זכויות המיעוט הערבי

העדפה מתקנת בהקצאת קרקעות ובפרויקטים למגורים ביישובים הערביים

האגודה לזכויות האזרח ועמותת סיכוי הגישו נייר עמדה משפטי לצוות 120 הימים, שבוחן את מצוקת הדיור בחברה הערבית. נייר העמדה, שכתב עו"ד עאוני בנא מהאגודה, מסכם את מאפייניה של מצוקת הדיור בחברה הערבית ומפרט את החובות המשפטיות המוטלות על המדינה בהינתן מאפיינים אלה. בעיקר מדגיש הנייר את החובה לנקוט במדיניות של העדפה מתקנת בהקצאת קרקעות, ואת החובה להפוך את השיקול של תיקון העוול ההיסטורי לשיקול חובה בכל החלטה על חלוקת משאבי דיור בחברה הערבית.

להלן מכתב הפנייה לצוות 120 הימים.

נייר העמדה: העדפה מתקנת בהקצאת קרקעות ובפרויקטים למגורים ביישובים הערביים

 

13.05.2015

 

לכבוד
מר אמיר לוי
הממונה על התקציבים
משרד האוצר

 

הנדון: התייחסות לסוגיית העדפת בני המקום בשיווק קרקע מדינה

שלום רב,

 

במהלך דיוני צוות 120 יום עלה נושא העדפת בני המקום במכרזי קרקע מדינה המשווקים ביישובים הערביים. בהמשך לכך ולצד עבודתנו השוטפת ברשויות המקומיות הערביות, אנו מבקשים להציג את עמדתנו בנושא.

בנייר העמדה המצורף מוצגת עמדה משפטית כללית באשר לצורך בנקיטה במדיניות של העדפה מתקנת, ובכלל זאת העדפה של תושבי המקום, בהקצאת קרקעות בחברה הערבית. נקודת המוצא שביסוד עמדה זו היא שהתמודדות ראויה עם מצוקת הדיור בחברה הערבית מחייבת התחשבות הן במאפיינים ייחודיים של האוכלוסייה הערבית ושל היישובים הערבים, לרבות מאפייני בעלות על הקרקע ומאפיינים תרבותיים, כלכליים ודמוגרפיים, והן במציאות התכנונית ביישובים הערבים, כפי שנעשה עבור קבוצות מגוונות בחברה הישראלית.

הבאתם של מאפיינים אלו בחשבון והתאמת מכרזי המקרקעין לצרכים בשטח, תוביל למדיניות שוויונית יותר כלפי החברה הערבית ותסייע להצלחת שיווקי הקרקע ביישובים הערביים. על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל (החלטה מספר 1375 מתאריך 20.11.2014) ניתנת כיום העדפה לתושבי המקום בשיעורים שנעים בין 25% עד 75% במכרזי מקרקעין ביישובים ערביים שאוכלוסייתם אינה עולה על 20,000 תושבים.

אנו בעמדה, כי הצורך בקידום שוויונה ומעמדה של האוכלוסייה הערבית מחייב הכללת כל היישובים הערביים, גם אלה שגודל אוכלוסייתם עולה על 20,000, ברשימת היישובים שבהם מתקיימת הצדקה להעדפת תושבי המקום במכרזים כאמור. לדעתנו, שיעור ההעדפה בכל יישוב ויישוב צריך להישקל לפי היקף הצרכים ובהתאם לנסיבותיו של כל יישוב, ומכאן שיש לאפשר, בנסיבות שמצדיקות זאת, חריגה משיעורי ההעדפה הניתנים היום. בקביעת שיעור ההעדפה יש להתחשב בין היתר בהיקף הקרקעות הזמינות לבנייה ביישוב, בשיעור הניצול של אחוזי הבנייה, בשיעור הילודה והריבוי במשקי בית ביישוב, בזיקה המשפחתית ליישוב, בחלופות הדיור באזור, במצב הכלכלי-חברתי של היישוב ובחסמי פיתוח ותכנון ייחודיים ליישוב.

יודגש, כי לאור פריסתם הגיאוגרפית של היישובים הערביים והדמיון הכללי ביניהם מבחינת מאפייני המצוקה, ייתכנו מצבים שבהם שני יישובים ערביים או יותר, שנמצאים בסמיכות זה לזה, מהווים רצף גיאוגרפי, חברתי ותרבותי אחד, וחולקים את אותם צרכים. יישובים אלה הינם בבחינת קבוצת שוויון אחת לצורך העדפת תושבי המקום בדיור. במצבים אלה, יש מקום להחיל את ההעדפה באופן שמשרת את תושבי כל היישובים באותו אזור.

אנו רואים הכרח בהקצאתם של משאבי קרקע ודיור בהתאם לצרכי החברה הערבית ולמאפייניה, זהו צעד נחוץ לפתרון מצוקת הדיור בחברה הערבית ולסגירתם של פערים ארוכי שנים.

 

בברכה,

מורן אביב ועבד כנאענה, עמותת סיכוי עו"ד

עאוני בנא, האגודה לזכויות האזרח

 

העתק:
איימן סייף – מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, משרד ראש הממשלה.
עו"ד ארז קמיניץ – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

 

נייר העמדה המשפטי נכתב בסיוע מרים הוארי

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: דיור, תכנון וקרקעות,זכויות המיעוט הערבי

סגור לתגובות.