הגזענות היא תופעה ההולכת ומתרחבת בחברה בישראל, אשר ביטוייה קשים ופוגעניים. התפשטות הגזענות לא רק שפוגעת בכבודם של אנשים רבים מקבוצות אוכלוסייה שונות, אלא מהווה סכנה למרחב הדמוקרטי במדינה. גם אם אין לה אחריות בלעדית לנושא, למערכת החינוך תפקיד מרכזי במאבק בגזענות, ועליה להעמיד את הנושא בראש סולם העדיפויות.
כבר בשנת 2010 הצביעה האגודה על יישום חלקי ובלתי מספק של דוח ועדת קרמניצר משנת 1996, ושל דוח "חינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים בישראל" משנת 2009, ועל תפיסה צרה וחלקית ביותר של חינוך לדמוקרטיה ולזכויות אדם במערכת החינוך. ממצאי דוח מבקר המדינה שפורסמו לאחרונה מעידים כי לא הרבה השתנה. משרד החינוך הכריז אמנם על תכנית חינוכית חשובה למאבק בגזענות, אך עד כה לא ברור איך היא תיושם, מה התקציבים העומדים לרשותה ואיך יחולקו. נוסף על כך חסרים בה מרכיבים חיוניים.
בפנייה לוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת קוראת האגודה לשר החינוך ליזום מהלך מערכתי מקיף לחינוך לחיים משותפים, וליישמו תוך הקצאת משאבים הולמת. בפנייה מדגישים שרף חסאן, מנהל מחלקת החינוך באגודה, ודבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה, כי הכנת תכנית פעולה מערכתית ארוכת טווח ומחייבת, בהתאם להמלצות מבקר המדינה, עשויה להיות צעד ראשון בכיוון חיובי; אך ללא הקצאת תקציבים וכוח אדם ייעודי, כפי שהורה המבקר, מאמצים אלה יוותרו ללא תוחלת. על כן דרושה בהקדם התייחסות רצינית למסקנות דוח מבקר המדינה בנושא חינוך לחיים משותפים ומניעת גזענות, ויישום המלצותיו.