המשפט ההומניטרי הבינלאומי – שאלות ותשובות

צילום: יואב לףצילום: יואב לף

בעמוד זה תוכלו למצוא תשובות לשאלות בתחום המשפט ההומניטרי הבין-לאומי. אתם/ן מוזמנים/ות לשלוח שאלות נוספות בנושא (גם בעילום שם) – השאלות והתשובות יתפרסמו כאן.


מהו המשפט ההומניטרי הבין-לאומי?

תרבויות שונות, לאורך תקופות היסטוריות שונות ניסחו ועיצבו "כללי מלחמה" – מה מותר ומה אסור לבצע תוך כדי מלחמה. כללים אלה התעצבו לענף משפטי בשם "המשפט ההומניטרי הבין-לאומי", המבטא את הנורמות המקובלות, החלות על סכסוכים מזויינים בין מדינות ובתוך מדינות, ומפרט את החובות המוטלות על הצדדים הלוחמים. למשפט ההומניטרי שתי מטרות מרכזיות: המטרה הראשונה היא להבחין בין לוחמים למוגנים (כל מי שאינו משתתף בלחימה) ולדאוג למזעור הפגיעות במוגנים במהלך לחימה. המטרה השנייה היא להטיל סייגים והגבלות על כלי נשק ושיטות הלחימה, כדי למנוע סבל מיותר של הלוחמים. מטרות אלה תושגנה באמצעות הגנה על זכויות המוגנים ואיזון בין זכויותיהם לבין הצרכים הצבאיים.

על אילו צרכים המשפט ההומניטרי עונה?

המשפט ההומניטרי מהווה, בראש ובראשונה, תמרור מוסרי בפני האנושות, תמרור המדגיש כי גם במלחמה יש חוקים ושלא הכל מותר. בעתות מלחמה חיוני אף יותר מעתות שלום לשמור על זכויות האדם, משום שבעתות מלחמה משתנות נורמות ההתנהגות המוכרות ואת מקומן תופסים נורמות ומנהגים חדשים. המשפט ההומניטרי מורה לצדדים הלוחמים כיצד להמנע מפגיעה במי שאינם משתתפים בלחימה (בעיקר אזרחים) וכיצד למנוע סבל מיותר ממי שנוטלים חלק בלחימה.

מה הן ארבע אמנות ג'נבה?

ארבע אמנות ג'נבה הן האמנות המרכזיות בתחום המשפט ההומניטרי. הן אמנות בין-לאומיות, החתומות בידי נציגי מדינות, המחויבות לפעול בהתאם לאמנות. כיום, מרבית מדינות העולם חתומות על אמנות אלה, ולפיכך הן נחשבות לבעלות מעמד מנהגי. משמעות הדבר היא שהן מחייבות בהוראותיהן את כלל המדינות – אלה שחתמו ואלה שלא.
ארבע אמנות ג'נבה נחתמו בעיר ג'נבה שבשוויץ, בשנת 1949, בעקבות זוועות מלחמת העולם השנייה. אלו הן האמנות המרכזיות המסדירות את כללי ה"עשה" וה"אל-תעשה" בסכסוכים מזויינים: האמנה הראשונה מסדירה את הכללים ביחס לחיילים פצועים וחולים בשדה הקרב; האמנה השנייה מסדירה את הכללים ביחס לחיילים פצועים וחולים בקרבות ימיים; האמנה השלישית מסדירה את הכללים ביחס לשבויי מלחמה; האמנה הרביעית מסדירה את הכללים ביחס לאזרחים בזמן מלחמה, באזור מלחמה או תחת כיבוש.

מי מחויב לנהוג בהתאם לאמנות ג'נבה?

