בג"ץ 4044/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים
עו"ד: משכית בנדל
ביום 19.5.2016 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לעגן בחקיקה ראשית את פעולתן של ועדות ההחלטה הפועלות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות (ועדות לתכנון טיפול והערכה). כן דרשה האגודה לקבוע, כי פעולתן תהלום אמות מידה של הליך מנהלי תקין, ובמסגרתו תינתנה הגנות על זכויות האדם של הבאים בשעריהן.
בעתירה נטען כי למרות חשיבותן של ועדות ההחלטה והתפקיד המכריע שהן ממלאות בהחלטה על הוצאת ילד מבית הוריו וממשמורתם, באופן זמני או לצמיתות, פעולתן אינה מוסדרת כלל בחקיקה. בחוקים המרכזיים בתחום אין זכר לוועדות החלטה ולפעולתן, והן אף פועלות בסתירה לחוקים אלה. מרבית פעולת הוועדות נעשית בהיעדר הסמכה בחוק ועל בסיס נהלים בני עשרים שנה, שגם הם אינם מקוימים כראוי.
המשפחות שעניינן נדון בוועדות הן העניות, המודרות חברתית והפגיעות ביותר במדינת ישראל – הורים קשי יום, לעיתים קרובות נשים חד הוריות, שבשל נסיבות חייהם ובהיעדר מערכות תמיכה מתקשים לספק לילדיהם מסגרת מגוננת ומיטיבה. דווקא הורים אלו הם הזקוקים להגנה המרבית האפשרית על זכויותיהם בהליך, אלא שבפועל המצב הוא הפוך – נשללות מהם הגנוֹת בסיסיות העומדות לכל אדם בבואו בפני רשות שדנה בעניינו.
העתירה פרשה בהרחבה את הליקויים בהליך המתקיים בוועדות, ואת הפגיעות בזכויות האדם של הורים וילדיהם. ההורים אינם מקבלים הכנה הולמת לדיון ואת החומרים שעליהם מתבסס הדיון; דיונים מתקיימים לעתים בהיעדר ההורים, וככלל בהיעדר הילדים; מערכת הרווחה אוסרת על ייצוג משפטי להורים בוועדות; הדיונים מתועדים באופן חלקי ולקוי; הפרוטוקול וההחלטה לא נמסרים להורים ואין להם אפשרות לערער על ההחלטות. גם במקרים שההורים מסכימים לטיפול המוצע בוועדה, יש והסכמתם ניתנת מבלי שהם מבינים את השלכותיה, ותוך ניצול כוחה של המערכת לפקח על תפקוד המשפחה ולהעניק להורים הטבות או לשללן.
נוסף על כך, החלטות הוועדות מתקבלות בהיעדר מנגנון כלשהו לקבלתן, ולרוב על פי מידת הדומיננטיות של אנשי הצוות ובאופן שמעלה חשש לשרירות ולהפליה. כמו כן, יש כשלים בהכנת הצוות המקצועי לדיוני הוועדה ונערכים דיונים בהרכב חסר, וקיימים כשלים בביצוע ההחלטות ובמעקב אחר יישומן.
בעקבות העתירה החל משרד הרווחה לקדם הצעת חוק מקיפה ויסודית שתסדיר את פעולתן של ועדות הרווחה. זהו מהלך חשוב ומשמעותי, אך הצעת החוק כוללת איסור מוחלט על ייצוג משפטי להורים, ואף מקשה על האפשרות להיות מלווה על ידי בן משפחה או ידיד. לעמדת האגודה, ייצוג משפטי למשפחות בנסיבות כאלה הוא חיוני, ויש בו כדי לרפא פגמים אחרים בהליך.
ביום 20.9.2018, על רקע התקדמות הליך החקיקה, החליט בית המשפט למחוק את העתירה, תוך שמירת כל טענות העותרים. עד לסיום הליך החקיקה הורה בית המשפט על הקפאת המצב הקיים, שמשמעו שעורך דין יכול להיכנס לוועדות אך לא לטעון בהן.
- נספח: טל חסין, "אמא טובה, אמא רעה: הוצאת קטינים ממשמורת הוריהם מכוח ס' 2(2) ו-2(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך-1960", עבודת גמר לתואר שני, אוניברסיטת תל-אביב, 2011
- נספח: אסנת אנג'ל-רדאי "ועדות תכנון טיפול והערכה, עקרונות ודרכי העבודה, שותפות הורים וילדים, המערכת הממוחשבת, מערכת מתו"ה (מערך –תכנון טפול והערכה)", משרד הרווחה והשירותים החברתיים (2014)
פסק הדין, 20.9.2018
הודעות לעיתונות:
עתירה לבג"ץ: החלטות לקחת ילדים מהוריהם מתקבלות ללא הליך הוגן, מאי 2016
קישורים:
נעמה לנסקי, מנותקים, ישראל היום, 20.5.2016
דנה ירקצי, משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו, וואלה, 5.2.2017
העתירה נכתבה בסיועם של עו"ס איריס זילכה ועורכי הדין מיטל רוסו, עמוס לאור, אמרי זלמן ועמוס ויצמן. תודות לספיר סלוצקר-עמראן ולעודד רון מהמחלקה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח
