ומה עם "ודמוקרטית"? צילום: קרן מנור, אקטיבסטילס דוח מאת ד"ר הללי פינסון, שנכתב עבור האגודה לזכויות האזרח ומרכז דיראסאת, מנתח את הפרקים החדשים בספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית".
בשנתיים האחרונות הוכנסו שינויים מסוימים לתכנית הלימודים באזרחות ולספר הלימוד המרכזי של משרד החינוך. במסגרת שינויים אלו הוכנסו לספר בשנת הלימודים תשע"ג שמונה פרקי לימוד חדשים (אשר שישה מהם תורגמו לערבית), המתמקדים בהגדרתה ובמאפייניה של ישראל כמדינה יהודית. פרקים אלו החליפו את חמשת הפרקים שעסקו בנושא בגרסתו הקודמת של הספר.
בעקבות הביקורת הציבורית שהתמקדה בתוכן הפרקים ובתהליך שכתובם, ובמיוחד זאת שבאה מקרב מורים יהודים וערבים כאחד והפנייה לאגודה מצד אנשי חינוך רבים לטפל בעניין, פנינו יחד עם מרכז דיראסאת (מכון מחקר שמתמקד בהתוויית מדיניות אסטרטגית ראויה לחברה הערבית-פלסטינית בישראל ) לד"ר הללי פינסון, חוקרת המתמחה בתחום החינוך האזרחי, וביקשנו ממנה להכין דוח אקדמי שמנתח את השינויים האמורים.
הדוח שכתבה ד"ר פינסון הוגש לאחרונה לשני הארגונים. הדוח מציין מגמות חמורות ומדאיגות, בעינינו, שבולטות בפרקים המשוכתבים, וכן ליקויים רבים שיש בהם כדי לסתור את מהות החינוך במדינה דמוקרטית, ואשר הופכים את מקצוע האזרחות למקצוע חד-ממדי שמטרתו היא ביסוס הלגיטימציה של גישה פוליטית אחת, תוך עשיית דה-לגיטימציה לגישות אחרות. נוסף על כך, הפרקים החדשים לא עברו הערכה אקדמית ופדגוגית כנהוג בתהליך אישור ספרי לימוד באזרחות.
לנוכח הליקויים הרבים שהצביע עליהם הדוח ברמות השונות, מצאנו לנכון לפנות למשרד החינוך בכמה דרישות:
א. לנוכח הליקויים שהתגלו בפרקים, ובמיוחד אי הדיוקים הרבים שתועדו בדוח זה, על משרד החינוך למשוך לאלתר את שמונת הפרקים החדשים, עד לבדיקה קפדנית נוספת.
ב. על מנת לנסות לייצר ספר מאוזן יותר, יש למנות יועצים אקדמיים נוספים ולקטורים שיחוו דעה מקצועית על הספר מפרספקטיבות אקדמיות ופוליטיות שונות.
ג. על מנת להימנע מהליקויים באופן שבו מיוצגים המיעוט הערבי וזהותו ועל מנת לעשות ניסיון אמיתי לייצר תכנית לימודים וספר לימוד משותפים לכלל התלמידים במדינה, יש לשתף באופן משמעותי מומחים, אקדמאים ואנשי חינוך (שאינם בהכרח תלויים במשרד החינוך) מקרב הציבור הערבי בתהליך התיקון והעיצוב מחדש של חומרי הלמידה.
בפנייתנו למשרד החינוך בנושא הדגשנו: "בתקופה זו, שבה ערכים דמוקרטיים נסוגים, וגישות אנטי-דמוקרטיות ואף גזעניות מתפשטות, יש מקום שמערכת החינוך תאמץ חומרים ותוכניות המאפשרות דיון פתוח ודמוקרטי תוך מתן מקום ראוי לעמדת קבוצות וזרמים שונים בחברה, ובמיוחד להכרת הנרטיב של המיעוט הערבי בישראל, לרבות מעמדו, זכויותיו ועמדותיו בשאלות מהותיות (בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית לגיבוש המדיניות הלאומית בנושא חינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים בישראל, 2009). גישה כזאת תתרום לבניית חברה רב-תרבותית ופלורליסטית ותבסס חינוך לחיים משותפים במדינה".
אנו מודעים לכך שמדובר בסוגיה רגישה פוליטית וטעונה אידאולוגית, אך אנו סבורים כי תפקידו של משרד החינוך למצוא את שביל הזהב ולהבטיח שעקרונות של דמוקרטיה, פלורליזם וחופש ביטוי ישמרו בכל פעילותו, ובוודאי בכל הנוגע ללימוד האזרחות, שמהווה את הבסיס של הנחלת הערכים האמורים. הדבר אמור במיוחד בכל הנוגע ללימוד של תוכן מורכב ורגיש, כמו במקרה של הפרקים המשוכתבים.
הדוח המלא: ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה יהודית נקודה (pdf)
תקציר הדוח (pdf): ערבית | אנגלית
