עתירת תכנית המתאר לנגב: תגובה מטעם העותרים

בג"צ 1991/00
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

העותרים:

1. איסחאק אבו-חמאד
2. פרחאן שליבי
3. רמדאן אל-סייד
4. האגודה לזכויות האזרח בישראל
5. המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי
6. אל-עונה – המועצה האזורית לכפרים הערביים
הבדואים הבלתי מוכרים בנגב
7. הפורום לדו-קיום בנגב

כולם ע"י ב"כ עוה"ד באנה שגרי-בדארנה ו/או דן יקיר ו/או דנה אלכסנדר ו/או אבנר פינצ`וק ו/או מיכל פינצ`וק ו/או עאוני בנא ו/או לילה מרגלית ו/או פאטמה אלעג`ו ו/או שרון אברהם-ויס ו/או לימור יהודה ו/או סוניה בולוס ו/או עודד פלר

מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, ת"ד 34510, ירושלים 91000, טלפון: 6521218-02; פקסימיליה: 6521219-02

נגד

המשיבות:

1. המועצה הארצית לתכנון ולבניה
2. ועדת המשנה לשמיעת התנגדויות של המועצה הארצית לתכנון ולבניה

ע"י פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, ירושלים

תגובה מטעם העותרים

בהתאם להחלטת כבוד השופט חשין מיום 21.11.05, מתכבדים העותרים להגיש תגובתם להודעת העדכון מטעם המשיבות מיום 15.2.05 (להלן, הודעת העדכון) כדלקמן:

1. העותרים פירטו, בין היתר בתגובה שהוגשה מטעמם לבית משפט נכבד זה מיום 10.10.04, את הרקע להגשת עתירה זו, ואת המציאות הקשה של אפליה בתכנון נגד האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. כפי שנפרט להלן, תכנית המתאר המתגבשת (תכנית המתאר המחוזית החלקית למטרופולין ב"ש שמספרה ת/מ/מ/14/4 שינוי 23), אינה נותנת מענה לעתירה זו (שהוצא בה צו על תנאי בנובמבר 2000), ואף לא נותנת מענה להתחייבות המשיבות מיולי 2001. חמור מכך, התכנית עלולה אף להחריף את הבעיה שהתחייבה לפתור, שכן בחלקה מהווה נסיגה מתוכנית קודמות, כמפורט בסעיף 15 (ה) לתגובה זו.

2. בעתירה דרשו העותרים מהמשיבות לתקן את תמ"מ 14/4, באופן שהתכנית תחייב תכנון יישובים כפריים עבור האוכלוסייה הערבית הבדואית במחוז הדרום, ותכלול הנחיות לתכנון היישובים, שתתחשבנה באופן מירבי, מבחינת מספרם ומיקומם של היישובים, בצרכיהם ובמאוויהם של האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. ביולי 2001 הגישו באי כוח בעלי הדין הודעה משותפת, שעוגנה בהחלטת בית משפט, לדחיית מועד הדיון בשנה וחצי, על מנת לאפשר למשיבות לתת מענה ראוי לעתירה במסגרת ההכנה של תכנית מתאר מחוזית חלקית למטרופולין באר שבע (להלן, תמ"מ 23/14/4 או "תכנית המתאר").

3. בהסכם מיולי 2001 הודיעו המשיבות, כי "במסגרת התכנון לתכנית מתאר מחוזית חלקית לאזור באר-שבע… יידרשו המתכננים לעסוק כעניין עיקרי בגיבוש הצעות לפתרון בעיית ההתיישבות הבדואית באזור זה, לצד תכנון אזור המטרופולין כולו", וכי המתכננים יידרשו "להתייחס ולבחון את צורת ההתיישבות הכפרית כאחד הפתרונות ליישוב התושבים הערבים הבדואים שמחוץ לעיירות הקיימות." כמו-כן הוסכם כי המתכננים יידרשו להיפגש עם נציגי התושבים "ולבחון ביחד איתם הצעות קונקרטיות ליישובים חדשים, ובהם יישובים כפריים, לרבות התכנית לפריסת ישובים כפריים שהוגשה ע"י העותרת מס` 6 לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז הדרום."

