פרופ` עדנה אולמן-מרגלית, אורנה שם-טוב
לחברות וחברי האגודה שלום רב,
הדוח שלפניכם מסכם את שנת הפעילות ה-30 של האגודה לזכויות האזרח בישראל. יחד עם תחושת הגאווה המתעוררת בהתבוננות על שלושים שנה של פעילות מרשימה, מגוונת ופורייה להגנה ולקידום זכויות אדם ואזרח, הולמת בנו מציאות קשה מתמיד. ערך חיי האדם נשחק והזכות לחיים אינה מקודשת עוד. הפגיעה בזכויות האדם הולכת וגוברת והופכת למעשה של שגרת יום, בעוצמה הפוגעת ביכולתו של הציבור להזדעק נוכח ההפרות הבוטות.
במגילת העצמאות הובטח, בין היתר, כי מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. כיום יותר מאשר אי-פעם בעבר נראה כי מדינת ישראל שוקדת לצרף את מגילת העצמאות שלנו אל המגילות הגנוזות. לא חירות, לא צדק ולא שלום. התרחקות משוויון זכויות חברתי ומשוויון זכויות מדיני. התנערות מהמחויבות לכלל תושביה והפרת הנאמנות לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
השנה שעברה עלינו גם חשפה אותנו, יחד עם שאר אומות העולם, לאופן בו `הגדולה בדמוקרטיות` בחרה לטפל במתח בין איום חיצוני, אמיתי או מדומה, לבין המחויבות לשמירה על זכויות האדם. הבחירה של ארצות-הברית ומדינות דמוקרטיות אחרות עוררה ויכוח בינלאומי סביב שאלות של גבולות הפגיעה המותרת בזכויות בעת מצוקה בטחונית. תחושות האיום הגלובלי הפכה את ההגנה על זכויות האדם קשה יותר מאי פעם.
לנגד עינינו הולכות ומשתררות מגמות מדאיגות: נסיגה משמעותית במחויבותו של הציבור הישראלי לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים כמו חופש הביטוי ושוויון בפני החוק; פגיעה בזכויות המיעוט; תהליכי הפרטה המעדיפים את רווחי המעטים על פני רווחת הרבים; פגיעה אנושה במערכת הרווחה בכל התחומים – בבריאות, בדיור, בחינוך ובביטחון סוציאלי; פגיעה קשה בתעסוקה ואף בזכויות העובדים להיאבק על תנאי העבודה והפרישה. ערעור על מעמדה של מערכת המשפט כמגן הדמוקרטיה, דה-לגיטימציה בוטה של יריבים פוליטיים.
כל אלה – בתוך גבולות המדינה. ואילו בשטחים הכבושים אנו עדים לקריסה מוחלטת של ההגנות על זכויות האדם ופגיעה חסרת-תקדים בחפים מפשע. האפשרות לנוע בחופשיות, לעבוד, ללמוד, לקבל טיפול רפואי, לבקר קרובי משפחה – לחיות את החיים – הזכויות הבסיסיות הללו נשללות מדי יום ממאות אלפי פלסטינים.
תמונת מצב זו הגבירה את הניכור בין קבוצות שונות בציבור, העצימה קיטוב בעמדות ושחקה את הרגישות החברתית והאחריות ההדדית. מציאות זו קיבלה ביטוי השנה גם בתוך האגודה ויצרה קשיים עימם נדרשנו להתמודד יחד. בתהליך משותף ולעיתים אף כואב, השכלנו לצאת לדרך שתאפשר לנו התמודדות עם האתגרים. למרות שהמציאות הפנים ארגונית הטילה על האגודה מעמסה לא קלה, השכלנו לפתור בעיות אלה מבלי לפגוע בעבודה המהותית שהתנהלה גם השנה במלוא עוצמתה.
גם השנה רשמנו לא מעט הישגים, המפורטים בדוח שלפניכם, ונזכיר רק אחדים מהם:
- המדינה נסוגה מההחלטה להתנות את שיעור קצבאות הילדים בשירות בטחוני של הוריהם והודיעה כי הקיצוץ בקצבאות הילדים יוחל באופן אחיד על כל המשפחות, ללא אפליה.
- שר הפנים הודיע שיפעל להענקת מעמד של תושבי קבע לבניהם של עובדים זרים, שגדלו והתחנכו בארץ, ועם הגיעם לבגרות נמנע מהם מעמד חוקי בישראל.
- בוטלו כתבי אישום נגד עשרה אזרחים ערבים שנעצרו בלוד לאחר משמרת מחאה.
- בוטל הצו שאיפשר החזקת עצור בשטחים 12 יום ללא ביקורת שיפוטית, והחזקת עצור מעל 4 ימים ללא בירור ראשוני בעניינו, ושופרו תנאי המעצר של פלסטינים במחנה עופר.
