בג"צ 916/04
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
העותרים:
1. האגודה לזכויות האזרח בישראל
2. ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי
3. מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל
4. מהפך – חינוך, דיור, פרנסה
5. המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת
6. העמותה להכוון לימודי לתלמידים ערבים
7. ידיד – מרכזי זכויות בקהילה
8. הקשת הדמוקרטית המזרחית – עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי
9. שחר – התנועה לשוויון וחירות
ע"י ב"כ עוה"ד עאוני בנא ו/או דן יקיר ו/או דנה אלכסנדר ו/או הדס תגרי ו/או אבנר פינצ`וק ו/או מיכל פינצ`וק ו/או לילה מרגלית ו/או פאטמה אל-עג`ו ו/או באנה שגרי-בדארנה ו/או סוניה בולוס ו/או שרון אברהם-ויס ו/או נעה שטיין ו/או עודד פלר
מהאגודה לזכויות האזרח בישראל
שד` הנדיב 9, חיפה 34611
טל`: 8348876 – 04; פקס`: 8348878 – 04
נ ג ד
המשיבים:
1. שרת החינוך, התרבות והספורט
רח` שבטי ישראל 34
ירושלים 91911
2. המועצה להשכלה גבוהה
ת.ד. 4037
ירושלים 91040
3. אוניברסיטת בן-גוריון
ת.ד. 653
באר שבע 84105
4. אוניברסיטת בר-אילן
רמת-גן 52900
5. אוניברסיטת חיפה
הר הכרמל
חיפה 31905
6. האוניברסיטה העברית
הר הצופים
ירושלים 91905
7. אוניברסיטת תל-אביב
ת.ד. 39040
ת"א 69978
8. הטכניון
קרית הטכניון
חיפה 32000
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
מוגשת בזאת עתירה למתן צו על תנאי, המופנה למשיבים, והמורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא יבטלו את החלטתם מסוף חודש נובמבר, המונעת את האפשרות להתקבל ללימודים באוניברסיטאות בשנת הלימודים הקרובה (תשס"ה) על יסוד ציוני בחינות הבגרות בלבד.
בקשה לצו ביניים או לחלופין לדיון דחוף
עניינה של העתירה הוא החלטת המשיבים להקפיא את שיטת הקבלה לאוניברסיטאות, שהונהגה לראשונה בקבלה ללימודים בשנה"ל האקדמית הנוכחית (להלן – "השיטה החדשה" או "שיטת המצרף"). שיטת המצרף נועדה להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה לבני ולבנות האוכלוסיות החלשות בחברה, שהבחינה הפסיכומטרית פוגעת בסיכוייהן להתקבל ללימודים. שיטה זו הפכה את המבחן הפסיכומטרי לאופציה ואיפשרה למועמדים להתקבל ללימודים גם על סמך ציוני תעודת הבגרות בלבד. כפי שיפורט בעתירה, החלטת המשיבים, להקפיא את הקבלה לפי שיטת המצרף, לוקה בהפליה פסולה על בסיס לאום, ונגועה בפגמים חמורים של שיקולים זרים, העדר תשתית עובדתית וחוסר סבירות. מכלול הנסיבות מצביע על כך, כי ההחלטה נובעת אך ורק משיקול מפלה של העדפת יהודים על פני ערבים בקבלה ללימודים אקדמיים.
משמעות ההחלטה היא, כי מועמדים ללימודים אקדמיים לשנה"ל תשס"ה לא יוכלו להירשם ללימודים בלי ציון פסיכומטרי. זאת לרבות מועמדים, שתיכננו מראש להירשם לפי שיטת המצרף וכילכלו את צעדיהם בהתאם.
ההחלטה ניתנה בסמוך למועד פתיחת ההרשמה ללימודים לשנה"ל תשס"ה1 , והיא עשויה לפגוע קשות בסיכוייהם של מועמדים רבים, הנמנים עם האוכלוסיות החלשות, להתקבל ללימודים אקדמיים בשנה הבאה ובכלל. לפיכך, מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו ביניים, המופנה אל המשיבים, והמורה להם להימנע מליישם את ההחלטה בקבלה ללימודים לשנה"ל תשס"ה, וזאת עד להכרעה בעתירה.
לחלופין, אם יימנע בית המשפט מלהוציא צו ביניים כמבוקש לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע מועד לדיון דחוף בעתירה מן הטעמים המפורטים בבקשה זו ומן הטעם, כי ההרשמה הראשונה לאוניברסיטאות לשנה"ל תשס"ה מסתיימת ביום 29.1.04.
ואלה נימוקי העתירה:
עניינה של עתירה זו בהחלטת המשיבים לבטל את שיטת המצרף כחלופה לבחינה הפסיכומטרית בקבלה לאוניברסיטאות. העתירה מתייחסת לפגמים מהותיים בתהליך קבלת ההחלטה, הן באשר לשיקולים שעמדו בבסיסה והן באשר לאופן קבלתה. העתירה אינה מבקשת מבית המשפט להכריע בעניינים אקדמיים-מקצועיים ואינה מבקשת לקבוע מהן אמות המידה הראויות לקבלת מועמדים לאוניברסיטאות. כפי שיובהר להלן, ההחלטת נשוא העתירה אינה מבוססת על שיקולים אקדמיים-מקצועיים, אלא על הכרעות חברתיות-ערכיות, שאינן חסינות בפני ביקורת שיפוטית.
חשוב להדגיש כבר עתה, כי הצורך בהשגת מלוא המידע הרלוונטי לעתירה זו, לצד רצונם וחובתם של העותרים להניח בפני בית המשפט הנכבד נתונים נכונים, מלאים ועדכניים אודות ההחלטה נשוא העתירה, לא איפשרו את הגשת העתירה במועד מוקדם יותר. בהקשר זה יצויין, כי בשל חוסר שיתוף פעולה מהיר ומספק מצד המשיבים ו/או העדרם כליל של נתונים עובדתיים הרלוונטיים להחלטה, נאלצו העותרים ללקט בעצמם מהמשיבים וממקורות אחרים, לרבות מדיווחים שונים בתקשורת, את הנתונים החיוניים לעתירה זו.
העותרים הם ארגוני זכויות אדם וארגונים לשינוי חברתי, הפועלים לקידום ערך השוויון בכלל, ובהקשר של הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בפרט.
המשיבה 1 (להלן – המשיבה): מתוקף תפקידה כשרת החינוך וכיו"ר המשיבה 2, מעורבת המשיבה בהחלטות, הנוגעות למדיניות הנגישות להשכלה גבוהה. המשיבה נוטלת חלק פעיל ודומיננטי בקביעת אמות המידה לקבלה ללימודים אקדמיים. המשיבה נטלה חלק עיקרי בהחלטה על שינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות, שנתקבלה בחודש מאי 2002, ואשר בעקבותיה הונהגה שיטת המצרף כחלופה לבחינה הפסיכומטרית בקבלה ללימודים אקדמיים. כפי שיפורט בהמשך, ההחלטה נתקבלה על ידי צוות עבודה משותף של משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה והאוניברסיטאות. הצוות שקד לאורך שנים על בחינת השיטה הראויה לקבלה לאוניברסיטאות.
