6 ביוני, 2010
לכבוד
מר אריאל אטיאס
שר הבינוי והשיכון
לכבוד
מר יצחק אהרונוביץ
השר לביטחון פנים
שלום רב,
הנדון: פעילות מאבטחי משרד השיכון בשכונת סילואן
1. אנו פונים אליכם בדחיפות בבקשה לבדיקת התנהלותם של המאבטחים המופעלים על ידי משרד הבינוי והשיכון בשכונת סילואן בירושלים המזרחית, אשר באה לידי ביטוי חמור בתקופה האחרונה, ובעיקר באירועים הקשים שהתרחשו ביום רביעי ה-2.6.2010 בשכונה.
2. כידוע, מזה שנים מעסיק משרד הבינוי והשיכון מאבטחים בירושלים המזרחית, אשר תפקידם לשמור על ביטחונם של המתיישבים היהודים בשכונות הערביות בירושלים המזרחית.
3. מאבטחים אלה, אשר אינם שוטרים, ממלאים בפועל תפקידי שיטור ובטחון, השמורים בדרך כלל למשטרה. בין היתר, מתערבים המאבטחים דרך קבע בסכסוכים בין התושבים היהודים והערביים של השכונה, לעתים קרובות תוך שימוש בכח, ואף שימוש באש חיה לצורך הגנה כביכול על חיי המתיישבים היהודים.
4. על אף שהם ממומנים בכספי ציבור (אשר משולמים, בין היתר, גם על ידי תושביה הערביים של סילואן), עושים המאבטחים שימוש בסמכויות שניתנו בידיהם ובכלי הנשק שברשותם כדי לאיים ואף לפגוע בפועל בתושבים הערביים של השכונה בה הם פועלים.
5. נראה, כי קו הגבול בין ההגנה על שלומם של התושבים היהודים בסילואן לבין התעמרות המאבטחים בתושבים ממניעים זרים, נחצה זה מכבר. המאבטחים פועלים, הלכה למעשה, כזרוע הצבאית של התושבים היהודים, ומבצעים מעשי התעמרות, השפלה ואלימות כלפי התושבים הערבים של השכונה.
6. ואף חמור מכך: בניגוד לשוטרים, המוגבלים בהפעלת כח מצידם על-ידי החוקים הרלוונטיים ופקודות המשטרה, עולה הרושם, כי המאבטחים פועלים על דעת עצמם, ומפעילים כח (לרבות ירי בנשק חי) כרצונם וכראות עיניהם. נדמה, כאילו גם הם יודעים כי אין כל עין הבוחנת את התנהגותם, או ממונה אשר לו הם חייבים דין וחשבון על החלטותיהם בנושא הפתיחה באש בפרט והשימוש באלימות בכלל.
7. לשם המחשת טענותינו המפורטות לעיל, נתאר להלן את האירועים המרכזיים שאירעו בשבוע שחלף בין המאבטחים, המשטרה ותושבי שכונת סילואן:
8. החל מהחודש שעבר, אז חולקו צווי פינוי לתושבי בית יונתן שבסילואן, הסלים המתח בין התושבים הערבים והיהודים של השכונה.
9. ביום שבת ה-29.5.2010 שיחקו ילדי שכונת "בטן אלהוא", בני 4-7 שנים, בכדורגל ברחוב הסמוך לבתיהם ולבית המתנחלים שבשכונה, המכונה "בית הדבש". בשלב כלשהו, הכדור בו שיחקו פגע בטעות בפתח הכניסה לבית הדבש. בעקבות זאת, יצאו מהבית שני מאבטחים, קיללו את הילדים ומשפחותיהם, וגירשו אותם מהמקום, על אף שהם שיחקו ברחוב ציבורי מול בתי מגוריהם.
10. הורי הילדים, אשר כעסו על גירוש הילדים מהרחוב, הגיעו למקום והתעמתו עם המאבטחים. בעקבות זאת, נכנסו המאבטחים אל תוך בית הדבש, אך המשיכו לפעול משם נגד התושבים. הם ריססו מגג המבנה תרסיס לכיבוי אש לעבר התושבים, בהם אישה בהריון מתקדם וילדה בת שנתיים, אשר נחנקו מהתרסיס שפוזר לכל עבר. בעקבות העימותים, הגיעו למקום עוד שני מאבטחים ועוד כ-15 חיילי מג"ב, ופעלו לפיזור התושבים לבתיהם.
11. באותו ערב החליטה המשטרה על פינוי זמני של בית הדבש, והוא אכן פונה מתושביו היהודים. ואולם, פינוי הבית לא הביא להרגעת הרוחות, אלא להסלמת הסכסוך. שכן, המאבטחים המשיכו להגיע לאזור ולהתעמת עם תושביה הערבים של השכונה.