- בג"צ הורה להגדיר מינימום של תנאי קיום בכבוד – כחלק מההכרה בחובת המדינה לספק זאת לאזרחיה בזכות ולא בחסד.
גם במציאות הקשה שבה אנו פועלים ראוי ואפשר להישאר בני אדם. אל לנו לוותר על ההכרה שגם זולתנו בני אדם וככאלה הם ראויים להגנה על זכויותיהם. אסור שהאיום הבטחוני יתורגם למתן לגיטימציה להפרות זכויות אדם.
זו אינה משימה קלה, אך היום היא חשובה עוד יותר מתמיד.
בשנתה ה-31 האגודה לזכויות האזרח היא הארגון הותיק, הגדול והמוביל בקהילת זכויות האדם, העוסק בכלל זכויות האדם והאזרח באמצעות קידום חקיקה, ייצוג משפטי, פעילות חינוכית ופעילות ציבורית. את שנתנו ה- 31 אנו מתחילים במצב כלכלי איתן ובניהולה של מנכלית חדשה, עו"ד רחל בנזימן. אנו מבקשות לנצל דפים אלו כדי להביע את הערכתנו לעבודה המקצועית והמסורה של צוות האגודה ומתנדביה ולתמיכה של כל החברים. חברותכם באגודה היא מקור של עוצמה ושל תמיכה שאנו מעריכים ומוקירים עד למאוד.
פעילות המחלקה המשפטית כוללת התדיינויות בפני הערכאות השיפוטיות השונות (רובן בפני בג"ץ); השתתפות בדיונים של ועדות הכנסת; יוזמות חקיקה ומתן חוות דעת מקצועיות; פניות לרשויות המדינה והשתתפות בכנסים, בפורומים ציבוריים ובקואליציות ארגונים. בצוות המחלקה כ-20 עובדות ועובדים, עורכי דין, מתמחים ועובד שטח. את מנהלת המחלקה, עו"ד רחל בנזימן, שמונתה למנכ"ל האגודה, החליפה במאי 2003 עו"ד דנה אלכסנדר, שהייתה עורכת דין באגודה בין השנים 1993-2001 וחזרה לאגודה לאחר תקופת לימודים בבית הספר למנהיגות חינוכית.
נוסף לצוות הקבוע לקחו חלק בפעילות המשפטית 14 עורכי דין שטיפלו בהתנדבות בתיקים שהפנתה אליהם האגודה.
התדיינויות
במהלך השנה השתתפו עורכי הדין של האגודה בכ-70 דיונים בבתי משפט בערכאות השונות.
האגודה הגישה בשנה החולפת 28 עתירות לבג"ץ (חלקן בשיתוף עם ארגונים אחרים) וכן עתירות ותביעות בבתי-המשפט המחוזיים ובבתי-הדין לעבודה, בנושאים הבאים:
הזכות לשוויון – הוגשו עתירות נגד התניית שיעור קצבאות הילדים בשירות ביטחוני של הוריהם, נגד אפליית תלמידים ערבים בשעות טיפוח; נגד אי-ניצול יתרות תקציב שנועד לפיתוח במגזר הערבי; בדרישה לפתוח בית ספר ערבי ממלכתי על-אזורי בחיפה ובדרישה לפטור ממילואים גברים שהם המטפלים העיקריים בילדיהם.
זכויות חברתיות – הוגשו עתירות לבג"ץ נגד הקטנת קצבאות הבטחת הכנסה, נגד הקיצוץ בקצבאות זקנה ונגד החלטת הממשלה שלא לעדכן את סל הבריאות. כמו כן ייצגה האגודה, בערכאות משפטיות שונות, משפחות וקטינים בהליך הכרזת "נזקקות", נגד הוצאה גורפת של ילדים מבתיהם בידי פקידי סעד; אזרחים מובטלים, שזכויותיהם הופרו במהלך חיפושיהם אחר עבודה ואזרחית שנשללה ממנה גימלת הבטחת הכנסה.
הפרת זכויות האדם בשטחים – שלוש עתירות עסקו בפגיעה בחופש התנועה ובזכויות קיום בסיסיות באמצעות עוצרים וסגרים ממושכים שהוטלו על כפרים ושכונות בשטחים, ועתירה אחת הוגשה נגד גירושה לעזה של אחותו של מבצע פיגוע.
זכויות עצירים ואסירים – עתירה מתוקנת נגד התקנה המאפשרת למנוע פגישה בין אסיר לעורך-דין; שתי עתירות נגד איסור שהוטל על אסירים ביטחוניים ללמוד קורסים מסוימים באוניברסיטה הפתוחה וכן עתירה העוסקת בזכותו של אסיר לשבות רעב.
