יהושע רץיהושע רץ
הבלוג "שומר הסף – יומנו של מורה בתיכון אזורי"
בשבוע הבא יציינו בתי-הספר את "יום רבין" בטקס מרגש: מצגת על חייו של רבין עם תמונותיו של הצעיר יפה התואר מתקופת הפלמ"ח והרמטכ"ל בשער האריות, ריקוד מקסים של בנות מגמת המחול ושיר נוגע ללב של הרכב קולי וגיטרה ("הו רב-חובל…"). אחר-כך יוקרן קטע מדברי ההספד של נכדתו בהלוויה, שתמיד מביא לדמעות בקהל, האווירה תהיה מכובדת ורצינית מאוד, ואחרי הטקס חוזרים לכיתות ללמוד מתמטיקה לבגרות הקרובה.
טקסים הם עניין חשוב בכל חברה, ובמיוחד במערכת החינוך. הם יוצרים אווירת אחדות ומבססים אֶתוֹסִים מרכזיים, ובבית הספר הם מהווים גם הזדמנות נהדרת לבעלי כישרונות באמנויות הבמה וסיבה טובה להחליף חלק מהכרזות והפוסטרים המאובקים במסדרונות. אך טקס הוא סמל, וסמל מעביר מסר רק אם התוכן שמאחוריו ידוע ומדובר. מה הם המסרים ב"טקס רבין"? מהי דרך רבין? ממה שאני רואה במערכת החינוך, התשובה תלויה במה שיבחר כל בית ספר ולא יעורר מהומות. שהרי דרכו היא דרך הלוחם, המצביא, וגם הפוליטיקאי ורודף השלום. "לשבור להם את העצמות" הוא אמר, וגם "אלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה". לתלמידים עצמם אין כל קשר רגשי או אחר לרבין ולרצח. הבוגרים שביניהם נולדו שנים מספר לאחר הרצח, ועבור כולם זו היסטוריה ולא יותר. "נוער הנרות", שבכה בכיכר, התבגר, הזדקן ופינה את השטח. כך שהמושג "יום רבין" מעורפל משהו: האם מקדישים אותו לאיש, לדרך, לשלום, או לרצח? ואם מוקדש היום הזה לציון רצח ראש הממשלה ע"י אזרח ישראלי, מדוע בתאריך העברי דווקא?
בשיעורים שהעברתי השבוע, כהכנה ליום עצמו, שאלתי "מדוע נרצח רבין?" התשובות צפויות למדי: בגלל דעותיו, בגלל שהרוצח… "אבל", הקשיתי, "האם נרצח בשל דעותיו או משום שהחליט כמנהיג, לעשות מעשה? ואם היה זה בשל החלטתו ומעשיו, כנראה שמדובר במחלוקת עמוקה, הכוללת נושאים המצדיקים רצח ומוות. מהי אפוא המחלוקת? והאם היא עדיין קיימת? ואם כן, האם תמשיך להתקיים ותביא לעוד מעשי אלימות ורצח?"
אני מקרין לתלמידים סרטים וכתבות מהשנים 1994-95: הפיגועים, והסכם אוסלו והטבח במערת המכפלה ופיגועי החמאס והאוטובוסים המתפוצצים, והאווירה המתוחה עד פיצוץ, "מוות לרבין", "רבין בוגד" ו"פולסא דנורא", ושואל מדוע לכל הרוחות המשיך ראש הממשלה בתהליך אוסלו? האם לא היה קל יותר לומר שאין תקווה, ואין מי לדבר ולנצח נאכל חרב? שהרי דומה שגישה זו מזכה בפופולריות ואהבה, ובכלל שעדיפה המלחמה למנהיגים.
בתאריך י"ב בחשוון נציין את "יום הזיכרון ליצחק רבין" שנרצח ב-4 בנובמבר 1995. בבית הספר שלי נקדיש יום שלם ללמידה ושיח, והתלמידים ייפגשו עם ישראלים שונים שיגיעו אלינו: חרדים, דתיים-לאומיים, ערבים, נציגי מאבק האתיופים והנאבקים למען זכויות להט"ב, עולים מרוסיה ומהגרי עבודה. נדון בדרכים לחיות יחד, ויישאר לנו זמן קצר מאוד לעריכת הטקס. ייתכן שקטע המחול יוצג בטקס אחר בהמשך השנה ולעומת זאת, ייצאו התלמידים בסוף היום עם המון שאלות פתוחות ומעט תשובות. התקווה שלי היא שלפחות התלמידים יחשבו קצת.
הבלוג של יהושע רץ – כל הפוסטים