12. ביום ראשון שעבר, למחרת פינוי בית הדבש, התחוללו עימותים נוספים בין מאבטחי המתיישבים שהגיעו למקום לבין תושביה הערביים של השכונה. במהלך העימותים, בהם נכחו גם כוחות מג"ב, ירו המאבטחים אש חיה לעבר התושבים הערבים של השכונה, והמשטרה הפעילה גז מדמיע ורימוני הלם. כתוצאה מכך, נפגעו 5 תושבים מרסיסי ירי, ותושב נוסף נפגע וידו נשברה.
13. בהקשר זה יוסבר, כי הבתים בשכונה בנויים בצפיפות רבה, ובעת פיזור גז על ידי כוחות הבטחון, נפגעים אנשים רבים ללא כל הבחנה, ובהם גם תינוקות, קשישים ונשים בהריון.
14. בסופו של יום ההתרחשויות האלימות האלה, הוצת בית הדבש חלקית.
15. האלימות בשכונה הסלימה אף מעבר לכך ביום רביעי שעבר ה-2.6.2010, כאשר ג'יפ של המאבטחים התקלקל ונותר תקוע באמצע הרחוב המרכזי של סילואן, רח' ואדי חילווה. כמות גדולה של מאבטחים, אשר הגיעו למקום בכדי לחלץ את המאבטחים שנסעו בו ולתקן את הרכב, התעמתו עם התושבים. העימות הגיע לידי כך שהמאבטחים פתחו באש חיה לכיוון התושבים. כתוצאה מהירי, נפגע צעיר, שהיה בדרכו לתפילה, פגיעה ישירה ברגלו. האירועים נרגעו רק לאחר שהמשטרה הרחיקה את הרכב המקולקל מהמקום.
16. יובהר, כי כוחות המשטרה שהגיעו למקום לאורך השבוע כולו לא ירו באש חיה לעבר התושבים, אלא עשו שימוש בגז מדמיע וברימוני הלם.
17. יצוין, כי בעקבות כל אירוע מסוג זה, נערך בשכונה "גל מעצרים", אשר במהלכו נעצרים תושבים ערבים רבים, בהם ילדים קטנים (בשבוע האחרון נעצר גם ילד בן 9).
18. באירועים המתוארים לעיל מאפיין בולט, אותו נבקש להדגיש, הוא כי בכל המקרים הללו פתחו המאבטחים בירי באש חיה לעבר התושבים, ולא המשטרה, אשר העדיפה לפעול באמצעים פוגעניים ומסוכנים פחות להרגעת הרוחות.
19. לאור כל האמור לעיל, נבקש לקבל מענה לשאלות הבאות:
א. מכח אילו חוקים ניתנו למאבטחים הפועלים בירושלים המזרחית מטעם ובמימון משרד השיכון סמכויות שימוש בכח כלפי התושבים?
ב. מיהו הגוף המנהלי המבקר את התנהלות המאבטחים ובוחן את שיקול דעתם באופן שוטף?
ג. מהי דרך ההעסקה של המאבטחים? באמצעות איזו חברה הם מועסקים? האם קיים פיקוח או בקרה על זהות האנשים המועסקים בתפקיד רגיש זה?
ד. האם המאבטחים מקבלים הדרכות עם תחילת עבודתם, המדגישות את רגישות המקום ואת ההשלכות המיידיות של פעולותיהם?
ה. האם קיימות הגבלות לשימוש בכח, לרבות הוראות פתיחה באש, להן כפופים המאבטחים? ואם כן, נודה לקבלת פירוטם. כן נודה לקבלת התייחסות לשאלה כיצד במצב בו נהלי המשטרה אינם מתירים שימוש באש חיה, נהלי המאבטחים (ככל שקיימים נהלים כאלה) מתירים זאת?
20. בנוסף לקבלת מענה לשאלות אלו, נודה לבדיקה מטעמכם הן של האירועים הספציפיים והן של אופן התנהלות המאבטחים בכלל, ואת החוקים, הנהלים והפקודות החלים עליהם. יצוין כי בידינו שמות עדים לאירועים, אשר נבקש להעביר לגוף שיחקור את אירועי השבוע שעבר.
21. כמו כן, אנו פונים בבקשה, כי ייערך דיון מחודש בשאלת העסקת מאבטחים פרטיים במקומות רגישים אלו בירושלים המזרחית, לעומת הפעלת כוחות שיטור של משטרת ישראל.
22. בשל דחיפות הנושא, נודה להתייחסותכם המיידית לסוגיות שהועלו, והשבת מענה מהיר לפנייתנו.
בכבוד רב,
קרן צפריר, עו"ד