זכויות עובדים זרים – עתירות נגד שלילת גמלאות ביטוח לאומי מעובדים שאשרת השהייה שלהם אינה בתוקף; נגד מדיניות הכבילה של עובד זר למעסיקו; ועתירה בנוגע להליך המעצר והגירוש של שוהים שלא כחוק. כמו כן הוגשו לבתי דין לעניינים מינהליים שלוש עתירות וערעור, הנוגעים לזכויות עובדים זרים.
אזרחות והתאזרחות – הוגשו עתירות נגד משרד הפנים בעניין מניעת טיפול כאמצעי לחץ לקבלת הסכמתם של תושבים ואזרחים לשינוי במרשם; בדרישה עקרונית לקבוע נוהל, ולפיו תינתן אפשרות להתאזרח בישראל גם למי שאין ביכולתו להמציא אישור בדבר ויתור על אזרחות קודמת (בעיקר יוצאי חבר המדינות); נגד העלאה בלתי סבירה של שיעור האגרות לטיפול בבקשות התאזרחות ותושבות של בני זוג של ישראלים; נגד החלטת הממשלה להקפיא את הליכי התאזרחותם בישראל של בני זוג פלסטינים של אזרחים ישראלים; בבקשה למתן מעמד של תושבי קבע לילדי זרים שגדלו והתבגרו בישראל; כמו כן הוגש ערעור בדרישה להסדיר את מעמדם בישראל של אבות זרים לילדים ישראלים.
עתירות אחרות לבג"ץ עסקו בחופש המידע (זכותו של אדם לעיין בתיק חקירה משטרתית נגדו; עתירה מתוקנת בעניין זכות העיון בתיקי בית משפט); בחופש הביטוי (פסילת קטעים מתשדירי תעמולת בחירות, שבהם נראה דגל פלסטין) ובחופש המצפון (סירוב לשרת בצה"ל מטעמי מצפון).
פעילות משפטית ציבורית
הצוות המשפטי פועל נגד הפרת זכויות אדם גם מחוץ לכותלי בית המשפט, בין היתר בהתכתבות עם הרשויות ובהופעה בפני ועדות הכנסת. בין הנושאים הרבים שטופלו בשנה החולפת בידי הצוות המשפטי של האגודה: הריגתם של אזרחים פלסטינים חפים מפשע במהלך פעילות צה"ל בשטחים; התנכלות מתנחלים לחקלאים פלסטינים, במיוחד בתקופת מסיק הזיתים; נוהלי משרד הפנים בנושאים כגון התאזרחות ודרכונים, וכן יחס מחפיר כלפי פונים; מקרים רבים של אשפוז פסיכיאטרי כפוי; פטור משירות צבאי מטעמי מצפון ודת; אפליה, בעיקר מטעמי לאום; זכויות בני זוג מאותו המין; מעצר מפגינים; הזכות לייצוג בהליך הפלילי; זכויות קשישים; תכנון ובניה במזרח ירושלים; זכויות הפונים לשירותי רווחה; זכויות האזרחים הערבים בנגב; סמכויות פקידי הסעד וזכויות הורים במקרים של הוצאת ילדים מהבית; בריאות נשים; זכויותיהן של נשים ערביות בשוק העבודה.
הישגים
להלן כמה מההישגים הבולטים שהושגו במהלך השנה החולפת:
- המדינה נסוגה מההחלטה להתנות את שיעור קצבאות הילדים בשירות בטחוני של הוריהם והודיעה כי הקיצוץ בקצבאות הילדים יוחל באופן אחיד על כל המשפחות, ללא אפליה.
- בג"ץ קבע בפסק דין תקדימי, כי על העיריות בערים המעורבות מוטלת חובה לדאוג שכל השילוט העירוני בתחומן יהיה הן בעברית והן בערבית.
- שר הפנים הודיע, כי תבוטל חובת הרישוי להוצאת עיתונים, וכי הסמכות לסגירתם תועבר משר הפנים אל בית המשפט.
- שר הפנים הודיע כי יפעל להענקת מעמד של תושבי קבע לבניהם של עובדים זרים, שגדלו והתחנכו בארץ, ועם הגיעם לבגרות נמנע מהם מעמד חוקי בישראל.
- בג"ץ ביטל את הצו שאיפשר החזקת עצור בשטחים 12 ימים ללא ביקורת שיפוטית, והחזקת עצור מעל 4 ימים ללא בירור ראשוני בעניינו.
- שופרו תנאי המעצר של פלסטינים במחנה עופר.
- המוסד לביטוח לאומי חזר בו מההחלטה לשלול קצבאות מעובדים זרים, ששולמו בגינם דמי ביטוח לאומי, אשר אשרת השהייה שלהם בארץ אינה בתוקף.
- פיקוד העורף קיבל את הדרישה לחלק ערכות מגן לילדיהם של זוגות מעורבים, ישראלים ופלסטינים, ששוהים דרך קבע בישראל, גם אם מעמדם לא הוסדר, וכן לפלסטינים הנשואים לאזרחים ישראלים.
