"האתגר החינוכי והערכי האמיתי – חינוך לסובלנות ומאבק בגזענות"

דברים מכנס של נשות ואנשי חינוך על התמודדות מערכת החינוך עם גילויי הגזענות בישראל

 

בכנס ראשון מסוגו שמתקיים כעת במכללת סמינר הקיבוצים בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח בישראל, דנים מורות, מורים, נשות ואנשי חינוך בהתמודדות של מערכת החינוך עם גילויי הגזענות בישראל. אל מול ריבוי מקרי הגזענות בעת האחרונה, מציבים המורים את הקושי של מערכת החינוך לתת לתופעה מענה ובוחנים את האמצעים להתמודד עם האתגר.

בפאנל שהתקיים היום אחר הצהריים, דיבר שרף חסאן, ראש מחלקת חינוך לזכויות אדם באגודה לזכויות האזרח, על האווירה הגזענית בחברה הישראלית, שגילוייה אינם מתבטאים רק בגזענות גלויה ופורמאלית אלא גם בפרקטיקות גזעניות סמויות ומתוחכמות יותר, כמו הדרת חרדים או ערבים מפארקים ציבוריים או מיסוד ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים. הוא קרא לשר החינוך החדש, שי פירון, להציב את המאבק בגזענות בראש סדר העדיפויות של המדיניות החינוכית, ובפרט, לפעול לשילוב ערכים דמוקרטיים בכל מקצועות הלימוד.

פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים, ציין כי "האתגר המרכזי בחינוך הערכי איננו בחיזוק האהבה והדבקות במורשת שלנו, אלא בחיזוק ערכים של כבוד ל'אחר' השונה מאתנו." בהתייחס למדיניות שר החינוך היוצא, גדעון סער, ציין אלוני כי סער רואה בחינוך כלי לקידום הרגש הלאומי והציונות, אולם "אהבת ילדך שלך היא דבר טבעי; הרבה יותר קשה לכבד את האחר 'הבעייתי' עבורך – וזהו חינוך ערכי אמיתי. כך גם במסורת היהודית – המלה מוסר נגזרת מהשורש י.ס.ר, שפירושה להחמיר עם עצמי כדי להיות הוגן עם זולתי. רק אם נפנים זאת, אולי נצליח לבער את נגע הגזענות".

בני הזוג יהודית ואשר שפרינגר, מחנכים ומחברי ספר הילדים "הורים בכל מיני צבעים", סיפרו על החוויה האישית שלהם, כזוג "מעורב" (הוא אשכנזי, היא ממוצא אתיופי) שניסה לסייע לילדיהם ולילדים אחרים להתמודד עם הגזענות שחוו ועם השוני. יהודית שפרינגר הזכירה כי גם מערכת החינוך אינה חפה מגילויים גזעניים: "בכל מחוז דרום, הייתי המחנכת היחידה ממוצא אתיופי, וגם כדי להעפיל למעמד הזה, בדקו אותי בשבע עיניים". למרות הקושי, היא קראה לכל מי שחרד לעתיד החברה בישראל לגייס את כל כישרונותיו ויכולותיו לטובת חינוך הדור הבא.

אמנון רבינוביץ, מחנך ומורה להיסטוריה ואזרחות בבית הספר זיו בירושלים, סיפר על ההתמודדות האינטנסיבית עם גילויי גזענות של תלמידים. לדבריו, "עם גזענות יש להתמודד מזווית ערכית ורגשית. אי אפשר להסתפק בהטפות". רבינוביץ מתח ביקורת על ה"מירוץ למדידה" במערכת החינוך, שנובע משיטת הבגרויות הקיימת, וזוכה לתמיכה גם מראשי האוניברסיטאות. לדבריו, "המירוץ למדידה מונע מהמערכת אפשרות לחנך באופן עמוק לערכים של סובלנות ואהבת האדם."

בילאל יוסף, קולנוען ומורה לקולנוע בכפר קרע ובנצרת, סיפר על ההתנסויות האישיות שהובילו אותו לעסוק בחינוך נגד גזענות, ועל ההבנה, שגזענות נובעת בראש ובראשונה מפחד. לדבריו, "האפליה והגזענות שהן מנת חלקם של תלמידים ערבים,  גורמות להם להיות בעמדת מגננה ולהסיט את הדיון מהגזענות שלהם עצמם אל הגזענות שהם חווים מצד הרוב היהודי". יוסף אף הצביע על כך שאירועים ומסרים גזעניים זוכים להבלטה בתקשורת, באופן שעשוי לחזק את הלגיטימציה שלהם.

הכנס ייחתם בנאום של נשיא האגודה לזכויות האזרח, הסופר סמי מיכאל.

להגדלה לחצו על התמונה