בקרוב מאד תאשר הממשלה את הרפורמה בתכנון ובבנייה. מדובר בחוק תכנון ובנייה חדש לחלוטין, שיעצב את המצב הפיסי והחברתי בישראל לעוד שנים ארוכות. למרות שהושמעה כנגד הרפורמה ביקורת נרחבת, הנוסח הסופי שיובא לאישור אינו כולל שום שינוי מהותי מהנוסח המקורי – לא בפרטים ובוודאי שלא בתפיסות ובמבנה המוצע למערכת התכנון.
התוצאה היא רפורמה אנטי-חברתית ואנטי-סביבתית שתעמיק את הפערים החברתיים והכלכליים בישראל. אחת הקבוצות שצפוי שתפגענה באופן קשה ובלתי הפיך מהרפורמה היא המיעוט הערבי בישראל. כידוע, לסוגיית התכנון השפעה מכרעת על המרחב הציבורי והפרטי שבו אנו חיים, וממנה נגזרות שאלות של תעסוקה, רמת חינוך, פתרונות דיור וכו'. ככלל, הרפורמה אינה נותנת מענה לבעיות התכנון שגרמו לאורך שנים למצוקות חמורות בתחום הדיור בקרב האוכלוסייה הערבית, ובהן: העדר תוכניות מתאר עדכניות ומתאימות לצורכי התושבים, והעדר אפשרויות חוקיות לבנייה למגורים, לאספקת שירותים חיוניים ולמימוש זכויות יסוד.
מעבר לכך, הרפורמה תוסיף ותחליש את היישובים הערבים. בהתאם להצעת החוק, העברת סמכויות תכנון לוועדות המקומיות מותנית בהליך הסמכה שדורש השקעה תקציבית חוזרת ומתמשכת, אך לא הוצע מקור למימון דרישה זאת. משמע, הרשויות הערביות, אשר סובלות שנים ארוכות ממצוקה תקציבית ומגרעון שוטף, תתקשנה לעמוד בדרישות החוק הללו. התוצאה תהיה שכל סמכויותיהן תועברנה ל"וועדה למילוי תפקידי ועדות מקומיות" במשרד הפנים, שבה יש רוב לנציגי ממשלה ללא ייצוג של הרשות המקומית. בפועל, תישלל מהם היכולת לתת מענה לצורכיהם של תושבי המקום ולהשפיע על התכנון בתחומן, ובמקביל אף ילך ויגדל הפער הכלכלי והחברתי בינן לבין יישובים אחרים.
נוסף על כך, הרפורמה ממשיכה לקיים את המנגנון של הוועדות המרחביות, המאגדות מספר יישובים לוועדת תכנון מקומית אחת באופן שרירותי, ללא קריטריונים ועל פי שיקול דעתו של שר הפנים בלבד. באמצעות מנגנון זה מתקיימת כבר שנים אפליה בוטה נגד רבות מהרשויות הערביות, שסמכויות התכנון המקומיות הופקעו מהן לטובת ועדות מרחביות. הרפורמה אינה מציעה מנגנון לשינוי מציאות זו. המשמעות היא פגיעה ביכולתם של יישובים ערביים לקדם תוכניות בשטחם, ושהחלטות גורליות הנוגעות לתכנון ארוך טווח ודרכי פיתוח ביישובים אלו אינן משקפות את האינטרסים של תושביהם.
ועוד: ההרכב החדש של מוסדות התכנון, בכל הרמות, המוצע ברפורמה, מותיר את הערבים לא מיוצגים בהתאם לחלקם היחסי באוכלוסייה, ואף אינו מבטיח ייצוג הולם לרשויות הערביות. הדבר ינציח ואף יחריף את המצב החמור של תת-ייצוג האוכלוסייה הערבית, גם בתהליכי העבודה וגם בעצם ההחלטות התכנוניות הנוגעות באופן ישיר או עקיף לציבור הערבי.
גם בחלק האכיפה של הרפורמה יש כדי לפגוע באופן מיוחד בציבור הערבי, שכן הצעת החוק אינה מעניקה לבית המשפט שיקול דעת לקחת בחשבון מצב חברתי, כלכלי או תכנוני בבואה להורות על הריסת מבנים בלתי חוקיים או על מועד ביצוע ההריסה. אוכלוסיות רבות עלולות להיפגע מכך, אך במיוחד הציבור הערבי, שחי במציאות של העדר תכניות מתאר עדכניות ומתאימות לצורכי האוכלוסייה והיישוב, של העדר אפשרויות לבנות באופן חוקי, של מצוקת דיור קשה ושל רמה סוציו-אקונומית נמוכה.
קידום הרפורמה בתכנון ובבנייה הוא אירוע חד פעמי שלו השלכות מרחיקות לכת ולטווח ארוך. מן הראוי היה שהממשלה תקדם רפורמה אשר שמה בראש את השיקולים ואת האינטרסים החברתיים והסביבתיים של החברה, לרבות של הציבור הערבי בישראל.