- עיריית חיפה ומשרד החינוך הסכימו לפתוח בית ספר ערבי ממלכתי על-אזורי בחיפה.
- בוטלו כתבי אישום נגד עשרה אזרחים ערבים שנעצרו בלוד לאחר משמרת מחאה.
- הופסקה הענשתו של אסיר, ששבת רעב במחאה על ההרשעה, שבגינה הוא מרצה עונש מאסר.
- בית המשפט לעניינים מינהליים קבע, כי בחלוף 60 ימי משמורת יש לשחרר בערובה שוהה שלא כדין, שלא ניתן להרחיקו מישראל.
- המשרד לענייני דתות נענה לבקשות לרישום המרת דתם של יהודים-לשעבר אשר התאסלמו.
- שר הפנים נענה לדרישה לחבר לרשת החשמל בתים בשכונת ברבור בעכו. פנייתנו התבססה על סעיף בחוק הספקת החשמל המסמיך את שר התשתיות לחבר לרשת החשמל בתים שנבנו ללא היתר, אך מבחינה בטיחותית ועניינית אין מניעה לחברם לרשת החשמל. בעקבות חיבור הבתים הללו חוברו לחשמל עוד כאלפיים בתים שלא היו מחוברים עד עתה.
מחלקת החינוך עוסקת בפעילות של חינוך לזכויות אדם במסגרת של סדנאות, הרצאות והשתלמויות בקרב מגוון של קהלי יעד: כוחות הביטחון, מורים ותלמידים במגזר היהודי והערבי ועובדי קהילה, הבאים במגע יומיומי עם דילמות וסוגיות הקשורות לזכויות אדם. הצוות הקבוע במחלקה מונה חמישה רכזים, ולצידם עובדים כ"פרילנס" כ-15 מנחי קבוצות.
פעילות במערכת החינוך העברי
סדנאות והרצאות: לקראת יום זכויות האדם ובמועדים אחרים התקיימו ברחבי הארץ 21 הרצאות ודיונים, שעסקו בזכויות של קבוצות ובסוגיות בזכויות אדם. באירועים אלה השתתפו כ-4,000 תלמידי חטיבות ביניים וחטיבות עליונות ומוריהם. כמו כן נערכו 5 סדנאות (אחת בחינוך הבלתי פורמלי) ושתי הרצאות לצוותי הוראה, וסדנא לחברי מועצת התלמידים העירונית של תל אביב.
עבודה מול קובעי מדיניות: פעילותה החינוכית של האגודה הוצגה בפני בעלי תפקידים במשרד החינוך ובעיריות, בשורה של מפגשים. כמו כן התקיימו כ-15 מפגשים עם מנהלי בתי ספר.
פיתוח חומרי למידה: לקראת יום זכויות האדם הפיקה מחלקת החינוך מהדורה נסיונית של חוברת הפעלות למורה, בשם "זכויות או לא להיות". החוברת, המיועדת למורים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, שווקה לכ-100 בתי ספר, ובימים אלה נכתבת מהדורה מורחבת.
קורס במכללת סמינר הקיבוצים: במסגרת שיתוף פעולה בין מחלקת החינוך של האגודה לבין סמינר הקיבוצים פותח השנה לראשונה קורס שנתי בנושא פיתוח מתודיקה חינוכית מקדמת זכויות אדם. בסמינר, שמעבירה ד"ר נעמי יוספסברג, משתתפים כ-20 פרחי הוראה שנה ד`.
פעילות במערכת החינוך הערבי
השתלמויות בבתי ספר: בשנת הלימודים הנוכחית מועברות השתלמויות בנושא "זכויות אדם בתהליך החינוכי" ל-15 קבוצות מורים, כ-20 משתתפים בכל קבוצה. תוכנית ההשתלמות מורכבת מ- 14 מפגשים בני 4 שעות כל אחד. בבית הספר העירוני בנצרת מתקיים "פרוייקט החברה האזרחית": השתלמות לאנשי חינוך, במטרה להקנות להם כלים לעבודה עם התלמידים בגיבוש פרוייקטים מקדמי זכויות אדם בקהילה.
תחרות ציורי ילדים: לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי וציון שלושים שנה להקמת האגודה לזכויות האזרח ארגנה מחלקת החינוך תחרות ציורי ילדים בנושא "זכויות האדם ממבט אישי". לתחרות הוגשו ציוריהם של כ-250 תלמידים מעשרה בתי ספר. ועדה של חמישה אמנים ידועי-שם בחרה מביניהם 30 ציורים שהוצגו בתערוכה באירוע שקיימה האגודה בנצרת במסגרת שבוע זכויות האזרח בחודש דצמבר. במהלך חודש מאי הוצגה התערוכה בשלושה בתי ספר.
