ב-26.6.2016 פנינו לוועדת הכלכלה של הכנסת וביקשנו ממנה שתחזור בה מהאישור שנתנה לתיקון לחוק הספאם. בהתאם לתיקון יחולו כל ההגבלות, שנקבעו בעבר על הפצת פרסומות מסחריות, גם על "הפצת רעיונות" ועל בקשת תרומה של פעילים וארגונים חברתיים בתחומי עשייה מגוונים: סיוע לנזקקים, הגנת הסביבה, צער בעלי חיים ועוד.
חוק הספאם שנחקק בשנת 2007 התמקד בפרסומת מסחרית ובקידום מכירות, שהיוו ומהווים גם היום את עיקר תופעת הספאם. החוק הטיל הגבלות קשות על עסקים וחברות מסחריות שמבקשות לקדם את עסקיהן, וקבע ברירת מחדל שלפיה חל על "מפרסם" איסור לשלוח "דבר פרסומת" לנמען, שלא נתן הסכמתו לכך מראש ובכתב (מודל הסכמה של opt in).
היוזמה לתיקון החוק נועדה להתמודד עם תופעה של שיחות טלפון מוקלטות שמגיעות מקברי צדיקים. אבל במקום לטפל רק בהטרדות הטלפוניות, התיקון מעתיק את כל ההגבלות שנתפרו לפי המידה של עסקים ומטיל אותם כמות שהן על החברה האזרחית ואפילו של יחידים. החריג היחיד שהוכנס לתיקון לפי דרישת הממשלה – שהחוק לא יגביל מסרים של פוליטיקאים ותעמולת בחירות.
בנייר העמדה שהעברנו לוועדה הסברנו, שחופש הביטוי המסחרי נמצא בתחתית המדרג הערכי והנורמטיבי של חופש הביטוי, ורק בשל כך היה אפשר להגביל את הפרסומות המסחריות באורח קשה כל כך. לעומת זאת, שעה שמדובר בהפצת רעיונות ובבקשות תרומה למטרות חברתיות – ראוי למצוא הסדר אחר, שיהיה מאוזן יותר, ולאפשר לפעילים ולארגונים לפנות לציבור הרחב, כל עוד הנמען אינו מבקש מהם לחדול מכך (מודל הסכמה של opt out). הבחירה בין מודל הסכמה של opt-in לבין מודל של opt-out היא קריטית לאור מחקרים שהראו באופן חד משמעית, שאנשים אינם נוטים לתת הסכמה מפורשת ואקטיבית גם אם הם נוטים להסכים, ו"נוכח ההעדפה האנושית שלא להחליט ולהעדיף את ברירת המחדל".
מוסכם על הכול, שגם הפצת רעיונות בנושאים החשובים ביותר או גיוס תרומות למטרות נשגבות אינם מצדיקים הפקרה של הזכות לפרטיות. אפשר וראוי להגביל את השימוש במתקני התקשורת באופן מאוזן ומידתי, אך לבטח לא באופן שבו עושה זאת התיקון החדש. חופש הביטוי בעניינים פוליטיים וחברתיים זוכה בדין "להגנה המרבית", וכדי להצדיק את הפגיעה בו "נדרשת בחינה קפדנית והדוקה". התיקון אושר בלא שנערכה בחינה כזו, ויש בו פגיעה שאינה מידתית בחופש הביטוי.
בכתיבת נייר העמדה סייע עודד רון.
מכתבו של עו"ד אבנר פינצ'וק לוועדת הכלכלה של הכנסת
