האגודה לזכויות האזרח הציגה היום את הדו"ח השנתי שלה בדבר מצב זכויות האדם בישראל. מהדו"ח עולה, כי המגמה הבולטת בשנת 2002 בקרב מקבלי ההחלטות הייתה צימצום הזכויות האזרחיות והכלכליות כאחת, בעיקר בקרב האוכלוסיות המוחלשות. הדו"ח נכתב על-ידי נעמה ישובי, מנהלת מרכז המידע באגודה לזכויות האזרח.
לצד ההתרעות על הפרות זכויות האדם החמורות בשטחים, מדגיש הדו"ח את הפגיעות הקשות בזכויות האדם של הקבוצות המוחלשות ביותר באוכלוסיה: עולים חדשים, קשישים, אנשים בעלי מוגבלות, מובטלים, ערבים, עצורים,עובדים זרים וילדים. כך, למשל, אישרה הממשלה הנוכחית מחדש דפוס אפליה שבוטל בשנות התשעים וקיצצה כ- 20% משיעור קיצבאות הילדים שהוריהם לא שירתו בשירות בטחוני או לאומי. כמו כן, הוחרפה מגמת הצמצום הדרסטי של הזכאות לדמי אבטלה.
אם בשנים קודמות הצביעה האגודה על זיקה מדאיגה בין מצבו הכלכלי של האדם לבין נגישותו לשירותי בריאות, השנה מפנה האגודה את תשומת הלב לזיקה ההולכת וגוברת בין מצב כלכלי לנגישות למערכת המשפט. הדו"ח מציג מקרים, בהם צמצום הזכויות לסיוע משפטי בעניינים אזרחיים ולייצוג בידי סנגור בעניינים פליליים, גרם לכך, שאנשים שחירותם נשללה באשפוז פסיכיאטרי כפוי, בהליכי הוצאה לפועל, או במעצר משטרתי, "נופלים בין הכסאות" משום שידם אינה משגת לשכור עו"ד אך הם אינם זכאים לייצוג מטעם המדינה. לכך נוספים ביטול המימון של תרגום בדיונים משפטיים בתיקים אזרחיים, והעלאה ניכרת של האגרה המוטלת על עתירות בעניינים שונים, בעקבות העברת הסמכות בעניינים אלה מבית המשפט העליון לבית המשפט לעניינים מינהליים.
הוחרפה אפליית האזרחים הערבים בישראל – תוכניות ממשלתיות לצמצום פערים בין יישובים יהודיים לערביים אינן מיושמות והתקציבים, שאמורים היו לעלות, על פי התוכניות הללו, יורדים. אזרחי המדינה הערבים מהווים את מרבית הנפגעים מהחלטת הממשלה בעניין הקיצוץ בקיצבאות הילדים, ומהחלטות ומגמות נוספות המפורטות בדו"ח.
עוד מתוארות בדו"ח המגבלות שמטילה הממשלה, בהנהגת משרד הפנים, על התאזרחותם של זרים הנישאים לאזרחים ישראלים, הפוגעות בזכותן של משפחות לחיות בצוותא ומפרידה ילדים מהוריהם ובני זוג זה מזו. שיאה של מדיניות זו השנה היה בהחלטת שר הפנים אלי ישי, להקפיא את הטיפול בבקשות התאזרחות של בני זוג ממוצא ערבי. ההחלטה אושרה בידי הממשלה, תוך יצירת אפליה בין בני זוג של אזרחים יהודים ובני זוג של אזרחים ערבים, ובאופן הזורע פחד ומטפח שנאת זרים וגזענות. האגודה עתרה לבג"ץ נגד החלטה זו. בעתירה נוספת, שהגישה בשם ארבע משפחות, דרשה האגודה להעניק מעמד חוקי בישראל לבני זוג זרים שהתגרשו ויש להם ילדים קטינים, ומשרד הפנים מבקש לגרשם מהארץ. האגודה גם ממשיכה לפעול בניסיון לסכל יוזמות חקיקה שנועדו להגביל מאוד את האפשרות של אזרח זר שנישא לאזרח ישראלי לקבל אזרחות ישראלית.
השנה פורסם תיקון לתקנות מרשם האוכלוסין שביטל את החובה לרשום את פריט ה"לאום" בתעודת הזהות. בהתחשב בעובדה שסעיף זה סייע בידי המבקשים להפלות בין יהודים לערבים, האגודה רואה בתיקון זה צעד חיובי מבחינת זכויות האדם.
עוד עולה מהדו"ח, כי למרות צעדים שונים לשיפור תנאי הכליאה בישראל, עצירים שהם בחזקת חפים מפשע עדיין כלואים במתקני מעצר משטרתיים בתנאים תת-אנושיים, המנוגדים לחוק באופן מוחלט. שטח המחיה לאסיר בבתי הסוהר בישראל עומד על חצי משטח המחיה לאסיר בבריטניה וכשליש משטח המחיה לאסיר בספרד.
בעוד שביקורת שיפוטית על מעצר פלילי מתקיימת כיום בתוך 24 שעות מהמעצר, נשללת חירותם של חייבי ההוצאה לפועל, ושל זרים השוהים בארץ ללא היתר למשך זמן רב, לעיתים אף שבוע ולמעלה מכך, עד להבאתם בפני ערכאה שיפוטית.
הדו"ח מתריע, כי השנה גברה הנטייה להגביל את חופש הביטוי. בחודשים האחרונים היכתה מגמה זו שורשים גם במוסדות האקדמיה והתקשורת, שבסיס קיומם בזכות לחופש המחשבה והביטוי.
בעניין הפרות זכויות האדם בשטחים, קובעת האגודה לזכויות האזרח, כי במהלך פעולות צה"ל בשטחי הרשות הפלסטינית, ובמיוחד מאז תחילת מבצע "חומת מגן" במארס 2002, הופעל כוח בלתי-פרופורציונלי שפגע באוכלוסייה האזרחית באופן קשה, ללא הצדקה. הדו"ח מתאר פגיעות בזכות לחיים ולשלמות הגוף, בזכות לטיפול רפואי ובחופש התנועה, בין היתר באמצעות מניעת אספקת מזון, תרופות וציוד, הריסת בתים – לעתים על יושביהם, ותשתיות, התעללות בעצורים, ביזה ועוד. הדו"ח משקף רק חלק קטן מהתמונה, וזאת מאחר שצה"ל מנע גישה של עיתונאים ופעילי זכויות אדם לאזור הלחימה, דבר שהגביל ביותר את זרימת המידע וחייב את האגודה וארגוני זכויות האדם האחרים להישען על דיווחים טלפוניים בלבד, ללא יכולת להצליב את המידע או לבדוק אותו בשטח. פניות למערכת הביטחון הביאו במקרים אחדים לפתרון נקודתי, ובמקרים רבים אחרים נותרו פניות אלו ללא מענה.
האגודה תעביר את ממצאי הדו"ח למקבלי החלטות וקובעי המדיניות בישראל.