פעילות חינוכית בקרב כוחות הביטחון
בשנה החולפת הועברו 25 סדנאות לכ-750 חניכי קורס שיטור בסיסי במרכז ללימודי משטרה ליד שפרעם. כמו כן הועברו 10 סדנאות בבית השוטר ביד אליהו ובבית הספר לשוטרים בירושלים, שבהן השתתפו שוטרים המשרתים ביחידות שטח שונות השייכות למחוזות ירושלים ותל אביב.
במשמר הגבול הועברו 6 סדנאות לכ-180 חניכי קורס מפקדי כיתות וכן סדנה לקצינים, במסגרת קורס מפקדי פלוגות.
חינוך לזכויות אדם באינטרנט
תוכנית לימודי זכויות האדם באינטרנט, "גולשים זכויות", הפועלת מזה כארבע שנים, הועברה לאתר חדש של משרד החינוך ורשת אורט. במסגרת המאמץ להגברת החשיפה של התוכנית והשימוש בה התקיימו בשנה החולפת ארבעה מפגשים, שבהם הוצגה התוכנית בפני קרוב ל-100 מורות/ים לאזרחות. התוכנית הוצגה גם בהרצאה בכנס מחשבים וחינוך (מו"ח) של משרד החינוך.
במסגרת האתר החדש התקיים ביום זכויות האדם (10 בדצמבר) רב-שיח בנושא "זכויות התלמיד", בהשתתפות מומחים מהאגודה, מורים ותלמידים מיותר מ-20 כיתות ברחבי הארץ.
במהלך שבוע זכויות האדם בחודש דצמבר התארחו נציגי האגודה בפורום-אינטרנט העוסק בסוגיות חברתיות. הדיונים כללו עשרות הודעות ותגובות, וזכו למשוב טוב מאוד מהפורום המארח.
תחום הקהילה
השתלמויות בזכויות אדם: בשנה החולפת נערכו 22 סדנאות לעובדים בשירותים החברתיים, במקומות שונים בארץ. השתתפו בהן כ-330 עובדים – עובדים סוציאליים קהילתיים, עובדים שכונתיים, מנהלות מעונות יום לילדים בגיל הרך, רכזי קליטה, מזכירות ברשויות מקומיות ועוד.
"קהילה מקדמת זכויות": השנה החלה הפעלתה של תוכנית חדשה בלשכות לשירותים חברתיים של שגב שלום ושל אור עקיבא. במהלך התוכנית עוברים העובדים הכשרה בנושא זכויות אדם, ואחר-כך מבצעים פרוייקטים קהילתיים מקדמי זכויות בשיתוף לקוחותיהם.
קורס באוניברסיטה העברית: השנה התקיים לראשונה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, קורס בנושא "קבוצות אוכלוסייה מודרות וזכויותיהן החברתיות". בקורס, שמעבירה ד"ר עידית בליט-כהן, רכזת תחום קהילה במחלקת החינוך של האגודה, משתתפים 38 סטודנטים משנים ב` ו-ג` לתואר הראשון.
המחלקה לפעילות ציבורית ולהסברה פועלת במישור בציבורי והתקשורתי במטרה להעמיק את המודעות והמחויבות של כלל החברה הישראלית לזכויות האדם והאזרח, ולהשפיע על בעלי תפקידים ממלכתיים, במגמה להגביר את רגישותם לזכויות אזרח ולפגיעות בהן. בצוות המחלקה 9 עובדות ועובדים ולצידם עשרות מתנדבים.
תקשורת
תקשורת בישראל: בשנה האחרונה נכתבו ונשלחו קרוב למאתיים הודעות לעיתונות, רובן לכתבי בג"ץ/משפט, אך גם לכתבים לענייני רווחה, פנים, חינוך, שטחים, משטרה, צבא, ערבים וכתבים במקומונים. עובדי האגודה וחברי ההנהלה התראיינו לעיתונות הכתובה והמשודרת, והשתתפו בקביעות בפינת זכויות האזרח, המשודרת מדי יום חמישי ביומן הצהרים, רשת ב` של קול ישראל. פעילות האגודה זכתה לחשיפה תקשורתית רבה. בין השאר שודרו כתבה על עתירת האגודה למתן מעמד לילדי עובדים זרים בתוכנית "עובדה", וכתבה ב"מבט" על קריאת האגודה לחקור מקרי מוות של פלסטינים חפים מפשע במהלך פעילות צה"ל בשטחים. בנושא האחרון פרסמה האגודה שתי מודעות בעיתון "הארץ", ולשניה מבין המודעות הצטרפו גם אנשי ציבור רבים.
תקשורת זרה: השנה ניכרה קפיצה משמעותית בפרסום שניתן לאגודה בתקשורת הזרה בעקבות תחילת תרגום ההודעות לעיתונות לאנגלית.
