"המים נהיו כמו קוקה קולה, מחירים כ"כ גבוהים, אין מצב שאני משלם את זה. לא בגלל שאני לא רוצה, אני צריך להוריד את זה מהילדים שלי, מהאוכל."
"ניתקו לי את המים לשבוע וחצי, כמעט שבועיים. לא היו לנו שום מים – לא להתקלח, הילדים שלי לא יכולים לעשות צרכים, לא היה לי מה לתת להם לשתות."
"הבאתי אינסטלאטור שבדק את הכל וכתב חוות דעת, שאין נזילה ואין נזילה סמויה ואף אחד לא מחובר אליי. הבאתי לגיחון את חוות הדעת הזאת והם אפילו לא הסתכלו על זה. אמרו לי שזה מה שמגיע להם וזה מה שאני צריכה לשלם."
הזכות למים היא זכות שאין בסיסית ממנה. בלי מים אין חיים, והעדר אספקה סדירה של מים לא מאפשר לקיים משק בית ומהווה סכנה חמורה לבריאות.
בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בתעריפי המים לצרכנים הפרטיים, ובמקביל הועברה האחריות לאספקת המים מהרשויות המקומיות לתאגידי המים והביוב (וממועצות אזוריות לספקי מים פרטיים). כתוצאה משינויים אלה, זכותם של תושבי המדינה למים נפגעה בשורה של היבטים.
עליית מחירי המים מורגשת היטב בכיסה של כל משפחה. משפחות מעוטות אמצעים מרגישות זאת באופן חריף יותר, ורבות מהן מתקשות לעמוד בתשלומים הגבוהים. בעבר סייע השלטון המקומי למשפחות מעוטות אמצעים בסיוע כספי, בשמיטת חובות, בהסדרי חובות וכיו"ב, כדי שלא יגיעו למצב של ניתוק ממים. אולם מאז שהסמכות לאספקת שירותי מים וביוב עברה לתאגידים, סיוע סוציאלי מסוג זה כמעט ואינו מתקיים. המדיניות הממשלתית בתחום זה אינה כוללת הנחות (למעט הנחות קלות לאנשים עם מוגבלויות ולקשישים החיים בעוני), ומתירה לתאגידי המים לנתק את אספקת המים לצרכנים הצוברים חובות.
התוצאה היא שעבור משפחות החיות במצוקה כלכלית הופך חשבון המים לסיוט של ממש: הקושי העצום למצוא את הכסף כדי לשלם את החשבון הגבוה; ההתמודדות עם פקידי התאגידים, שמגלים לא פעם אטימות ונוהגים באופן משפיל; המאבק לקבל פריסת תשלומים הוגנת יחסית להכנסות המשפחה; הקושי לעמוד בה עקב ההוצאות השוטפות; הריביות הגבוהות על עיכוב בתשלום החוב; והסנקציה האיומה של ניתוק מאספקת המים.
גם משפחות ממעמד הביניים נתקלות לעתים בקשיים מול תאגידי המים: עלייה לא מוסברת בחשבון המים, חיובים שגויים, תקלות במדי המים, חיובים לא סבירים על צריכה משותפת, ומעל הכל – בירוקרטיה שקשה להתמודד עמה, ותשובות בלתי מספקות מצד התאגידים.
חוברת זו נועדה לחשוף את כל אלה. את הפרטים הקטנים שמקשים כל כך על מימוש הזכות למים באופן נאות. קיבצנו בה שורת עדויות של צרכנים וצרכניות מרחבי הארץ, אשר מספרים/ות על הניתוקים, ההתעמרויות, הקשיים הפיסיים וכאבי הלב שנגרמו להם.
ישנו כיום צורך דחוף וממשי לשינוי יסודי של מדיניות הממשלה בתחום המים: יש להוריד מחירים, לקבוע הנחות ולגבש כללים הוגנים למקרים של חובות שלא יכללו ניתוק מוחלט מאספקת מים (לפרטים ראו את טבלת הפתרונות האפשריים במרכז החוברת).
האגודה לזכויות האזרח פועלת לקידום שינויים אלה באמצעות עבודה מתמשכת מול מקבלי החלטות, וניסוח הצעות חוק והצעות לשינוי מדיניות. היא אף הגישה עתירה (בג"ץ 671/13) שבה היא קובלת כי ניתוקי המים נעשים ללא סמכות וללא בסיס חוקי, אולם זו טרם הוכרעה.
אנו תקווה כי העדויות שלפניכם יזכו להד המתבקש, יקראו מעל כל בימה, ויניעו את מקבלי ההחלטות למצוא פתרונות שיבטיחו כי הזכות למים, הזכות לבריאות והזכות לחיים של כלל תושבי המדינה ימומשו באופן הולם הרבה יותר.
איסוף עדויות: עלוה קולן ועו"ד קרן תמיר
כתיבה ועריכה: עלוה קולן ועו"ד טלי ניר
הפקת החוברת: גילה מינטקביץ
קונספט וביצוע גרפי: סטודיו גיל לנוקס-הוכשטט
תודה מיוחדת לכל נותני העדויות שפתחו בפנינו בכנות ובישירות צוהר לחייהם הפרטיים, ולכל עובדות הרווחה שמסייעות להן במציאת פתרונות ותמיכה.
החוברת: הזכות למים בישראל: עדויות של אנשים החיים בעוני (pdf)