4. בהודעת העדכון מפברואר 2005 טוענות המשיבות כי "לאור השלבים המתקדמים של התכנון, נראה כי העתירה מיצתה את עצמה בשלב זה, ודינה להידחות." כפי שנפרט להלן, התקדמות הליכי התכנון מחייבת דווקא להותיר את העתירה על כנה ואף לקיים דיון דחוף בעתירה, כדי למנוע את הפקדת התכנית המתגבשת.
5. העותרים הסכימו, ביולי 2001, לדחות את הדיון בעתירה, במטרה שתכנית המתאר המחוזית החלקית למטרופולין ב"ש תיתן מענה ראוי לעתירה, שימגר את האפליה התכנונית ארוכת השנים נגד האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב וייתן פתרונות תכנוניים מערכתיים מגוונים, העונים על צרכי האוכלוסייה. לא כל התקדמות בהליכי התכנון עונה על העתירה. העובדה שהתכנית המתגבשת במסגרת תמ"מ 23/14/23 עומדת בסתירה להתחייבות המשיבות לעותרים מיולי 2001 ואינה נותנת מענה שוויוני וראוי למצוקת ההתיישבות הכפרית הערבית הבדואית בנגב, למרות שבית משפט נכבד זה הוציא צו על תנאי בנדון, מהווה סיבה מספקת לקיים דיון דחוף בעתירה.

6. דחיית העתירה בשלב זה והפניית העותרים למיצוי ההליך התכנוני החדש ולהגשת התנגדויות לתכנית המתגבשת ידחו לפחות לעשור את פתרון הבעיה ההולכת ומחמירה, יאפשרו למשיבות להמשיך מדיניות פסולה ומפלה, וישדרו למשיבות מסר שהן יכולות לעשות שימוש לרעה בהליך משפטי כדי להתחמק מקיום חובות השוויון. בהקשר זה יש לזכור, שלמעלה מעשר שנים עברו מאז הופקדה התכנית נשוא עתירה זו (תמ"מ 14/4) להתנגדויות באוקטובר 1994.

ההתפתחויות מאז אוקטובר 2004:

7. מאז התרענו נגד ניתוק הקשר בין צוות התכנון לבין נציגי העותרים (בתגובתנו מיום 10.10.05) התקיימו שתי פגישות בין צוות התכנון בראשותו של מר משה כהן לבין נציגי העותרים בימים 9.11.04 ו- 23.2.05.

8. בסוף אוקטובר 2004 פנה מר ברק כץ מצוות התכנון לח"מ וביקש לקבוע פגישה עם העותרים. הפגישה נקבעה ליום 9.11.04, אך ורק לפי צרכי צוות התכנון, שביקש להציג לעותרים את עיקרי התכנית המתגבשת בטרם תוצג בפני ועדת העבודה ביום 14.11.04. בשיחות הטלפוניות – ולאחר מכן במכתב מיום 1.11.04, הביעה הח"מ את חששם של העותרים, שמא פגישה זו נועדה אך ורק להציג שוב מראית עין של שיתוף העותרים בתכנון, כאשר בפעול לא יתקיים דיון מהותי בהצעות קונקרטיות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. לכן, ביקשה הח"מ להעביר לעותרים מבעוד מועד את החומרים שישמשו בסיס לדיון בפגישה. במכתב ביקשנו לקבל חומרים שונים, כדי לקיים דיון תכנוני מקצועי במפגש עם המתכננים, ובכללם, מידע בדבר הקריטריונים המנחים את צוות התכנון ביחס להסדרה תכנונית של יישובים בנגב. חשוב מכל, שבנו וביקשנו לקבל את התייחסות צוות התכנית לתכנית העותרת מס` 6 ואת רשימת האילוצים, העלולים להוות מכשול בפני הסדרה תכנונית של כל אחד מאותם כפרים לא מוכרים, שאין בכוונת צוות התכנון להמליץ על הסדרתם ו/או הקמתם. חומרים אלה לא הועברו לעותרים עד ליום זה.

העתק מכתבה של הח"מ אל צוות התכנון מיום 1.11.05 מצורף ומסומן ע/68.

9. צוות התכנון מסר לב"כ העותרים, ימים ספורים בלבד לפני המפגש איתם, טיוטא ראשונית של התכנית המתגבשת. עם זאת, בשום שלב לא נמסרו לב"כ העותרים קריטריונים שהנחו את צוות התכנון בהחלטה על הקמת ו/או הסדרת יישובים בנגב וכן לא נמסרו אותם אילוצים מקצועיים, שמנעו מהמתכננים להסדיר תכנונית את אותם כפרים שהעותרת מס` 6 הציעה להכיר בהם.

