גדר ההפרדה - האגודה לזכויות האזרח בישראל

גדר הפרדה בתוואי המתוכנן פוגעת פגיעה אנושה ובלתי-מוצדקת בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של הפלסטינים. האגודה קוראת לעצור את המשך הקמתה בתוואי הנוכחי.

התכנית להקמת גדר הפרדה בתוואי המתוכנן פוגעת פגיעה אנושה ובלתי-מוצדקת בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של הפלסטינים. בהיותה ארגון זכויות אדם, אין האגודה מביעה כל דעה לגבי עצם ההחלטה לבנות גדר הפרדה או באשר לרעיון ההפרדה כשלעצמו, אלא קוראת לעצור את המשך הקמתה בתוואי הנוכחי.

למדינת ישראל חובה להגן על אזרחיה ולשמור על שלומם. אולם, כל אמצעי שנבחר להשגת המטרה אסור שיפגע פגיעה גורפת ואנושה בזכויות אדם בסיסיות, ובהן הזכויות לפרנסה, לבריאות, לתנועה, לחינוך, לקניין ולקיום מינימלי בכבוד. למותר לומר, שאוכלוסייה, אשר זכויותיה נשללות באופן כה חמור, גורף ומתמשך, אינה יכולה להוות "שכנה טובה".

הגדר אינה מפרידה בין פלסטינים לישראלים

בתוואי הנוכחי שלה, אין הגדר מפרידה בין פלסטינים לישראלים (כפי שמרמז שמה וכפי שאפשר לצפות מרציונל ביטחוני להקמתה), אלא בין פלסטינים לבין עצמם ובין פלסטינים לבין אדמותיהם. רובו המכריע של תוואי הגדר אינו עובר לאורך הקו הירוק אלא בתוך הגדה המערבית, מספח מצדו המערבי הן תושבים פלסטינים (17,000 תושבים פלסטינים צפויים להתגורר בין הגדר לקו הירוק "במרחב התפר") והן אדמות חקלאיות שבבעלות פלסטינים (16.6% משטחי הגדה יתחמו בין הגדר ובין שטחה של מדינת ישראל). מדובר באדמות חקלאיות הפוריות ביותר בגדה, המספקות חלק ניכר מהתוצרת החקלאית של הגדה והמכילות מקורות מים רבים.

הגדר יוצרת מובלעות, שבהן כלואים רבבות פלסטינים

רבבות תושבים כלואים במובלעות שיוצרת הגדר עצמה, המקיפה ישובים שלמים ומנתקת אותם מסביבתם. 56,000 תושבים כלואים במובלעות שיוצרת הגדר – בהם 40,000 תושבי העיר קלקיליה – ועם סיום הקמת הגדר צפוי מספרם של הכלואים במובלעות להגיע ל-160,000 בני אדם.

בשל התוואי האמור של הגדר, העובר בתוך מרחב המחייה הפלסטיני, נקבעו בה 47 שערים שאמורים לאפשר תנועה יומיומית של חקלאים לאדמותיהם, של תלמידים ומורים לבתי הספר, של בעלי עסקים וסוחרים למקומות עבודתם ועוד. ואולם בפועל, שערים אלה נפתחים לכל היותר שעה אחת ביום, במועדים שאינם קבועים.

"מרחב התפר" – שטח צבאי סגור

כל תנועה מעבר לגדר ושהייה בצידה המערבי של הגדר ("מרחב התפר") – גם של מי שמקום מגוריו במרחב התפר, שהוכרז כולו "שטח צבאי סגור" – טעונות היתר מהצבא. כתוצאה מכך, חופש התנועה של פלסטינים, שחייהם מתנהלים בעל כרחם משני עברי הגדר, מוגבל באופן קיצוני.

מציאות זו משבשת לחלוטין את חייה של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית המתגוררת בסמוך לגדר, ומונעת ממנה לקיים אורח חיים תקין ברמה המינימלית. הגדר מגבילה ולעיתים מונעת את גישתם של חקלאים לאדמות שהן מקור המחיה של משפחותיהם, את גישתם של תלמידים ומורים לבתי ספר מצידה השני של הגדר, את גישתם של חולים לשרותי בריאות ואת יכולתם של פלסטינים לקיים קשרים שוטפים עם סביבתם החברתית, המשפחתית, הכלכלית והתרבותית. כל זאת, בנוסף לפגיעה הישירה בזכות הקנין וביכולת להתפרנס מחקלאות כתוצאה מהפקעת אדמות לצורך הגדר (מדובר במערכת גדרות, חומות ותעלות שרוחבן עשרות מטר ויכולות להגיע עד ל-100 מטר רוחב).