המשיבה 2 (להלן – המועצה) היא רשות סטטוטרית, שהוקמה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן – החוק). המועצה מופקדת על ענייני ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. למועצה הוקנו סמכויות להכיר במוסדות כמוסדות להשכלה גבוהה על יסוד כללים, שנקבעו על-ידה. בנוסף הוקנו למועצה בחוק סמכויות פיקוח על המוסדות המוכרים, ובכלל זה הסמכות לבטל הכרה במוסד, שאינו מקיים את תנאי ההכרה. בפרט מחוייבת המועצה לפקח על יישומו של כלל 9 לכללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות), תשכ"ד-1964, האוסר על מוסדות מוכרים להפלות, לעניין קבלה ללימודים, בין מועמדים שונים אך בשל מינם, דתם, לאומיותם או מעמדם החברתי. מתוקף סמכויותיה וחובותיה על-פי חוק, מעורבת המועצה בקבלת החלטות, הנוגעות לקביעת מדיניות הקבלה ללימודים במוסדות שהוכרו על ידה, ובכלל זה ההחלטה על הנהגת שיטת המצרף. כאמור, החלטה זו נתקבלה ע"י צוות עבודה משותף של המועצה, משרד החינוך והאוניברסיטאות.
המשיבים 3-8 הם מוסדות להשכלה גבוהה, שהוכרו על ידי המועצה בהתאם לכללים שנקבעו על-ידה. החלטות לגבי מדיניות הקבלה ללימודים נקבעות ע"י משיבים אלה בשיתוף משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, כפי שיפורט להלן.
ההחלטה על הנהגת שיטת המצרף
1. שאלות מהותיות באשר לצידוק האקדמי והחברתי של הדרישה לבחינות כניסה וציון פסיכומטרי כתנאי סף לקבלה ללימודים אקדמיים העסיקו, בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, את החברה הישראלית, על גווניה השונים. המשיבים קיימו אינספור דיונים והתייעצויות לגבי השלכותיה של דרישה זו על סיכויי קבלתם ללימודים של מועמדים בכלל ושל מועמדים מקרב השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות בפרט.
2. ביסוד הדיונים וההתייעצויות הנ"ל עמדו טענות כבדות משקל בדבר ההטיה התרבותית של הבחינה הפסיכומטרית. מחקרים מדעיים רבים הראו, כי הבחינה הפסיכומטרית נועדה ותוכננה למועמדים בעלי רקע תרבותי מערבי, וכי היא אינה מותאמת מבחינה תרבותית לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, בעיקר ערבים ויהודים בעלי רקע מזרחי2 3 . עמדו על כך ד"ר רענן הר-זהב וד"ר ברק מדינה בספרם דיני השכלה גבוהה (ת"א, תש"ס), בעמ` 320:
"רבים סבורים כי אמות-המידה המוחלות כיום אינן ניטרליות במהותן. הן משקפות את התרבות של בני הקבוצה הדומיננטית – יהודים חילוניים ממוצא אשכנזי – באופן הפוגע בשוויון ההזדמנויות של בני קבוצות אחרות. . . הבחינה הפסיכומטרית אינה ערוכה כבחינה ניטרלית בלא זיקה תרבותית, לאור תכליתה – ניבוי סיכויי ההצלחה באוניברסיטאות בישראל. . . . גם אם אמות המידה הנוהגות באשר לקבלה ללימודים הן רלבנטיות, שכן הן משמשות אמצעי לניבוי סיכויו של המועמד להצליח בלימודים, יש להכיר בתוצאת הלוואי השלילית של השימוש באמות-מידה אלה. . . על פי הסבר זה, אין הבדלים אמיתיים בין כישוריהם של בני הקבוצות השונות, אלא הבדלים מדומים, הנובעים משימוש באמות-מידה מוטות."
3. על-פי גישה זו, שיעורם המצומצם של סטודנטים ערבים וסטודנטים ממוצא מזרחי במוסדות להשכלה גבוהה בכלל ובחוגי הלימוד המבוקשים בפרט אינו נובע מהבדלים מובנים בכישורים, אלא מעצם קביעת אמות-מידה מוטות תרבותית4 5 .
4. במסגרת הדיונים, שקיימה המשיבה 2 בנושא הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסייה הערבית, עמדה המשיבה 2 על חוסר התאמתה של הבחינה הפסיכומטרית לחברה ולתרבות הערבית. בדו"ח בנושא: קידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית, שנערך על-ידי ועדת משנה של הוועדה לתכנון ולתקצוב (להלן – ות"ת) של המשיבה 2, נקבע לעניין זה:
"הבחינה הפסיכומטרית נועדה ותוכננה בעיקר לסטודנטים בעלי רקע תרבותי מערבי ולכן אינה מותאמת לסטודנטים ערבים או אפילו, לסטודנטים יהודים בעלי רקע תרבותי מזרחי. . . לאור הבעיות לעיל ממליצה הוועדה כדלקמן: . . . ב. לצורך בחינה מחדש של תכני הבחינה וכדי להתאים אותם לחברה ולתרבות הערבית, הוועדה מציעה שהמרכז הארצי לבחינות והערכה, בתיאום עם המועצה להשכלה גבוהה, יקים ועדה מקצועית שבה יהיו חברים אנשי מקצוע ערבים. ועדה זו תערוך בדיקה מקיפה של הבחינה, לצורך איתור התכנים אשר מהווים בעיה לאוכלוסייה הערבית, לצמצום החלקים המתורגמים ולגיבוש האופן בו יעשה שימוש בתכנים המתאימים יותר ליוצאי תרבות ערבית ומזרחית."
דו"ח ועדת המשנה של ות"ת לקידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית, 2001, בעמ` 7-9 – רצ"ב ומסומן ע/1.
5. זאת ועוד. הבחינה הפסיכומטרית יוצרת מכשול כלכלי בפני מועמדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שידם אינה משגת לשאת בעלויות הגבוהות, הכרוכות בהכנות לבחינה הפסיכומטרית, דבר שמציב אותם בעמדת נחיתות ביחס למועמדים אחרים.
6. הדיונים בעניין השלכותיה השליליות של הבחינה הפסיכומטרית תפסו תאוצה בתחילת שנת 2000 עם הגשתה של הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור דרישת בחינות כניסה וציון פסיכומטרי), התש"ס-2000 (להלן – הצעת החוק).
7. הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח"כ אילן גלאון וח"כ יוסי שריד, אשר כיהן בעבר בתפקיד שר החינוך, נועדה לאסור כליל את הדרישה לבחינות כניסה וציון פסיכומטרי בקבלה ללימודים אקדמיים. בדברי ההסבר להצעת החוק צוין, כי מחקרים מדעיים מורים בבירור על העדר קשר בין הציון הפסיכומטרי להצלחה בלימודים, וכי "ביטול הבחינה הפסיכומטרית יאפשר מתן הזדמנות הוגנת למועמדים מכל שכבות האוכלוסיה תוך צמצום השפעת הרקע החברתי-כלכלי ממנו בא המועמד על סיכויי הקבלה ללימודים".
רצ"ב העתק הצעת החוק, אשר מסומן ע/2.
8. במשך יותר משנה דנה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת (להלן – ועדת החינוך) בהצעת החוק ובעמדותיהם של המשיבים בעניין השיטה הראויה לקבלה ללימודים אקדמיים. נציגים מטעם כל המשיבים, אשר השתתפו באופן פעיל וסדיר בדיוני הוועדה, הדגישו לאורך כל הדרך את הצורך בשינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות. אומנם המשיבים התנגדו לביטול גורף של הבחינה הפסיכומטרית, אך הם תמכו בהפיכתה לאופציה, תוך מתן אפשרות להתקבל ללימודים על סמך ציוני הבגרות בלבד.