10. בישיבה מיום 9.11.04 הציג צוות התכנון טיוטא של התכנית המתגבשת. לתדהמת העותרים, טיוטא זו לא הלכה אפילו חלק מהדרך לקראת מתן מענה לדרישות העותרים בעתירה, והיוותה המשך ישיר של מדיניות תכנונית מפלה, שאינה מתחשבת בצרכי האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. הטיוטא שהוצגה בפני העותרים המשיכה להתעלם ממצוקתם של עשרות אלפי תושבים, שימשיכו להתגורר בעשרות כפרים לא מוכרים, שלא יחוברו לתשתיות בסיסיות וחרב הפינוי והריסות הבתים תמשיך לרחף מעל ראשם.

11. התכנית שהוצגה בישיבה זו, עיגנה בתשריט את אותם שמונה יישובים, שהקמתם ו/או הסדרתם התכנונית אושרה לפי החלטות ממשלה שונות מאז שנת 1999 ו-2000 ללא כל קשר ולרוב לפני תחילת עבודת צוות התכנון של תמ"מ 23/14/4. בישיבה נמסר, שבכוונת התכנית להציע הסדרה תכנונית של הכפר הלא-מוכר אבו-תלול וכי הצוות בוחן להציע הסדרה תכנונית של הכפר אל-פורעה (שמספר תשובי כל אחד מהם עולה היום על- 3,000 תושבים). בנוסף, הציג צוות התכנון מנגנון להרחבה עתידית של העיירות הבדואיות הקיימות, בפיתוח שאינו צמוד דופן, העשוי לתת מענה לכפרים לא מוכרים נוספים. בישיבה נוספת עם העותרים מיום 23.2.05 נמסר, שמוסדות התכנון ורשויות המדינה לא אישרו מנגנון זה, ולכן שונה סעיף זה בתכנית המתגבשת שהוגשה לוועדת ההיגוי (סעיף 5.5.2 לטיוטת התכנית, שצורפה וסומנה ע/71).
12. בישיבה מיום 9.11.04 הציע מר דודו כהן, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז הדרום לבחון פיתוחו של מנגנון נוסף, שיאפשר בעתיד לוועדה המחוזית לבחון ולהציע מיוזמתה בתכנית מקומית הקמה/הסדרה של יישובים בדואים נוספים. העותרים הביעו את מורת רוחם מהעובדה שהתכנית המתגבשת אינה נותנת מענה למצוקת ההתיישבות הבדואית בנגב, וממשיכה מדיניות הדוחה את תיקון האפליה לעתיד; מדיניות שהביאה את העותרים להגיש את עתירתם. לאורך כל המפגשים עמם לא התקיים דיון מקצועי מהותי קונקרטי בהצעת העותרים להסדיר תכנונית את אותם כפרים לא מוכרים, בתכנית שהוגשה לוועדה המחוזית לתו"ב ע"י העותרת מס` 6. בישיבה זו שבו העותרים וביקשו לקיים דיון מהותי בהצעת העותרים להסדיר תכנונית את הכפרים הלא מוכרים לפי תכנית העותרת מס` 6, כפי שהמשיבות התחייבו לעשות בהסדר הביניים מיולי 2001, ולבחון יחד את ההצעות הקונקרטיות שהציעו העותרים להסדרה תכנונית של אותם 37 כפרים שהתכנית המתגבשת מותירה את עשרות אלפי תושביהם ללא כל מענה תכנוני. לצערנו, עד עצם היום הזה לא קיים צוות התכנון דיון בהצעות הקונקרטיות, שהעלו העותרים.

13. חמור מכך, בהצעת התכנית האחרונה, לא ניתן כל הסבר לנסיגה מהכוונה שהציג מר שמאי אסיף, מי שהיה ראש צוות התכנון עד מרץ 2004, בפני נציגי העותרים בישיבה מפברואר 2004, להסדיר תכנונית 60% מהנ"צ (נקודות הציון של הכפרים) שהציעו העותרים ובכך לתת מענה ל-75% מאוכלוסיית הכפרים הלא-מוכרים. כמו-כן, לא התקיים כל דיון באותם אילוצים, שלדעת צוות התכנון מונעים הסדרה תכנונית של קרוב ל-30% מהכפרים בתכנית של העותרת מס` 6. גם הפעם, לצערנו, סיכום הישיבה לא שיקף כהלכה את שהתרחש בה, והעותרים פנו לצוות התכנון וביקשו לתקן את הסיכום. בתום הפגישה סיכמו הצדדים שמן הראוי לקיים פגישה נוספת לאחר הצגת התכנית בפני ועדת ההיגוי ובטרם תוצג התכנית לראשונה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה.

