הצעת החוק הנוכחית מעניקה כוח מופרז לוועדת הכנסת, שהיא גוף פוליטי, ושלחבריה יש אינטרסים פוליטיים ואלקטוראליים. הם לא מביאים בחשבון את השיקולים המשפטיים או את האיזונים הראויים להגנה על הדמוקרטיה ועל זכויות הפרט
היום (ב') צפויה הכנסת ללכת צעד אחד רחוק מדי. ככל הנראה, היא תעביר בקריאה ראשונה הצעת החוק שתאפשר את הפגיעה החמורה ביותר בדמוקרטיה – הזכות לבחור ולהיבחר, והזכות לייצוג. הצעת חוק יסוד: הכנסת (השעיית חברי כנסת), תעניק לחברי הכנסת סמכויות להשעות או להדיח ח"כים מכהנים מסיבות פוליטיות.
הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד חוקתית במשטר דמוקרטי. בראש ובראשונה, זכות זו מבטאת את זכותו של הפרט להיות אוטונומי, לבטא את השקפתו, להתאגד לשם קידום רעיונותיו, ולבטא את רעיונותיו באופן חופשי במסגרת חופש הביטוי שלו.
כידוע, חופש ביטוי מתבטא דווקא בכיבוד והכללת עמדות הקיצון, שקשה לקבל ולעכל, בהגנה על זכותם של הדוברים ושמירה על הלגיטימיות שלהם, ובהימנעות מהדרתם ודה לגיטימציה שלהם. חברה דמוקרטית וחופשית, אמורה להכיל את כל מגוון הדעות בחברה, לתת להם מקום ולכבדן.
נראה כי החוק המקודם נועד לפגוע בח"כים ערבים שמעשיהם והתבטאויותיהם, לא מוצאים חן בעיני הרוב הפוליטי. רק מה שהאחרונים שוכחים הוא שמחר גם ח"כים אחרים עלולים להיפגע מהחוק הזה, כאלו שיעזו להביע עמדות שמנוגדות לקונצנזוס.
השעית חברי כנסת פוגעת במגוון הדעות, ואף יכולה להדיר קבוצות שלמות מלהציג את השקפת עולמן ולהשתתף בהליך הדמוקרטי. פגיעה שכזאת עלולה להוביל את הקבוצות המודרות לסירוב להשתתף בדמוקרטיה מכיוון שעמדתן אינה מיוצגת. החוק עלול להוביל לכך שתוצאות הבחירות לא ישקפו את מגוון עמדות הבוחרים, ועמדותיהם וצרכיהם לא יובאו בחשבון על ידי מי שיבחר ויקדם את המדיניות בישראל לאחר הבחירות.
יש לזכור כי החוק הקיים מתיר במקרים מסוימים לפסול מועמדים או רשימות מלהתמודד בבחירות. מנגנון הפסילה נועד להבטיח שלא יהיה ניצול לרעה של כלים דמוקרטיים כדי להביא לחיסולה של המדינה עצמה או של הדמוקרטיה.
מאחר שמדובר בפגיעה בזכויות יסוד שההשלכות שלהן על הדמוקרטיה עצמה ועל זכויות הפרט מרחיקות לכת, יש להשתמש באפשרות הפסילה רק במקרי קיצון מובהקים וחד משמעיים, אחרת חוטאים למטרה של הגנה על עצם קיומה של המדינה ועל הדמוקרטיות שלה. בכל מקרה, נראה שיש להעדיף דרכי פעולה קיצוניות פחות ככל שזה אפשרי.
ישנם מי שמשווים את הצעת החוק להליך שמאפשר בארה"ב להדיח חבר בית הנבחרים או קונגרס בשני שליש מהקולות. הבעיה היא שהשיטה בארה"ב היא שונה לחלוטין – ראשית, יש שם שתי מפלגות ולא ריבוי מפלגות, מה שאומר שהרוב אינו יכול לרדוף את המיעוט וגם שהמפלגה של המועמד חייבת לקחת חלק משמעותי בהליך ההדחה.
בנוסף, ההליך שם מופעל (בפעמים הנדירות שעשו בו שימוש) בעיקר נגד מעשים פליליים קשים ומביכים (למשל כשהוגש כתב אישום או היה משפט הסתיים בהרשעה), אלא שלגבי מעשים כאלה כבר קיים הליך הדחה אוטומטי שמעוגן בחוק בישראל. יתר על כן, הבחירות בארה"ב הן אזוריות, ולכן במקרה של הדחה על האזור לבחור נציג חדש מטעמו, וזאת בניגוד למוצע בהצעת החוק אצלנו – שהח"כ הבא ברשימה יתמנה באופן אוטומטי, משמע שיקולים פרסונאליים יביאו להדחה ולמינוי המחליף.
הצעת החוק הנוכחית מעניקה כוח מופרז לוועדת הכנסת, שהיא גוף פוליטי, ושלחבריה יש אינטרסים פוליטיים ואלקטוראליים. הם לא מביאים בחשבון את השיקולים המשפטיים או האיזונים הראויים להגנה על הדמוקרטיה ועל זכויות הפרט. מיעוטים פוליטיים, ובאופן ברור המיעוט הערבי בישראל, מצויים תחת איום מתמיד של שלילת זכותם לייצוג פוליטי, על כל המשמעויות וההשלכות הקשות על קבוצות המיעוט ועל החברה בישראל בכלל.
על הממשלה וחברי הכנסת להגן על הדמוקרטיה הישראלית ועל אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של הפרט בישראל – החופש לבחור ולהיבחר, ולזכות על ידי כך לייצוג פוליטי, גם נוכח מחלוקות אידיאולוגיות והשקפות עולם שונות.
הכותבת הינה מקדמת המדיניות והחקיקה באגודה לזכויות האזרח
