מחר, יום חמישי 31.7.03, תקיים האגודה לזכויות האזרח בישראל דיון ציבורי בנושא: "למי שייכות אדמות המדינה?" הדיון ייפתח בשעה 18:30באולם ההרצאות בבית הקיבוץ הארצי, רחוב לאונרדו דה-וינצ`י 13, תל אביב. בדיון ישתתפו דוברים מכל קשת הדעות בנושא ובעלי רקע מגוון: מר יאיר חזן, ראש עיריית אופקים ויו"ר פורום ערי הפיתוח; ד"ר חנא סוויד, ראש מועצת עילבון, יו"ר המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי וחבר המועצה הארצית לתכנון ובניה; ח"כ שלום שמחון, יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ומזכ"ל תנועת המושבים לשעבר, וד"ר סנדי קדר מפורום הקרקעות ומהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. את הדיון תנחה עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח.
הצורך בדיון ציבורי בנושא הקרקעות עלה לאחרונה במלוא חריפותו בעקבות הוראות המעבר שנתקבלו, והחלטות נוספות, שעתידות להידון במועצת מקרקעי ישראל בישיבתה הקרובה. החלטות אלה, שעשויות להיות להן השלכות מרחיקות לכת על דמותה של החברה הישראלית, מחזירות, במידה רבה, את הגלגל אל התקופה שלפני פסיקת בג"ץ בעתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית. פסיקת בג"ץ קבעה כי חלוקה נרחבת של הטבות בקרקעות המדינה פוגעת בעקרונות הצדק החלוקתי. הוראות המעבר והחלטות מרחיקות לכת שכאלה אסור שתתקבלנה ללא דיון ציבורי מקיף וללא בחינה ביקורתית של השלכות המדיניות של חלוקת הקרקעות בישראל על עקרונות הצדק החברתי והשוויון. האגודה לזכויות האזרח נטלה על עצמה, לפיכך, את המשימה לארגן דיון ציבורי שכזה.
מועצת מקרקעי ישראל קיבלה לאחרונה, בשינויים קלים, את המלצות ועדת נסים בעניין הוראות המעבר, אשר יחולו על העסקאות הכרוכות בשינוי ייעוד של קרקע חקלאית, אשר הוחל בביצוען לפני עתירתה לבג"ץ של הקשת הדמוקרטית המזרחית ואשר ביצוען נעצר בצו הביניים, שהוצא על ידי בג"ץ בעתירה זו. החלטה זו, אם לא תבוטל, תאפשר כמעט לכל מי שחלם להפשיר קרקע (אם הוא חבר קיבוץ או מושב) לעשות כן, וכך לאיין באופן מעשי את החלטתו ההיסטורית של בג"ץ בעניין הצורך בקיום צדק חלוקתי בהקצאת מקרקעי הציבור בישראל. אף היועץ המשפטי לממשלה מסתייג מהוראות המעבר, והורה להקפיא את ביצוען עד לתום בירורו בענין.
בפני המועצה עומדות כעת עוד שתי הצעות החלטה, שהשלכותיהן הצפויות, אם תתקבלנה, תהיינה מרחיקות לכת:
א. הצעה בדבר פיצוי בגין קרקע חקלאית, שייעודה שונה למטרה אחרת (הצעה זו באה להחליף את החלטה 727, שבוטלה בפסיקת בג"ץ בעתירה דלעיל). ההצעה מעניקה הטבות העומדות בסתירה ברורה לעקרונות שהתווה בג"צ, מאחר שהיא קובעת, במקרים מסוימים, פיצויים העולים על אלה, שניתנו בהחלטות, שבוטלו בידי בג"ץ בקובעו, שאלה היו בלתי סבירים ומופרזים. לעניין זה עולה השאלה: האם בכלל ישנו כיום צורך לתמרץ הפשרתן של קרקעות חקלאיות.
ב. הצעה בדבר קביעת הזכויות בחלקת מגורים, שעתידה לקבוע זכויות והטבות מרחיקות לכת לחוכרים בחלקת מגורים ביישובים חקלאיים, הרבה מעבר לעיגון הזכות בבית המגורים, כגון זכויות חכירה לדורות בשטח של 2.5 דונם, זכויות לבניית 2 בתים נוספים והעברת הזכויות בהם, וזכויות לבניית מבנה בשטח 500 מ"ר לצרכי תעסוקה.
להצעות ולהחלטות אלה עשויות להיות, כאמור, השפעות מרחיקות לכת בתחומים שונים: החברתי, הכלכלי והתכנוני-סביבתי. האגודה לזכויות האזרח סבורה, כי אסור שהחלטות כאלה תתקבלנה ללא קיום של דיון ציבורי נרחב, תוך בחינתן של כלל ההשפעות הצפויות של החלטותיה של מועצת מקרקעי ישראל.
