תוכנית שדה בריר מקודמת על ידי יזמים מטעם חברת רותם אמפרט, במטרה להקים מכרה לכריית פוספטים במרחק של כ-3 ק"מ מהעיר ערד ומהיישוב הערבי-בדואי כסייפה, ובשטחם של מספר כפרים בדווים. התוכנית זכתה להתנגדות רבה מצד התושבים בנגב, בשל הסיכונים הבריאותיים הצפויים להשפיע על האוכלוסייה המתגוררת באזור.
האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון פנו לחברי ועדת הפנים של הכנסת, לקראת דיון בנושא "השפעות הכרייה בשדה בריר על תושבי האזור". מעבר להשלכות הבריאותיות-סביבתיות, שישפיעו על כלל תושבי האזור, מתמקדת הפנייה בהשלכות התכנוניות על התושבים הבדווים באזור. עו"ד סנא אבן ברי מהאגודה והמתכננת נילי ברוך מעמותת במקום מציינות כי התוכנית להקמת המכרה מתעלמת מכך שבשטח המיועד מתגוררים כ-10,000 אזרחים ערבים-בדואים בשלושה כפרים – אלע'זה, אל זערורה ואל פורעה – שלושתם יישובים היסטוריים שהיו קיימים במקום זה עוד מלפני קום מדינת ישראל, ומשוועים להכרה ולהסדרה תכנונית מזה עשרות שנים. קידומה של התכנית ממשיך את המדיניות התכנונית המפלה כלפי האזרחים הערבים-הבדווים בנגב, ומדגים פעם נוספת כיצד מקודמים האינטרסים של קבוצות משקיעים על פני מתן פתרונות למצוקת הדיור החריפה של אוכלוסיה שחיה מזה שנים רבות באותו המרחב.
21 ביוני 2015
לכבוד
ח"כ אלי אלאלוף
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שלום רב,
הנדון: דיון בנושא השפעות הכרייה בשדה בריר על תושבי האזור – התייחסות עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח
לקראת הדיון מחר, יום שלישי 23.6.2015, במסגרת יום סביבה, בנושא "השפעות הכרייה בשדה בריר על תושבי האזור", להלן התייחסות עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח.
הקדמה
תוכנית שדה בריר מקודמת מזה מספר שנים על ידי יזמים מטעם חברת רותם אמפרט, במטרה להקים מכרה לכריית פוספטים במרחק של כ-3 ק"מ מערד ומהיישוב הערבי-בדואי כסייפה ובשטח הכפרים הבדואים אל-פורעה, אל זערורה ואלע'זה (ובמרחק של כ-1.5 ק"מ מבית הספר של היישוב).
התוכנית זכתה להתנגדות רבה מצד התושבים בנגב, בראש ובראשונה בשל הסיכונים הבריאותיים הצפויים להשפיע על האוכלוסיה המתגוררת באזור. על פי חוות דעת אשר הוגשה למשרד הבריאות, אופי העבודה במכרה כוללת פיצוצים ופירוק סלעים אשר מוליד חלקיקי אפר ואבק הכוללים מרכיבים בעלי קרינה מייננת ומהווים סכנה סביבית ובריאותית לתושבים.
אנו מבקשים במכתבנו זה להוסיף על הטענות הבריאותיות האמורות, שיש בהן כדי להשפיע, כאמור, על כלל תושבי האזור, ולהפנות את תשומת הלב להשלכות נוספות שיש בתכנית על האוכלוסייה הבדואית המתגוררת במקום.
התעלמות מההתיישבות של הקהילה הערבית-בדואית הקיימת באזור:
בנוסף להשפעות הסביבתיות והבריאותיות המזיקות לתושבי האזור כולו, קיימת השפעה ספציפית על האוכלוסיה הערבית-הבדואית המתגוררת במקום ועל אוכלוסיית תושבי ערד. התוכנית המוצעת כיום להקמת המכרה מתעלמת מקיומם של כ-10,000 אזרחים ערבים-בדואים המתגוררים בשטח המיועד להקמת מכרה הפוספט ועל קרקעותיהם. קידומה של התכנית מדגים פעם נוספת כיצד מקודמים האינטרסים של קבוצות משקיעים על פני מתן פתרונות למצוקת הדיור החריפה של אוכלוסיה שחיה מזה שנים רבות באותו המרחב.
התוכנית להקמת המכרה מתייחסת לשטח התוכנית כאל שטח ריק. התוכנית מתעלמת מקיומם של כפרים ערבים-בדואים לא מוכרים ומהעובדה שבאותו שטח חיה מזה שנים רבות אוכלוסייה בדואית המונה אלפי תושבים: כפר אלע'זה המונה כ-1,000 תושבים; הכפר אל זערורה המונה כ-3,500 תושבים; הכפר אל פורעה המונה כ-4,500 תושבים. כפרים אלו משוועים להכרה ולהסדרה תכנונית מזה עשרות שנים.
קידום התוכנית ממשיכה את המדיניות התכנונית המפלה המתעלמת מקיומם של שלושה כפרים ערבים-בדואים באזור המדובר, כאמור לעיל, שהינם כפרים היסטוריים שהיו קיימים במקום זה עוד מלפני קום מדינת ישראל. במקרה של אלפורעה, המדובר בכפר ערבי-בדואי שהוכר באופן רשמי ע"י המדינה כבר בשנת 2006 (במסגרת תכנית מתאר מחוזית חלקית-תמ"מ/59/14/4), ולמרות זאת תכנית המתאר ליישוב מתעכבת כעשר שנים בשל המחלוקת סביב תכנית שדה בריר. בפועל מצבו התכנוני של הכפר לא השתנה כלל מאז ההכרה הרשמית בו, ותושביו סובלים מחוסר פיתוח תשתיות חמור (העדר כבישים, מים, חשמל ביוב וכו') ומהעדר כל אפשרות לבנייה כחוק, וכתוצאה מכך, מהריסות בתים. גם הכפר הסמוך אל זערורה מיועד על פי תכנית המתאר למטרופולין באר שבע כשטח שבו ניתן לתכנן יישוב עבור תושבי המקום, אך תכנית כזו, להסדרה התכנונית של הכפר, איננה מקודמת.
תכנית שדה בריר פוגעת בזכויות הקהילה לשוויון, לכבוד, לקורת גג ולדיור המותאם לאורחות החיים והתרבות, ובצורך בשמירה על זכויותיה ובמציאת פתרונות צודקים עבורה. התוכנית גם מתעלמת מכך שטרם מוצו הליכי התכנון ביחס לחלק מהישובים הבדואים שנמצאים בתחומה. מדובר בשיקול מרכזי שחובה להביאו במגוון השיקולים שיש לשקול בטרם תקודם כל תוכנית בשטח המדובר.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, קידום תוכנית שדה בריר עלולה להיות הרת אסון לכלל תושבי האזור, לרבות לתושבי הכפרים המתגוררים בשטח התוכנית, וזאת הן מבחינה סביבתית-בריאותית והן מבחינה תכנונית.
בכבוד רב,
סנא אבן ברי, עו"ד, האגודה לזכויות האזרח
נילי ברוך, מתכננת, עמותת במקום למען זכויות תכנון
העתק:
חברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יועמ"ש הוועדה
