50 שנה לכיבוש. 50 שנה ישראל בלי גבולות. בלי גבולות זה בלי אחריות ובלי זכויות. אז איפה עובר הגבול?
נסו לצייר את גבולות מדינת ישראל. איך נראה הציור שלכם?
האמת, מאז יוני 1967 נהיה יותר ויותר קשה לצייר את גבולות המדינה. המדיניות כלפי השטחים היא פקעת ענקית של סתירות ושל הסתרות. הפוליטיקאים מצהירים "אריאל היא ישראל", אבל יש מפקד צבאי ששולט בשטח שבו נמצאת אריאל. הסטיקרים הכריזו "דין נצרים כדין תל אביב", והנה נצרים פונתה, ויחד עם זאת, שליטה ישראלית ברצועת עזה לא נעלמה. שמענו ש-"יש"ע זה כאן", אבל מרבית בני האדם המתגוררים "שם" אינם אזרחים של המדינה "כאן". ומי שנוסעת ברחובות "ירושלים המאוחדת" יודעת היטב מתי היא בצדה האחד, המערבי, ומתי בצדה השני, המזרחי.
הסתכלו על תמונת המציאות, על הציור שציירנו, וחפשו את הגבולות. זה נראה לכם הגיוני? בחסות טשטוש הגבולות, סיפוח/כיבוש, שם/כאן, שלנו/שלכם, נכנסנו/יצאנו, סובלים הפלסטינים מהפרות זכויות אדם בלתי נסבלות כבר 50 שנה.
כמה סבל נוסף ייגרם למיליוני בני אדם עד שנבין שמדינה בלי גבולות = אנשים בלי זכויות?
