1 בדצמבר, 2003
לכבוד
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה
משרד הפנים – מחוז דרום
ועדה נכבדה,
הנדון: התנגדות לתוכניות מתאר מקומיות 226/02/11 ו- 227/03/11היישוב "מרעית" ומרכז השירותים "מרעית"
המתנגד:
1. אסחאק אבו חמאד, יו"ר הועד המקומי של הכפר דרג`את
המיוצג ע"י עו"ד באנה שגרי בדארנה או אח`
מהאגודה לזכויות האזרח בישראל
ת.ד. 35401, ירושלים 91352
טל`: 6521218-02, פקס: 6521219-02
מוגשת בזאת התנגדות לתוכניות המתאר המקומית מס` 226/02/11 בדבר הקמת הישוב "מרעית" (להלן – "התכנית") ולתכנית מס` 227/03/11 בדבר הקמת מרכז השירותים "מרעית", אשר הופקדו ע"י הוועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז דרום, ודבר הפקדתן הובא לידיעת הציבור בפרסום בעיתונות ביום 5.9.03. התנגדות זו נתמכת בחוות דעת מקצועית של עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון (להלן "חוות הדעת"). הטיעונים בחוות הדעת מצטרפים ומשלימים את הטיעונים בהתנגדות זו.
חוות הדעת מצורפת כנספח א`.
1. התנגדות זו היא על כך כי הכפר דרג`את, אשר קיים מזה כ-200 שנה, אינו זוכה להכרה כישוב עצמאי וכי תכנית המתאר מבקשת להפוך את הכפר דרג`את לשכונה בתוך הישוב המתוכנן "מרעית".
2. כמו כן, זו התנגדות להקמת היישוב "מרעית", כיישוב עירוני, שנועד לרכז לתוכו קבוצות שונות מקרב האוכלוסייה הערבית הבדואית המתגוררת בכפרים בלתי מוכרים. כוונה זו נלמדת כבר מהרישא של תקנון התוכנית (בדברי ההסבר תחת "מטרות, יעדים ואוכלוסייה"): "עריכת תוכנית…שתפותח בשלבים ותאכלס את קבוצות האוכלוסיה היושבת בשטח התכנון וסביבתו." כוונה זו מוצאת ביטוי מפורש גם בהמשך, ביעדי האולכוסייה של התכנית (הנע בין יעד האוכלוסייה הריאלית של 8,200 נפש ופרוגרמת האוכלוסייה הנומנלית המיועדת ל-12,000) והקבוצות המיועדות לגור ביישוב בנוסף לתושבי דרג`את (אבו-עייאדה, אל-חסוני, אלעמור, פחס, אל-קורעאן, אל-קורישאת וקבוע). הדבר גם נמסר במספר הזדמנויות בהצהרות של נציגים שונים של משרד הפנים בין השאר בישיבה של ועדת הפנים של הכנסת ביום שלישי 11.11.03.
3. המתנגדים מבקשים מרשויות התכנון לתכנן את כפרם כישוב עצמאי, שאופיו כפרי-קהילתי, שישורטט לו קו כחול, וכי הוא ינוהל מוניציפאלית כוועד מקומי במסגרת מועצה אזורית, כמקובל ביישובים חקלאיים-קהליתיים יהודיים ובדומה ליישוב המיועד עבור טראבין אלסאנע (נחל שמריה).
4. המתנגדים סבורים, כי אישור התוכנית יפגע קשות בכפרם, באופיו ובעצמאותו. המתנגדים סבורים, כי אי-ההכרה בכפרם כישוב עצמאי, והפיכתו לשכונה בישוב עירוני מפלות אותם לרעה בהשוואה לישובים כפריים יהודיים בנגב, ויביאו לפגיעה נוספת בכפרם, באורח חייהם ובאיכות חייהם.
