האיום על ניתוק השכונות הפלסטיניות מירושלים הוא עוד ביטוי לאופן שבו ממשלות ישראל מפקירות אותן
אישורה בכנסת של הצעת החוק "ירושלים מאוחדת", שלפיה כל החלטה שתתקבל בנוגע לשטחי ירושלים, גם במקרה של הסדר מדיני, תחייב הסכמה ברוב שך 80 חברי כנסת, גרם לתושבי ירושלים להתעורר שלשום מבולבלים. ערב לפני, נדמה היה שאוטוטו ממשלת ישראל מפצלת את צפון העיר ומקימה שם רשות מוניציפלית חדשה שתנהל את השכונות הפלסטיניות שמעבר לחומת ההפרדה. אלא ששעות ספורות לפני ההצבעה הסופית בכנסת על התיקונים לחוק יסוד: ירושלים – שאמורים היו בין היתר לסלול את הדרך למהלך הפיצול – החליטו בבית היהודי לתקן את התיקון.
האיום המיידי הוסר. כעת, אם הממשלה תרצה לפצל את ירושלים, היא תיאלץ בכל זאת לקדם את המהלך באמצעות חקיקה של הכנסת. אולם עתידם של 140,000 תושבי ותושבות השכונות שמעבר לחומה עדיין נותר לוט בערפל. האם הממשלה תקדם הצעה כזו? ואם כן, מתי? האם הכנסת תסכים לאשר אותה? איך ייראה הקשר שלהם לירושלים אחרי הפיצול? האם מעמדם ישתנה? לשאלות אלו אין תשובות.
כמו בסבבים קודמים, התושבים הפלסטינים בירושלים חיים בעמימות ובחוסר ודאות. מעל ראשיהם מתקבלות החלטות וננקטים צעדים על ידי ממשלה שלא מייצגת אותם ועל ידי כנסת שאליה הם לא זכאים לבחור. מדובר בהחלטות בעלות השלכות עצומות על חייהם ועל זכויותיהם, אולם אין לתושבים שום דרך להשפיע. כך נראית "דמוקרטיה" גרסת ירושלים המזרחית.
חוסר הוודאות קשה במיוחד לתושבי השכונות והמובלעות שמעבר לחומת ההפרדה. מאז שהוקמה החומה לפני למעלה מעשור בתוואי שהפריד שכונות ירושלמיות משאר חלקי העיר, נעלמו מאזורים אלו עיריית ירושלים, המשטרה, משרד החינוך והרשויות האחרות. הן הפקירו את השכונות, אף שהחוק מחייב אותן להעניק שירותים לתושביהן. כתוצאה מההפקרה, מערכות הביוב והמים קרסו, אמבולנסים הפסיקו להיכנס, מצב הכבישים והתשתיות הפך בכי רע, ואילו הפשע, הנשק והסמים משגשגים.
תומכי היוזמה לפיצול השכונות מהעיר, ובראשם השר לענייני ירושלים זאב אלקין, טוענים כי היא תביא סוף להפקרת השכונות. אלא שאין חכם כבעל ניסיון: לפני יותר מעשור, במסגרת עתירות שהגישו התושבים לבג"ץ, הבטיחה המדינה לשופטים שהקמת החומה לא תפגע במעמד התושבים בשכונות אלה ובשירותים שהם מקבלים. אך ההבטחות לא קוימו מעולם, והשכונות הפכו לשטח הפקר.
אפשר להניח במידה רבה של ביטחון שהיוזמה לנתק אותן מירושלים לא תשפר את מצב השכונות, ואפילו תדרדר אותו. האמנם יגיעו תקציבים חדשים לרשות המקומית החדשה? הרי גם לפני עשור הובטחו תקציבים במסגרת החלטות ממשלה והבטחות לבג"ץ. הם אף פעם לא ניתנו, שכן תקציבים לאוכלוסיה פלסטינית-ירושלמית כמעט אף פעם אינם בנמצא. הקמת רשות מקומית חדשה תהיה מהלך נוסף שיביא להגברת הכאוס, העוני והאלימות בירושלים, בדיוק כמו שאירע בעקבות הקמת החומה, ובלא כל השקעה והתחשבות בחיי האנשים המתגוררים באזור.
בהחלטות של ממשלות ישראל לדורותיהן, אין מקום לשיקולים שנוגעים לרווחתם ולזכויותיהם של תושבי ירושלים המזרחית. כך היה בהחלטה להקים את חומת ההפרדה, וכך בהצעה לפצל את השכונות. בעניין הזה אין בלבול כלל.
הכותבת היא מנהלת יחידת שטחים באגודה לזכויות האזרח
פורסם במעריב ב-4.1.2018