כל מדינות העולם המעורבות בסכסוך מזויין, בין אם מדובר על סכסוך בין-לאומי (בין שתי מדינות או יותר), בין אם מדובר על סכסוך פנים-מדינתי, מלחמות אזרחים ועוד. כוחות מזויינים שאינם צבאות של מדינות, מחויבים אף הם לפעול בהתאם לאמנות ג'נבה, הגם שהחובות המוטלות עליהם פחותות מאלו המוטלות על מדינות.
מדינת ישראל חתמה על האמנות בשנת 1951 ומחוייבת לכלל הוראותיהן.
בסוף שנות השמונים הכריז ארגון אש"ף (טרם הקמתה של הרשות הפלסטינית) שבכוונתו לנהוג לפי עקרונות המשפט ההומניטרי, אף בטרם כינון מדינה.

מהי מטרה צבאית לגיטימית?

על מנת להגן על זכויות האדם בעתות מלחמה, ובפרט להגן על זכויותיה של האוכלוסייה האזרחית, המשפט ההומניטרי מנסח "מהי מטרה צבאית לגיטימית": פעולה שמטרתה להביא להחלשת הכוח הצבאי הנגדי ולנטרולו. לשם כך מותר לכוון אמצעי לחימה רק כלפי מטרות צבאיות וכלפי לוחמים, ולהשתמש בכלי נשק ובשיטות לחימה שאינם גורמים לסבל או לפציעות מיותרות.

האם הפצצת תחנת טלוויזיה או רדיו יכולה להחשב כמטרה צבאית לגיטימית?

בעקרון, הפצצת תחנת טלוויזיה או רדיו אינה מותרת, היות ותחנות שידור משרתות את כלל האוכלוסייה במדינה ולכן הן נחשבות כמפעלים אזרחיים. רק אם תחנת שידור משמשת גם למטרה צבאית, היא מאבדת את החסינות האזרחית שלה, נחשבת למה שמוגדר "מטרה מעורבת" וניתן לפגוע בה. אם, למשל, תחנת זו משמשת גם כתשתית צבאית להעברת מסרים. אם תחנות שידור אינן מעורבות בפעילות צבאית, אך תורמות למורל העם, הרי שלא מדובר על מטרה צבאית לגיטימית ואסור לפגוע בתחנות אלה.

מה הם פשעי מלחמה?

פשעים המבוצעים במסגרת סכסוך בין-לאומי או לאומי. פשעי מלחמה כוללים הפרות חמורות של כללי המשפט ההומניטרי, המבוצעים נגד בני אדם או רכוש אזרחי. סעיף 147 באמנת ג'נבה הרביעית מציין מה הם פשעי מלחמה, לדוגמה: הריגה במזיד, יחס בלתי אנושי, גירוש, שלילת חרויות בסיסיות של אזרחים או שבויי מלחמה. כל מדינה שהיא צד לאמנת ג'נבה הרביעית, חייבת להעמיד לדין כל מי שנחשד בביצוע פשעי מלחמה.

מהי הסמכות של בית הדין הפלילי בהאג?

בית הדין הפלילי הוקם כדי לשפוט חשודים ולהעניש אשמים בביצוע פשעים חמורים (רצח-עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה) או במתן הוראה לבצעם. בית הדין פועל בהאג משנת 2002, מתוקף הסכם בין מדינות. כיום חברות בבית הדין 105 מדינות (ישראל אינה חברה בבית הדין). בית הדין שופט חשודים אשר רשויות המשפט במדינותיהם לא מסוגלות או לא מעוניינות להעמידם לדין.

מהי ההגדרה של כיבוש?

כיבוש הוא סוג של סכסוך מזוין. שטח מוגדר ככבוש החל מהזמן שבו לכוח הצבאי הכובש ישנה שליטה אפקטיבית על השטח או על התושבים: שליטה צבאית מלאה או חלקית בשטח ושליטה מנהלית-אזרחית בתשתיות ובאורחות החיים של התושבים. בדומה לכך, כיבוש מסתיים עם סיומה של השליטה האפקטיבית הצבאית והמנהלית.
כיבוש הינו לגיטימי לפי המשפט הבין-לאומי, כל עוד הוא עומד במספר קריטריונים: זמניות, שמירה על האינטרסים של האוכלוסיה המקומית, ואיסור לפעול לסיפוח השטח.