על פי נתונים שפרסם מזכ"ל האו"ם, בשל המכשול שהוקם עד כה:

תושבי 30 ישובים פלסטינים הופרדו משירותי הבריאות הקבועים שלהם
תושבי 22 ישובים הופרדו מבתי הספר
תושבי 8 ישובים נותקו ממקורות המים
תושבי 3 ישובים נותקו מרשת החשמל
נוספו 25,000 פלסטינים לתושבי הגדה הנצרכים לסיוע במזון.

"עוטף ירושלים" – גבול מלאכותי

בירושלים, שבה מכונה גדר ההפרדה "עוטף ירושלים", המצב שונה קמעה, אך תוצאותיו זהות: תוואי הגדר חופף במידה רבה, אם כי לא באופן מלא, את גבולות תחום השיפוט של ירושלים. זהו גבול מינהלי שנקבע באופן חד-צדדי, ללא התחשבות במציאות הגיאוגרפית והחברתית בשטח. גבול זה מעולם לא ביטא גבול טבעי, מבחינת מרקם החיים של האוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת באזור ירושלים. חיי הקהילה, המסחר, התרבות והחברה התוססים מתקיימים משני צדיו של הגבול המינהלי, שאין לו ביטוי של ממש בשטח. כך למשל, רבים מתושבי ירושלים המזרחית נאלצו לעבור לפרבריה, בשל מצוקת הדיור והמגבלות על הבניה בירושלים המזרחית, אך ממשיכים להחזיק בתעודות זהות של תושבי ירושלים, ובה הם לומדים, עובדים, מקבלים שירותים וקשורים בקשרי משפחה. לכן, הקמת מכשול פיזי לאורך גבול שטח השיפוט של ירושלים היא בעלת השלכות דומות לאלה שהוזכרו לעיל לגבי הגדר הכללית: ניתוק פלסטינים מבני משפחה, ממקומות עבודה, ממוסדות לימודים, מבתי חולים וממרכזי שירותים.

הצדקה בטחונית – לא לדעת אנשי ביטחון

בירושלים, כמו בשאר חלקי הגדר, לא ברורה ההצדקה הביטחונית לגדר בתוואי זה, המשאיר אלפי פלסטינים בצד הישראלי של הגדר. דמויות לא מעטות, אשר להן רקע ביטחוני, שותפות לטענות הללו. כך למשל, טוען ראש השב"כ לשעבר, אברהם בנדור-שלום, שלא זו בלבד שאין הצדקה ביטחונית לגדר, אלא ש"גדר כזאת עלולה להגביר את הטרור והפיגועים". "כדי לא לסכן את שומרי המעברים יהיה צורך בבדיקות יסודיות, כלומר, איטיות. בכל מעבר יהיו בכל יום מהומות והתפרצויות זעם, וברור שיהיו גם נסיונות פיגועים והרוגים ופצועים." ("הארץ", 28.11.03)

רובה של גדר ההפרדה טרם הוקם, ולא מאוחר לעצור את בנייתם של השלבים הבאים בתוואי המתוכנן. נדגיש שנית, כי בהיותה ארגון זכויות אדם, אין האגודה מביעה כל דעה לגבי עצם ההחלטה לבנות גדר הפרדה או באשר לרעיון ההפרדה כשלעצמו. האגודה יוצאת נגד התכנית להקמת גדר הפרדה בתוואי המתוכנן. תכנית זו פוגעת פגיעה אנושה ובלתי-מוצדקת בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של הפלסטינים, פגיעה שאי אפשר לחיות אתה לאורך זמן, וסופה שתפגע גם בביטחונם של תושבי ישראל.

מידע נוסף על גדר ההפרדה

מאתר בצלם

מאתר המוקד להגנת הפרט

כתבות עיתונות

עמירה הס, כך נהפכו תושבי כפר קטן אחד לנושאי דגל המאבק בגדר, הארץ, 11.2.04

גדעון לוי, בטון מזוין, הארץ, 6.2.04

עמירה הס, בשל הקושי להגיע לבית חולים, הנשים במובלעת ברטעה נאלצות לחזור למיילדת, הארץ, 3.2.04

עמירה הס, כחצי מהמשפחות הפלשתיניות ממערב לגדר וכשליש ממזרחה – הופרדו מקרוביהן, הארץ, 2.2.04

אייל עופר, אצל האני בחצר, הארץ, 2.1.04

גדעון לוי, על חומותייך, הארץ, 28.11.03

עקיבא אלדר, הכניסה מותרת רק לסוגי בני האדם הבאים, הארץ, 11.11.03

גדר האיוולת, הארץ – מאמר מערכת, 11.11.03