מפגינים נגד תוכנית ויסקונסין, אפריל 2010. צילום: תמי גרוסלקראת דיון בועדת העבודה של הכנסת בהצעת חוק לעידוד היציאה לעבודה ("תוכנית ויסקונסין" החדשה), פנו רבנים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח וסינגור קהילתי לחברי הוועדה. בפנייה פירטו הארגונים את הכשלים בתפיסה הכוללת של התכנית (העדר טיפול בשוק העבודה והעדר יצירת מקומות עבודה, הפרטה עמוקה של סמכויות שלטוניות, המשך הפגיעה בשירות התעסוקה במקום חיזוקו ועוד), ואת השינויים שיש להכניס בה, אם וככל שאכן תקודם, לרבות:
א. יש להשאיר בידי שירות התעסוקה את כל הסמכויות השלטוניות, שמשפיעות על זכויותיהם של דורשי העבודה לקיום בכבוד ולפיתוח אופק תעסוקתי, בהן: מיון המשתתפים המתאימים לתוכנית; הפניית המשתתפים לעבודה; קביעת התוכנית האישית של המשתתפים; החלטה בלעדית בדבר שלילת גמלת הבטחת הכנסה ועוד.
ב. כן יש להשאיר בידי שירות התעסוקה את ההחלטות בדבר סוגי ההכשרות המקצועיות הנדרשות והיקפן, וסוגי השירותים תומכי ההשמה הנדרשים והיקפם.
ג. יש לקבוע כעקרון את העדפת ההכשרה המקצועית על פני שליחה לעבודה שאין בה שכר מספק ואופק תעסוקתי.
ד. יש לקבוע את הזכות של כל משתתף לשירותים תומכי עבודה.
ה. יש לבטל את הקביעה השרירותית של תכנית אישית בת 30-35 שעות שבועיות, ולקבוע תוכנית אישית פרטנית לכל משתתף.
ו. יש לקבוע את התוכנית האישית ואת ההפניה לעבודה תוך התחשבות במאפייניו האישיים, התרבותיים והחברתיים של כל משתתף.
ז. יש להבטיח כי מי שאינו מתאים לתוכנית יקבל פטור "אי מסוגלות תעסוקתית" מראש ולצמיתות.
ח. יש לבטל את האפשרות לחייב את המשתתפים לעבודה בחינם תחת הכותרת של "שירות בקהילה".
ט. יש לכלול בהצעת החוק את נוסחת התגמול, על מנת להבטיח שמודל התגמול הפוגעני לא יחזור עצמו.
י. יש לפתוח את התוכנית לתחרות בכל אזור גיאוגרפי.
מידע נוסף
