את סיכום פעילות הפורום לשנת 2006 ערכה עו"ד קרן שמש-פרלמוטר מעמותת איתך. פברואר 2007
הפורום לאכיפת זכויות עובדים הוקם בשנת 2001, ביוזמת מרכז אדוה, פרופ` גיא מונדלק מהפקולטה למשפטים באונ` ת"א ועמותת קו לעובד. מטרתו של הפורום היתה להבטיח קבלת שכר מינימום כחוק, ע"י פעילות ציבורית להגברת האכיפה הממשלתית ול"סתום" פרצות בחוק שכר המינימום. בשנת 2004 עבר בכנסת תיקון חוק שכר מינימום, שיזם הפורום. עיקר חשיבותו של התיקון הוא בהעברת נטל ההוכחה לתשלום שכר המינימום אל המעסיק, דבר שהקל מאוד על עובדים המבקשים לתבוע את מעסיקיהם על אי תשלום שכר מינימום. לחוק נוסף גם אלמנט של אכיפה אזרחית ע"י קביעת תנאי סף למכרזים, לפיו גוף ציבורי יהיה מנוע מלהתקשר עם מי שהורשע מספר פעמים בעברות של אי תשלום שכר מינימום.
לאחר הצלחה זו הרחיב הפורום את מטרתו להגנה על כל הזכויות המוקנות לעובדים, ובמיוחד להגנה על זכויות עובדים מוחלשים, באמצעות פעילות לשיפור מערכת אכיפת חוקי המגן. בפורום חברים כיום: האגודה לזכויות האזרח, איתך – משפטניות למען צדק חברתי, מען – עמותה לסיוע לעובדים, קו לעובד, הקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א ושדולת הנשים. הפורום פועל באמצעות קידום חקיקה, פניה לערכאות משפטיות, פניה למשרדי ממשלה ולגופים ציבוריים וכן באמצעות פעילות לובי ופעילות תקשורתית.
להלן סיכום פעילותו של הפורום בשנת 2006.
בשוק העבודה המודרני התפתחה פרקטיקה של מיקור-חוץ (outsourcing) בפעילות העסקית, ולשם כך נשכרים "נותני שירותים" בתחומים שונים: שמירה, אבטחה, ניקיון, תחזוקה ועוד.
בישראל גוברת בשנים האחרונות המגמה של "העסקת משנה", וההערכה היא כי כיום כ-10% מהעובדים במשק מועסקים באמצעות קבלנים. דפוס העסקה משולש זה, של מזמין שרות-קבלן – עובד, מאפשר פגיעה גדולה יותר בזכויות העובדים מזו הקיימת במערכת יחסי העבודה המסורתית, ופעמים רבות מוביל להפרת זכויותיהם של העובדים על פי חוקי המגן.
העסקת עובדים באמצעות קבלנים הוסדרה בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם"). חוק זה קבע, בין היתר, פרוצדורה מדוקדקת של קבלת רשיון לעסוק בתחום זה, פיקוח קפדני על-ידי פקחי משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, וחובת הפקדת ערובה. אולם החוק אינו חל כאשר היחסים העסקיים מוגדרים לא כאספקת כוח-אדם, אלא כאספקת שירות. במילים אחרות: קבלן כוח-אדם יכול להפוך ל"קבלן שירותים", ובכך לחמוק מתחולת החוק. בדרך זו נמצאו זכויותיהם של עובדים רבים של קבלני שירותים מקופחות אף בהשוואה לזכויות העובדים של קבלני כוח אדם.
1. הצעת חוק אחריות מזמין השרות
הפורום לאכיפת זכויות עובדים ניסח את הבסיס להצעת חוק זו, שמטרתה הטלת חובה לקיום זכויות העובד לפי חוקי העבודה לא רק על קבלן כוח האדם או קבלן השירותים, אלא גם על מי שמזמין את העבודה, ונהנה מיגיעתו האישית של עובד, המועסק אצלו בהעסקת-משנה על כל צורותיה (באמצעות קבלן כוח אדם, קבלן שירותים, או קבלן-עבודה). ההצעה קובעת מנגנון שלפיו אחריות המזמין הינה שיורית:
א. ראשית, נמסרת הודעה למזמין השרות, כי קבלן השירותים שעמו התקשר מפר זכויות עובדים.
