שרת המשפטים הודיעה על תזכיר חוק שיביא להפסקת סיוע משפטי במימון המדינה ל"מסתננים". יש רק בעיה אחת: כבר עשור לא מממנים להם סיוע. אבל היי, אם אפשר להציג אותם כנצלנים וסחטנים, אז למה לא?
זה יותר מעשור שהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים לא מעניק ייצוג למי שאינם אזרחים או תושבים. הוא לא מסייע למהגרי עבודה בתביעות נגד מעסיקים שפגעו בהם, לא מסייע לאימהות לתבוע מזונות עבור ילדיהן, לא מסייע לדיירים לתבוע בעלי בתים שרימו אותם, לא מסייע לנפגעי עבודה לתבוע את הביטוח הלאומי, לא מסייע לקורבנות עבירה לתבוע את תוקפיהם ולא מסייע למהגרות שנקלעו לחובות בהוצאה לפועל.
את מי בכל זאת מייצגים? מתי מעט. קורבנות עבדות וסחר בבני אדם בגלל שחייבים, ילדים בלתי מלווים במעצר, כי בית המשפט הורה, ותושבי מדינות שחתומות על אמנה שעוסקת בעזרה משפטית – מדינות שמהן כמעט לא מגיעים מהגרים לישראל. כל היתר – לא. כלום ושום דבר.
למה? מבקר המדינה סיפר בדו"ח שפרסם ב-2010 שבאגף לסיוע משפטי דווקא חשבו שהחוק מחייב לתת סיוע לכל אדם שזכאי לכך על פי המבחנים הרגילים של חוסר יכולת כלכלית וסיכוי משפטי. עו"ד יוכי גנסין, שייצגה את המדינה בעתירות בענייני הגירה, סברה שלא. הביאו את המחלוקת למנכ"ל משרד המשפטים ובהמשך ליועץ המשפטי לממשלה. הם לא הכריעו, ובינתיים – לא מייצגים. גם דו"ח מבקר המדינה בעניין לא הועיל.
ארגוני זכויות האדם עתרו לבג"ץ ודרשו שהאגף לסיוע משפטי ייצג מהגרים ששוהים בישראל בנושאים שהוא מטפל בהם. משרד המשפטים הודה בתגובה שעל פי לשונו של החוק כיום יש בסיס לעתירה, אבל הוא יפעל לתקן את החוק ולקבוע במפורש שלא יינתן סיוע למי שאינם אזרחים או תושבים, אלא במקרים יוצאי דופן. זה היה לפני חודשים, הדיון נקבע לשבוע הבא, ומאז לא עשו דבר. כעת, שבוע לפני הדיון, הודיעה שרת המשפטים איילת שקד שיפורסם תזכיר חוק.
הנפגעים העיקריים מחקיקה שכזו, אם תאושר, הם מהגרי העבודה שישראל מזמינה לעסוק פה בענפי הסיעוד, החקלאות, הבניין, התעשייה והשירותים. הם הקבוצה המרכזית שלא מקבלת סיוע, ולא תקבל אם החקיקה תתקבל.
רק שעליהם לא מדברים. התזכיר עוד לא פורסם, ושקד מיהרה לתקשורת עם כותרת: היא תמנע סיוע משפטי מ"מסתננים". "מדינת ישראל לא צריכה לממן סיוע משפטי למסתננים אליה", אמרה. "מצד אחד המדינה מדברת על הצורך בהוצאת המסתננים הבלתי חוקיים מישראל ומצד שני מעניקה להם הטבות שחורגות מזכויות בסיסיות, כמו סיוע משפטי על חשבון המדינה. בשנים האחרונות מסתננים רבים ניצלו פרצה בחוק הסיוע המשפטי והציפו את המערכת בבקשות לסיוע משפטי. הסאגה הזאת תיפסק בקרוב".
אלא שהסאגה הזו מעולם לא הייתה. שום דבר לא ניתן – לא זכות ולא הטבה – משום שמאז 2006 לא נותנים סיוע. אבל אם יש הזדמנות להוסיף ולהסית נגד מבקשי מקלט אפריקנים, ולספר שחוץ מכל הרעות האחרות שמיוחסות להם הם גם נצלנים וסחטנים, אז למה לא?
מבחינת שקד זה win win. גם עשתה סיבוב שקרי על הגב של ה"מסתננים" וגם הכניסה למהגרי העבודה. זו לא הפעם הראשונה שהיא מתגייסת לעזור למעסיקים עושקים. לדרישת חקלאים בבקעה, שנתבעו על ידי עובדיהם הפלסטינים ונאלצו לשלם להם, היא התקינה תקנה הקובעת שעובד שאינו ישראלי שמגיש תביעה לבית הדין לעבודה מחויב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המעסיק במקרה שיפסיד, אם המעסיק רק מבקש זאת.
התקנה הזו הותקנה אף שלא הובא בפניה ולו מקרה אחד שבו עובד הפסיד או חויב בתשלום הוצאות למעסיק, ולא הייתה דרך לגבות אותן. מעסיקים פוגעניים של עובדים שאינם ישראלים ודאי ימצאו דרך להודות לשקד גם על החקיקה שהיא מקדמת כעת.
עודד פלר הוא מנהל המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח בישראל
