לא להתנות את מענקי האיזון באחוז גביית הארנונה

האגודה לזכויות האזרח, עמותת סיכוי ומרכז אינג'אז פנו לחברי ועדת הכספים של הכנסת לקראת דיון בעניין מענקי האיזון לרשיות המקומיות. בפנייה מציינים הארגונים כי ההתניה של מענקי האיזון באחוז גביית ארנונה ברשויות הערביות וברשויות החלשות, לצד מדיניות צמצום המענקים בשנים האחרונות, חוטאת למטרת מענקי האיזון, ומנציחה מצב קיים ומתמשך של אפליה.

בפנייה מדגישות עו"ד נסרין עליאן מהאגודה ושירלי רקח מעמותת סיכוי כי בסיס מטרתם של מענקי איזון הוא גישור וצמצום  פערים בין רשויות חזקות לחלשות. ברור, כי מטרת ההתניה היא לעודד גביית ארנונה ברשויות חלשות, ולכוונן לכך שלא יסמכו את ידן אך ורק על מענקי האיזון. אולם עשרות שנים העידו שהתניה זו אינה מועילה, ואף גורעת כ-15% מתקציב מענק האיזון של הרשויות החלשות ביותר, הזקוקות ביותר למענק זה. לעמדת הארגונים, הדרך הראויה לעודד גביית ארנונה אינה באמצעות הענשת הרשות והתושב הפשוט, אלא על ידי חינוך, שיפור השירות וחיזוק האמון בין הרשות לתושב, לצד ייעול דרכי הגבייה של הרשות. כמו כן, על רקע מצבן הקשה של רשויות הערביות, המתמשך מזה שנים, סבורים הארגונים כי בכדי להביא לשינוי אמיתי יש להגדיל את מענקי האיזון לרשויות הערביות ולרשויות החלשות כלכלית.

 

18 במאי 2014

 

לכבוד
ח"כ ניסן סלומינסקי
יו"ר ועדת הכספים
הכנסת

 

שלום רב,

 

הנדון: מענקי האיזון והרשויות המקומיות הערביות

 
1. בסוף שנת 2013 התפרסמו בתקשורת ההבנות אשר הגיע אליהם שר האוצר יאיר לפיד עם ראשי הראשיות המקומיות ביחס למתן מענקי האיזון לשנת 2013. דווח כי בפגישה בין הצדדים האמורים, דנו המשתתפים בנושא המענקים המותנים שאותם מקבלות רשויות שגביית הארנונה בהן נמוכה מ-80%, ובקשיים בהם נתקלים ראשי הרשויות הערביות בפרט. בפגישה סוכם, כי ראשי רשויות המכהנים בפעם הראשונה ויעמדו ביעדי הגרעון של הרבעון הראשון בשנת 2014 יקבלו את מענקי האיזון המותנים במלואם. בנוסף ראשי הרשויות שנבחרו פעם נוספת ויעמדו ביעדי הגבייה של הרבעון הראשון בשנת 2014 יקבלו את מענק האיזון על פי מודל מדורג.[1]

 מדיניות ההתניה של מענקי האיזון באחוז גביית ארנונה ברשויות הערביות ורשויות חלשות לצד מדיניות צמצום המענקים בשנים האחרונות, חוטאת למטרת מענקי האיזון ומנציחה מצב קיים ומתמשך של אפליה. בסיס מטרתם של מענקי איזון הוא גישור וצמצום  פערים בין רשויות חזקות לחלשות ותו לא.

2. ברור, כי מטרת ההתניה הינה לעודד גביית ארנונה ברשויות חלשות, ולכוונן לכך שלא יסמכו את ידן אך ורק על מענקי האיזון. אולם, עשרות שנים העידו שהתניה זו אינה מועילה ואף גורעת כ-15% מתקציב מענק האיזון של הרשויות הכי חלשות שהכי זקוקות להן. הדרך הראויה לעודד גביית ארנונה אינה יכולה להיות באמצעות הענשת הרשות והתושב הפשוט, אלא על ידי חינוך, שיפור השירות וחיזוק האמון בין הרשות לתושב. זאת בנוסף לייעול דרכי הגבייה של הרשות.

