פרופ' אבנר בן-עמוס
היסטוריון של החינוך, חבר סגל בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב. ממייסדי פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, וכיהן כחבר הנהלה בארגוני זכויות אדם.
"העיסוק שלי בזכויות האדם והאזרח הוא רב שנים, ונע בין שני מישורים: המעשי והעיוני. במישור המעשי, הייתי בין המייסדים של פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי – עמותה יהודית-ערבית שפועלת בצפון הנגב במטרה לקדם את ההכרה בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים, ולהיאבק למען שוויון זכויות של כלל הבדואים. אני משמש גם כחבר מזכירות הפורום. כמו כן שימשתי כחבר הוועד המנהל של אמנסטי אינטרנשיונל – סניף ישראל, וכחבר הנהלת הוועד הציבורי נגד עינויים.
במישור העיוני, אני מכהן כפרופסור להיסטוריה של החינוך בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב, שם אני עומד גם בראש תעודות ההוראה לאזרחות ולהיסטוריה, ובראש ההתמחות לתואר שני בחינוך דמוקרטי. תחומי המחקר שלי הם, בין השאר, היסטוריה של הוראת האזרחות ושל הוראת ההיסטוריה.
אני מבקש להיבחר להנהלת האגודה משום שאני רואה בה את הארגון הארצי החשוב ביותר הפועל בישראל למען זכויות האדם והאזרח. אם אבחר, ארצה להתמקד בקידום החינוך לזכויות האדם והאזרח, ובמאבק למען זכויות האדם בשטחים הכבושים."
אורלי דבוש ניצן
"אמא לשחר ונגה, זוגתו של זהר ניצן.
גדלתי במושב דלתון שבגליל, מושב של עולים מלוב אשר הגיעו לישראל בשנות החמישים. החיים במושב עיצבו במידה רבה את תפיסת עולמי החברתית והפוליטית. מגיל צעיר צדק, שיוויון וחברה עניינו אותי, ומצאתי את דרכי ללימודי משפטים ולעבודה בפרקליטות מחוז תל אביב בתחום הפלילי.
את התואר השני שלי במשפטים סיימתי בבר אילן במסלול גישור ויישוב סכסוכים. לימודי התואר השני לצד הלימוד בבית מדרש קולות הובילו להחלטה לעשות שינוי בקריירה, מתוך רצון להשפיע על החברה הישראלית במקומות בהם ניתן לייצר שינוי.
אני בוגרת בית ספר למנהיגות יהודית "תהודה" ושותפה ברשת שיח, שהיא רשת גלובלית של ארגונים יהודים שעוסקים בשאלות של יהדות, צדק חברתי וסביבה. הקמתי וניהלתי את נווה שכטר בתל-אביב, מרכז לחינוך תרבות ואומנות יהודית, על מנת לקדם יהדות פלורליסטית בתל אביב. בד בבד כיהנתי כיו"ר מכון שחרית מתוך מחוייבות עמוקה ליצירת חיים משותפים בין השבטים השונים החיים בישראל. בשנים אלה שימשתי גם כדירקטורית בחברה ציבורית, שם קידמתי את נושא האחריות התאגידית לקהילה.
לאחרונה סיימתי ארבע שנות שליחות בניו יורק, שם ניהלה את יוזמת שליחות מטעם פדרציית ניו יורק. פעלתי בשנים אלה כדי לחבר בין יהדות ניו יורק הליברלית והפרוגרסיבית לבין יהדות ישראל, בימים בהם השאלות המפרידות בין שתי קהילות אלה הן נוקבות.
שוויון בין בני האדם, צדק חברתי וכבוד האדם הם בליבי, ואני פועלת לקידומם בערוצים שונים, אני מאמינה שכדי לקיים חברה מתוקנת לצד "לוחות הברית" – החוק הכתוב והציווי, עלינו לשאוף לברית של הלבבות, לחנך וליצור מחוייבות שמונעת מאהבה ואכפתיות כלפי האחר.
אני רואה באגודה כגוף מרכזי לקידום זכויות האדם ישראל, ואשמח להביא מניסיוני לפעילות באגודה."
פרופ' איריס רחמימוב
היסטוריונית ופרופסור באוניברסיטת תל-אביב, ועורכת כתב העת "זמנים". כאישה טרנסג'נדרית פועלת באוניברסיטה ומחוצה לה לסיוע ולקידום של סטודנטים טרנסג'נדרים ולהרחבת הידע המדעי בנושא זכויות להט"ב.