ב. אם תוך 21 יום נמשכת ההפרה, וקבלן השירותים לא מתקן את הפרתו, על מזמין השרות מוטלת החובה לדאוג לאכיפת זכויות העובד ולתשלום שכרו כדין.
הצעת החוק הוגשה בכנסת ה-16 באמצעות ח"כ יאסינוב (שינוי), והונחה שוב בכנסת הנוכחית על ידי חה"כ דב חנין (חד"ש), ליה שמטוב (ישראל ביתנו) ושלי יחימוביץ` (עבודה). היא אושרה בוועדת השרים לעניני חקיקה, וכעת מתנהלים מגעים עם משרד האוצר, המתנגד להסדרים הקבועים בה.
2. הצעת חוק תלושי שכר
כיום, מעסיקים רבים אינם נותנים לעובדיהם תלושי שכר, או מזייפים את תלושי השכר. כך, העובד חסר את המסמך האלמנטרי והחיוני ביותר להוכחת דרישות ותביעות, הן מול מעסיקים והן מול רשויות המדינה (למשל לצורך קבלת דמי אבטלה, דמי לידה וכו`).
הפורום לאכיפת זכויות עובדים ניסח הצעת חוק, שנועדה לחייב כל מעסיק לתת לכל עובד תלוש שכר מפורט, לכל היותר תוך 14 יום ממועד תשלום השכר על-פי חוק, ולהטיל סנקציות פליליות ואזרחיות על המפר הוראות אלו. ההצעה הופכת את נטל ההוכחה בתביעה לתשלום זכויות מכוח דיני העבודה מעת שהוכח כי לא ניתנו תלושי שכר על המעביד להוכיח כי לא הופרו זכויות עובדים. וכן קובעת הצעת החוק כי ביה"ד יוכל לפסוק פיצוי שבין 1,000 ש"ח ל-3,000 ש"ח על כל תלוש שלא נמסר, ללא הוכחת נזק.
ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת באמצעות חה"כ יולי תמיר, אולם עם פיזור הכנסת הקודמת היה צורך להניחה מחדש. ההצעה הונחה בכנסת הנוכחית ידי ח"כ שלי יחימוביץ` (עבודה), ועברה בקריאה טרומית.
3. תיקון חוק הודעה לעובד
הפורום ניסח הצעה לתיקון חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב-2002, כך שבמקרים שבהם ישנה התקשרות משולשת, והמזמין מבקש לתת לעובד הקבלן תנאים מיטיבים, הרי שהעובד יוכל לעיין בהסכם בין המזמין לקבלן.
הצעת החוק הונחה באמצעות חבר הכנסת דב חנין (חד"ש).
4. הצעת חוק הפרה חוזרת
בשל בעיית אכיפה חמורה של חקיקת המגן בארץ, חלק נכבד מהמעבידים מפרים במכוון ובאופן מתמשך את זכויות עובדיהם כשיטה לחסכון בעלויות. הפורום לאכיפת זכויות עובדים מגבש הצעת חוק, אשר תגדיר ותטפל בתופעה של מעבידים שהם מפרים "שיטתיים" של חוקי העבודה.
הפורום גיבש נייר עקרונות מקיף, הסוקר הגדרות שונות למושג "הפרה חוזרת", ובהתאם גם למושג "מפר חוזר". כמו כן מוצעות בו מגוון סנקציות אפשריות נגד מפרים שיטתיים שכאלה, וביניהן: העברת נטל ההוכחה למעביד, להוכיח שלא הופרו זכויות עובדים, סנקציות מנהליות וכספיות, ושילוב רשויות המס באכיפת חוקי המגן.
נייר העקרונות, לאחר הערות של משרדי הממשלה, מהווה בסיס לגיבוש הצעת חוק בנושא.
בין היתר מגישים הארגונים החברים בפורום בקשות להצטרף כ"ידיד בית משפט" (אמיקוס קוריה) בסכסוכים בהם יש היבטים עקרוניים הנוגעים לזכויות עובדים. האפשרות להצטרף כ"ידיד בית משפט" מאפשרת גם לצדדים, שאינם צד לסכסוך קונקרטי להביא את נקודת המבט של העובדים ואת ההשלכות עליהם.
