועל מנת לאפשר לתושבים להתפרנס מאדמות אלו. עד היום טרם התקבלה כל תשובה עניינית בנדון.

מצ"ב העתק מהמכתב ומסומן ע14/.

34. במהלך חודש מאי קיימה הח"מ מספר שיחות תזכורת עם לשכות המשיבים ולא נענתה בתשובות ענייניות.

35. ביום 24.5.99 דיברה הח"מ עם סגן רן טל, עוזר יועמ"ש איו"ש טלפונית, ונמסר לה, כי הענין בטיפול, התקיים סיור בשטח של סגן רן טל, וטרם נקבע מועד דיון עם הגורמים הצבאיים הרלוונטיים.

הטיעונים המשפטיים

36. המשיבים מפרים באופן בוטה את חוקי היסוד של מדינת ישראל, את חובותיהם על פי הדין הבינלאומי הנוהג בתפיסה לוחמתית, ו/או עקרונות בסיסיים של המשפט המינהלי הישראלי, בהכריזם על הכפר, כולל השטח הבנוי ואדמותיו הפרטיות המעובדות, כשטח צבאי סגור ו/או בקיימם אימונים צבאיים בשטח הכפר אל-עקבה. כמו כן, המשיבים מפרים בקיימם אימונים צבאיים את הנהלים הפנימיים הצבאיים.

הפרת חובות המשיבים בכפר על פי הדין הבינלאומי וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

37. הכפר אל-עקבה קיים מזה עשרות שנים, עוד טרם נכנסו כוחות הצבא הישראלי לאיזור, כאשר תושביו הינם בעלי אדמות בכפר. הצו, שקבע את איזור הכפר – על השטח הבנוי שבו ועל אדמותיו המעובדות – כשטח צבאי סגור על סמך סעיף 90 לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס` 378), תש"ל- 1970 ו/או ההחלטה שהכפר ישמש איזור אימונים, הינם הפרה בוטה של החובות האנושיות הבסיסיות המוטלות על הממשל הצבאי בנוגע לאוכלוסיה אזרחית באיזור, ועל כן אינם חוקיים.

38. המשיבים הפרו את חובתם לכבד חיי אדם. חובה זו מעוגנת באמנות הבינלאומיות רבות: תקנה 46 לתקנות האג; סעיף 3 להכרזה בדבר זכויות האדם משנת 1948; סעיף 3(1) ו- 27 לאמנת ג`נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה משנת 1949 (להלן-"אמנת ג`נבה הרביעית"), שהינם סעיפים הומניטריים.

39. לא היה צורך מכריע ו/או פעולה צבאית, המחייבת לחלוטין ומצדיקה את החרבת היבולים על האדמות המעובדות של הכפר ואת העמדת תושבי הכפר בסכנה תמידית של פגיעה בחיי אדם, שאף התממשה, עקב קביעת איזור הכפר כשטח צבאי סגור ו/או איזור אימונים.

לחלופין, אף אם בעת קבלת ההחלטה, כי הכפר ישמש שטח צבאי סגור ו/או שטח אימונים, היתה ההחלטה מבוססת על צרכי צבא הכרחיים, כיום אין להחלטה זו כל הכרחיות צבאית מוחלטת, ועל כן הינה משוללת בסיס משפטי כלשהו.

40. המשיבים אף הפרו את חובתם לכבד את זכות תושבי האיזור לקניין פרטי המעוגנת אף היא באמנות בינלאומיות: סעיף 17(2) להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם משנת 1948; רישת תקנה 46 לתקנות האג. ביחוד, הפרו המשיבים את חובתם על פי סעיף 53 לאמנת ג`נבה הרביעית, בהיותו סעיף הומניטרי.

כמו כן ראו י` דינשטיין דיני מלחמה (שוקן, 1983) בעמוד 229.

41. יצויין, כי המלומד פיקטה בספרו קובע, כי הזכויות המשפחתיות של התושבים המוגנים, הקבועות בסעיף 27 לאמנת ג`נבה הרביעית, כוללות את המבנה המשפחתי והבית המשפחתי, שגם הם מוגנים, ועל כן, אינם יכולים להיות אוביקטים להתערבות שרירותית על ידי הממשל הצבאי.