9. עם תחילת הדיונים בעניין, הודיעו נציגי המשיבים על הקמת ועדה משותפת של משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה וועד ראשי האוניברסיטאות (להלן – הוועדה המשותפת), שתפקידה היה לדון בחלופה לבחינה הפסיכומטרית ככלי מיון, חלופה שמסתמכת על ציוני הבגרות ואינה מחייבת בחינה נוספת. המשיבה מספר 1 דיווחה לוועדת החינוך על הקמתה ועבודתה של הוועדה המשותפת:
"כבר לפני חודשים אחדים, כחמישה חודשים, ביקשתי מצוות שמשותף למשרד החינוך ולוועד ראשי האוניברסיטאות לבחון את כל נושא הקבלה לאוניברסיטאות. כמובן שגם לוועד ראשי האוניברסיטאות יש חשיבות רבה בצוות כזה. הוועדה התבקשה לבדוק את נושא הקבלה לאוניברסיטאות. יש בהחלט התקדמות משמעותית בעבודת הוועדה. העליתי את הדברים במליאה, בתשובה להצעת החוק של ח"כ שריד. לדעתי יש רבים שהציון הפסיכומטרי דווקא יכול להקל עליהם את הקבלה, אולם יש גם כאלה שהציון יכול להכביד עליהם. אני מסכימה עם הטענה הזאת. . . חשבתי שיש מקום לאפשר את המבחן הפסיכומטרי כאפשרות. . . אינני מציעה לבטל את המבחן הפסיכומטרי בצורה גורפת. . . אני חושבת שהמבחן הפסיכומטרי צריך להישאר כאפשרות שעומדת לפני הסטודנט. הוועדה המשותפת הגיעה לפתרון סופי לא רע. אם הוא יתקבל גם על דעת חברי הכנסת המציעים ועל דעת חברי ועדת החינוך, בוודאי שאפשר יהיה לקדם אותו בהסכמה – אם כי הוועדה עדיין לא סיימה את עבודתה. העיקרון שבבסיס הצעת הוועדה הוא שכל מועמד יוכל להחליט האם הוא רוצה להיבחן בבחינה פסיכומטרית או להתמודד על בסיס התחליף לה. התחליף יהיה ממוצע משוקלל של ממוצע הציונים בתעודת הבגרות וכן ממוצע של ציוני שלוש השפות: מתמטיקה, אנגלית ושפת אם זה יהיה ציון ליבה. . . מבחינת האוניברסיטאות הניבוי על בסיס ציון הליבה דומה לניבוי על בסיס המבחן הפסיכומטרי." (פרוטוקול מס` 331 מישיבת ועדת החינוך והתרבות (23 באוקטובר 2001), בעמ` 3-4).
10. נציג ועד ראשי האוניברסיטאות בדיון, פרופ` גרשון בן שחר, התייחס אף הוא לעבודת הוועדה המשותפת:
"כפי שאמרה שרת החינוך, הוועדה התקדמה כברת דרך משמעותית. לדעתי עברנו את המכשול העיקרי. סיכמנו את העקרונות, והם כפי שתיארה השרה. הבחינה הפסיכומטרית הופכת להיות אפשרות בלבד. כל מועמד יוכל לבחור אם להיבחן בבחינה הפסיכומטרית או לוותר עליה. התחליף לבחינה יהיה כפי שהשרה הסבירה: ציון שמורכב משלושת הציונים במקצועות השפות – ציונים חיצוניים בלבד. זה מה שיחליף את הבחינה הפסיכומטרית. ציוני המגן נשארים בכל הנוגע לתעודת הבגרות. משקלה של בחינת הבגרות נשאר בעינו. שקלול שלושת המקצועות הללו בא במקום המבחן הפסיכומטרי בלבד. מכיוון שלכל מועמד יהיה ציון ליבה, גם אלה שיחליטו להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, אנחנו באוניברסיטאות נוכל לחשב למועמדים כאלה את שני הציונים המשוקללים בנפרד, לפי שתי האפשרויות. נתחשב בשיטה שנותנת למועמד את הסיכויים המקסימליים. כלומר, המבחן הפסיכומטרי לא יקלקל את הממוצע". (שם, בעמ` 4).
11. לאחר דיונים ארוכים ומקיפים הציגה הוועדה המשותפת את הצעתה הסופית לעניין שינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות, ובישיבתה מיום 6.5.02 החליטה ועדת החינוך לאשר את ההצעה. במכתבו של יו"ר ועדת החינוך דאז, ח"כ זבולון אורלב למשיבה 1, מיום 15.5.02, סוכמה החלטת הוועדה בעניין, כדלקמן:
1. ועדת החינוך והתרבות רושמת לפניה את הודעת ועד ראשי האוניברסיטאות והסכמת המועצה להשכלה גבוהה לשנות את כללי הקבלה לאוניברסיטאות החל מהקבלה לקראת שנת הלימודים תשס"ד.
2. הכללים החדשים:
א. הבחינה הפסיכומטרית לא תהיה עוד תנאי חובה לקבלה לאוניברסיטאות אלא תהיה חלופה אפשרית בידי המועמד.
ב. במקום הבחינה הפסיכומטרית תהיה אפשרות למועמד להתקבל על סמך הבחינות החיצוניות של הבגרות באחד משני המצרפים הבאים:
I. שפת אם (עברית/ערבית), אנגלית והיסטוריה;
II. שפת אם (עברית/ערבית), אנגלית ומתמטיקה.
מובהר, כי האוניברסיטה היא הבוחרת את המצרף הרלוונטי לתחום הלימודים, לצורך קבלת המועמד.
3. בידי המועמד ללימודים, תשאר האפשרות לגשת לבחינה הפסיכומטרית, אם יחשוב שהיא משפרת את סיכוייו לקבלה.
4. מודגש בזאת כי ההסדר הוא כבר לקראת הקבלה לשנת הלימודים תשס"ד.
5. הוועדה רשמה לפניה את הודעת שרת החינוך, במכתבה ליושב ראש ועדת החינוך והתרבות מיום 23.4.02, כי המשרד ערוך במתן ציוני הבגרות לאוניברסיטות, לצורך הפעלת הסדר זה, עד ל-1.6.02.
6. מצרפי בחינות הבגרות הרשומים לעיל הם, בשלב זה, הוראות מעבר. הוועדה ממליצה שבתוך 3 שנים תבוא לידי ביטוי גמישות מירבית בבניית מצרפים נוספים עפ"י תחומי הלימוד והדעת של המועמדים.
7. הוועדה רושמת לפניה את הודעת נציגי ור"ה שלצורך קבלת מועמד לאוניברסיטה, יילקח בחשבון הציון המיטבי בין הבחינה הפסיכומטרית וציוני מצרפי הבגרות.
8. הוועדה רשמה לפניה כי יש להעמיד לרשות המועמד את כל המידע הדרוש כדי שיוכל לשקול את דרך הפעולה המועדפת על ידו לקבלה לאוניברסיטה.
9. הוועדה מבקשת מוועדת הקבלה הבין-אוניברסיטאית שתדון בסוגיית מועמדים עולים לאוניברסיטאות שאין להם ציוני בגרות חיצוניים, על מנת למצוא להםדרך הקבלה הראויה ומבקשת מהוועדה להודיע לה המלצותיה.
10. אם יתקבלו בוועדה המשותפת למשרד החינוך ולור"ה החלטות בדבר שינויים במצרפי בחינות הבגרות, מבקשת הוועדה לקבל הודעה על כך מבעוד מועד.
