כדי להוציא אל הפועל את תוכנית נתניהו דרושה חקיקה מפורטת שמגובה בתקציבים: תיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל, שילוב פרק של דיור בר השגה בחוק החדש, הסדרת יחסי השכירות ועיגון הזכאות לסיוע בשכר דירה, וכמובן "הפשרה" של חוק הדיור הציבורי. כל אלו – נשארו מחוץ לתוכנית. דעה
עו"ד גיל גן מור
בדבר אחד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צודק לחלוטין: נכון, הוא הציג תוכניות שונות לרפורמות גם לפני מחאת הדיור הנוכחית – אך התוכנית אותה הוא הציג אתמול (26.7.2011) מעלה את החשש הכבד, שהמסר המהותי ביותר של המחאה לא נקלט.
נתניהו, חובב ידוע של הפרטות והסתמכות בלעדית על כוחות השוק, מעדיף לתת לנו בעיקר עוד מאותו הדבר. בואו נראה מה כוללת התוכנית:
הטבות סקטוריאליות. לא צריך להיות גאון אסטרטגי כדי לחשוד, שיוזמות מסוימות למתן הטבות נקודתיות, לסטודנטים, לצעירים וליוצאי צבא – נועדו להשתיק ולפייס את מי שנתפש בעיני הממשלה כמובילי המחאה. אלא שדיור הוא זכות אוניברסלית, ואת מדיניות הדיור יש לקדם על בסיס תפישה זו, באופן שיאפשר דיור במחיר סביר לכל מי שמתקשים להשיגו – צעירים ומבוגרים, משפחות ורווקים.
אחד הקריטריונים האוניברסליים הברורים הוא מצב סוציו אקונומי, אך בתוכנית בלטה בהיעדרה כל ההתייחסות לדיור ציבורי ולסיוע בשכר הדירה – שתי מערכות חיוניות לאוכלוסיות מעוטות הכנסה, שנשחקו בצורה דרסטית בעשור האחרון.
הבטחות בלי כיסוי: הניסיון מראה, כי תוכניות שאינן מעוגנות בחקיקה, מתמסמסות ברגע שתשומת הלב הציבורית נעלמת. כדי להוציא אל הפועל את הצעדים השונים, דרושה חקיקה מפורטת שמגובה בתקציבים: תיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל, שילוב פרק על דיור בר השגה בחוק התכנון החדש, חקיקה להסדרת יחסי השכירות ולעיגון הזכאות לסיוע בשכר דירה, וכמובן – "הפשרה" של חוק הדיור הציבורי, שהוקפא בחוק ההסדרים. כל אלו – לא בתוכנית.
חוק דיור בר השגה: חוק אחד שעליו נתניהו כן הכריז, נוגע לקידום דיור בר השגה גם בקרקעות פרטיות. זהו בהחלט צעד חיובי בכיוון הנכון, אבל שאלת מיליארד הדולר נוגעת לכל מרכיבי החוק: מקורות המימון, הקריטריונים לזכאות, מנגנון הניהול, אופן הקצאת הדירות וכדומה. מיותר לציין כי כל אלה הם מרכיבים קריטיים שעדיין לא נחשפו, והם אלה שיקבעו אם החוק יהיה אפקטיבי או לא, אם יסייע לחתך נרחב באוכלוסייה או רק למעטים.
לכן, יש לקדם את החוק בשיתוף הציבור, ואף יותר מכך – להחיל אותו במתכונת שתאפשר לשנות כבר כעת תוכניות ענק לבנייה אשר מקודמות בימים אלה ואינן כוללות עדיין דיור בר השגה.
הוזלת קרקעות המדינה – אבל לטובת מי? אכן, ראוי להוריד את מחירי הקרקעות, אבל ההטבה של מכירת קרקעות בזול ליזמים חייבת להיות מלווה בהתחייבות מצדם לבניית דיור בר השגה ודיור ציבורי; אחרת, זו תהיה רק הטבה ליזמים. את מקרקעי ישראל לא צריך להפריט; מה שנחוץ הוא לנער את המינהל ולדרוש ממנו לפעול כגוף בעל מטרות חברתיות, לא רק מטרות כלכליות.
יוזמות שונות להאצת הבניה, צמצום הביורוקרטיה: מי לא שונא את המילה ביורוקרטיה. אבל בתכנון – הביורוקרטיה היא זו שדואגת לאינטרס הציבורי. ה"ביורוקרטיה" התכנונית נועדה להגן על הציבור הרחב מפני יזמים תאבי בצע ומפני יוזמות שעלולות להיות בכייה לדורות – דוגמת פרויקט הולילנד.
בסרבול ובעיכובים אפשר לטפל, אולם יש לעשות זאת דווקא באמצעות הוספת תקנים משמעותיים לכוח האדם המקצועי במערכת התכנון, לרבות יועצים שיהיו אמונים על הפן החברתי שבתכנון, פישוט הליכי רישוי ותיעדוף תוכניות בנייה שכוללות דיור בר השגה. לא על ידי יוזמות מסוכנות בסגנון חוק הוד"לים.
דיור בר השגה – גם בלב הערים: תוכנית נתניהו מתרכזת בעיקר בקרקעות פנויות אך לא במרכזי הערים: התחדשות עירונית חיונית אך היא זוללת את מלאי הדיור הזול. אין בתוכנית התייחסות למנגנונים שיבטיחו כי הליכי ההתחדשות העירונית יכללו גם דיור בר השגה בפרויקטים אלו ובסביבתם.
קשה להאמין שהתוכנית שהוצגה תספק את המפגינים. היא התחלה, ויש לקוות שהממשלה תתנהל מעתה ביתר שקיפות ותוך שיתוף הציבור כדי ליצור מדיניות דיור חברתית ומאוזנת, שמגובה בחקיקה ותקציבים, ומגשימה את המטרה החברתית הנישאת בפי כל – צדק חברתי.
הכותב הוא ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח וחבר הקואליציה לדיור בר השגה
המאמר פורסם באתר ynet ב-27.7.11