5. המתנגד איסחאק אבו חמאד, הוא תושב דרג`את ומשמש כיו"ר הוועד של הכפר דרג`את מזה 10 שנים ויו"ר עמותת דרג`את אל-אהליה (ע"ר 6-130-031-58) מאז הקמתה ב-1998. המתנגד מייצג את עמדת הוועד המקומי, אשר מייצג את כלל תושבי דרג`את. להתנגדות מצורפת רשימה שמית של 32 תושבים מהכפר דרג`את, בצירוף מספרי הזהות שלהם וחתימותיהם, המבקשים לתמוך בהתנגדות זו.
רשימה של מתנגדים נוספים מצורפת ומסומנת כנספח ב`.
6. תושבי הישוב הכפרי דרג`את מצוי במורדות הרי חברון, בקרבת תל ערד. הישוב דרג`את הוא כפר בלתי מוכר, אשר מתגוררים בו כ-750 תושבים. ביישוב דרג`את מתגוררים כ-850 בני אדם. מספר זניח מתושבי הכפר נאלץ למצוא פתרונות דיור זמניים מחוץ לדרג`את. תושבי דרג`את הם פלאחים, אשר מוצאם מאזור הר חברון ואינם בדואים. אבות אבותיהם של תושבי דרג`את רכשו את הקרקעות באזור מידי הבדואים והתיישבו דרך קבע בכפר על מנת לעסוק בחקלאות. לתושבים תביעות בעלות על כ-3,500 דונם באזור. השטח הבנוי של הכפר מהווה כ-10% מהשטח עליו נתבעת הבעלות.
7. הכפר דרג`את, אשר בתיו המקוריים היו חצובים בסלע, התפתח עם השנים. אף על פי שמעולם לא חובר לרשת החשמל, ואין בו תשתיות של מים או ביוב, נבנו בו עשרות בתי אבן, הוקם מועדון נוער ובית ספר, המשמש את ילדי הישוב מגיל טרום חובה ועד כיתה ז` (בשנת הלימודים האחרונה למדו בבית הספר 270 תלמידים). בישוב הוקמה מרפאה ותחנת אם וילד. בניגוד לישובים רבים אחרים באזור, הישוב דרג`את מתפקד כישוב עצמאי לכל דבר. נחישות התושבים להצליח חרף אי ההכרה מצד השלטונות הפכה את הכפר ליישוב משגשג: בישוב אין כמעט אבטלה, מרבית תושביו מתפרנסים מגידול עדרים או עיבוד אדמות, פחות מ-15% מתושביו מתפרנסים כעצמאיים או שכירים במקצועות שאינם חקלאיים. הצלחתו היחסית של הישוב מתבטאת בעובדה כי צעירים רבים בישוב רוכשים השכלה גבוהה.
צילומים מהכפר דרג`את מצורפים ומסומנים כנספח ג`.
8. תושבי דרג`את תמיד נחשבו "נטע זר" בקרב האוכלוסייה הבדואית באזור. המוצא השונה והרקע התרבותי השונה יצרו מצב של חוסר יכולת להתחבר יחד למגורים במסגרת תכנונית או מוניציפלית אחת. לאור השונות התרבותית-חברתית יחסית לאוכלוסייה הבדואית באזור שמרו תושבי דרג`את על עצמאותם במשך כל השנים. בניגוד לקבוצות אחרות, בני הכפר מעולם לא עברו להתגורר בעיירות הבדואים, והישוב שמר על אופי קהילתי הומוגני.
9. תושבי הכפר דרג`את פועלים מזה שנים רבות להשגת הכרה ממסדית ביישובם. בשנת 1992 הגישו התושבים תוכנית מתאר ליישוב אשר נדחתה ע"י מוסדות התכנון מטעמים טכניים. בשנת 1994 נוהל מו"מ בין הממשלה והתושבים, ביזמת משרד רה"מ והמנהלה לקידום הבדואים בנגב, ודובר על הקמת יישוב קהילתי המיועד אך ורק לתושבי הכפר דרג`את. המו"מ הגיע לכדי סיכום בכתב אולם אז התחלפה הממשלה והממשלה החדשה התעלמה מההסכם.
סיכום המו"מ מצורף כנספח ד`.