11. כל ההחלטות הנ"ל הן בנוסף לחבילת ההעדפה המתקנת שנוקטות בה האוניברסיטאות. הוועדה מבקשת עדכונים שוטפים בנדון.
12. עקב ההסכמה הנ"ל הוריד ח"כ יוסי שריד, יוזם הצעת החוק, את ההצעה משולחן הוועדה.
רצ"ב העתק המכתב, אשר מסומן ע/3.
12. הסיכום הנ"ל הביא לשינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות, וזאת החל משנת הלימודים תשס"ד.
13. מכל האמור לעיל עולה, כי ההחלטה על הנהגת שיטת המצרף הייתה החלטה משותפת של כל המשיבים, ובכלל זה המשיבות 1 ו-2, אשר נטלו חלק פעיל בגיבושה ובהוצאתה לפועל של ההחלטה.
לצורך אימות תהליך קבלת ההחלטה, רצ"ב, כחלק בלתי נפרד מהעתירה, תצהיר מטעם ח"כ יוסי שריד, שליווה את התהליך מתחילתו ועד סופו.
14. כפי שניתן ללמוד מהדיונים המקיפים בעניין שינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות, כמו גם מדברי ההסבר של הצעת החוק, נועדה השיטה החדשה לאפשר למועמדים משכבות סוציו-אקונומיות חלשות, שהבחינה הפסיכומטרית מקטינה את סיכוייהם להתקבל ללימודים אקדמיים, להתקבל ללימודים על סמך ציוני בחינות הבגרות בלבד, ובכך להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה לבני ולבנות אוכלוסיות אלה.
15. קביעת חלופה לבחינה הפסיכומטרית נבעה, אם כן, משיקולים של צדק חברתי, והיא מבטאת הכרה בצורך לאפשר ניידות חברתית ומתן הזדמנות שווה לכל. מן הראוי לציין, כי חלופה זו נקבעה רק לאחר שהתברר למשיבים, מבדיקות יסודיות שהם עצמם עשו, כי ניבוי ההצלחה בלימודים על יסוד ציוני בחינות הבגרות דומה, אם לא זהה לחלוטין, לניבוי ההצלחה על יסוד הבחינה הפסיכומטרית. בדיון, שהתקיים בועדת החינוך של הכנסת ביום 23.10.01, הצהיר נציג ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ` גרשון בן שחר, כי:
"עשינו זאת ]בדיקה לגבי כושר הניבוי – ע` ב`[ לפני שהגענו לישיבה. אילו היינו רואים שההצעה לא תביא לניבוי נכון, היינו אומרים לוועדה שהיא איננה טובה. בדקנו את הנתונים בשש השנים האחרונות. את הבדיקה ביצע המרכז הארצי לבחינות והערכה, בשיתוף משרד החינוך ומכון סאלד. קיבלנו את הנתונים. גילינו שתוקף הניבוי בשיטה החדשה קטן מתוקף הניבוי בשיטה הנוכחית, אבל ההבדל קטן. הוא קטן דיו כדי לוותר על השיטה הנוכחית." (פרוטוקול מס` 331, לעיל, עמ` 5).
16. דברים דומים נאמרו באותה ישיבה על-ידי נציג משרד החינוך, מר עמי וולנסקי, שהיה חבר בוועדה המשותפת, לעיל:
"בהצעה החדשה שמוסכמת על האוניברסיטאות אנו מציעים אופציה נוספת. במהלך השנים האחרונות אנו עדים לכך שההחלה הרחבה של המבחנים הפסיכומטריים על כלל האוכלוסייה מערימה קשיים על חלקים בה. . . לכן הצענו לאוניברסיטאות לבסס את ההצעה החדשה: תעודת הבגרות ושקלול מקצועות השפות. אני מבקש להסב את תשומת הלב לנקודה חשובה: האוניברסיטאות לא היו מקבלות את ההצעה אילו תוקף הניבוי של ההצעה החדשה לא היה דומה, קרוב, זהה כמעט לחלוטין, לתוקף הניבוי בשיטה הנוכחית – שתיוותר גם בעתיד." (שם, בעמ` 9).
17. יוצא, אפוא, כי השיטה החדשה נועדה לאפשר לכלל המועמדים חלופה לבחינה הפסיכומטרית בקבלה ללימודים אקדמיים. לפי חלופה זו, כל מועמד המעוניין בכך, ללא קשר למוצאו, לאומו ומקום מגוריו, יוכל להתקבל ללימודים על סמך ציוני בחינות הבגרות בלבד (בנושאים שנקבעו בסיכום הנ"ל).
18. ההחלטה על ביטול שיטת המצרף נתקבלה במפתיע, וללא שקדמו לה דיונים ו/או התייעצויות פומביים כלשהם. ההחלטה נודעה לעותרים ולכלל הציבור מפרסומים, שהופיעו בכלי תקשורת שונים בסוף חודש נובמבר 2003. כך, למשל, בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ ביום 27.11.03 תחת הכותרת: "הפקולטות התמלאו ערבים ושיטת הקבלה שונתה" (להלן – הכתבה), דווח, כי ביום 25.11.03 נתקבלה החלטה, המבטלת את שיטת המצרף והמחזירה על כנה את שיטת הקבלה הקודמת. משמעות הדבר היא, כי החל משנת הלימודים האקדמית הבאה, מועמדים יתקבלו ללימודים כפי שהיה נהוג עובר להנהגת השיטה החדשה: ממוצע ציוני תעודת הבגרות משוקלל עם ציון הבחינה הפסיכומטרית.
מצ"ב העתק הכתבה, אשר מסומן ע/4, וכן העתק של כתבה נוספת באותו עניין, שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות ביום 26.11.03, אשר מסומן ע/5.
19. בכתבות הנ"ל נאמר, כי ועד ראשי האוניברסיטאות פנה למשיבות 1 ו-2 בעניין השיטה החדשה, הציג בפניהן נתונים וביקש מהם להקפיא את הקבלה ללימודים אקדמיים לפי שיטה זו. על-פי האמור בכתבות, הוצגו בפני המשיבות נתונים, שלפיהם השיטה החדשה אינה מגדילה את סיכויי הקבלה של מועמדים יהודים מעיירות פיתוח, וכן נתונים, שלפיהם "המרוויחים" מהשיטה החדשה הם דווקא מועמדים ערבים. בעקבות פנייה זו הוחלט לבטל את השיטה החדשה ולהחזיר את המצב לקדמותו.
20. ויודגש: מלבד הטענה, כי השיטה החדשה אינה משפרת את סיכויי הקבלה של מועמדים יהודים מהפריפריה, לא הצביעו המשיבים עד כה על שיקול כלשהו, בין אם אקדמי ובין אם אחר, שיש בו כדי להצדיק את ההחלטה. בהקשר זה יצוין, כי דוברת משרד החינוך והתרבות צוטטה בכתבה, שהופיעה בעיתון הארץ ביום 9.1.04, כמי שאומרת: "המצרף גובש במטרה להקל על הנגישות של בוגרי מערכת החינוך מהפריפריה למוסדות להשכלה גבוהה. אלא שמנתוני האוניברסיטאות עלה כי רק מיעוט מקרב המועמדים מהפריפריה עשה שימוש במצרף. הרוב בחרו להירשם באמצעות הציון הפסיכומטרי. לאור זאת הודיע ועד ראשי האוניברסטאות לשרה כי הם מבקשים להקפיא למשך שנה את השימוש בציון המצרף כדי לאפשר להם לאסוף נתונים השוואתיים בעניין".