"במקומות רבים בעולם, ובכללם ישראל, ננקטים בשנים האחרונות צעדים לפגיעה בארגונים אזרחיים, ולהשתקת קולן של קבוצות החורגות מהזרם המרכזי. כאישה טרנסגנ'דרית שפעלה בשנים האחרונות למען אחת הקבוצות המוחלשות בחברה הישראלית, וכהיסטוריונית שחקרה לעומק את העשורים הקודרים של המאה העשרים, אני סבורה שאנו נמצאים בתקופה לא פשוטה מבחינת הדמוקרטיה הישראלית. הייתי מעוניינת לסייע במאבק על זכויות אזרחיות, ומקווה להביא עמי להנהלה ידע וניסיון בשני תחומים עיקריים:
- כאישה טרנסג'דרית אני מביאה עמי היכרות אישית עם הצרכים הרבים והקשיים השונים של הקהילה הטרנסית בישראל. למרות התפתחויות מסוימות מעודדות שחלו בשנים האחרונות הרי אנשים טרנסג'נדרים נותרו מופלים ומודרים במגוון של תחומים: בתעסוקה, בדיור, במערכת הבריאות, בקבלת מסמכים רשמיים ההולמים את הזהות המגדרית, בתקצוב קהילתי, בחינוך ובתחומים רבים נוספים. הקהילה הטרנסג'נדרית זקוקה לסיוע רב כדי להיחלץ מהשוליות החברתית שנכפתה עליה. במסגרת זו פעלתי באוניברסיטת תל אביב ומחוצה לה ליצירת מרחבים מוגנים לסטודנטים טרנסג'נדרים, להענקת מלגות לימודים ומלגות הצטיינות לסטודנטים טרנסג'נדרים, לשיחות רבות עם בני נוער במסגרת ארגוני הקהילה הלהט"בית ולהרחבת הידע המדעי בנושא. כעורכת הראשית של כתב העת זמנים הוצאתי לאור גיליון מיוחד העוסק בהיסטוריה קווירית.
- כחוקרת בחנתי לעומק את ההיסטוריה של מחנות שבויים ושל מחנות מעצר אזרחיים במאה העשרים. פרסומיי הרבים בתחום עוסקים בפרקטיקות שונות של כליאה המונית, כמו גם בנסיבות שמעודדות שמירה על סטנדרטים מוכרים של 'יחס נאות' (לעומת אלה שמאפשרות ואף מעודדות את הפרתם)."
איתן לוביץ
מהנדס מכונות, בעל תואר שני מהטכניון. כ-13 שנה עבד בחברה בינלאומית בניהול וביצוע פרויקטים תעשייתיים בבלגיה, אנגליה, ארה"ב וישראל. לאחר מכן ייסד חברת הנדסה שגדלה והתפתחה להיות חברה רב-תחומית מובילה בישראל, וכיהן במשך כ-25 שנה כמנכ"ל וכיו"ר מועצת המנהלים שלה. כיום – מהנדס יועץ עצמאי העוסק בניהול, תכנון וביצוע של פרויקטים תעשייתיים בישראל.
"לאחר שנים שבהן מרכז פעילותי היה בתחום ההנדסי והעסקי, בכוונתי להתגייס לפעילות ציבורית. זאת בעיקר עקב ההתפתחות השלילית והמתגברת במדינה, בעיקר לאחרונה, בתחום של זכויות האזרח, על נגזרותיו השונות. האגודה לזכויות האזרח בהיותה ארגון על-מפלגתי שחרת על דגלו את המאבק הבלתי מתפשר לשמירה על זכויות אלה, מהווה מסגרת מתאימה שבה אוכל להקדיש את יכולותיי, מרצי, זמני וקשריי לפעול ולתרום לפעילותו הברוכה."
אדר' בוסינה דביט
אדריכלית, בעלת משרד אדריכלות פרטי ברמלה. בעלת תואר שני באדריכלות מאוניברסיטת VUT BRNO בצ'כיה. בשנים 2011-2003 ניהלה את צוות פרויקט "ערים מעורבות" בארגון שתי"ל, שעסק בקידום זכויות התכנון והדיור של האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות. הפרויקט כלל בין היתר איסוף ומיפוי חומרים מחקריים, העצמה קהילתית, גיבוש חלופות תכנוניות, הסברה וסיורי שטח, העברת השתלמויות וכנסים, והצליח להעלות את המודעות הציבורית לסוגיה במישור המקומי, הארצי והבינלאומי. במסגרת פעילותה החברתית יעצה לארגון סולידריות בתחום התכנון בפעילות השטח בירושלים המזרחית.