10. בשנת 1999 הודיע השר מתן וילנאי (אז ראש ועדת השרים לענייני ערבים) למתנגד ובאמצעי התקשורת, כי יש להכיר בישוב דרג`את ושיש להקים בו מרפאה באופן בהול. באוגוסט 2000 שב והכריז השר וילנאי כי הישוב דרג`את הוא ישוב מוכר. באותה זמן הוקמה המרפאה, אשר נחנכה בנוכחות השר וילנאי ומר שלום דנינו, הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים.
11. ביום 31.1.99 החליטה הממשלה על הקמת חמישה יישובי קבע לאוכלוסיה הבדואית בנגב, וביניהם היישוב מרעית. ביום 30.11.2000 קיבלה הממשלה את החלטה 2561, בסעיף ג` להחלטה נקבע כי "במסגרת היישוב המתוכנן מרעית, יתוכנן ויבנה בשלב ראשון, הכפר דרג`את ויוקם בו מרכז שירותים".
החלטת הממשלה מצורפת כנספח ה`.
בעקבות ההחלטה הופקדה בינואר 2001 תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 4 / 24, אשר קבעה את איתור הישוב מרעית, והגדירה אותו כישוב קבע לפזורה הבדואית, והתירה בו תכליות של אזור בינויי פרברי. בהתאם לדברי ההסבר לתכנית הישוב מרעית יועד לשבטים בני מטה ט`ולאם, אשר תושבי הכפר דרג`את אינם נמנים עמם.
12. ביום 26.3.01 השתתפו נציגים מהכפר בישיבה בוועדת הפנים של הכנסת. רק אז נודע להם, כי כפרם מתוכנן להפוך לשכונה בתוך הישוב מרעית, וכי התחיל התכנון למרכז השירותים בעיירה המתוכננת מרעית. לאחר הפקדת תמ"מ 4 / 24 הגיש המתנגד, בשם תושבי הכפר דרג`את, התנגדות לתכנית. התושבים התנגדו להקמת העיירה מרעית בניגוד לשאיפתם שהיישוב יתוכנן ויוכר כיישוב כפרי במתכונת עשרות היישובים הכפריים היהודיים בנגב. המועצה הארצית, שדנה בתוכנית, נמנעה מלדון, לגופו של עניין, בטיעונים המהותיים של תושבי דרג`את, בטענה שטרם הוכנה והופקדה תוכנית מקומית מפורטת. ביוני 2002 אושרה התכנית למתן תוקף למרות התנגדות התושבים.
כתב ההתנגדות מצורף ומסומן כנספח ו`.
העתק החלטת המועצה הארצית מצורף כנספח ז`.
13. ביום 14.4.01 שב והדגיש המתנגד, בפניה בכתב אל שר התשתיות הלאומיות, כי תושבי דרג`את מתנגדים להקמת מרכז השירותים במרעית ומסרבים להפוך לחלק של היישוב המתוכנן מרעית, הן כשכונה והן בכל צורה אחרת. כמו-כן, פנה המתנגד אל שר הפנים בכתב ביום 19.4.01 ואל המועצה הארצית לתכנון ובניה ביום 30.7.01 ובפניות אלה שב והדגיש את התנגדות תושבי דרג`את להקמת מרכז השירותים ולהכללתם ביישוב מרעית.
העתק המכתב לשר התשתיות מצורף כנספח ח`;
העתק המכתב לשר הפנים מצורף כנספח ט`.
העתק המכתב למועצה הארצית לתכנון ובניה מצורף כנספח י`.
