זכויות האדם בשטחים הכבושים: השלכות אפשריות של המהלך להכרה במדינה פלסטינית
עודכן בתאריך:11 בספטמבר 2011
בניין האו"ם. CC BY-NC-SA: oriol segarra
שאלות ותשובות
ב-8.9.11 פנו הפלסטינים לנציגות האו"ם ברמאללה, ובכך פתחו רשמית את הקמפיין להכרה במדינה פלסטינית. בהמשך החודש צפויים הפלסטינים לפנות לאו"ם במהלך שמטרתו קבלת הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967. מדובר במהלך פוליטי ומדיני אשר מעורר שאלות רבות באשר להשלכותיו האפשריות בכלל, ועל מצב הזכויות של בני האדם באזור בפרט:
האם המהלך ישפיע על מעמדה של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה? מה יקרה להסכמי אוסלו? אילו אפשרויות חדשות תפתחנה אם המדינה הפלסטינית תקבל הכרה בינלאומית? מה משמעות המהלך בכל הנוגע להתנחלויות? במידה והמדינה הפלסטינית תקבל הכרה, האם גם היא תהיה נתונה לפיקוח בינלאומי? ומה לגבי גלעד שליט?
כארגון זכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח אינה נוקטת עמדה בשאלות מדיניוֹת. ואולם, כיוון שלשינויים הפוליטיים עשויות להיות השלכות משמעותיות הקשורות לזכויות האדם, ניסינו לענות על השאלות המרכזיות בהקשר זה ולקראת הבאות.
1. האם המהלך באו"ם ישנה את מעמדה של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה?
בעקבות הסכמי אוסלו, רווחת בקרב ישראלים רבים התפיסה לפיה אין לישראל אחריות לנעשה בשטחי הגדה המערבית ועזה. ואולם, בפועל, גם היום ישראל היא השולטת בשטחי הגדה המערבית, ועל היבטים רבים של החיים ברצועת עזה. במסגרת הסכמי אוסלו, ישראל העבירה סמכויות מסוימות לרשות הפלסטינית, אך היא עדיין מחזיקה בכל סמכויות השלטון בשטחי הגדה המערבית, כולל שליטה מלאה בשטחי C (המהווים 62% מהשטח) ירושלים, מקורות המים, שליטה אזרחית וצבאית על האוויר, שליטה אזרחית וצבאית על כל מעברי הגבול בגדה, כניסה ויציאה מהגדה, ועוד. הכרה במדינה פלסטינית לא תשנה את מעמדה של ישראל על פי המשפט הבינלאומי ככוח כובש המחזיק בשטח. "כיבוש" הוא הגדרה משפטית המתארת מצב בו מתקיימת שליטה צבאית, מלאה או חלקית, בשטח, ושליטה מנהלית-אזרחית בתשתיות ובאורחות החיים של התושבים. דיני כיבוש מחייבים את הכוח השולט, בעיקר בכל הנוגע לאחריותו כלפי האוכלוסייה האזרחית בשטח. על פי הגדרה זו כיבוש איננו פונקציה של נוכחות צבאית קבועה אלא נגזרת מהיכולת לשלוט על השטח בפועל. ההגדרה אינה מבחינה בין כיבוש של שטח המוכר כמדינה לבין כיבוש שטח שאינו כזה, ועל כן המעמד המשפטי של השטח אינו רלוונטי לקביעה אם מדובר בשטח כבוש. כלומר, כל עוד ישראל שולטת בפועל בשטחים היא ממשיכה להיחשב ככוח כובש. באשר לעזה, העמדה הישראלית הרשמית היא כי עם ההתנתקות תם הכיבוש הישראלי ברצועה. ואולם, רבים בקהילה הבינלאומית דוחים את עמדתה הרשמית של ישראל. קיימת האפשרות, כי ההכרה במדינה פלסטינית ריבונית תביא לבחינה מחדש של העמדה הבינלאומית בנוגע למעמדה של רצועת עזה.
.
2. האם יש למהלך השפעה על תוקפם של הסכמי אוסלו?
מהלך פלסטיני לקבלת הכרה בפלסטין כמדינה עצמאית מהווה מהלך חד-צדדי העומד בניגוד להסכם, ופותח את הפתח להודעה על ביטולם של ההסכמים. ואולם, ביטולם המוחלט של ההסכמים איננה תוצאה הכרחית. גם בעבר, למרות הפרות חוזרות ונשנות של הסכם הביניים, אף אחד מהצדדים לא הודיע על ביטולם. שאלת תוקף ההסכמים וקיום הסדרים מתוכם נתונה, גם כעת, להחלטתם ולפעולתם הלכה למעשה של שני הצדדים.
. 3. אילו אפשרויות חדשות תפתחנה בפני המדינה הפלסטינית אם תקבל הכרה בינלאומית?