1. מכרזי הפסד
בינואר 2007 הגיש הפורום בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לדיון בעתירה, שהגישה חברה קבלנית, העוסקת במתן שירותי נקיון ושמירה, נגד הנהלת בתי המשפט ונגד החברה שזכתה במכרז לאספקת שירותי נקיון לבתי המשפט במחוז חיפה. בבקשה, המסתמכת על נייר העמדה "בזכות ההגינות ובגנות מכרז ההפסד" מאת עו"ד אבישי בניש ורועי צרפתי מהקליניקה לרווחה תעסוקתית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, התבקש בית המשפט לקבוע, כי קבלת ההצעה הזולה ביותר במכרז לקבלת שירותי נקיון, חרף היותה הצעה גרעונית, הינה החלטה הפוגעת ביודעין בזכויות העובדות והעובדים ובכבודם. הצעה כזו חורגת ממתחם הסבירות, ומפרה את ערכי היסוד של השיטה המשפטית ואת כללי המשפט המינהלי. על כן, כעניין של מדיניות שיפוטית, יש לפסול הצעות גרעוניות. עוד התבקש בית המשפט לקבוע, כי ההכרעה בשאלה האם הצעה היא אכן הצעה גרעונית מוטלת על ועדת המכרזים. הימנעות הוועדה מלמלא חובתה זו בצורה הראויה יוצרת חזקה של עצימת עיניים ושל פעולה מינהלית שלא כדין.
שופטת בית המשפט לענינים מנהלים, צור, קבעה כי ההצעה הזוכה תוחזר לוועדת המכרזים, שתעיין בה לאור הטענות המועלות בעתירה ובאמיקוס. הוועדה אישרה את ההצעה הזוכה לאחר עיון מחדש.
2. מכרזי הסיעוד – בקשה להצטרפות כ"ידיד בית המשפט"
המוסד לביטוח לאומי הוציא מכרז לחברות הסיעוד, שחייב את החברות לדאוג לזכויות עובדיהן כאשר הן נותנות שירותי סיעוד למוסד; המצב כיום הוא שחברות הסיעוד אינן משלמות לעובדיהן את כל זכויותיהם על פי דין, וזאת על אף שהמוסד מעביר לחברות את מלוא הכספים עבור תשלום הזכויות לעובדים. חברות סיעוד שהפסידו במכרז או קיבלו פחות משקיוו, הגישו עתירות כנגד תוצאות המכרז לבית המשפט המחוזי. במסגרת זו, נתן בית המשפט החלטה האוסרת על המוסד לחדש את החוזים עם נותני השירותים הקיימים, עד שייושם המכרז. המוסד ערער על ההחלטה, בטענה שעשויים לחלוף חודשים ארוכים ואף שנים עד ליישום המכרז, ובינתיים נפגעים העובדים, וכי ראוי בינתיים לפעול עפ"י החוזה המגן על העובדים הקבוע בתנאי המכרז. הארגונים החברים בפורום הגישו בקשה לבית המשפט העליון להצטרף לערעור; בבקשתם הבהירו הארגונים בין היתר את חשיבותו הרבה של המכרז לא רק לאוכלוסיה המוחלשת של כ-77,000 עובדי הסיעוד, אלא לכלל המשק, בו נוהגת הנורמה המצערת לפי מזמיני שירותים אינם דואגים להבטיח את זכויות עובדי הקבלן המבצעים את העבודות, זכויות הנרמסות כענין שבשגרה. בינתיים, הגיעו הצדדים בבימ"ש מחוזי להסכמה לבטל את תוצאות המכרז הנוכחי, וההחלטות שניתנו בתיק בוטלו. בימים אלה צפויה לפיכך להימחק גם בקשת רשות הערעור.
3. חשיפת הסכמי התקשרות בין קבלנים למזמיני שירותים
הארגונים החברים בפורום הגישו בקשה לבית הדין הארצי לעבודה, להצטרף כ"ידיד בית משפט" בערעור של עובד המבקש, בין היתר, חשיפת הסכמי התקשרות בין קבלנים למשתמשים בפועל בשירותי העובדים. בבקשה טוען הפורום, כי על אף שהעובדים עצמם אינם צד להסכמים אלה, הרי שלתנאי העבודה הקבועים בהסכם יש השלכות על זכויותיהם של העובדים, ולכן יש לאפשר לעובדים התובעים את מעסיקיהם לעיין בהסכמי התקשרות אלה. הדבר נכון גם כאשר הסכמי ההתקשרות מקנים לעובדים זכויות עודפות מעבר לקבוע בחוק, בהסכמים הקיבוציים ובצווי ההרחבה, ובודאי כאשר מדובר במכרזי הפסד.