אירועים
הפעילות הציבורית עמדה השנה בסימן שלושים שנה להקמת האגודה לזכויות האזרח.
ביולי 2002 התקיים בתל אביב הכנס השנתי של האגודה, שעסק בהגירת עבודה, ונערכה מסיבת העיתונאים השנתית של האגודה, שבה הוצג דו"ח על מצב זכויות האדם בישראל.
באוגוסט יזמו 12 ארגונים, ביניהם האגודה, "שיירת מים" שיצאה אל הנגב. האירוע נועד להתריע על מצוקתם החריפה של תושבי הכפרים הבדואים הלא מוכרים, הסובלים ממחסור חמור בשירותים בסיסיים בכל תחומי החיים – דיור, תשתיות, בריאות, חינוך, חשמל ומים.
לקראת שבוע זכויות האזרח ובמהלכו יצאה האגודה בקמפיין פרסומי, במטרה להגביר את המודעות הציבורית לזכויות האדם. במרכזו של הקמפיין עמד תשדיר שירות לטלוויזיה, שהאגודה הפיקה לראשונה בתולדותיה, ושודר בטלוויזיה כשירות לקהילה (ללא תשלום), בשידורי טלעד בערוץ 2 ובערוץ 10. התשדיר הוכן בהתנדבות בידי משרד הפירסום "וידר סיגאווי" וחברת ההפקה פרודאקשן. במקביל לתשדיר פורסמו מודעות בעיתונות בעברית, בערבית וברוסית.
בשבוע זכויות האזרח יצא לאור הספר "זכויות האדם, זה כל הסיפור" המביא את סיפורה של האגודה – האנשים, הלבטים, הטעויות, התמימות, השבחים והביקורת, ההצלחות והאכזבות; והתקיימו שני אירועים חגיגיים, לציון שלושים שנה לאגודה, בתל אביב ובנצרת, בהשתתפות אמנים, אנשי רוח, אקדמיה וחברה, שהציגו מהי משמעות זכויות האדם עבורם.
בינואר 2003 קיימו האגודה, שת"יל, סיכוי, הקרן החדשה לישראל והמרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי מסיבת עיתונאים, שבה גינו את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את ד"ר אחמד טיבי, ד"ר עזמי בשארה ורשימת בל"ד מלהתמודד בבחירות לכנסת. ב-14.1.03 התקיים בתל אביב כנס ביוזמת הפורום לבחירה חופשית בנישואין, בהשתתפות נציגי מפלגות שונות.
פניות הציבור
השנה הוכשר צוות פניות הציבור, הגדול ביותר אי-פעם, המונה כיום כשלושים מתנדבים בסניפי האגודה בתל אביב, בירושלים ובחיפה, מספר המתנדבים מאפשר מענה לפניות הציבור חמישה ימים בשבוע. השנה נכנסה לשימוש שוטף מערכת ממוחשבת לניהול הטיפול בפניות, שבנה רכז המיחשוב של האגודה, והורחבה הנגישות לפניות הציבור באמצעות אתר האינטרנט.
צוותי פניות הציבור בסניפי האגודה טיפלו בשנה החולפת ביותר מ-4,600 פניות. כרבע מהפניות המגיעות לאגודה נוגעות לנושאים שאינם בתחום טיפולנו הישיר, ומתנדבי פניות הציבור מנחים את הפונים ומפנים אותם לגורמים המתאימים. מבין הפניות שטופלו כ-27% עסקו בבעיות מול משרד הפנים, כ-21% בזכויות חברתיות וכלכליות, וכ-7.5% באשפוז פסיכיאטרי כפוי. כ-11% מהפניות עסקו בזכויות בהליך הפלילי וטופלו במסגרת קו מיוחד לפניות אסירים שנחנך השנה ומופעל פעמיים בשבוע בידי סטודנטית, בתמיכת עורכת דין המתמחה בנושא.
קשרי קהילה
האגודה רואה בחבריה את המשאב החשוב ביותר לפעילותה. לשמחתנו, גם בימים קשים אלה ממשיכה האגודה ליהנות מתמיכה זו, ובשנה החולפת הצטרפו לאגודה כ-400 חברים חדשים.
בנובמבר 2002 קיימה האגודה אירוע התרמה, שבו הופיע בהתנדבות הזמר גידי גוב, בלוויית חמישה נגנים מהשורה הראשונה, בפני קהל גדול באולם "נגה" ביפו. האירוע, שהיה מפגן תמיכה באגודה ובמטרותיה, היה מוצלח גם מבחינה כלכלית והתקבלו בעזרתו תרומות נכבדות מיחידים ומגורמים עסקיים.