14. ביום 15.07.01 ישבו נציגי הכפר עם המתכננים מטעם המדינה. נציגי הכפר הוטעו לחשוב כי תכנון היישוב שלהם ייעשה כיישוב עצמאי, נפרד וללא כל קשר לפתרון שיימצא לקבוצות האחרות באזור. ביום 13.8.04 קיבל המתנגד את פרוטוקול הדיון שנערך ובשל אי-דיוקים שנפלו בפרוטוקול, פנה המתנגד ביום 14.8.01 בכתב למתכננת חנה שפירא וביקש שהפרוטוקול יתוקן באופן המדגיש את רוח הדברים של אותה ישיבה. במיוחד ביקש המתנגד 1 שהפרוטוקול ידגיש: כי הוסכם לתכנן את הכפר דרג`את כיישוב עצמאי, ללא כל קשר לתכנון שנערך במקביל לקבוצות אחרות באזור; כי התכנון יכלול גם קרקעות מדינה כדי ליצור רזרבות קרקעיות להתפתחות היישוב; שהתכנון ייערך לפי הסטנדרטים הקיימים בישובים יהודים; וכי ישורטט קו כחול אך ורק לכפר דרג`את. בתשובה מסרה הגב` שפירא למתנגד 1 בעל פה, בשיחה טלפונית, כי היא מקבלת את בקשתו לתיקון הפרוטוקול, וכי קיבלה אישור לכך מהמינהלת, אך הדבר מעולם לא נעשה.
פרוטוקול הדיון מצורף כנספח י"א.
העתק המכתב של המתנגד מיום 14.8.01 מצורף כנספח י"ב.
15. בישיבה הראשונה של ועדת ההיגוי ליישוב מרעית נכחו נציגים מהכפר דרג`את והביעו את התנגדותם להקמתה של מרעית ולצירוף הכפר דרג`את בתכנון של מרעית. התנגדותם לא נרשמה בפרוטוקול, למרות בקשות חוזרות ונשנות לעשות זאת. בשל כך סירבו נציגי דרג`את להמשיך ולקחת חלק בישיבות ועדות ההיגוי ליישוב מרעית, ומכתב המדגיש זאת נשלח אל הגב` חנא שפירא. כמו-כן, נשלח ביום 6.5.02 מכתב לגב` אליסה סיבר, יו"ר ועדת ההיגוי ליישוב מרעית, החוזר ומדגיש את ההתנגדות לתכנון היישוב מרעית ולשימוש הציני שעושות הרשויות בהגעת המתנגד לישיבות; הגעה שמטרתה היתה אך ורק הבעת התנגדותם של תושבי דרג`את להקמת היישוב מרעית ולהפיכת הכפר שלהם לשכונה במרעית, ולהקמת מרכז השירותים בסמוך לכפר דרג`את. לבסוף פנה המתנגד ב- 20.7.03 לשר הפנים, מר אברהם פורז ושב והדגיש בפניו את התנגדות תושבי דרג`את להקמת העיירה ומרכז השירותים מרעית ולהפיכת הכפר דרג`את לשכונה בעיירה המוצעת.
העתק המכתב לגב` שפירא מצורף ומסומן כנספח י"ג.
העתק המכתב לגב` סיבר מצורף ומסומן כנספח י"ד.
העתק המכתב אל שר הפנים מצורף ומסומן כנספח ט"ו.
16. חרף ההבטחות שניתנו לתושבי הישוב התקבלה לבסוף התוכניות נשוא התנגדות זו, שהודעה על הפקדתה התפרסמה בעיתונות ביום 4.9.03. על פי תוכניות אלה יוקם הישוב מרעית כישוב "כפרי פרברי" אשר יהיה מורכב משכונות, המופרדות אחת מהשניה בשטחים פתוחים או מיוערים ולקים מרכז שירותים "מרעית" בצמוד ליישוב דרג`את. בהתאם לתכנית, הכפר דרג`את יהפוך לשכונה במרעית.
17. לפי התכנית שבנדון, הישוב מרעית מתוכנן להכיל 8,500 איש בשנת 2020 (וליתר דיוק יעד האוכלוסייה נע בין 8,200 נפש – ריאלית – לבין פרוגרמת האוכלוסייה הנומנלית המיועדת ל- 12,000 נפש) נכון להיום נמצאים בשטח הישוב כ- 1000 איש, שתושבי הישוב הכפרי דרג`את מהווים קרוב ל-70% מהם והשאר מתחלקים בין הקבוצות האחרות המיועדות להפוך לחלק מהישוב מרעית: אבו-עאיידה, אל-חסוני, אל-עמור, פחס, אל-קורען, אל-קרישאת וקבוע. ככל שידוע לנו, הרוב המכריע של קבוצות אלו אף הן מתנגדות לתוכנית והגישו התנגדותם. כך, למשל, הוגשה התנגדות מטעם תושבי הכפר הבלתי מוכר אל-פרעה (קבוצת קבוע) ביום 2.11.03.
