תגמול כספי על שכנוע קשישים לוותר על דירתם לטובת הוסטל

לאחרונה חשף ניב חכלילי בבלוג שלו באתר הארץ את קיומו של פיילוט, שבו עובדי החברות המשכנות בדיור הציבורי יתוגמלו כספית באופן אישי עבור כל דייר קשיש בדיור הציבורי שישתכנע לעזוב את דירתו ולעבור להוסטל של דיור מוגן. התגמול עבור כל דייר קשיש שעוזב את דירתו יהיה 4,000 ₪, שיחולקו בין רכז השטח ששכנע את הדייר, מנהל הסניף ורכזי הכספים והנכסים.

האגודה פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיורה על הפסקת הנוהל לאלתר עד לסיום בחינת חוקיותו. במכתב טוען עו"ד גיל גן-מור כי יצירת זיקה בין תגמול אישי של עובדי החברה המשכנת לבין הצלחתם לגרום לדיירים לעזוב את דירותיהם מהווה פגיעה קשה בזכויותיהם של הדיירים הקשישים. היא מעמידה אותם בפני לחץ, הנובע מאינטרס פרטי כספי של עובדי הסניף. היא מעמידה את עובדי החברה המשכנת במצב של ניגוד עניינים מובנה. מצד אחד, מתוקף תפקידם עליהם לדאוג לרווחת הדייר ולמימוש זכויותיו, ומצד שני, התגמול האישי הממתין להם מתמרץ אותם לדאוג לקבלת התוצאה הרצויה להם – הסכמתו של הדייר לפינוי מהדירה לדיור מוגן, אף שאין זו תמיד התוצאה המשקפת את רצונו של הדייר הקשיש או את טובתו.

 
עדכון, 17.7.2013 – ראו בתחתית העמוד.

 

‏28 בינואר, 2013

 

לכבוד
מר יהודה וינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
דחוף! באמצעות הפקס

 

שלום רב,

 

הנדון: הפסקת מתן תמורה כספית תמורת שכנוע קשישים לוותר על דירתם לטובת הוסטלים

 

1. הריני לפנות אליך בדחיפות ולבקשך להורות למשרד הבינוי והשיכון לעצור לאלתר כל תכנית לתגמול אישי של עובדי החברות המשכנות, הניתן תמורת הצלחתם לשכנע דייר קשיש בדיור הציבורי לעזוב את הדירה ולעבור להוסטל של דיור מוגן, וזאת עד לסיום הבחינה של העניין על ידך. אנו רואים בחומרה את ההסדר שלהלן, המהווה פגיעה קשה בזכויותיהם של דיירים קשישים בדיור הציבורי.

2. מפרסום בעיתון "הארץ" ("מבצע סבתא", ניב חכלילי, 14.1.13) וממסמכים שהגיעו אלינו, עולה כי הוחלט לתגמל את עובדי החברות המשכנות עבור כל דייר קשיש שישתכנע לעזוב את דירתו ולעבור לדיור מוגן לגיל הזהב ("הוסטלים"). התגמול יהיה תגמול ישיר עבור כל דייר קשיש שעוזב את דירתו והוא עומד על 4,000 ₪, מהם 60% יינתנו ישירות לרכז השטח, שהוא עצמו עוסק בשכנוע הדייר. שאר הסכום יתחלק בין מנהל הסניף (20%), ורכזי הכספים והנכסים (10% כ"א).

מצ"ב מסמכים של משרד האוצר בעניין הפיילוט נשוא הפניה, מסומנים א' ו-ב'

3. יצירת זיקה בין תגמול אישי של רכז שטח או עובדי הסניף של החברה המשכנת, לבין הצלחתו של הרכז לגרום לדייר לעזוב את דירתו לטובת הוסטל מהווה פגיעה קשה בזכויותיהם של הדיירים הקשישים. היא מעמידה אותם בפני לחץ, הנובע מאינטרס פרטי כספי של עובדי הסניף. היא מעמידה את עובדי החברה המשכנת במצב של ניגוד עניינים מובנה. מצד אחד, מתוקף תפקידם עליהם לדאוג לרווחת הדייר ולמימוש זכויותיו, ומצד שני, התגמול האישי הממתין להם, מתמרץ אותם לדאוג לקבלת התוצאה הרצויה להם – הסכמתו של הדייר לפינוי מהדירה לדיור מוגן, אף שאין זו תמיד התוצאה המשקפת את רצונו של הדייר הקשיש או את טובתו.

4. ניגוד עניינים זה פסול ומסוכן ומכניס שיקולים זרים ולא ענייניים ביחס שבין החברה המשכנת לבין הדייר, בניגוד לחובות המוטלות על החברות המשכנות ביחסן עם הדיירים. דגל אדום של אי חוקיות מתנוסס מעל הסדר זה.

