רפורמת התכנון שכחה את האזרחים

עו"ד דבי גילד-חיו

 

דבי גילד-חיו
 

בימים אלה עובר תחום התכנון בישראל את השינוי היסודי ביותר שעבר אי פעם. במעטפת של רפורמה לקיצור הליכים ביורוקרטים יעבור בעוד כמה שבועות בכנסת חוק תכנון ובנייה חדש, שישפיע על כל אחד ואחד מאזרחי ישראל. לכאורה, תכנון הוא שיח סגור השמור לאנשי מקצוע. אלא שהוא קובע לכולנו מה יהיו אזורי מגורים, איפה יישארו שטחים פתוחים, אילו דירות ייבנו, היכן יוקמו תשתיות, אזורי תעשייה ועוד.

חרף ההשלכות החברתיות והסביבתיות הדרמטיות שלה, ולמרות הביקורת הרבה שהושמעה נגדה מצד גורמים שונים, הצעת החוק נותרה אנטי-חברתית וללא מנגנוני פיקוח ובקרה ראויים, והיא משאירה לגורמים אינטרסנטים פתח רחב לקידום האינטרסים שלהם, על חשבון האינטרסים של הציבור.

באחרונה קיימה הכנסת הליך שימוע שכלל כחמישים דיונים בהשתתפות עשרות בעלי מקצוע, אקדמאים, נציגי השלטון המקומי ונציגים של ארגוני המגזר השלישי. אלא שבסופו של דבר לא הוטמעו כל אלפי ההערות שעלו בדיונים, והנוסח נשאר כמעט ללא שינוי, הן בתפישותיו המבניות הן בפרטים הקטנים.

התוצאה היא רפורמה שחסרה כל ראייה או רגישות חברתית. קצרה היריעה מלהזכיר את כלל הכשלים והבעיות ברפורמה, אבל די בפירוט חלק מהנושאים כדי להמחיש עד כמה הרפורמה אנטי-חברתית: כך למשל, אין בה סעיף מטרה שמגדיר את היעדים החברתיים המצופים מהליכי תכנון, כמו צמצום פערים, שוויון, הגנה על הסביבה, שיתוף ציבור ושקיפות.

אין ברפורמה הליכים של שיתוף הציבור, למעט בהגשת התנגדויות בתום התכנון; אין ברפורמה הנחיות לרשויות התכנון הנוגעות לקידום יעדים חברתיים, כמו דיור בר-השגה, שילוב בעלי מוגבלויות והקמת מוסדות ציבור; לא כלולים בה יועצים חברתיים למוסדות התכנון, שיציגו את הצרכים ואת ההשלכות החברתיות של התוכנית, כמקובל בעולם; לא כלולים בה נציגי ציבור לוועדות המקומיות, שישמיעו את קולן של הקהילות הרלוונטיות; היא לא כוללת דיור בר-השגה אמיתי, שיבטיח תמהיל חברתי ושילוב אוכלוסיות שהכנסתן בינונית או נמוכה, ועוד ועוד.

המשמעות של כל אלה היא שהליכי התכנון יתבצעו מבלי שיובאו בחשבון הצרכים, הרצונות וההעדפות של האוכלוסיות שלהן הם נוגעים; לא יקודמו ערכים ויעדים חברתיים, כמו צמצום פערים ושוויון באמצעות מערכת התכנון, כפי שנעשה בעולם; ואוכלוסיות מוחלשות יודרו מההליך וייפגעו מתכנון אינטרסנטי, ולפרקים אף מושחת.

מצער שהממשלה רואה שוב את הכלכלה והתכנון כמדע סגור הנפרד מהחברה שהוא משרת. הממשלה אינה מנצלת את ההזדמנות ההיסטורית שבחקיקת חוק תכנון ובנייה חדש – להציע חוק חברתי וסביבתי, מקדם זכויות ואינטרסים חברתיים, מקדם צדק חברתי ומונע השתלטות של אינטרסים צרים. תחת זאת, אנו מקבלים חוק אנטי-חברתי, שילווה אותנו שנים ארוכות ויהיו לו השלכות עמוקות ובלתי הפיכות על החברה והסביבה בישראל.

 

הכותבת היא פעילה באגודה לזכויות האזרח ובמטה לתכנון אחראי
המאמר פורסם באתר TheMarker ב-22.2.2012

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לדיור,זכויות חברתיות,תכנון, בניה וקרקעות

סגור לתגובות.