"אני מבקשת להיות חברה בהנהלת האגודה משום החשיבות הרבה שאני רואה בפעילות ציבורית, ועל מנת לתרום מהידע שלי כאדריכלית וכפעילה שנים ארוכות במרחב היהודי-ערבי לטובת חברה שיווניות וצודקת יותר."
פרופ' ברק מדינה
מכהן כחבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר דיקן הפקולטה. בעשרים השנים האחרונות עוסק בהוראה, במחקר ובפעילות ציבורית בתחום דיני זכויות האדם.
"אני מעריך מאד את פעילות האגודה ומבקש ליטול בה חלק, במגוון התחומים שבהם עוסקת האגודה. לפני מספר חודשים פרסמתי ספר רחב היקף על דיני זכויות האדם בישראל, שמציע תשתית תיאורטית, בצד ניתוח מקיף של החקיקה והפסיקה בישראל בנושא זכויות האדם. אני פעיל מעת לעת בסוגיות בתחום זכויות האדם שמתעוררות בשיח הציבורי, בהופעה בוועדות הכנסת, בפרסום מאמרי דעה בבלוג ובעיתונות, ובחוות-דעת פרו-בונו לגורמים שונים. אני מבקש להרחיב את הפעילות הציבורית שלי בקידום ההגנה על זכויות האדם בישראל באמצעות הצטרפות להנהלת האגודה, שם אוכל לתרום מן הידע והניסיון שלי בתחומים המשפטיים שקשורים לזכויות האדם."
דורון ליבר
מחנך וחקלאי. לאורך השנים היה פעיל בתפקידים ציבוריים רבים בתחומים שונים – עסקיים, מוניציפליים ופוליטיים, ובהם: דירקטור בקרן "חבצלת", חבר הוועד המנהל של מכללות סמינר הקיבוצים ואורנים, חבר בהנהלת גרנות, חבר במליאת והנהלת המועצה האזורית מנשה, חבר מועצת התנועה הקיבוצית, גזבר אגודת הסטודנטים באורנים ועוד.
"הנושא של שליחות ומעורבות ציבורית בער בי תמיד. זאת, ברוח ההתנדבות, ברצון להשפיע, בייצוג נאמן של המסגרות בהן אני פעיל, ושמירת האינטרסים והערכים שלהן. כך הייתי מיוזמי מיזוג הגדש האזורי ומנהלו, כך כסטודנט פעלתי רבות באגודת הסטודנטים ואף כיהנתי כגזבר, כך כהורה פעלתי בוועדי בתי הספר ושימשתי חבר הנהלה במבואות עירון; כך הייתי מעורב בצוותים והתארגנויות בתנועה הקיבוצית, באזור במנשה, ואף בפוליטיקה בתנועת מרצ. המימד הציבורי כולל גם התייחסות חברתית – כיום, כמנהל חברה עסקית אני מאמץ, הן באופן אישי והן דרך הארגון, את בית ספר 'גבעול' בגבעת אולגה (בי"ס קהילתי דמוקרטי). בין הקיבוץ שלי ובין הכפר הסמוך מתקיימת מערכת יחסים המהווה מודל ייחודי ליחסי יהודים ערבים, אני מן המובילים של טיפוח מודל זה."
עו"ד זקי דיאב
מכהן כחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח משנת 2015. עורך דין שותף במשרד א. שניאורסון, דיאב ושות' הממוקם בתל אביב ומתמחה בדיני ביטוח. בעל תואר ראשון במשפטים ומוסמך במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר מוסמך במשפטים מאוניברסיטת UPENN, בה היה עמית פולברייט.
את דרכו באגודה החל כסטודנט מתנדב לפני כ-15 שנים, ומאז פעיל כל העת לקידום זכויות האדם בערוצים שונים: בנוסף לחברותו בהנהלת האגודה, מכהן גם כחבר ועד מנהל בעמותת "קו משווה", כחבר ועדת ההיגוי האקזקוטיבית של מיזם "קולקטיב אימפקט" וכחבר ועד מנהל בעמותת וקרן מסירה לשילוב אנשים עם מוגבלויות מהחברה הערבית. בנוסף מרצה במכללת הקריה האקדמית אונו.