פעילות משפטית מחוץ לכתלי בית המשפט
– פניה למשרדי ממשלה
1. המרכז להשקעות
המרכז להשקעות הינו גוף במשרד התמ"ת, הפועל להקמה ולהרחבה של מפעלים ע"י מתן מעמד של "מפעל מאושר" לתוכניות השקעה למפעלים אשר עומדים בקריטריונים המנויים בחוק. המעמד של "מפעל מאושר" מקנה ליזם אפשרות ליהנות מהטבות ע"י מענק של המדינה או הטבות מס.
הפורום פנה למרכז להשקעות בקריאה להשתמש בתנאי המכרזים שהוא מפרסם כאמצעי נוסף לאכיפת זכויות עובדים בהתקשרויות של המדינה במכרזים. במכתב נטען, כי ראוי שאחד התנאים למתן הטבות של המדינה למפעלים יהיה קיום חוקי המגן ע"י המפעל, והוצעו מספר דרכים לאכוף את זכויות העובדים במפעלים מאושרים. בשלב זה נמצא הנושא בבחינת משרד התמ"ת.
2. שלילת רשיון חברת "השמירה"
בעקבות פנייתה של עמותת קו לעובד למשרד המשפטים לשלול לחברת "השמירה" את רשיונה בשל הפרה שיטתית של זכויות עובדים, פנה הפורום למנהל בתי המשפט בבקשה לעיין בכתבי ההגנה בתביעות נגד חברת השמירה. אל הפניה הצטרפו חברי כנסת מכל סיעות הבית, ובעקבותיה הוחלט לתת היתר עיון כללי בכל התיקים שחברת "השמירה" היתה צד להם בשנים האחרונות.
על אף שהוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה מצאה כי חברת "השמירה" מפרה את זכויות העובדים, הוחלט שלא לשלול את רשיונה של החברה משלושה טעמים:
א. עברה הנקי של החברה.
ב. שלילת הרשיון עלולה לגרום לפיטורי עובדים רבים.
ג. אין החברה לבד נושאת בכשל הפגיעה בעובדים, האחריות רובצת גם לפתחה של המדינה אשר מאפשרת מכרזי הפסד.
חרף כל האמור התנתנה הועדה את חידוש הרישיון לשנת 2008 בהוכחה מצד החברה שהיא שילמה לכל עובדיה פנסיה בשנת 2007, וכן אסרה עליה לפטר עובדים סמוך לתום שנתם הראשונה בעבודה.
3. מכרזי הפסד
הביטוי הקיצוני והמובהק ביותר לפגיעה בזכויותיהם של עובדים המועסקים בהעסקה עקיפה הוא כריתת חוזי הפסד בין מזמין השרות וקבלן השירותים. מדובר בחוזים שלפיהם קבלן, שישלם לעובדים את שכרם על פי חוק, לא רק שלא ירוויח את לחמו, אלא למעשה יפסיד. מזמין השירות המתקשר עם קבלן כח אדם או שירותים בחוזה הפסד שכזה יודע מראש כי אינו משלם לעובדים את המינימום שמובטח להם בחוק. במרבית המקרים מקפידים המתקשרים להוסיף, באופן הצהרתי, סעיפים המסירים אחריות מן המשתמש בשירות בפועל.
הפורום לאכיפת זכויות עובדים פנה למשרד הבריאות בבקשה לקבל נתונים בדבר זכייתן של חברות קבלן במכרזים לניקיון בתי חולים, על מנת לבחון את החשש כי מדובר במכרזי הפסד. טרם נתקבלה תשובת הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות.
4. עובדי חברות כוח-אדם בשירות המדינה
הפורום מרכז פרוייקט שעניינו מידת היישום של הוראת השוואת התנאים בנוגע לעובדי חברות כוח-אדם בשירות המדינה. ההוראה קובעת כי תנאיהם של עובדי חברות כוח-אדם במגזר הציבורי יושוו לתנאי העבודה של עמיתיהם, שהם עובדי המשתמש בפועל. במסגרת הפרוייקט, שבו ניתן ייעוץ וטיפול משפטי במספר מקרים פרטניים, התגלתה לראשונה התופעה של הפרה חמורה של הוראת השוואת התנאים בידי שירות המדינה, תוך ניסיונות שונים ומתוחכמים, בשיתוף המדינה, לעקוף את ההוראה. הפורום פנה בפנייה עקרונית לנציבות שירות המדינה, למשרד התמ"ת, ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה. טרם נתקבלו תשובות לגופו של עניין.