מצ"ב העתק הכתבה, אשר מסומן ע/6.
21. הנתונים המעטים שפורסמו בתקשורת לעניין זה מלמדים, כי בשנת הלימודים תשס"ד 35% מהמועמדים הערבים בחרו להירשם ללימודים על בסיס שיטת המצרף6 , וכי 71% ממועמדים אלה אכן התקבלו ללימודים באותה שנה. באשר למועמדים מעיירות פיתוח צויין, כי 28% ממועמדים אלה בחרו להירשם בשנה"ל תשס"ד לפי שיטת המצרף, וכי 46% מהם אכן התקבלו ללימודים.
22. כפי שיפורט בהמשך, מהנתונים הנ"ל לא ניתן להסיק דבר לעניין "כשלונה" של שיטת המצרף ביחס למועמדים יהודים מעיירות הפיתוח. למותר לציין, כי מלבד הנתונים הנ"ל שהתפרסמו בתקשורת, לא הציגו המשיבים עד כה נתונים כלשהם לעניין החלטתם לבטל את שיטת המצרף. זאת חרף פניות חוזרות ונשנות מטעם העותרים אליהם, להמציא את מלוא הנתונים שהוצגו בפני המשיבים 1 ו-2, ואשר בהתבסס עליהם הוחלט לבטל את שיטת המצרף.
23. יצוין כבר עתה, כי נתונים שבידי העותרים דווקא מצביעים על גידול משמעותי בשיעורם של סטודנטים יהודים מעיירות פיתוח, שנתקבלו ללימודים באוניברסיטת ת"א (המשיבה 7) בשנה"ל תשס"ד (השנה הראשונה להנהגת שיטת המצרף)7 . לפי נתונים אלה, קיבלה המשיבה 7 בשנה"ל תשס"ד 5415 סטודנטים חדשים, מתוכם 329 ערבים (6%) ו-83 יהודים מעיירות פיתוח (1.5%). זאת לעומת 5155 סטודנטים שנתקבלו בשנה"ל הקודמת (תשס"ג), מתוכם 262 ערבים (5%) ו-57 יהודים מעיירות פיתוח (1%). נתונים אלה מלמדים, כי בשנה הראשונה להנהגת שיטת המצרף גדל מספר הסטודנטים היהודים מעיירות פיתוח במשיבה 7 בשיעור של 46% (בהשוואה לשנה"ל תשס"ג), ומספר הסטודנטים הערבים גדל בשיעור של 25%. יתכן, כי גם בשאר האניברסיטאות חל גידול בשיעורם של מועמדים מעיירות פיתוח, אך אין בידי העותרים נתונים לעניין זה, וזאת, כאמור, בשל חוסר שיתוף פעולה מצד המשיבים.
מועמדים ערבים להשכלה גבוהה – מצב חברתי כלכלי
24. אין צורך להרבות בדיבור על ההפלייה הממסדית וההזנחה רבת השנים, שממנה סובל המיעוט הערבי בישראל בכל תחומי החיים, ובפרט במערכת החינוך הממלכתית – החל משלבי החינוך המוקדמים ולאורך החינוך היסודי והתיכון. בשל הפליה זו נוצרו במהלך השנים פערים תהומיים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בתחום החינוך. מצב זה, כשלעצמו, מעמיד את המועמדים הערבים בנקודת מוצא נחותה בקבלה ללימודים אקדמיים8 .
25. מועמדים ערבים נמנים, מבחינה גיאוגרפית וחברתית, עם אוכלוסיית הפריפרייה, על כל המשתמע מכך. בהקשר זה יצויין, כי כל המדדים הכלכליים והחברתים באשר להיקף העוני והאבטלה בישראל מלמדים באופן עקבי וחד משמעי, כי היישובים הערבים הם היישובים העניים ביותר9 , וכי רמת השכר בקרב האוכלוסייה הערבית היא הנמוכה ביותר10 . מצוקתה הכלכלית-חברתית של האוכלוסייה הערבית מציבה אותה בראש סולם האוכלוסיות, הזקוקות למדיניות חברתית, המגדילה את סיכויי הניידות החברתית.
26. ביום 3.12.03 פנה ב"כ העותרות למשיבה מס` 1 (להלן – המשיבה), המכהנת כיו"ר המשיבה 2, בבקשה לבטל את ההחלטה נשוא העתירה בהיותה לוקה בהפליה פסולה על בסיס לאום, ונגועה בפגמים חמורים של שיקולים זרים וחוסר סבירות. הח"מ הדגיש בפנייתו, כי ההחלטה על ביטול שיטת הקבלה החדשה אך בשל השפעותיה החיוביות על המועמדים הערבים, הנמנים עם האוכלוסיות החלשות ביותר, הינה גזענות לשמה, המעידה שהאזרחים הערבים כלל אינם נמצאים על סדר יומו של משרד החינוך. עוד נאמר בפנייה, כי ביטול השיטה החדשה והחזרת המצב לקדמותו אין בהם בהכרח כדי להגדיל את סיכוייהם של מועמדים מעיירות פיתוח.
רצ"ב העתק הפנייה, אשר מסומן ע/7.
27. פנייה נוספת למשיבות 1-2 בעניין זה נעשתה על-ידי עו"ד אלחאן נחאס-דאוד, היועצת המשפטית של העותרת 3. במכתב מיום 28.11.03 דרשה עו"ד נחאס-דאוד את ביטולה המיידי של ההחלטה על הקפאת שיטת המצרף.
רצ"ב העתק המכתב, ואשר מסומן ע/8.
28. תשובת המשיבה לשתי הפניות הנ"ל ניתנה ביום 4.1.04 (בשני מכתבים נפרדים בעלי תוכן זהה), ובה נאמר, כי הטענה לשיקולים זרים בהחלטה על שינוי שיטת הקבלה "מופרכת מיסודה ואין לה על מה לסמוך". השרה הוסיפה, כי אין היא "מוצאת תימוכין" לטענה, כי נכנסו שיקולים זרים להחלטה.
מצ"ב העתק התשובה, אשר מסומן ע/9.
29. ביום 1.12.13 פנה מר ראג`י מנסור, יו"ר העותרת 2, למשיבה 1 ולפרופ` יהודה חיות, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות דאז, בבקשה לבטל את ההחלטה נשוא העתירה. מר מנסור הדגיש בפנייתו, כי ההחלטה נובעת משיקולים גזעניים, וכי היא נועדה "להכשיל" מועמדים ערבים.
רצ"ב העתק המכתב, אשר מסומן ע/10.
30. ביום 15.12.03 פנתה עו"ד דאוד-נחאס מהעותרת 3 למשיבה 2 בבקשה (לפי חוק חופש המידע), להמציא לה את החלטת המשיבה 1 על ביטול שיטת המצרף, וכן את הפרוטוקולים של הישיבות, שהתקיימו במשיבה 2 בעניין. ביום 7.1.04 ענתה הגב` יעל עטיה, הממונה על יישום חוק חופש המידע במשיבה 2, כי "הנושא נמצא בתחום סמכותם של המוסדות להשכלה גבוהה במסגרת החופש האקדמי שלהם", וכי "המועצה להשכלה גבוהה אינה מתערבת בנושא."
רצ"ב העתק הפנייה, אשר מסומן ע/11, וכן העתק התשובה, אשר מסומן ע/12.
