על פי הערכות זהירות, כ-45% לפחות מכלל העובדות והעובדים במשק – למעלה ממיליון איש ואישה – משתכרים על בסיס שעתי, כלומר – שכר העבודה שלהם אינו נקבע על בסיס משכורת חודשית קבועה, אלא על בסיס שעות העבודה. עבור המעסיקים, העסקת עובדים במתכונת שעתית היא דרך להקטין את עלויות ההעסקה ולתת לעובדים סל זכויות הנמוך מהסל המינימלי הקבוע בחוקי המגן. עבור העובדים, משמעה פגיעה מתמשכת בזכויותיהם.
עובדות ועובדים שעתיים משתכרים על פי רוב פחות מעמיתיהם במשכורת חודשית. פעמים רבות הם לא יודעים מה יהיה גובה שכרם עד ליום התשלום. הם לא מקבלים תשלום עבור ימי חג, וזכויותיהם נפגעות גם בעת ניצול ימי חופשה על פי חוק, בהודעה מוקדמת לפני פיטורין, ביציאה לחופשת לידה ועוד.
חלק ניכר מהבעיה נובע מחוקי העבודה בישראל, שאינם מונעים פגיעה בעובדים במתכונת זו. לכן, יש לפעול בדחיפות לשינוי מעמיק של חוקי העבודה: להעלות את שכר המינימום לשעה, לקבוע פיצוי עבור חגים, להשוות את פרק הזמן להודעה לפני פיטורין ולהגן על עובדות בהריון. כך, הפגיעה בעובדים תצטמצם והתמריץ להעסקה שעתית ירד.
פניית פורום זכויות עובדים לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, יולי 2017
שעה (לא) חופשית – נייר עמדה של הפורום לאכיפת זכויות עובדים (pdf) | תקציר נייר העמדה (Word)
חברי הפורום לאכיפת זכויות עובדים: האגודה לזכויות האזרח בישראל | איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי | קו לעובד | שדולת הנשים בישראל | הקליניקה לזכויות עובדים אוניברסיטת ת"א
