אם אדם רוצה להפלות, שיתכבד ויפעל בעצמו, ויסתכל לאדם שלו הוא מסרב למכור את הדירה בלבן של העיניים
מה אמור לעשות מתווך נדל"ן, שבעל הבית מבקש ממנו למכור את הדירה רק למי שנמנה עם לאום או דת מסוימים, או "לסנן" פניות על בסיס זהות מינית, מוגבלות או ארץ מוצא? האם חובת הנאמנות ללקוח, בעל הנכס, מחייבת אותו לשתף פעולה עם הדרישה המפלה או שמא חובתו דווקא לסרב בנימוס, ולהתנות את מתן השירות באי־אפליה?
כשמדובר במתווך המייצג חברת בנייה, מבחינת החוק המצב די ברור — לחברה מסחרית אסור להפלות והיא אינה יכולה להיעזר במתווך בביצוע האפליה. אם יעשו זאת, החברה והמתווך יהיו חשופים לסנקציות. ואולם, מה קורה כשהמתווך המייצג אדם פרטי המוכר דירתו? ההבדל הוא משמעותי, שכן נהוג להבחין בין איסור האפליה המוטל על עסקים לבין אדם פרטי, שלרוב המדינה אינה מתערבת בשיקוליו, גם אם הם מפלים. יש הצדקות טובות לחייב גם אדם פרטי להימנע מאפליה, אך הצעות חוק ברוח זו עדיין לא התקבלו.
לכן, בהנחה שמותר לאדם פרטי להפלות, איפה זה שם את המתווך? שאלה זו חיונית בחברה המבקשת למגר תופעות של אפליה בתחום המגורים, ולהבטיח לכל אחד זכות לבחור את מקום מגוריו בלי שיישפט על בסיס לאומו, מוצאו, זהותו המינית או מוגבלויותיו. אם רוצים למגר את תופעות האפליה בשוק המגורים, לא ניתן להתעסק רק בדירות שנמכרות על ידי קבלנים, וחיוני לעסוק גם בדירות הפרטיות, מיד שנייה, שהן כ–75% מכלל הדירות הנמכרות, חלק הארי מהן באמצעות סוכנויות התיווך.
עמדת האגודה לזכויות האזרח היא שמתווך נדל"ן, ככל נותן שירותים, מחויב להימנע מאפליה במתן שירותי התיווך. זאת גם מכוח כפיפותו הישירה לחוק איסור האפליה במוצרים ושירותים, אך גם מכוח חובותיו כאיש מקצוע. מתווכי הנדל"ן פועלים ברישיון מהמדינה, וכפופים לחובות מקצועיות של התנהגות מקובלת והגונה, מתן מלוא המידע ואיסור על התנהגות שאינה הולמת את המקצוע. כשהמתווך מתחמק ממכירת דירה לאדם רק בשל השתייכותו הקבוצתית או משתף פעולה עם דרישה גזענית מצד בעל הנכס, הוא פוגע באמינות ובמקצועיות של כלל המתווכים.
המדינה, המעניקה את הרישיון לתיווך נדל"ן ומפקחת על המקצוע, גם אינה יכולה לעמוד מנגד מול אפליה. לכן, אחת מההמלצות החשובות של דו"ח ועדת פלמור למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, היתה להעמיד לדין משמעתי מי שעובד במקצוע המחייב רישיון מהמדינה אם הוא מפלה או נוקט גזענות, על בסיס האיסור על התנהגות בלתי־הולמת. תיווך נדל"ן צריך להיות הסנונית הראשונה באכיפת המלצה זו.
לכן, על רשמת המתווכים להנחות את ציבור המתווכים כי גזענות לא מתווכים, וכי על מתווך לסרב לדרישות מפלות, שכן אחרת הוא עובר עבירת משמעת.
אמנם בעלי הדירות יוכלו עדיין למכור את הדירה בעצמם, בלי מתווך, ולסנן מטעמים מפלים. אך אם אדם רוצה להפלות, אין צורך להקל עליו את החיים ולגרור את המתווך למעשה האפליה. שיתכבד ויפעל בעצמו, ויסתכל לאדם שלו הוא מסרב למכור את הדירה מטעמים מפלים בלבן של העיניים במקום להסתתר מאחורי המתווך. אולי לפתע הוא גם יראה שם את האדם ולא רק את הסטראוטיפ.
הכותב הוא עורך דין, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח בישראל
