מחסור בגנים לילדים בגיל הרך בחברה הערבית

אילוסטרציה: גן ילדים. CC-BY-SA: Katie Walkerאילוסטרציה. CC-BY-SA: Katie Walker

בינואר 2012 קיבלה הממשלה החלטה המאמצת את המלצות ועדת טרכטנברג לעניין הענקת חינוך חינם בגני ילדים ציבוריים עבור ילדים בגילאי 4-3. בשונה מהמצב במספר רשויות מקומיות יהודיות, הרשויות הערביות כמעט כולן רחוקות מאוד מיישום ההחלטה: הרשויות המקומיות הערביות סובלות מגירעונות תקציביים שמגבילות מאוד את יכולתן לספק את מסגרות החינוך הנדרשות, וכמו כן מנסות כבר שנים להתמודד עם תופעה ייחודית של מחסור בכיתות לימוד. על פי מחקר של מרכז טאוב שפורסם בשנה שעברה, מתוך כ-2,345 גנים חדשים שיש לבנות על מנת לתת פתרון לכל בני ה-4-3 בכל הארץ, כמחציתם נדרשים לבנייה בחברה הערבית.

האגודה לזכויות האזרח פנתה לשר החינוך בבקשה שיפעל בדחיפות להקמת מסגרות חינוך לילדים בגיל הרך בחברה הערבית. בפנייה מדגישה עו"ד נסרין עליאן את חשיבותו של החינוך לגיל הרך, במיוחד בתנאים של עוני. עו"ד עליאן מציינת כי אף אם קיימים חסמים ייחודיים ביישובים הערביים, הרי זה מתפקידו של משרד החינוך להביא להסרתם של חסמים אלה, ולחפש פתרונות שיבטיחו מימוש מלא ושווה של הזכות לחינוך ביחס לכל הילדים בכל הרשויות.

 

‏23 יוני 2014

 

לכבוד
הרב שי פירון
שר החינוך
באמצעות פקס: 02-5602246
ומייל 
sar@education.gov.il

 

הנדון: מחסור בגנים לילדים בגיל הרך בחברה הערבית

 

1. אנו פונים אליך בבקשה לפעול בדחיפות להקמת מסגרות חינוך לילדים בגיל הרך בחברה הערבית, וזאת באופן שעולה בקנה אחד עם החלטת ממשלה מספר 4088 מיום 8.1.2012 (להלן – "החלטת הממשלה"), אשר מאמצת את המלצות ועדת טרכטנברג לעניין הענקת חינוך חינם בגני ילדים ציבוריים עבור ילדים בגילאי 4-3 שנים.

2. פנייה זו מגיעה על רקע המצב הקשה והמטריד השורר בחברה הערבית בשל המחסור החמור במסגרות חינוך לגיל הרך, דבר אשר עלול להביא לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בהתפתחותם של אלפי ילדים. בשונה ממספר רשויות מקומיות יהודיות, אשר הצהירו בחגיגיות על יישום כמעט מלא של החלטת הממשלה, הרשויות הערביות כמעט כולן רחוקות מאוד מיישום ההחלטה. אומנם בשלב הנוכחי טרם תמה תקופת הביניים  עד שנת הלימודים 2016 ליישום מלא של המלצה זו, אולם המצב בשטח אינו מבשר טובות ביחס לקצב ישום ההחלטה בחברה הערבית.

3. בהתאם למחקר של מרכז טאוב שפורסם בחודש מרץ 2013,[1] נדרשת בניה של כ-2,345 גנים חדשים על מנת לתת פתרון לכל גילאי 4-3 בכל הארץ, כאשר כמחציתם, כ-1159 גנים, נדרשים לבניה בחברה הערבית.

4. זאת ועוד, מחקר של מרכז אל-טפולה שהתפרסם בחודש ינואר 2014 מעלה, כי 37.7% מכלל הילדים הערבים בגילאי 4-3 עדיין לומדים בגנים פרטיים או בגנים מוכרים שאינם רשמיים, שאינם נכללים בהחלטה על אספקת חינוך חינם באופן מלא. לפי המחקר, כ-44% מהגנים הציבוריים שמספקים חינוך חינם שוכנים בבניינים שכורים ולא בבעלות הרשויות המקומיות.