העתק סיכום הדיון מטעם צוות המתכננים מצורף ומסומן ע/ 69
העתק פניית העותרים אל צוות התכנון בבקשה לתקן את סיכום הדיון מצורף ומסומן ע/70.

14. בישיבת ועדת ההיגוי מיום 6.2.05 הוצגה טיוטת תכנית המתאר המתגבשת, שנשלחה למשתתפים ימים ספורים בלבד לפני הדיון. בדיון בוועדת ההיגוי לא חשף צוות התכנון לוועדה מיוזמתו, שמקצת חברי צוות התכנון מתנגדים לתכנית שהוצגה, ואף לא הוצגו חלופות תכנוניות שונות לדיון הוועדה. צוות התכנון מסר את תכניתו ואמר, שכל המעוניין להשפיע על התכנית בטרם הפקדתה מוזמן להגיש התייחסות בכתב. נציגי העותרים שנכחו בישיבה הביעו את מורת רוחם מהתכנית ומסרו, שהתכנית אינה מציגה חלופות תכנוניות, אינה נותנת מענה לעתירה וממשיכה את מדיניות האפליה תכנונית וחוסר היענות לצרכי התושבים. פרוטוקול הדיון של ישיבה זו טרם נמסר לב"כ העותרים.

העתק טיוטת התכנית שהוצגה בוועדת ההיגוי מצורף ומסומן ע/71.

15. ביום 23.2.05 התקיימה ישיבה נוספת בין צוות התכנון לנציגי העותרים. גם במפגש זה לא התקיים כל דיון קונקרטי בהצעות העותרים. במפגש הציג צוות התכנון את התכנית המתגבשת. העותרים הציגו התייחסות ראשונית לתכנית שהוצגה בוועדת ההיגוי, והתריעו נגד התנערות מהמציאות הקיימת בשטח והתעלמותם מעשרות אלפי אזרחים המתגוררים היום בתנאים מחפירים, ללא כל פתרון תכנוני. העותרים ביקשו להעמיד את המתכננים על חובתם לספק במסגרת תכנית מחוזית זו פתרונות מערכתיים שוויוניים לסוגיית הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. העותרים הדגישו שדחיית פתרון המצוקה באמצעות הצעת מנגנון עתידי, משמעותה שצוות התכנון מתנער מחובותיו החוקיות והאתיות המקצועיות, מהיעד העיקרי של התכנית, ומהתחייבות המשיבות בעתירה. כמו-כן, הבהירו העותרים כדלקמן:
א. התכנית המתגבשת אינה סוטה באופן מהותי ממדיניות תכנון מפלה, שבגינה הוגשה העתירה, ולוקה בחוסר סבירות קיצוני, כאשר מבקשת היא לרכז את האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב ולפזר את האוכלוסייה היהודית.

ב. התכנית המתגבשת משלמת בעיקר מס שפתיים להתחייבות "לגבש הצעות להסדרת ההתיישבות הבדואית במטרופולין, שיחייבו תכנון של מגוון צורות התיישבות עבור האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, שמספרם, אופיים ומיקומם ייקבעו בשיתוף עם התושבים ותוך התחשבות מרבית בצרכי אוכלוסייה זו ורצונותיה." בתכנית המתגבשת תמשיך האוכלוסייה היהודית להתגורר מלמעלה ממאה יישובים כפריים ואילו האוכלוסייה הערבית נאלצת להסתפק בשני יישובים כפריים מתכוננים, עיר אחת, 6 עיירות ו- 6 יישובים בהליכי תכנון שאופיים טרם הוגדר, אך ככל הנראה אינו אופי כפרי ואינו תואם את צרכי התושבים.

ג. חמור מכך, התכנית המתגבשת, במתכונתה הנוכחית, מהווה בחלקה נסיגה מתכניות קודמות, במיוחד בכל הקשור לסימון ייעודי קרקע העשויים לאפשר בעתיד הסדרה תכנונית של כפרים לא מוכרים בנגב, כגון תמ"מ 14/4, תמ"א 31 ותמ"א 35, (כפי שציינו העותרים בהתייחסותם המצורפת לתגובה זו ומסומנת ע/72).
ד. התכנית המתגבשת ממשיכה להתעלם מהמציאות בשטח ומקיומם של עשרות כפרים בדואים לא מוכרים, המאכלסים עשרות אלפי אזרחים, ומהחובה החוקית, המקצועית והאתית לספק פתרונות תכנון הולמים לאוכלוסייה המתגוררת באזור התכנון.

