הכפרים הבלתי מוכרים

הכפרים הערבים הבדואים הלא מוכרים בנגב – נייר עמדה

כפר בדווי. CC BY-NC-SA: Michael Shadeכפר בדווי. CC BY-NC-SA: Michael Shade

האזרחים הערבים הבדווים בנגב סובלים מאפליה קשה ונושאים בהשלכותיה כבר 63 שנים. זוהי מציאות חיים בלתי נסבלת ובלתי מתקבלת על הדעת, שבה אזרחים ערבים מופלים באופן ברור ומובהק ביחס לאוכלוסייה היהודית באותו אזור ממש: הם חשופים להפליה בהקצאת משאבי קרקע, תכנון ודיור, לאי-הכרה בכפריהם ומניעת שירותים חיוניים מתושביהם, ולאי-הכרה במערכת הקרקעית המסורתית שלהם.

המדיניות המפלה נמשכת בימים אלה, כאשר הממשלה מקדמת שורה של תכניות חדשות להקמת יישובים בנגב. כך, בנובמבר 2015 אישרה הממשלה תוכנית להקמת חמישה יישובים חדשים, אשר תפגע באופן ישיר בשני כפרים ערבים בדואים קיימים: בכפר הלא מוכר קאטאמאת, ובכפר ביר הדאג' שלו קיימת תכנית מתאר מקומית מאושרת. זאת בנוסף לאישור תוכנית משנת 2014 להקמת חמישה יישובים חדשים נוספים לאורך כביש 25. עוד אושרה בשנת 2011 תוכנית להקמת 7 יישובים כפריים חדשים במבואות ערד – 6 מהם מיועדים לאוכלוסייה היהודית ואחד מיועד לאוכלוסייה הבדווית, ככל הנראה מתוך כוונה לפנות את התושבים הבדווים הנמצאים בשטח התכנית ולרכזם ביישוב החדש.  התכנית מתעלמת לחלוטין מקיומם של כפרים בדווים בשטחה: הכפרים עתיר/אום אלחיראן, תל ערד, אלחומרה, סעווה ואלבאט, המונים כ-8,000 איש. לצורך מימוש התכנית, תושביהם של שניים מהכפרים יידרשו להתפנות מכפריהם.

המדיניות התכנונית המפלה מביאה לפגיעה בזכויות יסוד של תושבי הכפרים הלא מוכרים ובזכותם לשוויון במימוש זכויות אלו. כאשר תושבי הכפרים רואים שיישובים יהודים קטנים משלהם נהנים משירותים חיוניים שנמנעים מהם, מובן שתחושת ההשפלה, ההפקרה, הקיפוח ופחיתות הערך שלהם בלתי נמנעת, ורק מעצימה את תחושותיהם הקשות ממילא בשל הפגיעה בזכויותיהם.

אם המדינה מבקשת לשים קץ לסכסוך המתמשך בינה ובין הבדווים בנגב ולפתור את מצוקתם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים על בסיס של שוויון אזרחי, יהיה עליה לאמץ פתרון מערכתי כולל, המבוסס על כיבוד זכויות האדם של האוכלוסייה הבדווית. עליה להכיר הן בכל 35 הכפרים הלא-מוכרים בנגב במקומם הנוכחי על בסיס אמות המידה התכנוניות האובייקטיביות המקובלות, והן במערכת הקניינית המסורתית של האוכלוסיה הבדווית. אלה שני תנאים מרכזיים העומדים בבסיסו של כל פתרון המבקש להביא את הסכסוך לקצו. על רשויות המדינה לנהוג בשקיפות ולשתף את הציבור הבדווי בפתרונות המוצעים לו, ולהימנע מפתרונות שיש בהם עיגון חקיקתי, חד-צדדי ודורסני או מפתרונות שיש בהם העברה כפויה של אוכלוסייה ממקומה.

נייר העמדה המלא

כתבו: עו"ד סנא אבן ברי – ראש תחום זכויות הבדואים בנגב, האגודה לזכויות האזרח, ונילי ברוך – מתכננת ערים, במקום – מתכננים לזכויות תכנון

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הכפרים הבלתי מוכרים,זכויות המיעוט הערבי

סגור לתגובות.