J. Pictet, Commentary on Geneva Convention IV of 1949, (Geneva, 1958) p. 202.

החובה לפעול בסבירות ובמידתיות

42. המשיבים הפרו באופן בוטה את חובתם לפעול בסבירות ובמידתיות, זאת, בהתיחס לאופי, למהות ולהיקף סמכויותיהם וחובותיהם של המשיבים באיזור.

בג"צ 358/88 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח` נ` אלוף פיקוד המרכז ואח`, פ"ד מג(2) 529, 538ה.

43. מהתיחסויותיו של המשיב מס` 1, המפורטות בסעיפים 17, 18 ו- 23 לעיל, עולה באופן תמוה ביותר, כי המשיב מס` 1 אינו יודע היכן ממוקם הכפר – מדבריו משתמע, כי הכפר מצוי באיזור אל-מליח, בעוד הכפר אל עקבה מרוחק מספר ק"מ מאיזור אל-מליח. המשיב מס` 1 ציין, כי הכפר מצוי באיזור B בעוד הכפר מצוי באיזור C. כמו כן, המשיב מס` 1 אף אינו מודע כלל לקיומם של האימונים הצבאיים המתבצעים בתוך הכפר, למרות שהמצב נמשך שנים רבות. בנוסף, המשיב מס` 1 ציין, כי החיילים משתמשים בנשקים קלים, בעוד שבפועל האימונים נערכים גם על ידי טנקים ומסוקים.

תשובותיו של המשיב מס` 1 אינן סבירות בעליל, במיוחד כאשר מדובר בתלונה קשה כאימונים, המתבצעים בתוך הכפר והפוגעים פגיעות קשות בחיי אדם ובזכויות אחרות כחופש התנועה, הפרנסה והפגיעה בשלוות חייהם של התושבים.

44. המשיבים לא שקלו את העובדה, כי הפעלת סמכותם לקבוע את איזור הכפר כשטח צבאי סגור ו/או שטח אימונים, יש בה כדי לפגוע בזכויות האדם של תושבי הכפר. המשיבים הפעילו באופן גורף ומופרז את סמכותם, ללא התיחסות עניינית וספציפית לקיומו של ריכוז אנושי בתוך איזור זה.

לחלופין, אף אם נניח, כי המשיבים שקלו שיקול זה בעת ההכרזה על איזור הכפר כשטח צבאי סגור ו/או ההחלטה על איזור הכפר כאיזור אימונים, המשיבים התעלמו במשך שנים הן מהקורבנות האנושיים, שגבתה ההחלטה לערוך אימונים בתוך שטח הכפר, הן מהפגיעה המתמשכת בחיי תושבי הכפר, והן מהפגיעה הקשה והגורפת ברכוש הפרטי הרב קרי, באדמותיהם המעובדות של תושבי הכפר. בכך, הפרו חובתם לשקול את שיקול הפגיעה המתמשכת בזכויות האדם לאור חלוף הזמן ולאור הפגיעות המצטברות בחיי אדם וברכוש פרטי, בפרנסה, בחינוך ובשלוות חיי התושבים באיזור, על פי המשפט המנהלי הישראלי.

בג"צ 69/81, 493 אבו-עיטה ואח` נ` מפקד אזור יהודה ושומרון ואח`, פ"ד לז(2) 197, 313, 232-231.

45. המשיבים לא שקלו, כפי שחובה היה עליהם לשקול, עת שהחליטו שהכפר ישמש שטח צבאי סגור ו/או איזור אימונים, אפשרויות חלופיות לקיום צרכי הבטחון במקביל להקטנת הנזק הפוטנציאלי לתושבי הכפר וביטול מוחלט של הסיכון לחיי התושבים. במסגרת זו המשיבים לא שקלו את העובדות ההכרחיות הבאות:

א. הכפר היה קיים ומיושב ואדמותיו היו מעובדות טרם הכרזה על אדמותיו כשטח צבאי סגור וטרם התחלת האימונים בשטח הכפר.
ב. האימונים מתבצעים על שטח אדמותיהם הפרטיות של תושבי הכפר.