ה. התכנית דוחה למועד עתידי, שאינו מוגדר, את פתרון מצוקתם של עשרות אלפי תושבים בלמעלה מ-35 כפרים לא מוכרים בנגב, שכן מלבד ההצעה להסדיר תכנונית שני כפרים לא מוכרים, אבו-תלול ואל-פרעה (שמספר התושבים של כל אחד מהם עולה על 3,000 תושבים), מציעה התכנית ליצור מנגנון, שספק רב אם עולה בקנה אחד עם הוראות חוק התכנון והבניה. מנגנון זה מעניק סמכות לוועדה המחוזית לתכנון ולבניה לבחון בעתיד הצעות להסדרה תכנונית של כפרים נוספים, במסגרת תכניות מתאר מקומיות לישובים החדשים.

ו. לא זו אף זו, אלא שעל פי בדיקה שביצעו העותרים מנגנון זה עשוי – אם יאושר וייושם בעתיד – לתת מענה, במקרה הטוב, לשבעה מתוך 35 כפרים לא מוכרים, הקיימים היום בשטח ושלדעת העותרים יש הצדקה תכנונית להכיר בהם ולהסדירם. זאת, למרות שלגישת המשיבות, כפי שעולה מהחלטת המשיבה 2 בערר שביקש הקצאת יישוב עבור בני שבט אל-עוקבי (ערר15/03 – תכנית ליישוב משמר הנגב ("גבעות בר"), תמ"מ 23/14/4 אמורה לתת פתרונות תכנוניים מערכתיים לאוכלוסייה הבדואית.(הסיפא של פסקה 5 בעמ` 6 להחלטה בערר.

העתק התייחסות ראשונית של העותרים לתכנית המתגבשת מצורף ומסומן ע/ 72
העתק העמודים הרלוונטיים מהחלטת המשיבה 2 בערר 15/03 מצורף ומסומן ע/ 73.

16. ביום 28.2.05 התקיים דיון, שהוגדר דיון טכני, בתכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובניה. הוועדה המחוזית נתנה לצוות התכנון ארכה של שלושה שבועות להגשת גרסה סופית של התכנית, שתישלח להערות הוועדות המקומיות והעותרים. האחרונים רשאים להגיש התייחסותם לתכנית תוך 60 ימים. לאור זאת, חשוב לקיים דיון דחוף בעתירה לפני התכנסות הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ל"דיון בהערות הוועדות המקומיות ובהמלצה בפני המועצה הארצית על הפקדת התכנית". זאת כדי להעמיד את המשיבות על חובתן לעמוד בהתחייבויותיהן במסגרת עתירה זו ולהורות לצוות התכנון לתקן את התכנית כדי שתעמוד ביעדה המרכזי: הסדרת ההתיישבות הבדואית במחוז הדרום ומתן פתרונות תכנוניים ראויים, שוויוניים וסבירים לעשרות אלפי אזרחים ערבים בדואים בנגב.

17. לסיכום, התכנית המתגבשת אישרה את חששותיהם של העותרים, שהמשיבות עשו שימוש במראית עין של שיתוף העותרים בתכנון כדי לקדם תכנית, שאינה ממגרת את האפליה בתכנון נגד האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, בניגוד להתחייבות המשיבות. התכנית המתגבשת, אם תאושר להפקדה, תהווה המשך של מדיניות תכנונית מפלה ותביא לדחיית בחינת הפתרונות התכנוניים להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא-מוכרת בנגב בעשרות שנים. כבר הוכח בעבר, שללא הפיקוח השיפוטי, לא היו המשיבות מאפשרות אפילו את ה"שיתוף" המועט של העותרים בהליך התכנון. "שיתוף", שלא גרם לכל ביטוי לצרכי האוכלוסייה ולרצונותיה בתכנון.
18. לאור כל האמור לעיל מבקשים העותרים לקבוע מועד דחוף לדיון בעתירה, לפני הדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובניה, ל"דיון בהערות הוועדות המקומיות ובהמלצות בפני המועצה הארצית על הפקדת התכנית" והצפוי להתקיים ביום 16.5.05.

היום, 10 במרץ 2005

______________________
באנה שגרי-בדארנה, עו"ד
ב"כ העותרים