סמי מיכאל
זה יותר מ-60 שנה אני משלם נתח נכבד משכרי החודשי למס הכנסה ישיר ועקיף. זכותי לדעת ולתבוע הסבר להיכן זורמים סכומי העתק הנגבים ממני ומחלק גדול של אוכלוסייה עמלנית ושומרת חוק. ברוב שנותיי נאלצתי לעבוד בשתי משרות. לא עשיתי זאת כדי לאפשר לשכבה השלטת חיי בזבזנות נפשעת.
אנו, האזרחים הטורחים למחייתנו ולטיפוח החברה, לא עובדים כדי שבתי ראש הממשלה, הנשיא, השרים וראשי חברות ציבוריות יהיו ארמונות פאר, בעוד שליש מאוכלוסיית ישראל יחיה בעוני ובמחסור. ידם של רבים אינה משגת לקבל אפילו טיפול רפואי נאות. איך קרה שגוזלים פת לחם מילד וגוזרים עליו חיי בערות, בעוד שועים ומושלים עושקים את כספנו ומבזבזים אותו על חיי מותרות, על מסעות ראווה ועל טיפוח התנחלויות מיותרות ומסוכנות? איך קרה שחסר כסף לשפץ בתים מטים ליפול של דלת העם, בעוד שרים מתארחים בסוויטות יוקרתיות תמורת 20 אלף שקלים ללילה מכסף שנחמס מכיסי הציבור?
אתם, המושלים בנו, איך קרה שזכויות אדם בסיסיות הפכו למותרות? איך קרה שאצלנו יש בני אדם נטולי זכויות לצד בעלי זכויות? איך הפרטתם באבחת סכין את שירותי הרווחה בישראל? איך זה שמחירי הדיור בישראל הם מהמופקעים בעולם? איך גזלתם את הדיור הציבורי מאלפי בני אדם המשוועים לבית?
איך נתתם יד להאמרת מחירי המים וטמנתם ידכם בצלחת שעה שמשפחות במצוקה נותקו ממים? איך עשיתם זאת בזמן שהשליט צורך מים בביתו בכמות המספיקה לכ-600 בתי אב? איך קיצצתם בקצבאות של משפחות חד-הוריות ובקצבאות הילדים? איך לחיי עוני השלכתם רבבות בני אדם לעת זקנה? איך במצח נחושה הצגתם את העניים כטפילים?
איך קרה שרובן של המשפחות העניות הן משפחות עובדות? איך זה שמחירי המזון בישראל גבוהים בכ-25 אחוזים מאשר בארצות-הברית ובמערב אירופה? ואיך רמסתם את הנכים והמוגבלים שבינינו? איך יצרתם שתי מערכות בריאות – אחת לעשירים ואחרת, מגוחכת, לעניים? איך הרשיתם לפגוע בפנסיה שלנו? ואיך, איך פגעתם בנשמת אפה של הדמוקרטיה והפעלתם מנגנונים להפחדת ציבור המוחים והמפגינים נגד עוולות בלתי נסבלות?
יצרתם אווירת מורא לצד מדיניות של חלוקת טובות הנאה. הבאתם עיתונאים שבגדו בשליחותם והתנדבו לשמש שופר טמא לשלטונכם המעוות. למזלנו, מעט עיתונאים נענו לכם. מדיניות סתימת הפיות וההכחשה הצינית הביאו רבים מהאזרחים לחיים של רפיון ושל ייאוש. כמה כבר הציתו עצמם בגין מצוקה כלכלית, ספרתם? לא, אינכם מונים אותם, לא את המתים ולא את המתים-החיים. טיפחתם תקשורת מגויסת הממלאת את פיה מים. אתם, המושלים בנו, כדאי שתדעו: לא גבולות ולא אדמה הם העיקר. האדם הוא נשמת אפה של כל חברה מתוקנת – כך חינכו אותנו מדורי דורות, וכך גם חינכנו את ילדינו. ואילו אתם, המושלים בנו, בזזתם והפקרתם את האדם.
אני פונה לחברי הכנסת מכל הסיעות: אם במרמה ובתחבולות ואם ביושר ובצדק נבחרתם כדי לייצג אותנו ולהגן עלינו, עליכם לפחות לשמש דוגמה למושלים שהכתרתם וסיפקתם להם את כיסאות השלטון. אנא, מנעו את ההעלאה הצפויה בשכרכם, וזכרו, היטב זכרו, שנבחרתם להיות משרתי העם בקודש ולא אדוניו.
אתם, המושלים בנו, דירדרתם מדינה חרוצה ועשירה למשכן של עוול שחלקו אור זוהר ופזרנות מנקרת עיניים וחלקו חושר ומצוקה. לא בכדי הגיעה ישראל לתחתית הדירוג במדינות החברות הארגון ה-OECD בהישגי החינוך, במעורבות אזרחית ובאי־שוויון משווע בהכנסות. שום ראש חברה ציבורית ושום חבר כנסת לא שוברים את הגב משחר היום ועד רדת הלילה כדי להביא פת לחם וכסות להם ולמשפחותיהם. אם בשתיקה רועמת, אם בכחש, אתם, המושלים בנו, טומנים ראשיכם בחול כשנבצר מרבבות של חולים אפילו לקנות גלולה לשכך בה את הכאב. חבל, כה חבל, על כל פרוטה מהמס שמשלמים אזרחים, כל זמן שאתם מבזבזים אותה כדי לפטם את עצמכם ואת מקורביכם.
אתם, המושלים בנו, הבאתם את המדינה למקומות מבישים במדדי הצדק החברתי ורווחת האזרחים בקרב המדינות המתוקנות בעולם. יצרתם חברה של טפילים יונקי ממון מצד אחד ושל עניים שלא גומרים את החודש, מצד אחר.
שלטון שעושה לנישול אזרחיו מאדמותיהם ומבתיהם, שלטון שכולא ילדים בלב מדבר, שלטון שחותר לקעקוע בג"ץ, שלטון שעוסק יום ולילה בהפחדה אובססיבית מפני האיום האיראני ושלטון שמדיניותו הכלכלית פוגעת בזכות היסוד של אזרחיו לחיות בכבוד, לא זו בלבד שהוא מיותר, אלא שהוא גם מזיק.
בוודאי דאגתם לעצמכם הן למענק פרישה והן לפנסיה מפלצתית. ועכשיו, אחרי שזרעתם ייאוש רב, וכיסיכם מלאו כסף טמא, די לכם, לכו הביתה. אנחנו האזרחים לא נשתוק כל עוד תמשיכו לשלוט בנו בדרכים עקלקלות, ברשעות, בציניות ותוך הפעלת מנגנוני הפחדה. אנחנו האזרחים לא נשתוק עד שניפטר מעולכם, עול שאין בו ולו טיפה של חמלה וצדק.
סמי מיכאל הוא נשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל
פורסם בידיעות אחרונות ביום זכויות האדם הבינלאומי, 10.12.2013
