כל התשובות לטענות המופרכות של "אם תרצו"
האגודה לזכויות האזרח, כמו ארגוני זכויות אדם אחרים בישראל, נמצאת תחת מתקפה פוליטית כבר תקופה ארוכה. מדובר במתקפה מגמתית מצד גורמי ימין קיצוני, שמבקשים לפגוע בקידום זכויות האדם בישראל.
האגודה לזכויות האזרח לוחמת כבר 43 שנה למען זכויות האדם בישראל, ומאחוריה שורה ארוכה של הישגים בקידום ובהגנה על זכויות האדם של קבוצות שונות בתוך ישראל ושל פלסטינים בשטחים. כל מה שהמסיתים נגד האגודה מבקשים לעשות הוא להשתיק את הביקורת העניינית שמשמיעה האגודה כלפי פעולות שונות של הרשויות בישראל.
הדוח החדש של "אם תרצו" הוא בחלקו שיקרי ובחלקו נותן פרשנות מופרכת ומניפולטיבית לעובדות ידועות שפורסמו על ידי האגודה בעצמה. מתוך תשע הערות השוליים שמופיעות בעמוד המוקדש לאגודה, ארבע מהן מפנות לאתר האגודה, אחת לעמוד הפייסבוק של האגודה, אחת לאתר של ארגון עדאלה, ואחת לפרסום באתר אינטרנט שבו עמדת האגודה מצוטטת באופן ישיר. הפניות אלה מעידות על המובן מאליו – לאגודה לזכויות האזרח אין דבר להסתיר. ההפך הוא הנכון. פעילותנו, מקורות המימון שלנו והערכים שבהם אנו מאמינים שקופים וגלויים לכל באתר האגודה.
דוחות כגון אלה ופעילות כמו זו של "אם תרצו" רומסים ברגל גסה את הדמוקרטיה. האגודה לזכויות האזרח גאה בפעילותה ותמשיך לפעול ללא לאות על מנת לשמור על זכויות האדם וערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל, בעוד שארגונים אחרים מסכנים את עתידה.
להלן התייחסותנו לטענות הספציפיות על הפרסום החדש של "אם תרצו":
1. בדוח נטען שקרן פלסטינית מרמאללה מעבירה כסף לאגודה לזכויות האזרח.
מדובר בטענה שיקרית. הארגון Human Rights and International Humanitarian Law Secretariat ממומן על ידי הולנד, שבדיה, שוויץ ודנמרק ומעביר את התרומה שלו לאגודה דרך הסניף של הארגון ברמאללה.
2. טענה נוספת בדוח היא שהאגודה לזכויות האזרח קיבלה מיליוני שקלים מממשלות זרות.
הסכומים המוזכרים בדוח אינם מדויקים, אך האגודה, כמו מוסדות ציבוריים רבים בישראל כגון אוניברסיטאות, בתי חולים ומוסדות תרבות, אכן קיבלה תרומות מממשלות אירופה, האיחוד האירופי וארצות הברית. התרומות התקבלו כחוק והאגודה מדווחת עליהן בקביעות באתר האינטרנט שלה. האגודה בוודאי שאיננה פועלת בשליחותם של אחרים, אלא היא עמותה שפועלת על פי חוק העמותות וסדרי העדיפויות שלה נקבעים על ידי הנהלה נבחרת. כדרכן של עמותות, האגודה מקבלת תמיכה כספית מגורמים בישראל ומחוצה לה כדי לממש את המנדט הרחב של הארגון: להגן על זכויות האדם של כולם ולקדם שיח ציבורי בנושא. אנחנו מודים מקרב לב לכל התורמים שלנו בישראל ובתפוצות, שעוזרים לנו במלאכת קודש זו. "אם תרצו" וארגוני הימין האחרים מקבלים אף הם תרומות מחו"ל, אך אינם מוסרים את מקורות המימון שלהם. היה ראוי שיפעלו באותה דרגה של שקיפות מוחלטת לגבי מקורות המימון שלהם, כמו האגודה.
3. בדוח מוזכרת גם התרומה שקיבלה האגודה מהקרן החדשה לישראל.
אנו גאים בשיתוף הפעולה ארוך השנים שלנו עם הקרן החדשה לישראל, שמקור תרומותיה הוא יהדות התפוצות, ושתומכת בעשרות ארגוני חברה, סביבה, שינוי חברתי וזכויות אדם. אנחנו עומדים כתף אל כתף יחד עם הקרן החדשה מול פגיעה בזכויות האדם ולמען החברה בישראל.
4. בדוח נטען כי האגודה לזכויות האזרח שותפה לקואליציה שבה חברים ארגונים פלסטינים שחלקם עומדים בקשר עם ארגוני טרור, כשהלינק שניתן הוא לארגון סנט איב, ארגון זכויות אדם קתולי מירושלים המזרחית ולפורום בשם Displacement Work Group.