לחלופין, לאור הפגיעות המצטברות הקשות בתושבי הכפר – פגיעה בחיי אדם; פציעת תושבי הכפר; חוסר יכולת לעבד אדמותיהם ולהניב יבול מהן, הן לקיום אמצעי מחיה בסיסיים והן לצרכי פרנסה; והגירה שלילית – המשיבים הפרו את חובתם לשקול מחדש אמצעים חלופיים אלו.

בג"צ 606/78 אויב ואח` נ` שר הבטחון ואח` ,פ"ד לג(2) 113, 133.

אשר על כן, המשיבים לא עמדו ואינם עומדים אף היום במבחן האמצעי שפגיעתו פחותה, למרות שקיימים אמצעים כאלו.

46. המשיבים אף אינם עומדים במבחן האמצעי היחסי. זאת, כיוון שהפגיעה בזכויות האדם המוגנות של תושבי הכפר, חרף התאמת האמצעי לצרכי הבטחון, היא חריפה ביותר. ניתן להשיג את עיקריה של התכלית הראויה – גם אם לא את מלואה – באמצעים שפגיעתם בזכות האדם המוגנת פחותה באופן משמעותי.

ראו דברי כבוד הנשיא ברק בבג"צ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח` נ` שר האוצר ואח`, תק-על 97(3) 721, פסקאות 18-16; וכן בג"צ 3477/95 בן-עטייה ואח` נ` שר החינוך התרבות והספורט, פ"ד מט(5) 1.

47. במסגרת האיזון בין שיקולי הבטחון לפגיעה בזכויות האדם של תושבי הכפר, יש לשקול את מידת ההסתברות לפגיעה בבטחון כוחות צה"ל, בבטחון האיזור ובבטחון המדינה עקב ביטול ההכרזה על שטח הכפר כשטח צבאי סגור והפסקת האימונים הצבאיים בכפר. כמו כן יש לשקול את מידת הנזק לבטחון, המצדיקה צמצום או הגבלה של זכויות האדם של תושבי הכפר.

בג"צ 3933/92 ברכאת ואח` נ` אלוף פיקוד המרכז, פ"ד מו(5) 1, 7-6.

ללא צורך להכריע לגבי מידת הנזק לבטחון, המצדיקה פגיעה כדין בזכויות האדם של התושבים, מידת הנזק לבטחון, שתגרם במידה שתתקבל בקשת העותרים, היא נמוכה ביותר, ועל כן, ממילא אין הצדקה להמשך פגיעה כה קשה בזכויות התושבים. זאת, במיוחד לאור העובדה, כי אדמות הכפר אינן מצויות בלב ליבו של השטח הסגור, אלא "…בקצות שטח אש", כדברי פיטר לרנר, דובר המינהל האזרחי בתגובה ל"הארץ" בכתבתה של עמירה הס "הגנרטור החדש עטוף בניילון", מיום 26.3.99.

מצ"ב העתק מהכתבה ומסומן ע15/.

ההחלטה לבצע אימונים בכפר מנוגדת לנהלים צבאיים פנימיים

48. מתשובות המשיב מס` 1 עולה, כי קיימים נהלים פנימיים של הצבא, האוסרים אימונים צבאיים בתוך הכפר. המשיבים הפרו באופן ברור את הנהלים הנ"ל, בקיום אימונים שבועיים תדירים בתוך השטח הבנוי של הכפר ובשטח האדמות המעובדות של הכפר.

אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא צו על תנאי וצו ביניים כמבוקש ברישא לעתירה זו ולאחר קבלת תשובת המשיבים, להפכו למוחלט ולחייב את המשיבים בתשלום הוצאות העותרים ושכ"ט עו"ד.

היום: 14.6.99
___________________
נטע עמר, עו"ד
ב"כ העותרים