היום (25.2.2018) החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת חוק שלפיה עתירות העוסקות בשטחים, הנידונות כיום כולן בבג"ץ, יידונו בחלקן בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. האגודה לזכויות האזרח מזהירה מפני הפוטנציאל לפגיעה חמורה בזכויות האדם של האוכלוסיה הפלסטינית, ומפני הניסיון לשנות את מהות ואופי השליטה הישראלית בשטחים הכבושים.
במכתב ששלחה האגודה למשרד המשפטים בעניין תזכיר החוק נכתב, כי השליטה הצבאית בגדה המערבית מייצרת פגיעות בוטות ורחבות בזכויות האדם של הפלסטינים, שמולן עומדים הפלסטינים בידיים ריקות ונטולי אפשרות התגוננות מלבד הפנייה לבית המשפט הישראלי.
כשמדובר בהגנה על אוכלוסיה הנתונה במצב כה פגיע של שלטון צבאי, יש צורך שענייניה יובאו בפני בית המשפט שיש בידיו את הכוח הרב ביותר להגביל את הפגיעה. בית המשפט העליון הוא הערכאה בעלת הסמכויות, המעמד והעצמאות הגדולים ביותר בישראל, ואשר קובעת הלכה המחייבת את הרשויות באופן המשמעותי ביותר. לעמדת האגודה יש להמשיך את המצב הקיים שבו עתירות שטחים נידונות בפני בג"ץ, ולהתנגד לניסיון המונע מאינטרסים פוליטיים להשוות עתירות אלו לעתירות מינהליות הנידונות בתוך ישראל.
בנוגע לטענת המצדדים בהצעת החוק כי היא תוכל לפתור את בעיית עומס התיקים על בית המשפט העליון, אומרים היום באגודה כי לא יעלה על הדעת שפתרון בעיית העומס תתבצע על חשבונם ועל גבם של הפלסטינים – מי שנתונים לכיבוש צבאי מחוץ לגבולות המדינה ומודרים לחלוטין ממערכת החוק והמשפט בישראל.
רונית סלע, מנהלת היחידה לזכויות האדם בשטחים הכבושים: "מדובר במהלך פוליטי מסוכן של ממשלה שמנסה לטשטש בכוונה את ההפרדה המהותית והחוקית בין ישראל הריבונית, המוגדרת דמוקרטיה, לבין השטחים הכבושים, בהם מתקיים משטר צבאי. מאחורי ניסיונות אלו, שמכונים צעדי סיפוח, אין שום כוונה להחיל מהותית את החוק הישראלי בשטחים, שכן אין לממשלה רצון להעניק לפלסטינים את אותן הזכויות המגיעות למתנחלים. במקום זאת היא מבקשת להחליש את הביקורת השיפוטית על המשטר הצבאי, ולהתעלם מהזכויות ומההגנות המגיעות לפלסטינים על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי החל בשטח כבוש".
