ימים יגידו האם פשיטת המשטרה על המועדונים הייתה תחילתו של עידן חדש באכיפת חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים. אם כך הדבר, מדובר בצעד חשוב להתמודד עם נגע האפליה, הדעות הקדומות והגזענות שקיים גם בחברה הישראלית
בליל חמישי האחרון זה קרה. בעלי תפקידים מתשעה מועדונים ברחבי הארץ עוכבו לחקירה בחשד שהפלו מבלים, לאחר פעילות סמויה של המשטרה. למיטב ידיעתי, זו הפעם הראשונה שבה המשטרה והפרקליטות מתאמצים לאכוף את החוק שחוקק בשנת 2000 ביוזמת האגודה לזכויות האזרח, ושאוסר על אפליה בקבלת מוצרים ושירותים. כעת נותר לראות אם המהלך האחרון היה יחצ"ני בלבד, או שמסמן שינוי מגמה מבורך.
פתאום זה נראה כל כך פשוט. בלשי המשטרה פעלו במסווה של בליינים, ותיעדו כיצד מתבצעת האפליה בפועל. בעוד שהשוטרים הסמויים ממוצא אתיופי נותרו בחוץ, המועדון הכניס בלי בעיה את הסמויים הלבנים. מדובר באפליה ברורה וזועקת לשמיים, שמפרידה בין אדם לאדם מסיבות גזעניות.
במשך 16 שנים, לא זכור כתב אישום אחד שהוגש נגד עסק מפלה. למעשה, האכיפה של החוק נעשתה עד עתה רק באמצעות תביעות נזיקיות שהגישו קורבנות האפליה בעצמם, ובלי שום סיוע מהמדינה.
חוק הסלקציה קובע שאסור לבתי עסק ונותני שירותים להפלות בין לקוחותיהם מחמת גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית וכדומה. חשוב לזכור שהכנסת קבעה שלצד הזכות של קורבן האפליה לתבוע פיצוי מבית העסק בתביעה אזרחית, אפליה כזאת גם מהווה עבירה פלילית, כך שבית העסק או נושאי תפקיד בו יכולים לעמוד בפני אישום פלילי. בפעם הראשונה הם מסתכנים בקנס גבוה ובהפרה חוזרת – גם בצו להפסקת העיסוק. אלא שבמרוצת השנים, משרד המשפטים והמשטרה הפכו בפועל את האפשרות הזאת לאות מתה, ולא פעלו לאכוף את החוק באפיק הפלילי. עד ליום חמישי שעבר.
להמשיך בפעילות
אם אכן מדובר בשינוי מגמה ולא באקט חד פעמי, הרי שצריך לברך על כך. ישנן סיבות מצוינות מדוע ראוי להמשיך בפעילות כזאת.
מבחינה ערכית, פעילות של המדינה נגד בתי עסק מפלים מעבירה מסר ברור כי האפליה היא לא רק עסקו הפרטי של הקורבן אלא של כולנו, וכי האפליה פוגעת בערכי החברה. כך ראוי בחברה דמוקרטית הדוגלת בשוויון.
שנית, למשטרה יש כלים מצוינים לחשוף אפליה ולתעד אותה, דבר שהוא הרבה יותר מסובך לאזרח הפשוט. בימינו, בעלי עסקים מפלים משתמשים בטקטיקות קשות לאיתור. הם לא אומרים לאדם שהוא לא נכנס בגלל המוצא או הלאום שלו, אלא מייבשים אותו בתור, טוענים שקיימת רשימות מוזמנים או נותנים מידע שקרי לגבי זמינות ומחירים של המוצר או השירות.
שלישית, התביעות הנזיקיות לא מצליחות לחסל את התופעה. בעלי עסקים בטח שלא אוהבים לשלם פיצוי של כמה עשרות אלפי שקלים, אולם במהלך השנים האחרונות הוגשו מאות תביעות והאפליה עדיין נמשכת. אני מאמין שהאפשרות של חקירה משטרתית תוביל את בעלי העסקים ואת העובדים לחשוש מפני כתב אישום ותגית של עבריינים. תיק פלילי הוא לא דבר של מה בכך, וכשמדובר בהתנהגות עבריינית מתמשכת, בית המשפט אף יכול לסגור את בית העסק, וזו סנקציה הרבה יותר מאיימת מאשר חיוב בפיצוי של כמה עשרות אלפי שקלים.
ימים יגידו האם פשיטת המשטרה על המועדונים הייתה תחילתו של עידן חדש באכיפת חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים. אם כך הדבר, מדובר בצעד חשוב להתמודד עם נגע האפליה, הדעות הקדומות והגזענות שקיים גם בחברה הישראלית.
עו"ד גיל גן-מור הוא מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח בישראל