קשרים בחו"ל: נציגי האגודה נפגשו השנה עם משלחות מחו"ל, כולל קבוצות מארצות הברית, בכירי ממשלות וקונסוליות ממדינות באירופה, וכן עם נציגים ממדינות באפריקה, ששהו בארץ במסגרת סמינר זכויות אדם לפעילים מרחבי העולם.
מרכז המידע
מרכז המידע, הכולל ספריה ענפה, מאגר מסמכים ואתר אינטרנט בעברית, בערבית ובאנגלית, מספק מידע לצורכי הפעילות השוטפת של האגודה, וכן משיב לבקשות מידע המגיעות מהציבור. בשנה החולפת עמד מספר הדפים הנצפים באתר האינטרנט של האגודה בשלוש השפות על כ-3,700 בשבוע. בשבוע זכויות האזרח בחודש דצמבר נצפו יותר מ- 10,000 דפים. באתר בעברית נצפו יותר מ-12,800 דפים בחודש; בערבית – כ-430, ובאנגלית כ-1,780. כמו כן פנו דרך האתר יותר מ-200 אשה ואיש בבקשה להצטרפות לאגודה, ויותר מ-200 נוספים בתגובות ובבקשות למידע. מאז הפעלתו של "הקו החם לפניות הציבור" באתר האינטרנט בסוף דצמבר 2002, הגיעו דרכו כ-150 פניות לסיוע.
השנה נערך טיפול מקיף בארכיון האגודה, ובעזרת מתנדבות מסורות שופר ארגון הספרייה.
קידום מדיניות מול רשויות ומקבלי החלטות
זכויות חברתיות-כלכליות: חלק ניכר מהפעילות בשנה החולפת התרכז בזכויות החברתיות-כלכליות, לנוכח היקף הפגיעה בזכויות אלה. האגודה קיימה פעילות אינטנסיבית נגד "התוכנית להבראת המשק הישראלי" שהציג שר האוצר במארס 2003, ונגד הפגיעה בנרחבת בזכויותיהן החברתיות-כלכליות של השכבות המוחלשות ושכבות הביניים במדינה. האגודה השתתפה בפעילות פורום הארגונים למאבק באבטלה נגד התקציב ונגד חוק ההסדרים, ובפעילות פורום שכר מינימום לקידום חקיקה להגברת אכיפת שכר מינימום. כמו כן נטלה האגודה חלק בפורום הארגונים לקידום חוק יסוד זכויות חברתיות ובפורום הדיור הציבורי, והשתתפה בפעילות לקידום הצעת חוק להכללת האשפוז הסיעודי בסל הבריאות.
נושאים אחרים:
- מגעים עם הפקידות הבכירה במשרד הפנים לקידום נושאי התאזרחות, דרכונים וכו`.
- העלאת הצעת חוק להסדרה אלטרנטיבית של נישואין וגירושין, במסגרת הפורום לבחירה חופשית בנישואין.
- הופעה בפני ועדת נסים, הבוחנת את הוראות המעבר שיחולו על קרקעות חקלאיות שייעודן שונה.
- פעילות נגד הצעת החוק לשלילת פיצויים מפלסטינים שנפגעו בידי כוחות הביטחון.
- השתתפות בישיבות הקואליציה למאבק בסחר בנשים, ובהכנת הצעת חוק להסדרת הנושא.
סמי מיכאל
יושבות-ראש
ד"ר נעמה כרמי (עד דצמבר 2002)
פרופ` עדנה אולמן מרגלית (החל מינואר 2003)
אורנה שם טוב (החל מינואר 2003)
חאלד אבו-עסבה
ד"ר אייל גרוס
פרופ` לסלי סבה
עו"ד דורי ספיבק
שרה קרמר
עו"ד הרב אורי רגב
אפרים ריינר
פרופ` יורם שחר
עו"ד דורון תמיר
ועדת ביקורת
יעל אריאלי
ד"ר מוחמד אבו-רביע
עו"ד ליאורית דניאל
ועדת ארגון וכספים
עו"ד דורון תמיר (יו"ר)
עו"ד רחל בנזימן
עו"ד ציפי האופטמן
סרחיו וינוקר
ויקטור לדרפרב
עו"ד דורי ספיבק
ארי פלטיאל
עו"ד יובל קינן
ועדה משפטית
ד"ר איל גרוס (יו"ר)
עו"ד אליהו אברם
עו"ד מיכאל י. ברגר
פרופ` לסלי סבה
עו"ד דורי ספיבק
שרה קרמר
עו"ד דנה אלכסנדר
עו"ד רחל בנזימן
עו"ד דן יקיר
מרים לידור
עו"ד הדס תגרי