האם ההתנחלויות מותרות לפי החוק הבין-לאומי?

אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת, במפורש, להעביר אוכלוסייה של הכוח הכובש לשטח הכבוש. הסיבה לכך היא שאסור לערוך כל שינוי בשטח הכבוש שאינו לטובת האוכלוסייה האזרחית המקומית (או לשם צרכים ביטחוניים מוכחים של הכוח הכובש), בפרט שינויים דמוגרפיים. בית הדין הבין-לאומי בהאג קבע, בשנת 2004, בחוות הדעת המייעצת בעניין גדר ההפרדה, כי ההתנחלויות הן בלתי חוקיות לפי אמנת ג'נבה.
ההתנחלויות והתשתיות המאפשרות אותן, חותרות כנגד עקרון הזמניות, פוגעות באוכלוסייה המקומית וגורמות לאפליה חמורה במשאבים ובתשתיות.

מה הן פצצות מצרר והאם הן נחשבות ככלי נשק מותר?

פצצות מצרר הן טילים המכילים אלפי פצצות קטנות המתפזרות בשטח רחב. חלקן לא מדויקות ולחלקן אחוז גבוה של נפלים (פצצות שלא מתפוצצות בהגיען לקרקע, נותרות שלמות ובכך מסכנות את כל הנוגעים בהן גם זמן רב לאחר הירי).
כל כלי נשק צריך לעמוד במספר מבחנים: ראשית, במבחן ההבחנה בין לוחמים לאזרחים. פצצות המצרר אינן מדויקות ולכן ירי לעבר מטרות אזרחיות או מעורבות אסור: אזרחים עלולים להפגע, גם זמן רב לאחר הירי או לאחר סיום הסכסוך. שנית, במבחן הסבל המיותר. היות ויש אחוז נפלים גבוה, ניתן לטעון שפצצות המצרר גורמות לסבל מיותר לאחר תום הסכסוך. בנובמבר 2006 נכנס לתוקף הפרוטוקול החמישי לאמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים משנת 1980. הפרוטוקול מציין את החובה על המדינות הנלחמות לסלק שאריות נפץ הנותרות בשטח ועלולות לסכן את התושבים, או לשתף במידע היכן הוטלו פצצות הנותרות בשטח. ישראל חתמה על האמנה, אך לא על הפרוטוקול.

מהי פקודה בלתי חוקית בעליל?

פקודה בלתי חוקית בעליל היא פקודה לא מוסרית ונוגדת את המצפון (או, במילות בית המשפט, "הפרת חוק גלויה ומובהקת הדוקרת את העין ומקוממת את הלב" וכן "פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה"). על החייל מוטלת החובה לזהות פקודה זו כבלתי חוקית בעליל באמצעות הפעלת השכל הישר והמצפון, ולסרב לבצע אותה. החייל הסביר, חייל הפועל לפי הנורמות המוסריות המקובלות במדינה ובעולם, לא יציית ציות עיוור לפקודה בלתי חוקית בעליל ולא יבצע אותה. ביצוע פקודה בלתי חוקית בעליל היא עברה פלילית ומי שמבצע אותה, או מורה על ביצועה, צפוי לעמוד לדין. חיילים ומפקדים העומדים לדין בגין הוראה או ביצוע של פעולה בלתי חוקית בעליל, אינם יכולים לתרץ את מעשיהם בכך שניתנה להם פקודה או משום שלא ידעו שמדובר במעשים לא מוסריים. על שרשרת הפיקוד כולה, מהמפקד ועד אחרון החיילים, לבחון את הפקודות שהם נותנים או מקבלים לאור ערכי המוסר הקיימים בחברה, ולהפעיל שיקול דעת. חשוב להדגיש שחייל המקבל פקודה בלתי חוקית בעליל ומסרב לבצעה, לא יועמד לדין.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.