31. ביום 24.12.03 מסרה העותרת 3 למשיבה 2 מסמך מסכם בעניין ההחלטה נשוא העתירה. במסגרת מסמך זה נדרשה המשיבה 2, בין היתר, לבטל את ההחלטה ו/או לפרסם את כל הנתונים ו/או הפרוטוקולים, הרלוונטיים להחלטה. דרישה זו לא זכתה עד כה לכל מענה.
רצ"ב העתק המסמך, אשר מסומן ע/13.
32. ביום 1.1.04 פנתה עו"ד עינת הורביץ מהעותרת 5 למשיבות 3, 5, 6 ו-7 בבקשה לקבל לידיה נתונים, שהיוו בסיס להחלטה נשוא העתירה. בין היתר נתבקשו המשיבים להמציא נתונים לעניין אחוז המועמדים ללימודים, שבחרו להגיש מועמדותם בשנת הלימודים תשס"ד לפי השיטה החדשה, כמו גם אחוז המועמדים שנתקבלו ללימודים לפי שיטה זו, וזאת לפי פילוח של מקום מגורים (תושבי פריפריה ומרכז הארץ) ופילוח מוצא לאומי או עדתי. עו"ד הורוביץ ניהלה באותו שבוע מספר שיחות טלפוניות עם הגורמים הרלוונטיים במשיבים 4 ו-8, אשר לא הניבו את המידע המבוקש, ולפיכך נשלחו ביום 12.1.04 למשיבים אלה פניות דומות בכתב.
מצ"ב העתקי הפניות, אשר מסומנים ע/14.
33. ביום 6.1.04 ענה היועץ המשפטי של המשיבה 3, כי "לא מצאתי כל מקור חוקי המעגן את דרישתך לקבלת מידע מהאוניברסיטה", והפנה את הפונה לקבלת מידע מהלשכה המרכזית לסטיסטיקה. ביום 14.1.04 ענה המשנה הבכיר לנשיא המשיב 8, כי נתוני הקבלה לשנה"ל תשס"ד יועברו לועד ראשי האוניברסיטאות, וכי יש לפנות אליהם לקבלת מידע. למעט תשובות אלו, שהתחמקו ממתן המידע האמור, לא זכו הפניות עד כה למענה.
העתקי תשובות המשיבות 3 ו-8 מצ"ב ומסומנים ע/15 ו-ע/16.
34. ביום 12.1.04 פנתה עו"ד הורביץ לפרופ` יצחק אפלויג, ראש ועד ראשי האוניברסיטאות, בבקשה לבטל את ההחלטה נשוא העתירה. עו"ד הורביץ ציינה בפנייתה, כי מכלול הנסיבות וההתבטאויות בעניין ביטול השיטה החדשה מעיד על כך, שההחלטה נתקבלה משיקולים גזעניים ופסולים, וללא שבדיקת השיטה החדשה נעשתה בתום לב ותוך מיצוי שלוש שנות הבדיקה שהוקצו לכך מלכתחילה. כתוצאה מכך נפגעו מועמדים רבים, שתיכננו להתחיל ללמוד בשנת הלימודים תשס"ה בהסתמך על המידע, כי שיטת המצרף הונהגה לשלוש שנים, ובהתאם לכך כילכלו את צעדיהם. עו"ד הורביץ הדגישה, כי התשתית העובדתית להחלטה אינה ברורה כלל וכלל, וכי כל הניסיונות להשיג נתונים מדויקים ורשמיים בעניין עלו בתוהו. עו"ד הורביץ שבה וביקשה לקבל לידיה את הנתונים ו/או המסמכים, שהיוו בסיס להחלטה על ביטול השיטה החדשה, וכן נתונים לעניין פניית ועד ראשי האוניברסיטאות לשרת החינוך, למועצה להשכלה גבוהה וליו"ר ועדת החינוך של הכנסת על מנת שיאשרו את ההחלטה. לשם מניעת פגיעה במועמדים לשנת הלימודים תשס"ה, ביקשה עו"ד הורביץ, כי תוחזר לאלתר שיטת המצרף, וכי תקופת ההרשמה לכל החוגים והפקולטות תוארך באופן שיהיה סיפק בידי מועמדים, שתיכננו להירשם לשנת הלימודים הבאה לפי שיטת המצרף, להגיש את מועמדותם. פנייה זו לא זכתה עד כה לכל מענה.
מצ"ב העתק הפנייה, אשר מסומן ע/17.
שיקולים זרים והפליה על בסיס לאום
35. להחלטה על הנהגת שיטת המצרף היתה מטרה ברורה: ליצור חלופה לבחינה הפסיכומטרית בקבלה ללימודים אקדמיים, חלופה אשר עשויה לסייע בעיקר בידי מועמדים משכבות חלשות, שהבחינה הפסיכומטרית עלולה לפגוע בסיכוייהם לרכוש השכלה גבוהה.
36. נסיבות קבלת ההחלטה על ביטול שיטת המצרף מצביעות בבירור על כך, כי ההחלטה נתקבלה משיקולים זרים, וכי היא לוקה בהפליה פסולה על בסיס לאום.
37. המשיבים לא טענו, ולא היו יכולים לטעון, כי ההחלטה על ביטול שיטת המצרף נובעת משיקולים אקדמיים-מקצועיים בדבר כושר ניבוי של סיכויי ההצלחה בלימודים. שכן המשיבים מודים, כי ציוני הבחינה הפסיכומטרית וציוני בחינות הבגרות (המצרף) מספקים אמדן זהה, או כמעט זהה, לסיכויי ההצלחה בלימודים, כפי שתואר בחלק העובדתי לעיל. בדיונים בפני ועדת החינוך אף הדגישו המשיבים, כי לא היו מסכימים לשינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות לו היה מתברר להם, כי כושר הניבוי לפי שיטת המצרף אינו דומה לכושר הניבוי של הבחינה הפסיכומטרית. יתר על כן, טרם חלף הזמן הנדרש כדי לבדוק ברמה מקצועית-אקדמית, באיזו מידה מספקת שיטת המצרף אומדן להצלחה בלימודים. שכן תלמידים שהתקבלו ללימודים לפי שיטה זו, טרם הספיקו לעבור ולו מבחן אחד במסגרת לימודיהם באוניברסיטאות, לפני קבלת ההחלטה על ביטול שיטת המצרף.
38. מלבד הטיעון הסתמי, כי שיטת המצרף אינה מגדילה את סיכויי הקבלה של מועמדים יהודים מעיירות פיתוח – טיעון שאין לו על מה לסמוך, הגיונית או עובדתית, כפי שיובהר בפרק הבא – לא הצביעו המשיבים על שיקול כלשהו, שעשוי להצדיק את ההחלטה.
39. נסיבות העניין מצביעות על כך, כי ההחלטה על ביטול שיטת המצרף נועדה למנוע גידול משמעותי בשיעור הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות בכלל ובמקצועות המצריכים ציוני קבלה גבוהים בפרט. בהקשר זה יצויין, כי בכתבה, שפורסמה בעיתון הארץ ביום 27.11.03 (נספח ע/4 לעתירה) נאמר, כי האוניברסיטאות, משנכחו לדעת שהשיטה החדשה מגדילה את סיכויי הקבלה של מועמדים ערבים, נקטו באמצעים, שיש בהם כדי לחסום את דרכם של מועמדים ערבים להתקבל ללימודים. כך, למשל, אחת האוניברסיטאות ביצעה "תיקונים" בתנאי הקבלה למקצועות מסוימים (רפואת שיניים, ריפוי בעיסוק וסיעוד) על מנת למנוע תפיסת רוב המקומות במקצועות אלה בידי סטודנטים ערבים. בכתבה צוטט בעילום שם אחד מראשי היחידות האקדמיות באותה אוניברסיטה, כמי שאומר: "הגבלנו את גיל הכניסה במקצועות לימוד אלה ל-20, במקום 18, והעלינו את משקל הראיונות האישיים לעומת ציוני המצרף". זאת, לדבריו, כדי לצמצם את מספר המועמדים הערבים, היכולים להתקבל ללימודים, ולשמור בכך על היחס "הדמוגרפי" בשנת הלימודים האקדמית הנוכחית, בדומה לשנה שעברה.