18. על פי התכנית מתוכנן מרכז שירותים במרכז מרעית, אשר יוקם על שטחי מדינה בסדר גודל של 120 דונם, בסמוך לאדמות דרג`את (תוכנית מפורטת מס` 227/03/11 "מרכז שירותים מרעית"). מרכז שירותים זה, אם וכאשר יוקם יהווה מטרד סביבתי קשה לאנשי דרג`את ויהפוך את הכפר השלו שלהם לאזור תנועה גואה של אנשים, שירותים וסחורות באופן שיפגע קשות באיכות החיים של תושבי הכפר.
לפירוט הטיעון בדבר הפגיעה הצפויה מתכנית מרכז השירותים מרעית נא לעיין בסעיף 3 לחוות הדעת של עמותת במקום (נספח א`).
א. פגיעה בשוויון ושיקולים זרים
19. התוכנית מפגינה יחס שונה לכפר דרג`את בהשוואה לישובים כפריים בסדר הגודל של דרג`את, במגזר היהודי בנגב. בעוד הישובים הכפריים והקהילתיים במגזר היהודי מוכרים כישובים עצמאיים, ומשויכים מוניציפאלית לאחת המועצות האזוריות, מסרבים מוסדות התכנון לאפשר לדרג`את עצמאות שכזו. יחס שונה זה אינו יכול להיות מוצדק באופן ענייני ועל כן זוהי הפליה פסולה.
20. חוסר השוויון ביחס למגזר הכפרי הערבי והיהודי ניכר מאוד בנגב. בעוד שבמרחב מטרופולין באר שבע נמצאים למעלה ממאה ישובים כפריים למגזר היהודי ((ולמעלה ממאתים במחוז הדרום), לאוכלוסיה הערבית הבדואית מתוכנן יישוב כפרי אחד בלבד בנחל שמריה (עבור טראבין אל-סאנע). בעוד האוכלוסייה היהודית הכפרית נהנית משלטון מקומי אפקטיבי ושירותים מוניציפליים ברמה גבוהה, נשללת הזכות לשלטון מוניציפלי מהאוכלוסייה הערבית הכפרית בנגב, אשר אינה זוכה לשירותים בסיסיים כגון מים זורמים, חשמל, ביוב, ואילו זכויות אחרות, כגון הזכות לחינוך ולבריאות, מסופקות במשורה.
21. לכפר דרג`את כל הנתונים המאפשרים לו להתקיים כיישוב כפרי עצמאי, כמעט מכל בחינה. על אף סירוב מוסדות המדינה להכיר בכפר דרג`את הצליחו תושביו לקיים ולנהל מערכת עצמאית של מתן שירותים ציבוריים, כבישוב נפרד, תוך שמירה על צביונם התרבותי והחברתי. הכפר מנוהל על ידי ועד מקומי ומספק מעבר לשירותים הקיימים פעילויות בלתי פורמליות כגון: קורסי העשרה, קייטנות, ריכוז פעילות ועד ההורים, קידום פעילויות של נוער מתנדב, אספקת מים וכד`. משרד הבריאות ומשרד החינוך הכירו בצרכים של תושבי הכפר והקימו בו בית ספר יסודי, 2 גני טרום חובה, גן חובה, מרפאה ותחנת אם וילד. ביישוב כמעט ואין אבטלה. הכפר דרג`את מצליח לתפקד כיישוב עצמאי גם מהבחינה הכלכלית, למרות שאינו מקבל תקציבים ציבוריים שמקבלים יישובים יהודיים בגודלו במדינת ישראל ובהיעדר מסגרת מוניציפלית פורמלית. לאור זאת, לא ניתן לתת כל הסבר ענייני למניעת ההכרה ביישוב ותכנונו כיישוב עצמאי. על-כן, נראה שאת ההימנעות מהכרה ביישוב ניתן להסביר אך בשיקולים של אפליה על רקע לאום.