אם תוכר פלסטין כמדינה, הדבר יאפשר לה להצטרף לאמנות בינלאומיות שונות, לרבות אמנות זכויות אדם, הסכמי סחר, וכן להצטרף לארגונים בינלאומיים ובהם בתי דין בינלאומיים.
. 4. מה יהיו ההשלכות של מהלך ההכרה על מחויבותה של המדינה הפלסטינית לזכויות אדם?
במידה שהמדינה הפלסטינית תקבל הכרה ותצטרף לאמנות זכויות אדם בינלאומיות יוטלו עליה חובות לעמוד בסטנדרטים של המשפט הבינלאומי, ותגבר מחויבותה לכיבוד זכויות אדם. חובות אלה יחייבו אותה בראש ובראשונה כלפי האזרחים הנתונים לשליטתה, אך ישליכו אף על חובותיה כלפי ישראלים ובכללם מתנחלים. בנוסף, היא תועמד תחת פיקוח של מנגנוני ביקורת בינלאומיים האמונים על יישום אמנות אלה. טענות בדבר הפרות זכויות אדם שמבצעת המדינה הפלסטינית, כמו למשל, חשדות לקיומם של מעשי עינויים המבוצעים על-ידי גורמי ממשל פלסטיניים או מטעמם יוכלו להתברר בפני פורומים בינלאומיים שונים (ראו להלן).
. 5. האם המהלך באו"ם יוביל למעורבותם של מנגנוני אכיפה בינלאומיים חדשים?
המדינה הפלסטינית, אם תוכר, תוכל להצטרף לבתי דין בינלאומיים (בית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג, ובית הדין הפלילי הבינלאומי). מהלך זה עשוי ליצור כלים חדשים לאכיפת חובותיה של ישראל לכיבוד זכויות האדם של פלסטינים, ובמקביל לאפשר את אכיפת חובותיה של המדינה הפלסטינית. בית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג (ICJ): בית הדין עוסק באחריותן של מדינות ואינו עוסק באחריותם של פרטים, והינו בית המשפט הבינלאומי הבכיר והחשוב ביותר מבין הגופים השיפוטיים הבינלאומיים. הבאת נושא לדיון בו דורשת את הסכמת שני הצדדים. בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC): בית הדין הפלילי עוסק באחריותם של פרטים למעשים המהווים פשעים בינלאומיים. במידה והמדינה הפלסטינית תצטרף לבית הדין הפלילי תחול סמכותו על מעשים הנעשים במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני: ראשית, על פלסטינים החשודים בביצוע פשעים בינלאומיים; ושנית, על פעולותיהם של חשודים ישראלים המתבצעות בשטחי המדינה הפלסטינית. סמכות זו תחול באופן ישיר ומתמשך, בניגוד למצב הקיים כיום. חשוב להדגיש, כי סמכות בית הדין לא תופעל במקרים בהם המדינה הרלבנטית ביצעה חקירה כיאות והעמידה לדין כנדרש. כלומר: ביצוע חקירה והעמדה לדין כראוי על ידי המדינה תמנע את הפעלת סמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ובכך חשיבותה הרבה של החקירה העצמאית.
. 6. מה משמעות המהלך בכל הנוגע להתנחלויות?
הצטרפותה של המדינה הפלסטינית, אם תוכר, לבית הדין הפלילי הבינלאומי, עשויה להפוך את ההתנחלויות לסוגיה של משפט בינלאומי פלילי. זאת לאור הסעיף בחוקת בית הדין הקובע כי העברה, בין אם ישירה או עקיפה, של אוכלוסיית המעצמה הכובשת לשטח הכבוש, מהווה פשע מלחמה. המשמעות היא כי עשוי להיפתח הפתח להעמדה לדין של ישראלים האחראים להקמה או הרחבה של התנחלויות.
. 7. מה יהיו ההשלכות של מהלך ההכרה על מחויבותה של המדינה הפלסטינית למניעת טרור ואיומים? ומה בנוגע להחזקתו של גלעד שליט?
במידה והמדינה הפלסטינית תקבל הכרה, יחזק המהלך את אחריותה למניעת טרור ואיומים היוצאים מתחומה. עניין זה תלוי כמובן במידת השליטה שתמצא בידיה ובאפשרויות הפעולה שיעמדו לרשותה, שכן אין סמכות בלי אחריות, אך גם לא תיתכן אחריות בלי סמכות. המדינה הפלסטינית תשא בחובה לנקוט באמצעים הנדרשים כדי למנוע הפרות זכויות אדם מצד רשויות שלטוניות וגופים רשמיים. כך למשל, הרג אזרחים שרירותי, ירי קסאמים לעבר אוכלוסיה אזרחית בישראל, וכן סוגיית החזקתו של גלעד שליט, יוכלו להיות מובאים לדיון הן בפני ועדות האו"ם הרלבנטיות והן כסוגיה לטיפולו של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
בניין האו"ם. CC BY-NC-SA: oriol segarra
