לאחרונה נשמעים קולות מהציבור הרחב, מאקדמאים ואף מחברי ממשלה המדברים על הצורך בהרכב מייצג את כלל האוכלוסייה בבית המשפט העליון. יש להבחין הבחנה עקרונית בין דרישה לייצוג סקטוריאלי, על מנת לייצג סקטור מסויים לבין השאיפה לנוכחות מייצגת של כלל האוכלוסייה במובן של ייצוג הלך רוחות, תפיסות עולם, תרבות וכד` בבית המשפט העליון.
השאלה המרכזית היא האם להשתיכות הקבוצתית של השופט צריך להיות משקל.
- זה שנים רבות יש בבית המשפט העליון שופט דתי, שופטת אשה, שופט מזרחי. בשנה האחרונה כיהן בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שופט ערבי בבית המשפט העליון, השופט עבד אל רחמן זועבי, במינוי זמני, שהסתיים לפני מספר חודשים.
- ראוי ורצוי שיהיה ביטוי לכל מיני קבוצות אוכלוסייה בתחומים שונים. ייצוג הולם לקבוצות שונות ובמיוחד לקבוצות הסובלות מאפלייה הוא ביטוי מתחייב מעיקרון השויון. כמו כן ככל שקבוצות רבות יותר מקרב הציבור תהיינה מיוצגות בגופים מקבלי החלטות, כך יקבלו חלקים רחבים יותר בציבור ביתר הסכמה והפנמה את החלטותיהם.
- עם זאת ליישום עיקרון הייצוג יש משמעות שונה לחלוטין בתחומים שונים. המשמעות של ייצוג הולם בבית המשפט שונה בתכלית מן המשמעות של הייצוג ההולם במערכות אחרות, כדוגמת המערכת הפוליטית.
- שופט דתי, ערבי או שופטת אינם באים כמייצגים של קבוצות אלו. השופטים כולם כאחד מחוייבים לשפוט על פי החוק. בשום פנים ואופן אין לראות בשופטת כמייצגת את האינטרסים של הנשים. אין ציפיה משופט ערבי לפסוק לטובת הערבים, או משופט דתי לייצג את הציבור הדתי בפסיקותיו.
- חשיבות המשמעות של ייצוג קבוצות אוכלוסייה שונות בבית המשפט היא במטען הרגשי והערכי שהשופט מביא עימו, ניסיון חייו והחוויות אליהן היה חשוף כחלק מקבוצה מסוימת. כל אלו מאפשרים הכרות ויצירת תמונה מלאה יותר, ומכאן משקפת נאמנה יותר, של המציאות הישראלית. במובן הזה יש חשיבות לייצוג רחב ככל האפשר של מגוון הקבוצות השונות בציבור הישראלי.
- מאידך במערכת הפוליטית, לדוגמא, לייצוג יש משמעות שונה לחלוטין. בכנסת מייצג חבר הכנסת את הציבור שבחר בו. מתפקידו לתת ביטוי לאמונה האידיאולוגית, לאינטרסים הכלכליים או להעדפות התרבותיות של הציבור שבשמו נבחר. יש מקום למאבק למען השקפה אידיאולוגית של קבוצה אחת על פני השקפה אידיאולוגית של קבוצה שנייה.
- סקר שנערך לפני שנים אחדות ובא לבחון את עמדות הציבור הישראלי כלפי בית המשפט העליון מעלה, כי 50% תומכים במינוי שופטים רק על פי כישוריהם המשפטיים; 25% גם על פי כישורים חברתיים וגם על פי כישורים משפטיים (הסקר נערך בשנת 1991 ופורסם בספר "בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית")
- יש קבוצות שונות באוכלוסייה הסובלות מתת ייצוג בתחומים שונים. כמו ייצוג של נשים בתפקידים בכירים בפוליטיקה, כמו ייצוג ערבים בשרות המדינה, בדירקטריונים ובמוקדי קבלת החלטות וכמו מזרחים בתפקידים בכירים בשרות המדינה.
לנושא ייצוג הולם של בני קבוצות שונות יש שני היבטים. האחד, המובן מאליו, הוא שיש משאבים, למשל כמו משרות בכירות ומינויים בשרות המדינה, הצריכים להתחלק בצורה שוויונית. לאשה, למזרחי ולערבי וכמובן לקבוצות נוספות צריכה להיות הזדמנות שווה לקבל תפקיד בכיר בשרות המדינה.
- אולם בנוסף על היבט זה יש היבט נוסף. כאשר מדובר בגוף המקבל החלטות בעלות השפעה על הציבור, כמו למשל החלטות על הקצאת משאבים מסוגים שונים, יש מקום לייצוג של קבוצות בעלות אינטרסים ייחודיים. כך, למשל, בגוף, שמתקבלות בו החלטות בנושא בריאות יש אינטרסים שונים לנשים. בנושאי רווחה עשויים להיות אינטרסים שונים לערבים או מזרחים או חרדים. בנושא קרקעות יש אינטרסים שונים לחקלאים, לקבלנים ולגופים ירוקים.
יש מקום לייצוג הולם במוקדי כוח וקבלת החלטות כביטוי חשוב ביותר של עיקרון השוויון. אולם יש להקפיד הקפדה יתירה בהבחנה בין המשמעויות השונות של ייצוג הולם זה. כאשר מדובר בבית המשפט העליון להשתיכות הקבוצתית של שופטיו יש חשיבות רק במובן של תפיסת העולם וניסיון החיים שהיא מביאה עימה. בשום פנים ואופן אין לראות בשופט, הבא מקבוצה מסוימת באוכלוסיה, כמייצג בבית המשפט את האינטרסים של קבוצה זו.