צוות מינהלי
ורד ליבנה – מנכלית (עד 3/03)
עו"ד רחל בנזימן – מנכלית ( מ-4/03)
יוסי אביב – מבקר פנים
ריסה זאל – גיוס כספים בחו"ל ופיתוח משאבים
ויקטור לדרפרב – מנהל כספים
רוני תמיר – מזכירת האגודה
אלי זקס – עוזר קשרי חוץ בינלאומיים (עד 5/03)
קים וייס – עוזרת קשרי חוץ בינלאומיים (מ-5/03)
אלכסנדר טומרוב – רכז מיחשוב
עפרה טלקר – מזכירה, תל-אביב
נעמה ידגר – מזכירה, ירושלים
אורית רוזובסקי – מזכירה, ירושלים
מהא חסון – מזכירה, חיפה
עובדיה רון – שליח, ירושלים
המחלקה המשפטית
עו"ד רחל בנזימן – מנהלת (עד 4/03)
עו"ד דנה אלכסנדר – מנהלת (מ-5/03)
עו"ד דן יקיר – היועץ המשפטי
עו"ד שרון אברהם-ויס
עו"ד סוניה בולוס (מ-2/03)
עו"ד עאוני בנא
גיל גן-מור (מ-3/03)
עו"ד מנאל חזאן (עד 2/03)
אמיר טנא (מ-3/03)
עו"ד לילה מרגלית
חוה מטרס-עירון (עד 2/03)
פיראס עלמי
עו"ד נטע עמר
עו"ד אבנר פינצ`וק
עו"ד מיכל פינצ`וק
עו"ד עודד פלר
עו"ד באנה שגרי-בדארנה
אורי שדה (מ-3/03)
עו"ד נעה שטיין
עו"ד הדס תגרי
עורכי דין מתנדבים
בעז ארד
קרן בר-יהודה
יהודה גולדברג
גרשון גרונפלד
עירית הוכרמן
רענן הר-זהב
גילת ויזל-סבן
תומר ורשה
אילן יעקובוביץ
דניאל רז
אלכס ספינרד
גדעון קורן
אורי שוורץ
יחיאל שמיר
מחלקת חינוך
דובית אטר – מנהלת
עידית בליט-כהן -רכזת פעילות בתחום הקהילה
איתי הופמן – רכז תוכניות באינטרנט
תמי הראל-שחר – ממלאת-מקום רכזת פעילות בתחום הקהילה (11/02 – 2/03)
נועה זנדבנק – רכזת חינוך עברי
שרף חסן – רכז חינוך ערבי
אשרת טוקר-מימון – רכזת פעילות בכוחות הביטחון
יובל פיורקו – ממלא-מקום רכזת פעילות בכוחות הביטחון (מ-1/03)
מנחים במחלקת חינוך
שלומי אינגר
תגריד אלאחמד
דרור בן-מרדכי
רים ג`בארין
עינאד זועבי
לינור זידנברג
מנאל חמדאן
נעמי יוספסברג
טלי מורג
ליאת מרקוס-גרוס
יובל פיורקו
תולי פילר
נעם פלג
רומי שפירא
המחלקה לפעילות ציבורית ולהסברה
מרים לידור – מנהלת
בתיה אבירם – פיתוח משאבים בישראל וקשרי קהילה
יואב אפטוביצר – רכז פניות הציבור – ירושלים
דניאלה במברגר-אנוש – קידום מדיניות
טלי גור – דוברת (עד 1/03)
יואב לף -דובר (מ-2/03)
טל דהן – רכזת מידע
נעמה ישובי – מנהלת מרכז המידע
הדר נמיר – רכזת פניות הציבור – תל אביב
אליף סבאג – רכז זכויות המיעוט הערבי ופניות הציבור – חיפה
מתנדבי פניות הציבור בסניפי האגודה
בתל אביב, בחיפה ובירושלים
גדעון ארהרד
שלמה ארד
עידן אשר
ציפורה בנאי
חני בן ישראל (פניות אסירים)
דבי גולן
חיה גלאי
בוריס גרויסמן
יעל וורגן
חנה וייל (פניות בנושאי קשישים ורווחה)
מיכל ורטהיים
אמיר טבנקין
תמרה לוטנר
אלי מוזס
עבד נאשף
ראמי נאשף
אוליביה סיטבון
נינה סלבסט
בנצי סלקמון
יהודית פארן
יונתן פוקס
עדנה קדמן
אוסנת פורת
אלה פרנקל-דוידי
אתי קני
אולה רבינוביץ
דוד שמגר
מתנדבים במרכז המידע
ג`ודי גולדברג
לוטה גייגר
עדינה דורפמן
יהודית מרקס
ניבה שושי
אורי שחר
מאירה שר
מתנדבים בתחום קשרי קהילה
רותי אינגרמן
אפרים בר
איריס הרשקוביץ
נעמה לבוזינסקי
אורנה לנדמן
חנה מייבר
עדי מרקוזה-הס
נירית פלד
שרה צבעוני
דורית שמעוני
