תשובת המדינה לעתירה נגד שימוש בבני אדם כמגן אנושי

בג"צ 3799/02
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


העותרים

1. עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
2. האגודה לזכויות האזרח בישראל
3. קאנון (LAW) – העמותה הפלסטינית להגנה על זכויות האדם והסביבה
4. בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
5. הועד הציבורי נגד עינויים בישראל
6. המוקד להגנת הפרט

ע"י ב"כ עוה"ד מרואן דלאל ואח`
מעדאלה, ת.ד. 510 שפרעם

נגד

1. יצחק איתן, אלוף פיקוד המרכז בצה"ל
2. שאול מופז, ראש המטה הכללי בצה"ל
3. נימין בן אליעזר, שר הבטחון
4. אריאל שרון, ראש הממשלה

על-ידי פרקליטות המדינה,
משרד המשפטים, ירושלים


תגובה מטעם המשיבים לבקשה לצו ביניים

1. עניינה של העתירה הוא בבקשת העותרים, כי המשיבים יתנו טעם מדוע לא יימנעו מלהשתמש בבני אדם כ"מגן אנושי" ו/או כבני ערובה, במהלך פעילותם הצבאית בגדה המערבית. העותרים מבקשים צו ביניים המורה למשיבים להימנע מלהשתמש בבני אדם כ"מגן אנושי" או כבני ערובה, במהלך פעילותם הצבאית בגדה המערבית, וזאת עד להחלטה סופית בעתירה. הח"מ מתנצל על העיכוב של מספר שעות בהגשת התגובה שנבע מן הפעולות שנדרשו להכנתה בפרק הזמן שנקצב.

2. המשיבים מודיעים בזאת לבית המשפט הנכבד, כי לאור תלונות שונות שהגיעו למשיבים, הכוללות, בין היתר, את המידע המפורט בעתירה, ומבלי להביע עמדה בשאלה אם האמור בתלונות אלו נכון אם לאו, ולמען הסר כל ספק, הוחלט בצה"ל להוציא לאלתר פקודה חד-משמעית לכוחות הפועלים בשטח, לפיה חל איסור מוחלט על כל הכוחות הפועלים בשטח להשתמש באזרחים, באשר הם, כאמצעי של "מגן חי" מפני ירי או פיגועים של הצד הפלסטיני, או "כבני ערובה". עוד מובהר בפקודה כי איסור זה חל בבתים, ברחובות, ובכל שטח ומקום בהם פועלים כוחות צה"ל.

3. יצויין, כי חלק מן התלונות המפורטות בעתירה אינן נוגעות לשימוש באנשים כ"מגן אנושי", אלא להסתייעות של כוחות צה"ל בתושבים פלסטינים לשם כניסה לבתים של תושבים פלסטינים אחרים, במהלך פעילות מבצעית. לאור התלונות המפורטות בעתירה, הוחלט בצה"ל להבהיר, כי גם פעילות זו אסורה, באותם מקרים בהם סבור המפקד בשטח, כי עלולה להישקף לאזרח סכנה לגופו. בנוסף בכוונת רשויות הצבא לבחון בימים הקרובים את ההיבטים השונים של סוגיית ההסתייעות בתושבים פלסטינים. עוד ייאמר, כי באשר לתלונות המפורטות בעתירה הוחלט לקיים בצה"ל תחקיר מקיף בנושא, אולם מטבע הדברים לא היה סיפק בידי המשיבים לבצע זאת בפרק הזמן שחלף מאז הגשת העתירה.

4. לאור העובדה שהמשיבים החליטו לפרסם לאלתר פקודה כאמור בסעיף 2 לעיל, המשיבים בדעה כי מתייר הצורך במתן צו ביניים כמבוקש.

היום: כ"ה באייר, תשס"ב
7 במאי 2002

מלכיאל בלס
ממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות המדינה

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לחיים ולשלמות הגוף,המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.