"קידום זכויות אדם בכלל וזכויות המיעוט הערבי בפרט נמצא על סדר יומי הלכה למעשה בחיי היומיום שלי. אני משקיע משאבים רבים לשילוב המיעוט הערבי בשוק התעסוקה ולקידום חברה שוויונית."
עו"ד חיה ברק-דנציגר
עורכת דין בתחום יחסי העבודה.
"הן מתוקף עיסוקי והן מתוקף מודעות רבת שנים לנושאים שאמורים להיות על סדר היום של החברה הישראלית בכל הנוגע לזכויות אדם, אני רואה עצמי כמי שעשויה בהחלט לתרום לפעילות האגודה.
משחר ילדותי, כבת להורים ניצולי שואה שסיפרו ושיתפו, ינקתי את החשיבות שבהכרה באדם באשר הוא אדם. נחרתו בי היטב דבריו של אבי ז"ל ביחס לחשיבות העליונה שיש בכך שדווקא מדינת ישראל תקפיד הקפדה יתרה על זכויות אדם. לא עובר יום שבו אינני מתכווצת למקרא/משמע עוולות אלו ואחרות שמבוצעות בישראל תוך פגיעה בכבוד האדם ובזכויותיו ואשר לתפישתי, כמי שגדלה במשפחה ששרדה פגיעות אלה באירופה בשעתו, יש לעשות הכל כדי למנוע אותן.
אני מתנדבת (גם בתחום עיסוקי כעו"ד) בשני ארגונים הפועלים לקידום נכים בישראל, ואראה זאת לכבוד להרחיב מעגל זה גם לפעילות באגודה."
ד"ר טליה אהרוני
מרצה באוניברסיטת תל-אביב ובמכללה למינהל. בשנת 1998 הקימה את ארגון מעלה לקידום אחריות תאגידית – אחריות חברתית וסביבתית של עסקים. מאז ועד היום פעלה ופועלת ליצירה של זיקה אחראית בין תאגידים כלכלים והתנהלותם לבין תרומתם לשינוי חברתי והשפעתם על המרחב הציבורי בישראל. בעבודת הדוקטורט שלה מעגנת אהרוני את נושא החיבור בין תאגידים לבין אחריות חברתית כנושא אקדמי.
"הדחף להוביל שינוי בהתנהלות תאגידים הביא אותי לעבודת הדוקטורט שלי בנושא 'גלוקליזציה של אחריות תאגידית'. לצערי, נושא זכויות האזרח עדיין אינו מתקבל כנושא שהוא בליבת ההתנהלות העסקית בישראל. בהצטרפותי להנהלת האגודה אני שואפת לסייע בקידומו של נושא זה."
פרופ' עבדאלפתח מוחמד נאסר
מכהן כחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח מאז שנת 2013. פרופ' למדעי הסביבה בבית ברל.
"זכויות אדם הן ערך חשוב מאוד עבורי, וההגנה עליהן היא מאמץ מבורך. אני בן המיעוט הערבי במדינה, שמרגיש שהוא נדרש להיאבק על זכויותיו כל העת. יש צרכים בסיסיים שדרושים לכל אדם כדי שיחיה בכבוד, וערכים אלה הם שהביאו אותי לפעילות במסגרת האגודה לזכויות האזרח. שיתוף פעולה יהודי-ערבי הוא המסגרת הנכונה למאבק משותף לשמירה על זכויות כל המקופחים. מים, קורת גג, חינוך, בריאות וכו' הם ערכים בסיסיים בעיני. בנוסף אני חרד לחופש הביטוי במרחב הציבורי."
ד"ר עופר שנער לבנון
מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללת רופין ובביה"ס לתלמידי חו"ל באונ' העברית. לימד קורסים רבים העוסקים בזכויות אדם במכללת ספיר ובאונ' העברית וכן ניהל את הקליניקות למשפט ורווחה ולזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עם תום לימודיו בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק עבד כחוקר עבור ארגון בינלאומי העוסק בצדק מעברי, וניהל את המחקר ופיתוח הפרוייקטים בפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. במסגרת זו היה מיוזמי סדרת הטלוויזיה 'כוונות טובות' ששודרה בערוץ 2. במסגרת הדוקטורט בחן את פסקי הדין של בית המשפט העליון שפורסמו והעוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת המבט של פסיכולוגיה פוליטית מחקריו עוסקים בזכויות אדם מנקודות מבט שונות, חברתיות וטיפוליות. פעיל בהתנדבות למען זכויות אדם בארגונים שונים, היה חבר הנהלת הוועד למלחמה באיידס וכיום שותף למאבק בשחיתות.