22. האפליה הניכרת ביחסם של מוסדות התכנון והמדינה לכפר דרג`את יכולה להיות מוסברת רק בשיקולים זרים, שעניינם בכוונת יוזמי התכנית לרכז קבוצות ערביות-בדואיות שונות באזור בתוך הישוב מרעית על מנת למנוע את המשך ישיבתן בשטחים שונים בנגב. מגישי התכנית – מינהל מקרקעי ישראל והמנהלה לקידום הבדואים – הם המופקדים על ביצוע מדיניות ריכוז האוכלוסייה הערבית בנגב והדבר בולט בתכניות המוגשות על ידן למוסדות התכנון. נראה שנעשה שימוש בכלי התכנוני (וליתר דיוק בהיעדר תכנון) כאמצעי לחץ על אוכלוסיות אלה כדי שיוותרו על תביעות הבעלות שלהם לקרקעות באזור ויתפנו לעיירות שהמדינה מעוניינת לרכזם בהן. השיקולים הזרים משתקפים הן מהתוכנית עצמה (כפי שצויין בסעיף 2 לעיל) והן מהתבטאויות של נושאי תפקידים במשרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל ובמנהלה לקידום הבדואים.
23. כוונת הריכוז נלמדת אף מהנתונים המספריים בשטח. בעוד שבשטח המתוכנן של הישוב יושבים לעת עתה כ-1000 איש, מרביתם בדרג`את, הישוב מתוכנן לקלוט כ-8,500 איש מקרב השבטים הבדואים אבו עאיידה, אל חסוני, אל עמור, פחס, אל קורען, אל קרישאת וקבוע ולהגיע ליעדי אוכלוסייה נומינלית של 12,000 נפש. רוב בני השבטים הללו אינם יושבים בשטחים שבתחומי הישוב המתוכנן ועל כן ברורה הכוונה ליישבם במקום ולעקרם מהקרקעות עליהן הם יושבים מזה עשרות שנים, בניגוד לרצונם ותוך התעלמות מצרכיהם ומאורח חייהם ותרבותם.
24. האיסור להפלות על רקע שייכות קבוצתית הפך לאבן פינה של שיטתנו המשפטית. השיקול של ריכוז האוכלוסייה הערבית מחד ופיזור האוכלוסייה היהודית מנגד הינו שיקול מפלה, פסול והוא זר להליכי תכנון נאותים. התכנון צריך להיעשות באופן שוויוני, בהתאם לצרכי האוכלוסיה והמרחב התכנוני. הפסיקה בישראל בכירה בעקרון השוויון גם בהקשר של תכנון ובניה, דיור והקצאת קרקע, ומוסדות תכנון מחויבים אף הם, כיתר רשויות המדינה, לנהוג בשוויון כלפי קבוצות האוכלוסיה השונות, בדתן ובלאומן ולהקצות משאבים בהתאם לכללי הצדק החלוקתי, המחלק והמתקן.
בג"צ 392/72 אמה ברגר נ` הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה, ואח`, פ"ד כז (2) 764.
בג"צ 114/78 בורקאן נ` שר האוצר ואח`, פ"ד לב (2) 800, 805, 806.
בג"צ 528/88 אביטן נ` מינהל מקרקעי ישראל ואח`, פ"ד מג (4) 297, 304.
בג"צ 6698/95 קעדאן נ` מנהל מקרקעי ישראל ואח`, פ"ד נד(1) 258, 276-277.
בג"צ 244/00 עמותת שיח חדש נ` שר התשתיות הלאומיות (בג"צ הקשת הדמוקרטית המזרחית, פ"ד נו (6) 25.
