אמנת רומא, שנחתמה ביולי 1998, כוננה את בית הדין הפלילי הבינלאומי, שפועל בהאג משנת 2002. בית דין זה הוקם כדי להדגיש את האחריות הפלילית האישית ולהעניש את האנשים הנושאים באחריות זו, על שביצעו, או הורו לבצע, פשעים חמורים. פשעים אלה כוללים רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.
- רצח עם – מעשה המכוון להשמיד קבוצה אתנית, לאומית, דתית או גזעית, בשלמותה או בחלקה. רצח עם כולל הן מעשים ישירים של השמדת הקבוצה והן מעשים שתוצאותיהם השמדת הקבוצה האתנית;
- פשעים נגד האנושות – פשעים נגד בני אדם, הכוללים רצח, השמדה, עבדות, עינויים, אלימות מינית והפעלת מדיניות אפרטהייד. פשעים נגד האנושות מוגדרים ככאלה כאשר הם רווחים, מבוצעים בשיטתיות, ותוצר מדיניות מכוונת;
- פשעי מלחמה – פשעים המבוצעים במסגרת סכסוכים מזוינים לאומיים או בינלאומיים. פשעי מלחמה כוללים הפרות חמורות של כללי המשפט הבין-לאומי ההומניטרי, המבוצעים נגד בני אדם או נגד רכוש אזרחי. בין היתר: פגיעה מכוונת באזרחים, שלילת זכויותיהם של שבויי מלחמה ולקיחת בני ערובה.
בית הדין הבינלאומי הפלילי שופט אנשים, אשר רשויות המשפט במדינותיהם לא מסוגלות או לא מעוניינות להעמידם לדין, וכך מונע מפושעים אלה לחמוק מהעמדה לדין. בית דין זה מוסמך לשפוט חשודים באופן מידי, טרם סיום המלחמה.
ישראל חתמה על אמנת רומא, אך לא אשררה אותה. זאת בשל סירובה לקבל את הקביעה, שיישוב אוכלוסייה כובשת בשטח כבוש מוגדר כפשע מלחמה. על כן ישראל איננה צד לאמנה זו, אך איננה יכולה לפעול נגדה.
