מניעת מפגש עם עורך דין הוא כלי דרקוני וקיצוני, אך השב"כ מסרב לפרסם נתונים אודות מידת השימוש שהוא עושה בו. למרבה הצער, ניסיונם של סנגורים וחשודים רבים בעבירות ביטחון מלמד שזה קורה לעיתים רבות מדי
כמו במקרים אחרים בעבר של חשד לטרור יהודי, וכמו בחשדות בטרור כלפי פלסטינים כל הזמן, חוקרי השב"כ מנעו מהחשודים בפרשה הלאומנית שפורסמה אתמול להיפגש עם עורכי דינם בזמן החקירה. מניעת מפגש עם עורך דין הוא כלי דרקוני וקיצוני, אך השב"כ מסרב לפרסם נתונים אודות מידת השימוש שהוא עושה בו. למרבה הצער, ניסיונם של סנגורים וחשודים רבים בעבירות ביטחון מלמד שזה קורה לעתים רבות מדי.
המעשים שמיוחסים לחשודים מזעזעים. תקיפת אנשים בסכינים, אלות ומוטות ברזל על רקע לאומני היא אלימות קשה שיש לחשוף, למנוע ולמגר. אלא שצריך לזכור שאסור להפשיט את החשודים מזכויותיהם, ושגופי החקירה צריכים לעשות את עבודתם כפי שיש לבצע אותה במדינה דמוקרטית.
מניעת היוועצות בעורך דין נוגדת באופן מובהק את המשפט החוקתי בישראל ואת משפט זכויות האדם הבינלאומי אליו מחויבת מדינת ישראל. הפרקטיקה הפסולה והמסוכנת הזו זוכה בישראל למקום בחדשות כמעט רק כאשר החשודים הם יהודים, אך חשוב לדעת שהנפגעים העיקריים ממנה הם פלסטינים. מדובר בזכות בסיסית שמהווה ערובה חיונית להבטחת משפט פלילי הוגן, למניעת הודאות שווא ועיוותי דין, למניעת מעצר שווא או פגיעה בלתי מידתית בחירות בשלב החקירה, ובעיקר – למניעת עינויים והתעללות.
שלילת זכויות מחשודים – חותרת תחת עקרון שלטון החוק
עצור שנחקר במשך ימים ארוכים ללא עורך דין עלול להיות חשוף לאמצעי חקירה פסולים ואף לעינויים. זו המציאות בשטח, כפי שמעידים עצורים רבים שמספרים שבתקופת מניעת המפגש החקירה הייתה האינטנסיבית ביותר. במהלכה אף נקטו בתדירות רבה יותר ב"אמצעי חקירה חריגים", השם המכובס לעינויים.
גם ללא עינויים, חשוב לזכור כי תקופת המעצר והחקירה הראשונית היא תקופה בה החשוד מצוי בלחץ נפשי כבד בדרך כלל. מניעת המפגש מעמיקה באופן מסוכן את הלחץ הזה וכך גם יוצרת סכנה משמעותית למסירת הודאות שווא ולהיווצרות של עיוותי דין, ואף חשש לבריאות העצורים.
שלילת זכויות מחשודים הופכת אולי את החקירה לקלה יותר בעבור החוקרים, אך למעשה, חותרת תחת עקרון שלטון החוק. חקירה נועדה בראש ובראשונה להביא לחקר האמת. שימוש באמצעי חקירה פסולים, ובכללם מניעת מפגש עם עורך דין אינה תורמת לאמת, להיפך. "פרויקט החפות" האמריקאי, במסגרתו מנתחים מקרים שונים של הרשעות שווא, שהוכחו ככאלה הודות לבדיקות DNA חדשות, מלמד כי אחוז ניכר מההרשעות השגויות נובעות מהודאות כוזבות. הפעלת לחץ מוגבר בחקירה, בפרט כלפי חשודים צעירים, מגביר את הסיכון להודאה כזו.
שימוש בפרקטיקה פסולה
בקרוב צפויה לעלות על שולחן ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת הצעת חוק המבקשת לעגן את מניעת המפגש בחוק. לפי הצעת החוק, שעברה כבר בקריאה ראשונה, ניתן יהיה למנוע פגישה של חשוד בעבירות ביטחון עם עורך דין למשך 21 ימים. שלושה שבועות ייתן החוק הזה לחקירה אינטנסיבית, בלי השגחה על שלומו של הנחקר ומבלי שיפגוש אותו מי שאמון על שמירת זכויותיו. יש לקחת בחשבון כי מעבר לבידוד שחווה העצור ממניעת המפגש עם עורך דינו, גופי החקירה פטורים גם מתיעוד של חקירות בעבירות ביטחון. כל אלה הם קרקע פורייה לעינויים ולהתעללות בחשודים, במחשכים וללא כל פיקוח של ממש.
השימוש בפרקטיקה הזאת פסול בכל מקרה, ללא קשר לזהות החשוד. כדי לשמור על שלטון החוק ועל ביטחוננו, הרשויות חייבות להקפיד על מעצר והרשעה של אשמים, אבל לעשות זאת תוך שמירה קפדנית על זכויותיהם של עצורים ונחקרים. רק כך נשמור על הדמוקרטיה.
עו"ד רוני פלי היא עורכת דין באגודה לזכויות האזרח