5. הבהרות בנוגע להסדר תשלום השכר ואיסור הפיטורים בעקבות מלחמת לבנון
הפורום פנה לשר האוצר, שר התמ"ת ויו"ר ההסתדרות, בעניין הסדר תשלום השכר ואיסור הפיטורים בגין מלחמת לבנון בחודשים יולי ואוגוסט 2006. הפורום ביקש לברך ולהוקיר את ההיערכות המהירה שנעשתה על-מנת לדאוג לזכויותיהם הבסיסיות של עובדים באזורי העימות בצפון, ולשבח את העקרונות הראויים שנקבעו בהסדר. לצד זאת, הפורום ביקש התייחסות לאי-בהירויות שעולות מן ההסכמים שנחתמו ושעשויות לאפשר פגיעה קשה בזכויות העובדים. זאת, הן לגבי השאלה על אילו תושבים/עובדים/יישובים ההסדר חל, והן לגבי תחולת ההסדר גם על אי-הגעה חלקית לעבודה.
1. בקשה להתמנות כחברים במועצה הציבורית לאכיפת זכויות עובדים
לאחרונה הוקמה מועצה ציבורית, שבה נציגי ההסתדרות, המעסיקים, ומשרדי האוצר והתמ"ת, שמטרתה לקדם את נושא אכיפת זכויות העובדים. לאור חשיבות העניין והתרומה המשמעותית שהפורום לאכיפת זכויות עובדים יכול לספק למועצה מעין זו, נפגשו נציגי הפורום עם ראש מנהל האכיפה במשרד התמ"ת, וביקשו ממנו לצרף את הפורום למועצה. בעקבות טענתו שאין לו סמכות לעשות כן, פנה הפורום לשר התמ"ת אלי ישי, בבקשה לצרף את הפורום כנציג קבוע במועצה או כמשקיף. הפנייה טרם נענתה.
2. היכרות ואפשרות שיתוף פעולה עם ההסתדרות
הפורום פנה ליו"ר החדש של ההסתדרות, מר עופר עיני, בבקשה לקיים פגישת היכרות ולבחון דרכים לשיתוף פעולה בין הגופים. הפגישה נערכה בסוף יוני 2006, בהשתתפות נציגים מהפורום ובהרכב מלא של לשכת היו"ר ויועציו. בפגישה תוארה פעילות ההסתדרות לאכיפת זכויות עובדים, וסוכם על פתיחת פתח לשיתוף פעולה נקודתי ככל שיעלה הצורך, וכן על שיתוף ההסתדרות בקידום נושאים המטופלים ע"י הפורום.
3. פנייה להסתדרות בעניין כוונה להכליל זכויות מכוח צווי הרחבה, בשכר מינימום חדש
בעקבות פרסום על כוונה של ההסתדרות להסכים עם ארגוני המעסיקים על שכר מינימום חדש, שייקבע בהסכמים קיבוציים, ובו ייכללו זכויות מכוח צווי הרחבה, כמו דמי נסיעות, דמי הבראה ועוד, הפורום פנה להסתדרות בהתראה על חומרת הדבר. ההסתדרות השיבה כי היא מכירה את הקושי בענין זה, אולם אין בכוונתה לפעול.
4. התרעה מפני פגיעה בעבודה המאורגנת במפעל אגן כימיקלים באשדוד
בפנייה ליו"ר ההסתדרות וליו"ר מרחב אשדוד בהסתדרות, הפורום התריע על מגמה ברורה ומכוונת של הנהלת מפעל אגן כימיקלים באשדוד, המעסיק כ-560 עובדים, לגרום לפגיעה קשה בעבודה המאורגנת במפעל. בין היתר מתכוונת הנהלת המפעל להעביר כ-100 עובדי דור ב` להעסקה בחוזים אישיים, ולקבוע כי פרט ל-300 עובדים קבועים, את כל יתר העובדים ניתן יהיה להעסיק בחוזים אישיים או להעביר את עבודתם לביצוע ע"י קבלני משנה. הפורום התריע גם על מה שהסתמן כאי-מתן סיוע מספק מצד מרחב אשדוד בהסתדרות למאבקו של ועד העובדים במפעל נגד כוונות אלו.
