מדינת ישראל מפקירה את עובדי הבניין

נייר עמדה שהגישה הקואליציה למאבק בתאונות בניין לקראת הדיון שנערך ביום 15.12.15 בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא

 

הקואליציה למאבק בתאונות בניין* הגישה ליו"ר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת חה"כ אלי אלאלוף  וחברי הוועדה, נייר עמדה לקראת הדיון שנערך בוועדה ביום 15.12.15 בנושא תאונות בניין. לדאבון הלב, גם ביום 14.12.15 התבשרנו על מותו של עובד בניין, יונס אלהרוש תושב יטא שבחברון, עת נפל מגובה של כ-20 מטר באתר בנייה בגבעת אולגה. נפילה מגובה היא גורם המוות הראשי בתאונות בניין ותאונות עבודה בישראל.

נייר העמדה סוקר את הנתונים העגומים, המצביעים על כך שעבודה בבניין היא המסוכנת בישראל – למעלה ממחצית מקרי המוות בתאונות עבודה הם בבניין; ששיעור ההרוגים בתאונות בניין בישראל – כ-30 בשנה – גבוה הוא פי 7 בהשוואה לנתונים מבריטניה, למשל; ושמאז שנת 2010 התהפכה המגמה, וקיימת עלייה במספר ההרוגים. בנוסף, כ-6000 איש מוכרים מדי שנה על ידי הביטוח הלאומי כזכאים לדמי פגיעה בגין פציעתם בתאונות בניין.

עוד סוקר הנייר את רמת המשאבים הזעומה שמשקיעה המדינה, באמצעות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה   וכן באמצעות המשטרה ופרקליטות המדינה, בפיקוח, הרתעה וענישה. השקעה מועטה זו גורמת לכך שרמת הבטיחות באתרי הבנייה בישראל היא ירודה, כי תלונות שגרתיות בנוגע למפגעי בטיחות אינן מטופלות, וקבלנים רבים מזלזלים בנהלי בטיחות. משאבים זעומים אלה מתבטאים במספר מפקחים זעום ביחס לאתרי בנייה (17 מפקחים לכ-12,000 אתרי בניה), ובכך שלרשות לכלל המפקחים – שכל אחד מהם אחראי בממוצע על 700 אתרים – עומדים רק 5 כלי רכב לביצוע פעולות הפיקוח, הדורשות, מטבע הדברים, אמצעי התניידות זמין לכל מפקח, על מנת שיוכל לבצע את מלאכתו ביעילות.

בעיה אקוטית נוספת היא אופן הטיפול הלקוי בהליכים פליליים בגין גרימת מותם ברשלנות של עובדים, כאשר הנתונים שנחשפו לציבור מעידים על כך שפחות מ-10% מהמקרים בהם נהרגו עובדים בתאונות בניין הבשילו לכדי הגשת כתב אישום ובאלה שהסתיימו בהרשעה, נגזרו עונשים קלים ובלתי הולמים.

בעיה נוספת עליה מצביע המסמך, היא העובדה שחובת דיווח על תאונות אינה מקוימת, הלכה למעשה, ובשל כך אין מידע אמין ושלם על מימדי היפגעותם של עובדי בניין ומאפייני הנפגעים והתאונות. יתר על כן, לא מועבר לציבור באופן שוטף מידע אודות הנפגעים בתאונות, הקבלנים האחראים לאתרי הבנייה בהם נפגעו העובדים, והמידע הידוע אודות נסיבות התאונה. עם זאת, ידוע לחברי הקואליציה כי מרבית הנפגעים בתאונות בנייה האם אזרחים ערבים, פלסטינים תושבי השטחים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט.

הקואליציה מונה במסמך שורת המלצות דחופות, ובראשן הגדלה מיידית ודרמטית של המשאבים המוקצים לפיקוח על העבודה ולחקירת הפרות של נהלי בטיחות והעמדה לדין בגינם, ויישום פיקוח ואכיפה נאותים; עריכת בדק בית יסודי בפרקליטות ובמשטרה אודות הסיבות לשיעורי האישום והענישה המזעריים בעבירות החמורות של גרימת מוות ברשלנות והצגת מידע מפורט בעניין זה בפני הציבור; יצירת חובת דיווח מיידית על פציעת עובדים בתאונות ואכיפתה; והפצת מידע מפורט ותכוף לציבור אודות הנפגעים בתאונות עבודה (לרבות שמותיהם), זהות האתרים בהם התרחשו התאונות והאחראים להם, ונסיבות התאונה והגורמים לה ככל הניתן בכל שלב.

נייר העמדה המפורט כולל מידע רב והמלצות נוספות. אנו מקווים שהדיון מחר יהיה פורה ואפקטיבי וייפתח עידן חדש של פיקוח ועשייה פרלמנטריים נחרצים ובלתי מתפשרים להבטחת חייהם ושלמות גופם של עובדי הבניין.

נייר העמדה – המשקף את הידע והניסיון המצטברים של החברים בקואליציה – נכתב על ידי עו"ד גדיר ניקולא   מקו לעובד.

*הקואליציה למאבק בתאונות בניין הוקמה לפני כשלושה שבועות והיא מאגדת את הארגונים  'קו לעובד' 'ארגון עובדים מען' 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' 'רופאים לזכויות אדם' 'הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת חיפה', 'המכון לאחריות תאגידית' ופעילים נוספים. המשפטנית הדס תגרי יזמה את הקמת הקואליציה ומרכזת את עבודתה.

 

לקבוצה של הקואליציה בפייסבוק:  https://www.facebook.com/groups/1055757771123923/

נייר עמדה, דצמבר 2015

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

קטגוריות: זכויות האדם - כללי

סגור לתגובות.