"יש מקום להרחיב באופן ניכר את פעילותה של האגודה בפריפריה, בקרב ארגונים הפועלים בשטח בתחומים משיקים וכן בקמפוסים האקדמיים. לאגודה לזכויות האזרח הישגים עצומים, המשפיעים על הציבור בישראל בכל היבט של חייו, אך כמעט תמיד הציבור איננו מודע לכך. לאגודה צריך להיות תפקיד מרכזי יותר בחינוך הציבור בדבר השפעתן של זכויות האדם על חייו ובהפיכת הציבור לשותף למאבקים למען שמירה על שלטון החוק".
פרופ' עמית שכטר
פרופ׳ מן המניין וראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חוקר ומלמד מדיניות ודיני תקשורת, ומתמחה בקשר שבין תקשורת וצדק חברתי ובקידום ״הזכות לתקשורת״. בעבר כיהן כמנהל לשכתו של יצחק נבון וכיועצה הבכיר של שולמית אלוני בעת שכיהנו כשרי חינוך ותרבות; כיועץ משפטי לרשות השידור; כסגן נשיא לרגולציה בחברת סלקום; וכפרופ׳ חבר באוניברסיטת פן סטייט בארה״ב.
"מאז שובי לארץ ב-2012 אני משלב את התמחותי המקצועית ועבודתי עם פעילות ציבורית שאני מבקש להרחיב כעת גם לאגודה. הקמתי קבוצת מחקר המתמקדת בהנגשת תקשורת לאוכלוסיות מוחלשות, ומורכבת מתלמידי דוקטורט ומאסטר מאוכלוסיות שכאלה; יסדתי קורס ייחודי לשילוב סטודנטים לתקשורת בפעילות אקטיביסטית במגזר האזרחי; יזמתי את 'יום חופש הביטוי' במחלקות לתקשורת בכל רחבי הארץ ומעורבות של חוקרי התקשורת בסוגיות אזרחיות. אני חבר הוועד המנהל של תיאטרון יפו, ונציג ציבור במועצת העיתונות. אני מבקש לחזק את נראותה הציבורית של האגודה ולתרום כמיטב יכולתי לחיזוק מעמדה בציבור.”
רחל ליאל
קרוב ל-20 שנים מחייה המקצועיים הקדישה רחל לקרן החדשה לישראל. כ-12 שנים שימשה כמנכ"לית שתיל, שהיא הזרוע הביצועית של הקרן בתחומי הייעוץ, שינוי מדיניות ועבודה בקהילה, ובשמונה השנים האחרונות, עד לפני כחודשיים, כיהנה כמנכ"לית של הקרן בישראל.
"בשנות עבודתי כמנכ"לית הקרן התוודעתי עוד יותר מקרוב לעבודה של האגודה לזכויות האזרח, שהיא מוענק הדגל של הקרן החדשה, וארגון הזכויות החשוב והמרכזי ביותר בישראל היום. לפני כחודשיים פרשתי מהמנכ"לות ושמחתי שהקרן החליטה למנות אותי כחברה בוועד המנהל הבינלאומי שלה, כך שאוכל להמשיך ולהיות מעורבת בתחומי הקרן, שהם, בין היתר, זכויות אדם ואזרח, צדק חברתי וכלכלי, ומעבר ומעל לכול – הגנה וקידום ישראל כמדינה דמוקרטית.
אין צורך להכביר במילים על האתגרים האדירים בפניהם עומדת האגודה היום, באקלים פוליטי שמטיל ספק בעקרונות דמוקרטיים בסיסים ובזכויות הפרט, במצב של כיבוש מתמשך מחד ופערים חברתיים-כלכליים מהגדולים בקרב מדינות ה-OECD. כארגון שהוא ONE STOP SHOP האגודה לזכויות האזרח ניצבת בפני שאלות אסטרטגיות חשובות לגבי סדרי עדיפויות, חזון עתידי ועוד. לפיכך, לתפיסתי מעולם לא היה תפקידה של האגודה חשוב יותר. אני מאמינה שאוכל לסייע לאגודה גם בשלב הזה של חיי ואשמח להצטרף לוועד המנהל."