3. רבות נטען כנגד הרשויות הערביות, שהכנסותיהן מארנונה נמוכות בעיקר בשל שיעורי גבייה נמוכים (64% גבייה שוטפת ברשויות הערביות, לעומת הממוצע הארצי שעומד על 80%).  אולם המחקר האחרון של עמותת סיכוי ומרכז אינג'אז[2] הפריך טענה זו, ומצא כי בעיית המחסור בהכנסות מארנונה והפער ביחס ליישובים היהודיים נובעת מבסיס מס נמוך מאוד. ללא פיתוח מסיבי של מקורות הכנסה עצמיים של הרשויות המקומיות וללא השקעה ממשלתית, שיעורי גבייה גבוהים יותר לבדם לא יביאו מזור להכנסה הנמוכה.

4. כלומר, גם אם הרשויות הערביות היו עומדות בממוצע הארצי לגביית ארנונה, זה עדיין לא היה מוציא אותן מהגירעונות ומהקשיים הכספים. ללא התערבות ממשלתית אינטנסיבית בפיתוח היישובים הערביים וחלוקה צודקת של נכסים ומשאבי מדינה (אזורי תעשייה, ארנונה ממשלתית, מענקי איזון ראויים ועוד), לא ניתן יהיה לצמצם את הפערים.

5. אין לשכוח שענייננו בחלוקת משאבי מדינה ציבוריים, אשר בבסיס חלוקתם עומד עקרון השוויון. אין צורך להכביר במילים אודות מרכזיותה של הזכות לשוויון בשיטת המשפט הישראלית ואודות חובותיהן של רשויות המדינה לנהוג בשוויון בכל החלטותיהן ומהלכיהן. בשורה ארוכה של פסקי דין עוגן המעמד החוקתי, שזכתה בו הזכות לשוויון בעקבות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

6. עוד נזכיר, כי השוויון המוגן במשפטנו אינו שוויון פורמאלי גרידא אלא שוויון המכוון לתוצאה: "השאלה אם נוצרו אי-שוויון והפליה תיבחן – כפי שראינו – על-פי התוצאה, ולא על-פי הכוונה. כוונה טובה אין די בה להקדים יום יפה, אין די בה כדי להועיל, אם התוצאה המתקבלת היא תוצאה של הפליה" (בג"ץ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה פ"ד נב(3) 630, 664 (1998).

7. רק לפני מספר ימים, ב-15.5.14, התפרסמה בעיתון דה מארקר כתבה ובה נתונים קשים על מצבן של הרשויות הערביות ועל אי השוויון המחריד בין החברה היהודית לערבית, שכותרתה "האפליה כנגד האזרחים הערבים גוררת את ישראל מטה".[3] מהכתבה עולה כי רק3.8%  משטחי התעסוקה הם ברשויות ערביות אף שחלקן באוכלוסייה עומד על 13%, 0.2% בלבד מסך הארנונה הממשלתית מגיעה לרשויות ערביות, מאז קום המדינה הוקמו 700 ישובים חדשים עבור אזרחים יהודים אך אף לא ישוב ערבי אחד, קיימות 123 ועדות תכנון מקומיות אך רק 4 שייכות לרשויות ערביות, 60% פחות באיכות השירות ברשויות ערביות מיהודיות, 50% פחות בתקציבי רווחה לערבים מיהודים (למרות אחוזי העוני הגבוהים), 35% פחות בתקציב החינוך לילד ערבי מילד יהודי, 32% נשירה מבתי הספר הערבים לעומת 8% בבתי הספר היהודים ועוד. אנו חרדים להמשכיות מצב זה, ומאמינים שמונחת בפני השר והוועדה הזדמנות לשינויו – הן על ידי ביטול ההתניה על מענקי האיזון והן על ידי בחינת וגיבוש מדיניות לשיפור מצב הרשויות הערביות. על רקע המצב הנוכחי של הרשויות, נראה בין השאר, כי אין מנוס מלהגדיל את מענקי האיזון לרשויות הערביות והחלשות כלכלית בכדי להביא לשינוי אמיתי.

8. בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בשבוע שעבר ביום 12.5.14 אמר מנכ"ל משרד הפנים, כי בכוונתו לבטל את ההתניה במענק האיזון עקב הבנה של המשרד, כי ההתניה אינה מעלה את שיעורי הגבייה ולעומת זאת פוגעת בהכנסות של הרשויות החלשות ביותר בחברה הישראלית. אנו מברכים ומצדדים באמירתו של המנכ"ל, שיש בה הצהרה על שינוי מדיניות, ומקווים שהמשרד יפעל בהקדם למימושה.

 

בכבוד רב,

נסרין עליאן, עו"ד                                                         שירלי רקח

האגודה לזכויות האזרח                                              עמותת סיכוי

 

---