5. ניכר שהמצב המתואר אינו משביע רצון ולא מתקרב ליישום אפקטיבי של החלטת הממשלה בקרב החברה הערבית. בתום שנתיים מקבלת ההחלטה ובקצב הבנייה הנוכחי במענה לצורך, לא תעמוד הממשלה ביעד שהציבה לעצמה עם תום תקופת הביניים.

6. ועדת טרכטנברג עמדה בהרחבה על חשיבות החינוך לגיל הרך ונדמה שאין צורך להכביר מילים על הנזקים והחסרים שנגרמים בשל המחסור במסגרות חינוך. עם זאת, נבקש להדגיש את החשיבות המיוחדת של החינוך לגיל הרך בתנאים של עוני: כ-54% מהמשפחות הערביות חיים מתחת לקו העוני ובמצב כלכלי קשה, והפער בין רמת העוני של משפחות ערביות ויהודיות בכל הארץ מגיע לכמעט פי 4 לרעת האוכלוסייה הערבית.[2] הרשויות המקומיות הערביות סובלות מגירעונות תקציביים שמגבילות מאוד את יכולתן לספק את מסגרות החינוך הנדרשות. בסביבה בה חיים הילדים קיים מחסור בתשתיות, לרבות גנים ציבוריים או משחקיות, וישנו מחסור בפעילות החינוך הבלתי פורמאלי. בשל כך, ובהעדר מסגרות חינוך מתאימות, הילדים אינם נחשפים בסביבתם הטבעית לחוויות לימוד או הזדמנות לשחק, ובכך התפתחותם נפגעת משמעותית.

7. אנו מודעים לכך שהחלטת הממשלה הנ"ל מציבה בפני הרשויות אתגרים רבים בכל רחבי הארץ להקמת מסגרות חינוך ולהכנת השטח ליישומה המלא של ההחלטה בפרקי הזמן שנקבעו. אלא שאתגרים אלו מתגברים ברשויות הערביות אשר מנסות כבר שנים להתמודד עם תופעה ייחודית של מחסור בכיתות לימוד. ללא פעולה דחופה וחשיבה ייחודית לחברה הערבית להקמת מסגרות חינוך, החלטת הממשלה תיוותר כאות מתה.

8. נתוני מרכז טאוב מעלים חשש לאפליה באופן ובמידת ההשקעה של המדינה במימוש החלטת הממשלה בחברה הערבית לעומת החברה היהודית. בהקשר זה נציין, כי אף אם קיימים חסמים ייחודיים ביישובים הערביים, הרי זה מתפקידו של משרד החינוך להביא להסרתם של חסמים אלה ולחפש פתרונות שיבטיחו מימוש מלא ושווה של הזכות לחינוך ביחס לכל הילדים בכל הרשויות. השוויון לעניין זה נמדד לפי מבחן התוצאה: "השאלה אם נוצרו אי-שוויון והפליה תיבחן על-פי התוצאה, ולא על-פי הכוונה. כוונה טובה אין די בה להקדים יום יפה, אין די בה כדי להועיל, אם התוצאה המתקבלת היא תוצאה של הפליה".[3]

9. לאור האמור לעיל, יש הכרח מיוחד לבינוי גני ילדים בחברה הערבית, ולהשקיע מאמצים מיוחדים על מנת להתמודד עם המחסור במסגרות חינוך חינם לילדים הערבים. אשר על כן, נבקש לדעת מה הם הצעדים שננקטים ע"י משרד החינוך כדי להתמודד עם המחסור, ומה הן, ככלל, התוכניות של המשרד כדי להביא ליישומה של החלטת הממשלה ביחס ליישובים הערביים. כמו כן נבקש לקבל לידינו את הנתונים העדכניים באשר למידת יישום ההחלטה ביישובים הערביים ובכלל היישובים בישראל לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה.

 

בכבוד רב,

נסרין עליאן עו"ד

 

העתק:

גב' מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך בפקס: 02-5602336  ובמייל, mankalit@education.gov.il
גב' סימה חדד מהיפית, מנהלת אגף חינוך קדם יסודי , משרד החינוך  בפקס: 03-6896746 ובמייל simaha@education.gov.il

 



[2] ממדי העוני והפערים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי, דצמבר 2013

[3] בג"ץ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה פ"ד נב(3) 630, 664 (1998).

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

קטגוריות: הזכות לחינוך,זכויות המיעוט הערבי,זכויות ילדים

סגור לתגובות.