40. עינינו הרואות, כי משבוטלה חובת הבחינה הפסיכומטרי בקבלה לאוניברסיטאות, החל לגדול שיעורם של הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות. גידול זה מלמד, כי שיטת המצרף משיגה את יעדיה ומרחיבה את הנגישות להשכלה גבוהה למועמדים מהפריפריה.
ביטול השיטה, למרות שהיא מגשימה את תכליתה המוצהרת, מצביע על כך, כי המשיבים לא רואים בהגדלת סיכויי הקבלה של מועמדים ערבים, הנמנים עם הקבוצות החלשות ביותר באוכלוסייה, משום הגשמה של יעדי השיטה. מכאן מתחייבת אחת משתי מסקנות: האחת, כי האזרחים הערבים אינם נמצאים כלל על סדר יומם של המשיבים, כאילו שאין הם אזרחים שווי זכויות, הזכאים ליהנות מיתרונותיה של שיטת המצרף; והשניה, כי לטעמם של המשיבים שיטת המצרף נועדה מלכתחילה להיטיב עם מועמדים יהודים בלבד, וזאת במסווה של הרחבת הנגישות ללימודים אקדמיים למועמדים משכבות חלשות בכלל.
41. בין אם כך ובין אם כך, השילוב בין העובדה, כי שיטת המצרף מיטיבה עם האוכלוסייה הערבית, לעובדה, כי ביטול השיטה אינו נובע, ואינו יכול לנבוע, משיקולים אקדמיים-מקצועיים, מוביל למסקנה אחת ברורה: ההחלטה נובעת מהרצון למנוע גידול משמעותי בשיעור הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות. ההתבטאויות הגזעניות בעילום שם, שליוו את תהליך קבלת ההחלטה, וחוסר נכונותה של הטענה בדבר פגיעת שיטת המצרף בסיכויי הקבלה של מועמדים מעיירות פיתוח, כפי שיפורט בהמשך, אינם מותירים מקום לספק, כי ההחלטה אכן נועדה לפגוע בסיכויי הקבלה של מועמדים ערבים.
42. למותר להזכיר, כי לעניין השגת התכלית הכללית של הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסיות חלשות, מהווה כלל האוכלוסייה החלשה (יהודים, ערבים, תושבי עיירות פיתוח ופריפריה) קבוצת התייחסות אחת. בחינת השיטה לאור מידת הצלחתה בקרב אוכלוסייה חלשה אחת בהשוואה לאוכלוסייה חלשה אחרת, כאשר שתי האוכלוסיות נמנות עם אותה קבוצת התייחסות, הינה, במקרה זה, עירוב מין בשאינו מינו. בחינה שכזו אינו יכולה לשמש בסיס להחלטות, השוללות מכל אלה הנמנים עם האוכלוסיות החלשות, זכויות ו/או הטבות, שבמקור נועדו להיטיב עמם.
43. אף אם נניח לרגע, כי הטענה ששיטת המצרף אינה מועילה למועמדים מעיירות פיתוח נכונה היא, וכי תכלית ההחלטה היא להגדיל את סיכויי הקבלה של מועמדים אלה, הרי שביטול המצרף אינו יכול לשמש כלי להשגת תכלית זו. כפי שיפורט להלן, אין בביטול שיטת המצרף כדי להיטיב עם מועמדים מעיירות פיתוח. שנית, כלי זה פסול בשל פגיעתו הקשה, הרבה מעבר לנדרש, בסיכויי הקבלה של מועמדים אחרים, הנמנים אף הם עם האוכלוסיות החלשות ביותר, וזאת ללא כל הצדקה עניינית.
44. מכל האמור לעיל עולה, כי ההחלטה על ביטול שיטת המצרף התבססה על שיקולים פסולים, הזרים לעניין. החלטה כזו דינה בטלות:
"]רשות מינהלית[ חייבת לפעול במסגרת סמכותה ולהפעיל את שיקול-דעתה בהסתמך על שיקולים ענייניים בהתאם לכללים המחייבים כל רשות מינהלית. מכאן שאם יימצא, שפעולות המשיבים חרגו מהסמכות שהוקנתה להם בחוק, או ששקלו והתחשבו בשיקולים זרים. . . רשאי בית-משפט זה להתערב ולומר דברו ולבטל כל החלטה פסולה של מי מהמשיבים."
בג"צ 465/89 רסקין נ` המועצה הדתית ירושלים ואח`, פ"ד מד(2) 673, 677-678.
לעניין זה ר` גם:
בג"צ 571/89 מוסקוביץ נ` מועצת השמאים, פ"ד מד(2) 236;
בג"צ 651/86 מלכה נ` שר המשטרה, פ"ד מ(4) 645, 657.
45. אומנם נחזית ההחלטה כנייטרלית, אך בנסיבות העניין משמעותה היא הפליה (עקיפה) על בסיס לאום:
"הפליה, שהיא היפוכה של הזכות לשוויון, יכול שתהא עקיפה ויכול שתהא ישירה. הפליה עקיפה תיתן ספציפיקציות שאינן מתאימות לחלק גדול של הקבוצה המופלה. כך למשל, אם אחת הספציפיקציות . . . היא אנשים גבוהים בלבד, יתכן שרב יוצאי המזרח – סין ויפן, לא יתאימו לדרישה. אם הספציפקציה היא אנשים בעלי אף סולד, הרי רוב היהודים ויתר העמים השמיים לא יוכלו אף להציג את מועמדותם. אם דרישה זו אינה רלוונטית לסוג העבודה תהא זו הפליה עקיפה. . . כעקרון יש למנוע הפליה עקיפה וישירה כאחד." (דב"ע נו/3-129 פלוטקין – אחים אייזנברג בע"מ, פד"ע ל"ג 481).
46. הפלייה עקיפה הינה פסולה ודינה להתבטל:
"בית משפט זה בודק, כרגיל, הן את הצורה החיצונית והן את המהות הפנימית של מעשי השלטונות, את הקליפה והתוך גם יחד, ולא ישאיר על מכונם מעשים העטופים אמנם בלבוש חיצוני כשר אלא שתוכם אינו כברם."
בג"צ 98/54 לזרוביץ נ` המפקח על המזונות, פ"ד י 40, 55.
ראו גם:
בג"צ 1/98 כבל נ` ראש ממשלת ישראל, פ"ד נג(2) 241, 260-261;
בג"צ 5290/97 עזרא נ` השר לענייני דתות, פ"ד נא(5) 410, 422-423.
47. לצורך קביעת קיומה של הפלייה במקרה דנן די בתוצאה הסופית, המתחייבת מיישומה הלכה למעשה של ההחלטה. הלכה חשובה, שיצאה מלפני בית משפט נכבד זה, היא כי השוויון הוא שוויון מהותי, אשר מגלם בתוכו, בעיקר, שוויון בתוצאות. הלכה זו מבוססת על תפיסה, שהשוויון מופר מקום בו הלכה למעשה אין שוויון, גם אם הפרה זו אינה תוצאה של כוונה להפלות. לצורך קביעת קיומה של הפליה יש לבחון את התוצאה הסופית, כפי שזו מצטיירת במציאות.
