לכל אדם זכות לנגישות שווה לדיור וזכות שלא להיות מופלה בשל השתייכותו הקבוצתית או בשל צרכיו המיוחדים. אפליה בדיור אסורה במשפט הישראלי. בית המשפט העליון פסק כי אסור למדינה להקצות קרקע לצורך הקמת יישוב קהילתי שמפלה ערבים. עוד נקבע, כי אסור למדינה להפלות בחלוקת סובסידיות או בהנחות לדיור. בעניין אחד פסל בג"ץ ניסיון להעמיד באופן ייחודי דיור בשכירות מסובסדת לתלמידי ישיבות, אגב אפלייתם לטובה לעומת סטודנטים אחרים. לעומת זאת, במקרה אחר סירב בג"ץ להתערב ולפסול את קריטריון השירות הצבאי, שהעניק יחס מועדף לזכאי משרד השיכון על-פי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992.
למרות שאפליה אסורה, היא עדיין רווחת מאוד בשוק הדיור בישראל. לעיתים תכופות נשמעים סיפורים על אנשים שלא התקבלו למגורים בישוב, או שלא הצליחו לשכור דירה רק בשל השתייכותם הקבוצתית, כי הם ערבים או דתיים, כי הם משפחות חד הוריות או מזרחים.
אפליה בדיור נפוצה בעיקר בשוק הפרטי, אך היא עדיין קיימת גם במערך הסיוע של משרדי הממשלה.
האגודה לזכויות האזרח פועלת למגר כל סוג של אפליה בדיור, למנוע הקצאת מקרקעי ציבור לגורמים פרטיים שמפלים בשיווק יחידות הדיור, לבטל את מוסד ועדות הקבלה בישובים קהילתיים ולחשוף קריטריונים מפלים ולבטלם.
קישורים:
הזכות לדיור: בתנאי שאתה "משלנו", מתוך דוח האגודה "זכויות האדם בישראל – תמונת מצב", דצמבר 2009