25. כמו-כן, התכנית חותרת לריכוזיות מירבית במונחים מרחביים ותפקודיים בלי לשקול חלופות אחרות; זאת למרות שמגמה זו הוכיחה את כשלונה בהקמת שבע העיירות הבדואיות. (לפירוט נא לעיין בסעיף 1 לחוות הדעת).
26. מעבר לכך, תכנונו של הישוב מרעית כישוב ריכוז מעורר את התנגדותם של תושבי דרג`את כמו גם של תושבי שאר הקבוצות. ניסיון העבר מלמד כי תכנון שנעשה בניגוד לרצונה של אוכלוסייה זו נכשל. (לפירוט נא לעיין בסעיף 2 לחוות הדעת). כשלונו הכלכלי של הישוב מרעית עתיד ליפול על כתפי תושבי דרג`את.
ב. תכנון עירוני לאוכלוסייה כפרית:
27. דרג`את הינו ישוב עצמאי מצליח ומשגשג בעל אופי כפרי חקלאי. ההכרה בישוב, כישוב כפרי מבחינה תכנונית ומבחינה מוניציפאלית מתבקשת מאליה. המסגרת המקובלת במדינת ישראל לישובים כפריים קהילתיים הינה קיומם כישובים עצמאים, המנוהלים ע"י ועד מקומי, ושיוכם המוניציפאלי למועצות אזוריות אשר הן המסגרות המתאימות לישובים כפריים קטנים.
28. התוכנית להקמת מרעית מבקשת להפוך את דרג`את לשכונה בתוך ישוב בעל אופי עירוני, עיירה, אשר תשויך מוניציפאלית למועצה האזורית החדשה שתקום עד לצירופה בעתיד כשכונה בתוך העיירה כסייפה. תוכנית זו תשנה מקצה לקצה את האופי הכפרי-חקלאי של המקום ותפגום באורח החיים הקהילתי השורר בו.
29. התכנון הקיים מאיין את אפשרות תושבי דרג`את, שרובם המכריע עוסק במקצועות חקלאיים להמשיך בעיסוקם. כבר היום תושבי דרג`את משתמשים אך בכעשרה אחוזים מהשטח שהם תובעים עליו בעלות. התוכנית שבנדון מפקיעה חלק מקרקעות אלה לטובת כבישי גישה ובניית מרכז השירותים. התכנית מציעה בעיקר בנייה רוויה של 6 יחידות דיור לדונם. כאשר מתפרנסים היום מחקלאות כ-85% של תושבי דרג`את, על פי התכנית שבנדון רק 10% ממשקי הבית יקבלו קרקע חקלאית. גודל החלקות מצביע אף הוא על תכנון בעל אופי עירוני. בכך מהווה התכנית פגיעה בזכותם של אנשי דרג`את לבחור את אורח החיים המקובל עליהם והמתאים לצרכיהם ולתרבותם (לפירוט נא לעיין בסעיף 4 לחוות הדעת).
ג. כפיית שותפות בין קבוצות תרבותיות שונות:
30. התכנית מתעלמת מהמרקם הקהילתי תרבותי המיוחד של תושבי דרג`את אשר שונה באופן מהותי מהמרקם של בדואים באזור, אשר מיועדים לאכלס את השכונות האחרות במרעית. כפי שנאמר לא פעם, תשובי דרג`את אינם בדואים כי אם פלאחים מאזור דרום הר חברון. תרבותם שונה מתרבות הבדואים ובין שתי הקבוצות אין כלל קשרי תרבות, מסחר או משפחה. התכנית יוצרת שותפות כפויה על תושבי דרג`את, וכן על הבדואים המתגוררים בכפרים ובריכוזים הבלתי מוכרים האחרים באזור. תושבי דרגג`את אף מעידים כי כבר היום קיימים מתחים בין קבוצות האוכלוסייה המיועדות להתגורר ב"מרעית". מתחים אלה עלולים להחמיר בעת שימוש המשותף במתקנים הציבוריים של מרכז השירותים, ואף להביא לסכסוכי דמים. (לפירוט נא לעיין בסעיף 3 לחוות הדעת)
31. ואכן, אף הקבוצות האחרות, המיוצגות ע"י עו"ד שפיק אבו-האני מ"המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב", טענו בהתנגדותם, כי התוכנית כופה על קבוצות שונות, ואף מסוכסכות, חיים תחת מסגרת יישובית אחת.