בג"צ 1/88, 953/77 פורז נ` ראש עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד מב(2) 309, 333-334;
בג"צ 1000/92 בבלי נ` בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(2) 221, 241-242.
48. הזכות לשוויון הינה זכות יסוד מרכזית בשיטתנו המשפטית. בשורה ארוכה של פסקי דין עוגן המעמד החוקתי, שזכה לו עקרון השוויון בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בג"צ 5394/92 הופרט נ` "יד ושם", פ"ד מח(3) 353, 362;
בג"צ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל נ` דנילוביץ, פ"ד מח(5) 749, 760;
בג"צ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ` ממשלת ישראל, פ"ד מח(5) 501, 521, 526;
בג"צ 451/94 מילר נ` שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94, 133;
בג"צ 1113/99 עדאלה נ` השר לענייני דתות, פ"ד נד(2) 164, 186.
49. בית משפט נכבד זה עמד על משמעותה הקשה של פגיעה בזכות זו:
"ההפליה היא נגע היוצר תחושת קיפוח ותסכול. היא פוגמת בתחושת השייכות ובמוטיווציה החיובית להשתתף בחיי החברה ולתרום לה. חברה אשר בה נוהגת הפליה אינה חברה בריאה, ומדינה שבה נהוגה הפליה לא תוכל להקרא מדינה מתוקנת". (בג"צ 104/87 נבו נ` ביה"ד הארצי לעבודה ואח`, פ"ד מד(4) 749, 760).
50. שיטת המצרף לא הונהגה במקום הבחינה הפסיכומטרית אלא כחלופה המתווספת אליה. הבחירה בין שתי השיטות נתונה למועמד, אשר רשאי להירשם לפי השיטה, שמגדילה את סיכוייו להתקבל ללימודים. מבחינת כל המועמדים, לרבות מועמדים מעיירות פיתוח, מצב זה הינו עדיף בהכרח – מבחינת הגדלת סיכויי הקבלה – על פני מצב, שבו אין חלופה לבחינה הפסיכומטרית.
51. הוספת אופציה נוספת לקבלה לאוניברסיטאות אינה יכולה לפגוע בסיכוייהם של מועמדים מעיירות פיתוח; לכל היותר, היא יכולה שלא להגדיל את סיכוייהם. כך שהטענה, כאילו ביטול שיטת המצרף נעשה במטרה להיטיב עם מועמדים יוצאי עיירות פיתוח, היא נטולת כל בסיס הגיוני.
52. אף אילו היה נכון שביטול שיטת המצרף מיטיב עם יוצאי עיירות פיתוח, הרי שכפי שנאמר לעיל, גם בכך לא הייתה הצדקה לביטול השיטה, כאשר היא מגשימה את יעדיה ומגדילה את סיכוייהם של מועמדים ערבים, שאף הם נמנים עם אוכלוסיית הפריפריה.
53. מכל מקום, הטענה בדבר כשלון השיטה ביחס למועמדים מעיירות פיתוח הינה אף חסרת כל תשתית עובדתית. הנתונים המעטים, ששיחררו המשיבים עצמם ושפורסמו בתקשורת, מלמדים, כי שיטת המצרף אכן מגשימה את יעדה להרחיב את הנגישות להשכלה הגבוהה. לפי נתונים אלה, וכן לפי נתוני הקבלה למשיבה 7, שפורטו בחלק העובדתי לעיל, הגדילה השיטה, כבר מהשנה הראשונה להנהגתה, הן את סיכויי המועמדים הערבים והן את סיכוייהם של מועמדים יהודים מהפריפריה להתקבל ללימודים אקדמיים.
54. בנוסף לכך, גם הקביעה, כי השיטה החדשה נכשלה ביחס למועמדים מעיירות פיתוח מאחר שהגדילה פחות מן המצופה את שיעור הקבלה שלהם, אין לה על מה לסמוך. שכן לא ניתן בשלב זה לבחון את תוצאותיה של שיטה זו ביחס למועמדים יהודים, ובכלל זה מועמדים מעיירות פיתוח, המשרתים ברובם בצבא, בין סיום לימודי התיכון לתחילת לימודים אקדמיים. שיטת המצרף רלוונטית בעיקר למועמדים יהודים, אשר היו עדיין תלמידי תיכון (שטרם ניגשו לבחינות הבגרות) בעת שהוחלט על הנהגת השיטה בחודש מאי 2002. רק למועמדים אלה הייתה אפשרות מעשית להיערך כראוי לשיטה החדשה ולכלכל את צעדיהם בהתאם, מבחינת ריכוז מאמציהם בבחינות הבגרות הספיציפיות שנקבעו במצרף. ואולם רובם המכריע של מועמדים אלה משרתים כיום בצבא וטרם נרשמו לאוניברסיטאות, כך שעוד לא ניתן לקבוע את מידת ההצלחה של שיטת המצרף לגביהם.
55. יצויין, כי לא בכדי נקבע בהחלטה על הנהגת שיטת המצרף, כי מדובר בשיטה ניסיונית לתקופה של שלוש שנים. זאת מאחר ששינוי במערכת חינוכית, הכוללת מספר רב כל כך של מרכיבים, מחייבת בחינה ממושכת ועקבית של תוצאותיה טרם שניתן להכריז על מסקנות כלשהן. בנוסף, לפחות בנוגע לרוב רובם של המועמדים היהודים, אין שום אפשרות לבחון בצורה אמינה את תוצאות שיטת המצרף על קבלת מועמדים לאוניברסיטאות בטרם חלוף שלוש שנים להנהגתה, מהסיבה שפורטה לעיל.
56. ושוב יודגש, כי המשיבים, וחרף פניות רבות מטעם העותרים אליהם בעניין, לא הציגו נתונים השוואתיים כלשהם לגבי ההרשמה והקבלה ללימודים בשנה"ל תשס"ד לעומת שנים קודמות, נתונים שמהם ניתן ללמוד על תוצאות הנהגת השיטה בכלל ובקרב מועמדים מעיירות פיתוח בפרט.
57. למעלה מן הצורך יתייחסו העותרים לנתונים, שפורסמו בעיתונות לעניין זה. למעשה, כל אשר פורסם הוא נתון, שלפיו 28% מהמועמדים מעיירות הפיתוח בחרו להירשם לשנה"ל תשס"ד לפי שיטת המצרף, וכי 46% ממועמדים אלה נתקבלו ללימודים. בהעדר נתונים מדויקים, בין היתר, אודות שיעורם הכולל של מועמדים מעיירות פיתוח, שהתקבלו ללימודים בשנה הנוכחית, הן לפי שיטת המצרף והן לפי הבחינה הפסיכומטרית, אין אפשרות להסיק מנתון זה דבר לעניין כשלון השיטה ביחס למועמדים מעיירות פיתוח.
בהקשר זה יצויין, כי המועמדים מעיירות הפיתוח, שנרשמו ללימודים בשנה"ל תשס"ד, הם, על פי רוב, חיילים משוחררים, שסיימו את לימודיהם התיכוניים וניגשו לבחינות הבגרות עוד בטרם הוחלט על הנהגת השיטה החדשה. מועמדים אלה לא נערכו לאפשרות להתקבל ללימודים לפ
