גם אם עובדים רבים כבר משתמשים בגופם כאמצעי לרישום נוכחות — אין בכך כדי ללמוד על תחושותיהם או על הסכמתם למהלך
בית הדין הארצי לעבודה קיבל באחרונה ערעור של ההסתדרות הכללית, וביטל פסק דין שהתיר לעיריית קלנסווה להשתמש בשעון נוכחות ביומטרי. העירייה הצטוותה להפסיק את פעולת השעון בתוך 30 יום, ולמחוק את המידע הביומטרי שנלקח מהעובדים והעובדות. ההשלכות שצפויות להיות לפסק הדין הזה חורגות הרבה מעבר לטביעות האצבע של עובדי עיריית קלנסווה, ועל כל מעסיק שחושב לעשות שימוש בטכנולוגיות מעקב כדאי להקדים וללמוד את מה שנאמר בו.
בשנים האחרונות התרבו מקומות העבודה שאימצו שימוש בשעון נוכחות ביומטרי. שוב ושוב שומעים על עובדים, שללא הכנה מוקדמת מקבלים הודעה מהמעסיק שלהם, שלפיה מעתה עליהם לתעד את הגעתם לעבודה באמצעות טביעת אצבע. רבים חשים שזוהי עזות מצח ופלישה מיותרת לפרטיותם, והתחושות האלה מתעצמות לנוכח סירוב המעסיק לענות על שאלות ולהסביר כיצד פועל השעון החדש, איזה שימוש ייעשה בנתונים הגופניים, וכיצד בדיוק יאבטחו אותם. אבל עובדים, בעיקר כאלה שאינם מאוגדים, נמצאים בעמדת נחיתות וחוששים לאבד את פרנסתם. האמיצים המעטים בעיריית קלנסווה שהעזו וסירבו לתת טביעת אצבע נתקלו באיומים ובצעקות, בהלנת שכר ואפילו בפיטורים. ההתנגדות רוסקה והעובדים נאלצו להיכנע או לעזוב.
כשבאה ההסתדרות וטענה שהשעון הביומטרי פוגע בזכויות האדם של עובדי העירייה, דחה בית הדין האזורי את התביעה וקבע שמדובר בתחושה סובייקטיבית של בודדים. "עובדים רבים במשק חותמים מדי בוקר וערב באמצעות טביעת אצבע", ואינם חשים פגיעה או השפלה, קבע פסק הדין.
בבית הדין הארצי לעבודה התהפכה הקערה. גם אם עובדים רבים כבר משתמשים בגופם כאמצעי לרישום נוכחות, אין בכך כדי ללמד על תחושותיהם או על הסכמה. הפרטיות נמצאת תחת מתקפה, ודווקא בשל כך יש להגן עליה בהתאם לאמות מידה ערכיות — ולא לפי העובדות שקבעו מעסיקים בשטח.
לאור פערי הכוחות המובנים ביחסי עבודה, נפסק כי מעסיק שינסה לטעון שעובדיו ויתרו על פרטיותם, יצטרך להוכיח שההסכמה ניתנה מרצון חופשי וכי העובדים קיבלו כל פיסת מידע שנדרשת כדי להבין למה בדיוק הם מסכימים. עיריית קלנסווה לא עמדה בכל התנאים האלה, פגעה בפרטיות העובדים שלא כדין, ונהגה כלפיהם בחוסר הגינות. בית הדין גם טרח לציין שאינו דן בפיצוי הכספי שמגיע לעובדים בשל כך, רק מכיוון שסעד זה לא נתבע.
התשוקה לפקח ולשלוט מולידה מדי יום חידושים ופטנטים, שלא יכולנו אפילו להעלותם בדמיוננו עד לפני רגע. כמו כן, כל אימת שטכנולוגיה חדשה מגיעה למקום העבודה, הדבר נעשה תוך התעלמות ממושכלות יסוד ומדיני הגנת הפרטיות. הכללים שקבע בית הדין מחייבים גם במקרה של אמצעי מעקב אחרים דוגמת מצלמות מעקב, שבבים תת־עוריים ואזיקים אלקטרוניים. המעסיקים שיתעלמו וינסו לכפות על העובדים הסכמה לאמצעים מעין אלה יחשפו את עצמם לתביעות פיצויים.
הכותב הוא עו"ד באגודה לזכויות האזרח, שהצטרפה יחד עם "קו לעובד" כידיד בית המשפט לדיון על התביעה נגד עיריית קלנסווה
פורסם באתר TheMarker ב-3.5.2017