5. עצם הפיתוי הכספי, שתלוי בשכנועו של קשיש לעזוב את ביתו, מעודד התנהלות לא ראויה לרבות מתן מידע מוטעה או חלקי, הפעלת לחץ פסיכולוגי ושימוש בטקטיקות לא מקובלות. יש להוסיף על כך את העובדה, שהקשישים הגרים בדיור הציבורי נמנים על אוכלוסיה חלשה, וכי קיים פער כוחות מובנה ומהותי בין נציגי החברות המשכנות לבין הדיירים הקשישים, מה גם שעל פי המסמכים, הרכז מגיע לביתו של הקשיש ביוזמתו, בשעות הערב, ובלי שלקשיש ייצוג משלו או שליטה בהליך, שנכפה עליו. ספק רב אם הדייר הקשיש, הנותן אמון בנציג החברה המשכנת, האמור לפעול לרווחתו ללא מטרת רווח, בכלל יודע על התמריץ הכספי הנסתר של הרכז, שבו הוא נותן אמון.

6. הכנסת שיקול פרטי לעבודה של עובדי חברה משכנת, המייצגים את המדינה; ניגוד העניינים האינהרנטי בין מחויבותם הציבורית לפעול לרווחת הדיירים לבין רצונם לקבל תמורה כספית בשל הוצאתם מהבית; והפער הברור ביחסי הכוחות בין הדיירים הקשישים לבין איש החברה המשכנת, בן הם נותנים אמון – כל אלו עולים כדי פגיעה של ממש בזכויות הדיירים הקשישים ושלילת זכותם לאוטונומיה של הרצון החופשי, זכות חוקתית שהיא חלק מהזכות החוקתית לכבוד. חופש הבחירה נשלל מהם בדרך זו.

7. גם העובדה שהתכנית מוגדרת כפיילוט אין בה כדי להפוך אותה לכשרה. נראה שהמדד היחיד להצלחת ה"פיילוט" הוא כמות הדיירים ש"יסכימו" לעזוב את ביתם. אין בפיילוט כל בחינה שלא מופעל לחץ לא הוגן על דיירים, שמוסברות להם האפשרויות בצורה אובייקטיבית, ללא הטעיה, שלא מהלכים עליהם אימים, שלא מנצלים את חולשתם או מצוקתם של הקשישים. גם לא ידוע לנו על איזשהו נוהל שמתווה את אופן פעולתם של סניפי החברות המשכנות, ואת הכללים שעל פיהם לפעול.

8. לאור כל האמור, אבקשך להורות על הפסקת הנוהל לאלתר עד לסיום בחינת חוקיותו.

 

בכבוד רב,

גיל גן-מור, עו"ד

 

העתקים:
שר הבינוי והשיכון, מר אריאל אטיאס
מר ישראל שוורץ, סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון
מר קובי אמסלם, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר
מר אביחי יפת, מנהל תחום שיכון ומקרקעין במשרד האוצר
גב' ציפי בירן, היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון
מר יעקב ברוש, מנכ"ל חברת עמידר
מר יובל פרנקל, מנכ"ל חברת עמיגור
מר גלעד בר-אדון, מנכ"ל פרזות

 

 
עדכון, 17.7.2013:

לאחר כתיבת המכתב נקבעה פגישה בנושא עם מנכ"ל חברת עמיגור, יובל פרנקל. מר פרנקל עמד על הצורך בתגמול, כדי לתת תמריץ לעובדי החברה לפנות זמן כדי ללוות את הקשיש לבחון אלטרנטיבות שונות בדיור מוגן ולפגוש את בני משפחתו מחוץ לשעות העבודה. הוא אף ציין כי הם מאפשרים לדיירים לעבור לגור ליד ילדיהם, גם אם זה לא הישוב שבו הם גרו, וכי מדובר בכמות קטנה של מעברים.

לאור החששות שהעלינו סוכם עם מר פרנקל, כי בכל הליך של העברת דייר/ת קשיש/ה מדירת דיור ציבורי לדיור מוגן תהיה ביקורת חיצונית של עובד/ת סוציאלי/ת. העובדת הסוציאלית תיפגש עם הדיירת, ותוודא כי היא מבינה את משמעות החלטתה, וכי זו התקבלה מבחירתה החופשית ללא כל לחץ. כמו כן יהיה על העובדת הסוציאלית לוודא כי הדיירת מודעת לכך שאינה חייבת לעזוב את דירתה, ושיש לה גם אפשרות לרכוש את הדירה על פי חוק זכויות רכישה, וכי היא עלולה לאבד זכות זו אם תוותר על הדירה. העובדת הסוציאלית תתעד בכתב את התרשמותה. כמו כן סוכם, כי ככל שהעובדת הסוציאלית מתרשמת שהדיירת קיבלה את החלטתה תחת לחץ או ללא הבנה באשר לתוצאות בחירתה, יופסק ההליך עד לבירור העניין על ידי גורם מוסמך.

לאור סיכום זה הסרנו את התנגדותנו להמשך הפיילוט על ידי חברת עמיגור, והודענו על כך ליועץ המשפטי לממלשה. ציינו כי במסגרת הפיילוט על משרד השיכון לקבוע נהלים ברורים בנושא ולפקח על יישומם. משרד השיכון הסכים להסדר ואף החליט להחיל אותו על שאר החברות המשכנות.