הטענה מופרכת. האגודה לזכויות האזרח משתתפת מעת לעת ולפי הצורך בפגישות של ארגונים הפועלים לקידום זכויות האדם של פלסטינים בשטחים ובירושלים המזרחית. המפגשים אינם מהווים קואליציה אלא פורום לצורך עדכונים שוטפים. הארגונים המשתתפים אינם קשורים לארגוני טרור. ארגון סנט איב, שאליו מפנה הדוח, הוא ארגון זכויות אדם קתולי מוערך היושב בירושלים ומעניק סיוע משפטי לאוכלוסייה המקומית.
5. בדוח נטען כי לרשות האגודה לזכויות האזרח עומדים חמישה תקנים של שירות לאומי מטעם המדינה.
טענה זו שגויה. לאגודה לזכויות האזרח אין כלל תקני שירות לאומי. בעבר היה תקן אחד בלבד.
6. בדוח נטען כי האגודה לזכויות האזרח מאשימה את ישראל בהפרות חמורות של זכויות אדם ובפשעי מלחמה.
טענה זו אינה נכונה. האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי לממשלה מספר פעמים בשנים האחרונות בדרישה לבדוק את מדיניות התקיפה של צה"ל בעזה. מדיניות זו עלולה לכלול פגיעה בזכויות אדם ואולי אף פשעי מלחמה, אך האגודה לזכויות האזרח לא טענה שאלו הם פני הדברים, אלא ביקשה מהממשלה לחשוף את מדיניותה בנושא ולחקור במקרים שיש חשד להפרות של הדין הבינלאומי.
7. בדוח נאמר כי האגודה לזכויות האזרח הגנה על חשודים בדקירת יהודים בגל האלימות האחרון.
האגודה לא הגנה על חשודים בדקירת יהודים, וברור כי כל חשוד במעשה איבה צריך להיות מועמד לדין בהתאם להוראות הדין הפלילי. האגודה מתנגדת לשלילת תושבות של חשודים, ופנתה לשר הפנים בעניין שלילת תושבות הקבע של שני תושבי ירושלים המזרחית שביצעו פיגועים. עמדתה העקרונית של האגודה לזכויות האזרח היא שמעמד הוא זכות יסוד ולא ניתן להפקיע אותו כעונש, ובוודאי שאין להותיר אדם ללא מעמד במדינה כלשהי. באופן ספציפי, לשר הפנים אין סמכות לשלול את מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית, ובוודאי שלא מהנימוקים של "הפרת אמונים" כפי שניסה לעשות. פעילות לשמירה על זכויות אדם איננה סיוע לטרור, וטענה אחרת מהווה רמה נמוכה מאוד של שיח ציבורי.
8. בדוח נכתב עוד שהאגודה לזכויות האזרח פועלת מול היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לחקור שוטרים וחיילים שפתחו באש נגד חשודים.
האגודה לזכויות האזרח פנתה פעמיים ליועץ המשפטי לממשלה בעניין כדי לוודא שכל מי שאוחז בנשק יפעל בהתאם להוראות הפתיחה באש. עובדה היא שהיועץ המשפטי לממשלה סבור גם הוא שחלק מהפרקטיקות שננקטו על ידי שוטרים וחיילים במהלך פיגועים עלולות לחרוג מהוראות הפתיחה באש. לאחר פנייתנו הראשונה, הוא הורה לחדד את הנהלים. לאחרונה הוא אף הורה לפתוח בחקירה נגד אחד מהשוטרים שלכאורה ביצע וידוא הריגה לא חוקי במפגעת פלסטינית.
9. בדוח נאמר כי האגודה לזכויות האזרח התנגדה להוצאתה מחוץ לחוק של התנועה האיסלאמית.
האגודה אכן התנגדה להחלטה הדרקונית זו, שנעשתה באופן מינהלי בלבד לפי תקנות ההגנה לשעת חירום, וכללה את כל הארגונים הקשורים לתנועה האיסלאמית ללא קשר לעיסוקם האמיתי, כולל מוסדות דת, חינוך, רווחה ומוסדות סוציאליים אחרים. קולות רבים בחברה בישראל הושמעו נגד החלטה זו, כולל זו של השב"כ שהתנגד להחלטה. האגודה מתנגדת להצרת חופש ההתארגנות בישראל. ככל שחברים בתנועה חשודים בביצוע עברות על החוק, כגון הסתה או תמיכה באלימות או בפעילות טרור, יש לפעול נגדם במישור הפלילי.
10. בדוח נאמר עוד כי האגודה לזכויות האזרח פועלת למען השבת האישור ללימודים אקדמיים לאסירים ביטחוניים.
האגודה לזכויות האזרח מאמינה שזכויות הפרט אינן נעצרות בשערי הכלא, ושמלבד שלילת חירותם של אסירים אין לפגוע בזכויות נוספות. עמדתנו היא שאין סיבה להבדיל באופן שרירותי בין אסירים ביטחוניים לבין אסירים פליליים בהקשר הזה. האגודה לזכויות האזרח גאה בהגנה על זכויות חשודים, עצורים ואסירים, לרבות הגנה על אסירים מפני החלטות שרירותיות כלפיהם בזמן שהם במאסר.