העתק אחת ההתנגדויות מצורף ומסומן כנספח ט"ז.
32. דומה כי רשויות התכנון מסרבות ללמוד מניסיון העבר. שותפות כפויה מסוג זה הוכיחה את עצמה בעבר כהרסנית ליכולתו של הישוב המשותף להצליח. כך, למשל, עיירות בדואיות נכשלו במידה רבה עקב המתחים הפנימיים בין בדואים ובדואים פלאחים באותן עיירות:
"לפקידות הבכירה במשרד הפנים ובמשרד השיכון ידוע אמנם שהאוכלוסייה הבדווית נחלקת לשתי קבוצות בעלות זהות תרבותית שונה – בדווים ובדווים פלאחים – אולם נראה שהתכנון החברתי של העיירות לא התחשב בעובדה זו. מנגנון האכלוס המוסדי כיוון אל העיירות גם בדווים וגם בדווים פלאחים. ההפרדה בין שתי הקבוצות התבצעה בתוך העיירות באמצעות שכונות נפרדות…עד מהרה התגלה, שתהליך האכלוס של העיירות הבדוויות בנגב, תוך שכנות בין בדווים ובדווים פלאחים, גרם וממשיך לגרום לחידוד ההבדלים ולא להקהייתם. אין למעשה עיירה שלא נתגלעו בה סכסוכים, חלקם אף קשים מאוד ואפילו אלימים. השסע התרבותי בין בדווים ובדווים פלאחים מהווה גורם ראשון במעלה להתהוות חיכוכים, לצד גורמים משניים נוספים".
י` בן דוד וע` גונן, בדווים ובדווים-פלאחים בתהליך העיור בנגב, הוצאת מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות (מאי 2001)
התכנון נעשה בניגוד לעמדת האוכלוסייה
33. התכנית המוצעת נעשתה תוך התעלמות מוחלטת מרצונה ומבקשותיה של האוכלוסייה נשוא ההתנגדות. כך, קרה שמוסדות התכנון החליטו לתכנן את הכפר דרג`את כשכונה במסגרת העיירה המוצעת "מרעית", על אף שעמדתם הברורה והחד משמעית של תושבי הכפר המתנגדת לתכניות שבנדון בוטאה באופן עקבי בפני גורמי התכנון השונים ובפניות לקובעי המדיניות בממשלות ישראל, כפי שפורט בפרק העובדתי של התנגדות זו. במספר הזדמנויות אף נתנו גורמי התכנון לתושבי דרג`את להבין כי עמדתם מקובלת על גורמים אלה.
34. להרחבת הטיעון בדבר החובה שהתכנון יתחשב ברצון האוכלוסייה ובקשותיה נא לעיין בסעיף 2.3. לחוות הדעת של עמותת במקום.
35. הכפר דרג`את מתפקד היום כיישוב עצמאי לכל דבר ועניין. חובת השוויון וההגיון הבריא מחייבים להכיר ביישוב כיישוב כפרי-קהילתי, לתכננו כיישוב נפרד ולאפשר לתושביו לנהל אותו כוועד מקומי המיוצג במסגרת מוניציפלית של מועצה אזורית. לאור האמור לעיל, מתבקשת הוועדה לקבל התנגדות זו.
36. המתנגדים שומרים על זכותם להוסיף, לפרט ולהרחיב את טיעוני התנגדותם לתכנית המופקדת, ולהסתייע במומחים, ככל שיהיה צורך בכך.
37. לכתב התנגדות זה מצורפים תצהיר כדין של המתנגד, לאימות העובדות שהופיעו בכתב ההתנגדות וייפוי כוח.
בברכה,
__________________
באנה שגרי-בדארנה, עו"ד
