הפתרון למצב הקשה בו אבות ואמהות פורקים את זעמם ברחבי הרשת הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה
בשנים האחרונות הרשת מלאה באתרים, בבלוגים ובדפי פייסבוק שבהם הורים שילדיהם נלקחו מהם על ידי מערכת הרווחה פורקים את כעסם וצערם על עובדות סוציאליות. לפעמים הם בהחלט עוברים את הגבול, אבל האמת היא שגם למשרד הרווחה עצמו יש חלק בכך. רק לאחרונה הגישה פרקליטות המדינה תביעה בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות נגד שלושה פעילים בשם פקידה בכירה במשרד הרווחה. התביעה פורשת התבטאויות קשות, נוטפות שנאה ובעלות היבטים מגדריים מבזים ומקוממים. הביקורת שמוטחת בעובדות הסוציאליות לעתים חוצה את הגבול שבין ביקורת לגיטימית לבין התבטאות אסורה. אלא שכתב התביעה מתעלם, ולא בכדי, מדבר אחד חשוב – והוא שלמשרד הרווחה יש אחריות רבה מאוד לדינמיקה הזאת.
הבעיה היא שלאנשים מסוגם של הנתבעים אין כל ערוץ או דרך להשמיע את הביקורת שלהם על משרד הרווחה ועובדיו, אפילו כשהדבר נוגע לפעולתם בנוגע לילדיהם. כיום ניתן להוציא ילדים מבית הוריהם בלי הליך הוגן, ולו הבסיסי ביותר. להורים אין זכות ערר ואין כמעט ייצוג משפטי, לא בתוך המערכת ולא בבית המשפט. מנגד, יש הפעלת כוח וסמכות כדי לסחוט הורים שייתנו הסכמתם לטיפול מסוגים שונים.
למעשה, במשרד הרווחה, האחראי לטיפול פרטני בחייהם של מאות אלפי אנשים בישראל, אין נציב קבילות, ואין שקיפות אלמנטרית או בקרה רצינית. גם אין לו כל רצון שיהיו כאלו, והוא מתנגד לכך באופן עקבי. הסיבה להתנגדות פשוטה: הוא לא מעוניין לוותר על הכוח העצום שיש לו לעומת האוכלוסיות הכי פגיעות במדינת ישראל – עניים, בעלי השכלה נמוכה וחסרי מעגלי השפעה ותמיכה חברתית, שמהווים את האנשים השקופים בחברה הישראלית. על רקע זה, למשרד הרווחה יש אחריות לכך שזכויות בסיסיות של בני אדם, הורים וילדים, נפגעות, וגם להפקרה של העובדות הסוציאליות, לאלימות מילולית ופיזית פסולה ומגונה שמופנית אליהן, בין השאר, על הבמה היחידה שקיימת לביקורת כזאת – רשת האינטרנט.
העובדות הסוציאליות הן הראשונות שצריכות להתקומם על כך שבמדינת ישראל יש מערכת שעובדת בצורה שאינה הולמת מדינת חוק שבה לכל אדם זכויות בסיסיות. הן שצריכות לדרוש הגנה אמיתית על שלומן ועל יכולתן למלא את תפקידן במקצועיות לטובת האוכלוסייה שהן משרתות. טעות היא להתעלם מכך שהשתקת ההורים תפגע בעובדות הסוציאליות מכיוון שהתסכול והכעס מוצאים את פורקנם במקום היחיד שבו ניתן לעשות זאת, במשולב עם לא מעט ביקורת לגיטימית.
הפתרון למצב הקשה הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה, כפי שהמליצו גורמים מקצועיים בעבר. נציבות זו צריכה להיות חיצונית ועצמאית, ועליה לטפל בתלונות של אנשים מסוג הנתבעים ועוד עשרות אלפים כמוהם. יש לכונן בחקיקה מנגנון מודרני, שהולם מדינת חוק ומגן על זכויות האדם של כל המעורבים בהליכים בתוך מערכת הרווחה. הדבר הזה הוא בראש ובראשונה אינטרס מובהק של מערכת הרווחה ועובדיה, והוא יעיל וצודק פי כמה מניהול הליכים בבתי משפט.
הכותבת היא ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח
