לקראת שבוע זכויות האזרח פנתה האגודה לזכויות האזרח ליו"ר הכנסת ולראשי ועדות הכנסת בבקשה להעלות לדיון בשבוע זה במליאה ובוועדות הכנסת נושאים שונים, הנוגעים לזכויות האדם. נושאים שהאגודה לזכויות האזרח מעונינת לקדם את הטיפול בהם ולהעלותם לסדר היום הציבורי בכנסת ובחברה בישראל. למרות הסערות הפוליטיות הפוקדות את הכנסת בימים אלה נענה הבית ושבוע זכויות האזרח יצויין גם בכנסת, באמצעות דיון במגוון נושאים בוועדות הכנסת השונות.
אישפוז פסיכיאטרי כפוי
ועדת העבודה והרווחה תדון באישפוז כפוי. אישפוז חולה נפש בניגוד לרצונו משמעו שלילת חירות, ופגיעה ברוב זכויות האדם הבסיסיות. כל החלטה לגבי טיפול פסיכיאטרי צריכה להתקבל בכפוף לתנאי שאין אמצעי אחר, הפוגע פחות בחירותו של אדם, שישיג אותה מטרה. החוק לטיפול בחולי נפש קובע ערובות להגנה על זכויותיו של אדם חולה נפש. בפועל אין הקפדה מספקת על קיומה של עילת אישפוז, על בדיקת הראיות לקיום תנאי האישפוז, על בדיקת חלופות לאישפוז ועל הליך הוגן בדיון בוועדות הפסיכיאטריות, לרבות זכותו של החולה לייצוג על-ידי עורך דין.
סחר בנשים למטרות זנות יעלה לראשונה לדיון בוועדת החקירה הפרלמנטרית
בשנת 1997 פירסמה שדולת הנשים בישראל דו"ח, שחשף לראשונה את התופעה של ייבוא נשים לישראל מחבר המדינות למטרת זנות. דו"ח נוסף, שפירסם השנה אמנסטי אינטרנשיונל הראה, כי למרות שהסחר בנשים מתרחב, התמודדות הרשויות בישראל אינה מספקת ולא קיימת מדיניות ממשלתית למאבק נגד התופעה. מאות נשים ונערות מוברחות מדי שנה לישראל מחבר העמים לתעשיית הזנות. למרות זאת, העמדה לדין של הסרסורים ויבואני הנשים לישראל היא נדירה, והעונשים המושתים עליהם לרוב אינם חמורים.
הוועדה למעמד הילד תדון בבעיית התאזרחות ילדים:
סוגיה זו בעלת שני היבטים, האחד רישומו של ילדו של אזרח ישראלי מיד עם הולדתו ללא קשר למעמד ההורה הנוסף, והשני רישום ילד קטין של הורה, שרכש אזרחות ישראלית, כאזרח ישראלי גם כן. על פי חוק האזרחות מי שנולד בישראל כשאביו או אמו אזרחים ישראלים הנו אזרח מיום לידתו. על פי הנחיות משרד הפנים כאשר האם ישראלית הולד יקבל אזרחות ללא קשר למעמד האב, אך כשהאב אזרח ישראלי יש צורך בהליך הוכחת אבהות. חוקיות הנחיות אלה מוטלת בספק במיוחד נוכח העובדה שבפועל מתבצעת הבדיקה לאורך זמן ממושך ובלתי סביר. לגבי רישום ילדו הקטין של הורה שהתאזרח החוק קובע כי התאזרחות ההורה מקנה אזרחות גם לילדו שביום ההתאזרחות היה תושב ישראל. בפועל ישנם מקרים בהם משרד הפנים מסרב להעניק אזרחות לילדיהם הקטינים של מתאזרחים.
מצב זכויות האדם של עובדים זרים ומדיניות המעצרים והגירושים – יידון בוועדה לעניין עובדים זרים:
ישנן פגיעות קשות ויומיומיות בעובדים זרים שנעצרים לצורך גירוש. בין היתר אופן ביצוע המעצרים, אי מתן זכויות לעצורים, העדר ביקורת שיפוטית מיידית על המעצר, מעצרים שנעשים ללא הצדקה או בשוגג ובעיות נוספות. חמורה במיוחד אי נקיטת פעולות אכיפה מספקות כנגד מי שמעסיק עובדים זרים בניגוד לחוק וכנגד מי שמייבא עובדים זרים לצורך עבודה ללא היתר.
טיפול בפניות במשרד הפנים
בוועדת הפנים יעלה לדיון נושא הטיפול בפניות בלשכות משרד הפנים. משרד הפנים הוא המשרד המטפל באזרח מיום הולדתו ועד רגע פטירתו, אולם דווקא משרד זה הוא הפוגע ביותר בזכויות האזרח. במיוחד סובלים פונים שאינם יהודים, עולים מחבר העמים, ערבים או אנשים הנשואים לאזרח ישראלי. פניות ללשכות משרד הפנים לא זוכות למענה במשך שבועות, חודשים ולעיתים אף שנים, למרות שמדובר בפניות הנוגעות לזכויות אלמנטריות כמו איחוד משפחות, אישור שהייה בארץ לילדים, הורים או בני זוג. בקשות רבות מסורבות ללא כל נימוק. תכופות הנחיות המועברות לפקידי משרד הפנים על ידי השר או פרקליטות המדינה ואפילו פסיקות בג"צ לא מקויימות.
יישום חוק המעצרים
ועדת ביקורת המדינה תדון ביישום חוק המעצרים בידי משטרת ישראל ובתי המשפט. חוק המעצרים נכנס לתוקף בשנת 1997. החוק נחקק בעקבות דוחות רבים שחשפו מדיניות של "יד קלה" על הדק המעצרים, הן של המשטרה והן של בתי המשפט. החוק היה אמור לחולל מהפכה ערכית בנוגע למעצרו של אדם: מאחר שאדם החשוד בעבירה הוא בבחינת חף מפשע, אין להגביל את חירותו ללא סיבה מוצדקת. הצלחת הרפורמה, שהחוק נועד לחולל היתה מותנית בראש ובראשונה באימוץ העקרונות, שעומדים בבסיסו על ידי כל העוסקים באכיפתו, הן במשטרה והן בבתי המשפט.
